כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מהלב, מהבטן ושאר ירקות

    מתגעגעת למה שעוד לא יודעת

    56 תגובות   יום חמישי, 9/5/13, 19:33

    זה כמו געגוע לאחר לפני שהתגבש איתך. לעצמיות שלו, להתרגשות שבידיעה שזה הוא בעצמו שהפך בתודעתך עד ששניכם הפכתם אחד. געגוע לאחר שמסוגל להתמזג איתך. בזמן שהוא פועם בתוכך וחי אותך כשאתה אותו בסנכרון מושלם. געגוע לפיזור החלקיקים של שניכם יחד, במרווח שמאפשר לשנות צורה, בפיזור שמגבש את שניכם לבשר אחד. עד ששניכם ביחד חסרי אותה צורה. אור אחד. געגוע מטורף לאחד הזה שבטח כשיש הפרדה הגעגוע הוא צורך פיזי ממש. וכשאין הפרדה הוא פשוט הגעגוע לשלמות על כל פגמיה- אפילו שהיא מתרחשת עכשיו

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/9/13 10:30:
      להפוך לאחד זו השלמות המוחלטת ...
        21/9/13 01:19:
      מחשבה מעניינת.
        7/9/13 19:10:

      צטט: Adam Mendelsohn 2013-09-07 17:42:50

      היופי אלונה, תדעי לך, איננו מהות האדם. הוא נספח בו. ממש שכמו אהבה, שאיננה נזקקת לזמן. היא שזורה בו. וגם הבריאות, היא איננה מטרת החיים. היא פלטפורמה. המממ, מה עוד, כן, הקפה הזה כאן, הוא לא דואר. הוא הפן הטוב של האל כנראה, כי עברתי לי ממול, והבחנתי.

       

      (:

       

        7/9/13 17:42:
      היופי אלונה, תדעי לך, איננו מהות האדם. הוא נספח בו. ממש שכמו אהבה, שאיננה נזקקת לזמן. היא שזורה בו. וגם הבריאות, היא איננה מטרת החיים. היא פלטפורמה. המממ, מה עוד, כן, הקפה הזה כאן, הוא לא דואר. הוא הפן הטוב של האל כנראה, כי עברתי לי ממול, והבחנתי.
        7/7/13 15:13:
      געגוע ,הוא לדבר שהיה ואינו יותר.
        18/6/13 23:58:

      צטט: אלון תבור 2013-06-18 12:16:02

      צטט: אלו-נה 2013-06-14 22:25:44

      צטט: אלון תבור 2013-06-14 22:02:37

      כן אבל...

       

       

      אבל מה?


      אבל בסוף עוברים כמה ימים והכל נשכח.

       

       

      לא, לא נשכח.. זו השלמות על כל פגמיה..

      היום יום.

        18/6/13 12:16:

      צטט: אלו-נה 2013-06-14 22:25:44

      צטט: אלון תבור 2013-06-14 22:02:37

      כן אבל...

       

       

      אבל מה?


      אבל בסוף עוברים כמה ימים והכל נשכח.

        14/6/13 22:25:

      צטט: אלון תבור 2013-06-14 22:02:37

      כן אבל...

       

       

      אבל מה?

        14/6/13 22:02:
      כן אבל...
        2/6/13 19:17:
      געגוע......לא זוכר מתי מישהו דייק כל כך בו
        1/6/13 07:23:

      צטט: (--) 2013-05-19 07:18:13

       

      חייב אדם לבסס את תפישת האושר שלו על האחר

      שכל האנשים ידעו שאושרם תלוי לחלוטין באחר אז לא יהיה יותר סבל ועוול וטמטום ומצוקה ומחלה בעולם


       

        1/6/13 07:15:
      געגוע מוכר,מודע מאד
        19/5/13 23:46:
      כתיבה עדינה מאד מאד ומרגשת
        19/5/13 20:29:

       

      צטט: נערת ליווי 2013-05-19 19:43:16

      קראתי עכשיו שוב את מה שכתבת.

      אני עדיין חושבת שזה יפה מאד.

      אני אפילו חושבת שזה רומנטי מה שכתבת,

      מה שקצת לא מתחבר לי עם מה שכתבת לעצבן,

      רומנטיקה בשבילי זה ללכת שלובי ידיים על חוף הים לאורה של שקיעה, זה לדחוף את כפות הרגליים הקפואות בין רגליו של מישהו בזמן שאכווצץ' את אפי בתנועה קטנטנה ומתחנחנת כשהוא יצחקק ויאסוף אותי לחיקו, זה הדלת רגע לפני שהיא נסגרת (ברכבת, בשדה התעופה, במונית או באוטובוס) כשהוא מופיע בין החריצים ונואם כמה הבין שטעה וכמה הוא מצטער ומרגע זה נחיה באושר ועושר.

      זו רומנטיקה בשבילי.

      זה סרטים, וסיפורי אגדות. מזהה?

      זאת לא אני (:

       

      אני גם חושבת, שאם יש פה עוד אנשים מהסוג שלי שקוראים תגובות,

      כי הם מוצאים אותן מעניינות, שיקראו את הפוסט של עצבן על סינדרלה.

      וגם מה שנכתב שם.

      גם אני ממליצה. בחום.

      בכלל, ממליצה על הבלוג שלו. הוא מעולה. כל פוסט בפני עצמו.

      וזאת אע"פ שלא תמיד מסכימה איתו. וגם דווקא בגלל זה. 

       

      סרטים זה יופי,

      גם סרטים שכל אחד ואחת מאיתנו (כמעט) יודעים לעשות בחיים.

      אפילו פה בוירטואליה נורא קל לראות את זה.

      מחליטים מי מעניין ומי לא, מי חכם ומי אידיוט (לא דווקא אדיוט)

      וככה נוהרים...

       

      לא נכנסת לך לחיים כי זה ממש לא העניין שלי,

      לזוגיות ואהבה יש כל כך הרבה סוגים של אפשרויות.

      כל כך מעט כותרים.

      כל כך הרבה תכנים.

       

      שמלה לבנה זה נפלא. למי שבאה בתולה לחופה.

      רומנטיקה היא ממש לא מילה גסה, כמו עוד כמה מילים,

      מה שלא מחייב לשפוך אותה בכמויות גסות לעיני אחרים,

      אם ככה בוחרים..

       

      וזהו.

      כבר כתבתי הרבה יותר מדי.

      חבל שנגמר



        19/5/13 19:43:

      קראתי עכשיו שוב את מה שכתבת.

      אני עדיין חושבת שזה יפה מאד.

      אני אפילו חושבת שזה רומנטי מה שכתבת,

      מה שקצת לא מתחבר לי עם מה שכתבת לעצבן,

       

      אני גם חושבת, שאם יש פה עוד אנשים מהסוג שלי שקוראים תגובות,

      כי הם מוצאים אותן מעניינות, שיקראו את הפוסט של עצבן על סינדרלה.

      וגם מה שנכתב שם.

       

      סרטים זה יופי,

      גם סרטים שכל אחד ואחת מאיתנו (כמעט) יודעים לעשות בחיים.

      אפילו פה בוירטואליה נורא קל לראות את זה.

      מחליטים מי מעניין ומי לא, מי חכם ומי אידיוט (לא דווקא אדיוט)

      וככה נוהרים...

       

      לא נכנסת לך לחיים כי זה ממש לא העניין שלי,

      לזוגיות ואהבה יש כל כך הרבה סוגים של אפשרויות.

      כל כך מעט כותרים.

      כל כך הרבה תכנים.

       

      שמלה לבנה זה נפלא. למי שבאה בתולה לחופה.

      רומנטיקה היא ממש לא מילה גסה, כמו עוד כמה מילים,

      מה שלא מחייב לשפוך אותה בכמויות גסות לעיני אחרים,

      אם ככה בוחרים..

       

      וזהו.

      כבר כתבתי הרבה יותר מדי.

        19/5/13 19:31:

      צטט: (--) 2013-05-19 07:18:13


      חייב אדם לבסס את תפישת האושר שלו על האחר

      שכל האנשים ידעו שאושרם תלוי לחלוטין באחר אז לא יהיה יותר סבל ועוול וטמטום ומצוקה ומחלה בעולם


      איזה כיף שאתה פה (:

      פרדוכסים שמתחברים.

      אני חושבת שהמונח אושר הוא לא העניין. באהבה עסקינן. אושר הוא רק השתקפות שלה. צורה. ואני חושבת שאהבה אינה תלויה בדבר. מוזר, נכון, זה ביטוי מקסים שאף אחד לא באמת מתקרב אליו, ובכל זאת, לא בכדי קראו לזה כך. אהבה אינה תלויה בדבר אבל משום מה, על מנת שנאהב באמת, ללא תלות בדבר, אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו. באמת. לא מהפה לחוץ. פה הפרדוכס, כי קשה לנו. כי בכדי לאהוב את עצמנו, אנחנו זקוקים הרבה פעמים לאחר, שיאהב אותנו במקומות בהם אנחנו מפחדים, מתביישים, נבוכים, קשה לנו. זה כמו ריפוי, כשמישהו אוהב אותנו ממש במקומות האלו, אנחנו מרגישים שלמים יותר, מעיזים להפתח, לאהוב את עצמנו.

      כשאנו אוהבים את עצמנו בשלמות, אנו מסוגלים לאהוב ללא תנאי. הלוואי (:

       

      והאושר? האושר הוא לא בן ערובה של אף אחד מלבד עצמנו. אבל הוא בהחלט תלוי באחר, כי את עצמנו קשה לנו לקבל לבד.

      כן, מבינה מה אמרת, מסכימה איתך. כמה מוזר שזה לגמרי נכון וגם ההיפוך של הדבר.

       

        19/5/13 07:18:

      צטט: אלו-נה 2013-05-10 20:26:39

      צטט: עצבן 2013-05-10 10:14:49

      הרשי לאדם זקן להציע לך עצה. הרעיון הרומנטי על האושר שבמיזוג נשמע מאוד יפה, אבל הוא אחד המתכונים הכי בדוקים לחיי סבל. לדעתי אסור שאדם יבסס את תפיסת האושר שלו על האחר (ובמילים יותר בוטות אסור שהאושר שלך יהיה בן ערובה לרצונותיו והתנהגותו של אדם אחר).
      נדמה לי שאפילו כתבתי פוסט בנושא רעל ושמו סינדרלה

       

      עדיין לא קראתי. אני אקרא, מבטיחה. בנתיים, רוצה לאמר- כן, אני יודעת. אני עצמי רחוקה מלהיות טיפוס רומנטי כמו שהוא מופיע בסרטי הוליווד. יותר מזה, חושבת שתרבות הקומדיות הרומנטיות, סרטי המאה ה19 וכו' הטמיעו בנו כל כך בולשיט על מה זו אהבה ואיך נראית זוגיות- עד שאין לנו מושג, כמעט לגמרי, מה זה חיבור או לאהוב. אני מניחה שהמאמר שלך, ע"פ שמו, מדבר על סיפורי הנסיכה מהאגדות והאביר הבלתי נמנע. ובכן, כן, מתחילים לחנך אותנו מגיל צעיר. הקומדיות הרומנטיות הן רק המשך אך טבעי לכל שטיפת המח הקלוקלת.

       

      ועדיין, איך הגעת לכך שהאושר שלי הוא בן ערובה?

      אני מתגעגעת. כן. אני יודעת שקיימת אהבה. ומאמינה בחיבור. באינטראקציה שכל הזמן נעה. מתפתלת, עולה, יורדת, נחה וחוזר, רק בשינויים. לפעמים מתהדקת לפעמים מרפה. 

      ואני אוהבת את עצמי, עד כמה שאני מסוגלת, גם בלעדיה. וכמהה לה.

       

      חיי סבל? 

      חיי סבל יכולים להתקיים לבד כמו גם במיזוג. רק תבחר.


      חייב אדם לבסס את תפישת האושר שלו על האחר

      שכל האנשים ידעו שאושרם תלוי לחלוטין באחר אז לא יהיה יותר סבל ועוול וטמטום ומצוקה ומחלה בעולם


        15/5/13 10:15:

      את תרשי לאנשים לסרס את רצונותייך וחלומותייך ומאווייך !
      אל תרשי לכמה אחיתופלים לקלקל לך !

      היי "צפרדע חירשת" !
      http://cafe.themarker.com/post/2857584/

        14/5/13 18:43:

      צטט: טובה-מ 2013-05-12 13:44:40

      אולי הגעגוע לשלמות עם או בלי הפגמים, הוא געגוע לך עצמך? אותו את עצמך שתמיד כמהת לו?

       

      עם.

       

      גם (:


        14/5/13 18:42:

      צטט: alxm 2013-05-14 13:13:35

      מאחל לך שבקרוב יזכה הגעגוע למימוש

       

      אמן

       

        14/5/13 18:41:

      צטט: סג3 2013-05-12 15:32:13

      את בדרך. והדרך טובה ומדוייקת. בהמשך אולי תגיעי לעיקול בדרך שבו תרגישי שאת צריכה ללכת לבדך כי זה יותר מדוייק ואחר כך יגיעו אולי כמה אנשים שאיתם תעשי את המסע ורק כשבאמת תוכלי לשאת את כובד משקלה של מערכת יחסים אחת גדולה שכוללת הכל, רק אז תזמיני אותה והיא תבוא... ספרי לנו על מסע, אוקי?

       

      (:

      נשמע כמו קריאה בקפה (:

       

      תודה

        14/5/13 18:39:

      צטט: noami4u 2013-05-14 14:50:05

      ועכשיו אחרי הפירוטכניקה המילולית שאין מאחוריה דבר - מה בענין סתם זוגיות ? האם ניתן לחיות איתו את יום הקטנות של היום-יום ? או שרחמנא ליצלן הוא בכלל נשוי...וכל מה שאת זוכה לו זה שעתיים גנובות בצימר דלוח ?

       

      מכיוון שאתה במערכת יחסים, אינני יכולה לענות לך

      (:

       

        14/5/13 14:50:
      ועכשיו אחרי הפירוטכניקה המילולית שאין מאחוריה דבר - מה בענין סתם זוגיות ? האם ניתן לחיות איתו את יום הקטנות של היום-יום ? או שרחמנא ליצלן הוא בכלל נשוי...וכל מה שאת זוכה לו זה שעתיים גנובות בצימר דלוח ?
        14/5/13 13:13:
      מאחל לך שבקרוב יזכה הגעגוע למימוש
        12/5/13 23:25:
      אלונה, דיברת על אהבה, על כמיהה והשתוקקות. מי מאיתנו אינו זקוק לה, לאהבה? יצרת יתר אידיאליזציה באופן בו את מתבטאת, אבל זה בסדר. מותר לנו לחלום. לפעמים חלומות מתגשמים...
        12/5/13 23:10:
      קוראים לזה כיסופים..
        12/5/13 15:32:
      את בדרך. והדרך טובה ומדוייקת. בהמשך אולי תגיעי לעיקול בדרך שבו תרגישי שאת צריכה ללכת לבדך כי זה יותר מדוייק ואחר כך יגיעו אולי כמה אנשים שאיתם תעשי את המסע ורק כשבאמת תוכלי לשאת את כובד משקלה של מערכת יחסים אחת גדולה שכוללת הכל, רק אז תזמיני אותה והיא תבוא... ספרי לנו על מסע, אוקי?
        12/5/13 13:44:
      אולי הגעגוע לשלמות עם או בלי הפגמים, הוא געגוע לך עצמך? אותו את עצמך שתמיד כמהת לו?
        11/5/13 20:45:
      מירקם של ציפייה
        10/5/13 23:35:
      יפה.
        10/5/13 20:36:

      צטט: S.L.B.A - 9 2013-05-10 20:35:35

      ושלם לא יכול להיות גדול מסך חלקיו תתעוררי את מדברת שטויות שלם הוא סכ כל חלקיו בדיוק לא בערך לא קטן ולא גדול יותר..

       

      פעם גם העולם היה שטוח, לגמרי. עיזבי, תני צ'אנס לחיות בדמיון (:

        10/5/13 20:35:

      צטט: S.L.B.A - 9 2013-05-10 20:33:02

      צטט: אלו-נה 2013-05-10 20:29:49

      צטט: S.L.B.A - 9 2013-05-10 15:26:52

      זהו בעצם הגעגוע לעצמי המנופץ שלך אבל את עדין לא יודעת את זה...לצערי את מלבישה אותו על סתם זכר מטומטם..כזה או אחר..

       

      זה גם נכון. געגוע לעצמי. העצמי שבאיזשהו אופן, יש לו שלם שגדול מסך חלקיו.. 

       

      רק... בזכות מה הזכר זכה לכינוי מטומטם?


       

       

      בזכות הערגה העלובה שהלבשת לו מבשרך והפכה אותו לכזה..

       

      טוב. (:

       

        10/5/13 20:35:
      ושלם לא יכול להיות גדול מסך חלקיו תתעוררי את מדברת שטויות שלם הוא סכ כל חלקיו בדיוק לא בערך לא קטן ולא גדול יותר..
        10/5/13 20:34:

      צטט: ~בועז22~ 2013-05-10 08:16:25

      לזה ייקרא, תאווה לחיים עצמם. ((-:

       

      תודה. אוהבת את התגובות שלך. וגם את הפוסטים. יש לךתפיסת עולם מיוחדת ומרגיעה. קוראת נאמנה. (מגיבה כשיש לי מה (: )


       

        10/5/13 20:33:

      צטט: אלו-נה 2013-05-10 20:29:49

      צטט: S.L.B.A - 9 2013-05-10 15:26:52

      זהו בעצם הגעגוע לעצמי המנופץ שלך אבל את עדין לא יודעת את זה...לצערי את מלבישה אותו על סתם זכר מטומטם..כזה או אחר..

       

      זה גם נכון. געגוע לעצמי. העצמי שבאיזשהו אופן, יש לו שלם שגדול מסך חלקיו.. 

       

      רק... בזכות מה הזכר זכה לכינוי מטומטם?


       

       

      בזכות הערגה העלובה שהלבשת לו מבשרך והפכה אותו לכזה..

        10/5/13 20:32:

      צטט: אתי פתי 2013-05-10 08:23:00

      נשמע כמו הרבה הורמונים

       

      בילד אין (:

        10/5/13 20:32:

      צטט: amnondahan 2013-05-10 08:46:17

      כשאני מגיע לכאן אני מתרכז מין געגוע לקרא אישה חכמה ולהבין איתה .אי-לונה את כותבת מדויק וזה כאן כואב ביופיו .

       

      תודה (:

       

        10/5/13 20:31:

      צטט: דוקטורלאה 2013-05-10 17:53:20

      אני מאמינה כי גם הרצון וההתכוונות להישגים מסויימים יש להם השפעה חיובית על המתכווין. כמובן, זה אינו מספיק. אבל אסור לוותר על כך, זה מוביל בכוון הנכון. זו ראשיתה של דרך. מאחלת לך ללכת בה , ולא לעצור.

       

       

      לאה, כמה אני שמחה שגם את מאמינה באהבה (:

      וכן, אני כמוך. אין דבר העומד בפני הרצון. צועדת (:


        10/5/13 20:29:

      צטט: S.L.B.A - 9 2013-05-10 15:26:52

      זהו בעצם הגעגוע לעצמי המנופץ שלך אבל את עדין לא יודעת את זה...לצערי את מלבישה אותו על סתם זכר מטומטם..כזה או אחר..

       

      זה גם נכון. געגוע לעצמי. העצמי שבאיזשהו אופן, יש לו שלם שגדול מסך חלקיו.. 

       

      רק... בזכות מה הזכר זכה לכינוי מטומטם?


        10/5/13 20:26:

      צטט: עצבן 2013-05-10 10:14:49

      הרשי לאדם זקן להציע לך עצה. הרעיון הרומנטי על האושר שבמיזוג נשמע מאוד יפה, אבל הוא אחד המתכונים הכי בדוקים לחיי סבל. לדעתי אסור שאדם יבסס את תפיסת האושר שלו על האחר (ובמילים יותר בוטות אסור שהאושר שלך יהיה בן ערובה לרצונותיו והתנהגותו של אדם אחר).
      נדמה לי שאפילו כתבתי פוסט בנושא רעל ושמו סינדרלה

       

      עדיין לא קראתי. אני אקרא, מבטיחה. בנתיים, רוצה לאמר- כן, אני יודעת. אני עצמי רחוקה מלהיות טיפוס רומנטי כמו שהוא מופיע בסרטי הוליווד. יותר מזה, חושבת שתרבות הקומדיות הרומנטיות, סרטי המאה ה19 וכו' הטמיעו בנו כל כך בולשיט על מה זו אהבה ואיך נראית זוגיות- עד שאין לנו מושג, כמעט לגמרי, מה זה חיבור או לאהוב. אני מניחה שהמאמר שלך, ע"פ שמו, מדבר על סיפורי הנסיכה מהאגדות והאביר הבלתי נמנע. ובכן, כן, מתחילים לחנך אותנו מגיל צעיר. הקומדיות הרומנטיות הן רק המשך אך טבעי לכל שטיפת המח הקלוקלת.

       

      ועדיין, איך הגעת לכך שהאושר שלי הוא בן ערובה?

      אני מתגעגעת. כן. אני יודעת שקיימת אהבה. ומאמינה בחיבור. באינטראקציה שכל הזמן נעה. מתפתלת, עולה, יורדת, נחה וחוזר, רק בשינויים. לפעמים מתהדקת לפעמים מרפה. 

      ואני אוהבת את עצמי, עד כמה שאני מסוגלת, גם בלעדיה. וכמהה לה.

       

      חיי סבל? 

      חיי סבל יכולים להתקיים לבד כמו גם במיזוג. רק תבחר.


       


        10/5/13 17:53:
      אני מאמינה כי גם הרצון וההתכוונות להישגים מסויימים יש להם השפעה חיובית על המתכווין. כמובן, זה אינו מספיק. אבל אסור לוותר על כך, זה מוביל בכוון הנכון. זו ראשיתה של דרך. מאחלת לך ללכת בה , ולא לעצור.
        10/5/13 15:27:

      צטט: עצבן 2013-05-10 10:14:49

      הרשי לאדם זקן להציע לך עצה. הרעיון הרומנטי על האושר שבמיזוג נשמע מאוד יפה, אבל הוא אחד המתכונים הכי בדוקים לחיי סבל. לדעתי אסור שאדם יבסס את תפיסת האושר שלו על האחר (ובמילים יותר בוטות אסור שהאושר שלך יהיה בן ערובה לרצונותיו והתנהגותו של אדם אחר).
      נדמה לי שאפילו כתבתי פוסט בנושא רעל ושמו סינדרלה

       

       

      מיותר לומר כי אמירתך ענקית..

        10/5/13 15:26:
      זהו בעצם הגעגוע לעצמי המנופץ שלך אבל את עדין לא יודעת את זה...לצערי את מלבישה אותו על סתם זכר מטומטם..כזה או אחר..
        10/5/13 10:14:

      הרשי לאדם זקן להציע לך עצה. הרעיון הרומנטי על האושר שבמיזוג נשמע מאוד יפה, אבל הוא אחד המתכונים הכי בדוקים לחיי סבל. לדעתי אסור שאדם יבסס את תפיסת האושר שלו על האחר (ובמילים יותר בוטות אסור שהאושר שלך יהיה בן ערובה לרצונותיו והתנהגותו של אדם אחר).
      נדמה לי שאפילו כתבתי פוסט בנושא רעל ושמו סינדרלה

        10/5/13 08:46:
      כשאני מגיע לכאן אני מתרכז מין געגוע לקרא אישה חכמה ולהבין איתה .אי-לונה את כותבת מדויק וזה כאן כואב ביופיו .
        10/5/13 08:23:
      נשמע כמו הרבה הורמונים
        10/5/13 08:16:
      לזה ייקרא, תאווה לחיים עצמם. ((-:
        9/5/13 23:16:
      אני מתגעגע , משמע אני קיים.