כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    קישילירבאק

    12 תגובות   יום שישי , 10/5/13, 00:15

    היום עבדתי אצל לקוח במרכז תל אביב.
    בעודי יושב בכוך, המכונה גם Open space, מקלל את קודמי שהשאיר בליל קוד בלתי פעניח בעליל ("אני פותר את הבעיה תוך שעה שעתיים" הבטחתי למנהלת, בעודי מתרוצץ כעכבר מבוהל ברחבי הסייבר לחפש תשובות), חשתי בתכונה ההולכת ומתרגשת סביבי. התכונה כללה התרוצצות נשית ממגוון מוצאים, גילאים ומראות, נושאות בידיהן מגשים וכלי מטבח שונים ומפטפטות בהתרגשות.
    לאחר שפסלתי, בשיטת האלימינציה, את האפשרות שההתרגשות קשורה איכשהוא אלי, פניתי אל המנהלת ושאלתי אותה לפשר הדבר.
    "אה" אמרה לי, "אנחנו עושים חגיגת שבועות מוקדמת. כל אחד הביא משהו: קיש, פשטידה, סלט, עוגה".
    הרגשתי איך הריר עולה לי במעלה הלשון.
    "נהדר" אמרתי, "מתי אוכלים?".
    "מצטערת, זה רק לעובדים" ענתה, ללא שמץ של אהדה, "חוץ מזה, הבאת משהו?".
    "יש לי תפוח בתיק" אמרתי, "יכול ללכת נהדר עם דבש".
    היא לא התרשמה. חשבתי לצרף לחבילה גם את סוכריות הגלוקוז שאני נושא עמי דרך קבע למקרה של נפילת סוכר (הרגשתי שאחת כזאת מתרגשת ובאה עקב ההתרחשויות הפסיכולוגיות האחרונות) אבל מבט האבן בעינייה הבהיר לי שכנראה אאלץ שוב לדפוק איזו שווארמה ספוגת עשן אוטובוסים של אבן גבירול במקום ליהנות ממגוון בריא ומלבב של מוצרי חלב פאר יצירת נשות (וכנראה גם כמה מגברי) מחלקת המחשב המקומית.
    "איך מתקדם פיתרון הבעיה?" העירה אותי הרעה משרעפיי.
    "קשה לחשוב על בטן ריקה" עשיתי ניסיון אחרון, "אני מאמין שפלטה קטנה של כמה חתיכות קיש, פשטידה ואולי איזה בורקס או שניים היו נותנים לי את הדחיפה הסופית".
    אבן. כלום לא עזר. אין רחמים אצל כלבות קרות שהמעמד והמלחמה הבלתי פוסקת בסביבה גברית לא מפרגנת הקשיח את ליבן האימהי והאוהב.
    "קישילירבאק" סיננתי בשפתיים קפוצות, "טוב, אני יוצא לדפוק שווארמה".
    היא קפאה על עומדה. "מה אמרת?" שאלה, נועצת בי מבט שאינו משתמע לשתי פנים.
    "אני יוצא לעשות אהבה עם שווארמה ולנסות לבנות איתה מערכת יחסים?" שאלתי/אמרתי בהיסוס.
    "לפני כן" אמרה בקוצר סבלנות בולט.
    "אה, לפני כן, אה... אמרתי 'קיש היא לי רב, אך אני יוצא לדפוק שווארמה'".
    "אתה יודע שקיש זה זכר, כן?" שאלה.
    "אז למה ההוא מאמריקאן פיי עשה אהבה עם קיש במטבח וניסה לבנות איתה מערכת יחסים?" שאלתי.
    "זה לא היה קיש, למיטב זיכרוני" ענתה לי, לא מאבדת לרגע את מבט האבן המצמרר, "זה היה פיי תפוחים".
    "אם יש כאן כמה מוצרי בסיס אני יכול לארגן תוך דקות פיי תפוחים מרענן מהתפוח" עלה רעיון מבריק במוחי ושוחרר בעזרת נפלאות הפיזיולוגיה האנושית אל פי ומשם לחלל האויר.
    "תעדכן אותי כשתסיים" התעלמה המנהלת מהצעתי המפתה.
    "טוב" אמרתי, "קיש הוא לי רב, אך אני יוצא לעשות אהבה עם שווארמה ולנסות לבנות איתה מערכת יחסים".

    יצאתי לאויר המהביל של לב העיר.
    בטני המתה וידעתי שבמצב זה לא נותר לי אלא להסתער על מזון מהיר כלשהוא, עתיר רעלים וזיהומים.
    הסתכלתי על שורת השווארמיות המטונפות שלאורך הרחוב. שלא יהיו אי הבנות, גיל שלו הוא גבר בעל קיבת ברזל - קיבה שחוסנה בימיי הטובים בדוכני רחוב בערים הכי מזוהמות ובדרכים הכי נידחות בהודו ובתאילנד, אבל עם הטרנד המבאס הזה של הבריאות שהשתלט על כל חלקה טובה בשנים האחרונות, נהיה לי קצת לא נעים לאכול במקומות האלה.
    לבסוף דפקתי שווארמה במקום שנראה לי ממוקם הכי קרוב לקצה הטוב של הסקאלה שמתחילה ב "אי נעימות קלה בבטן" ומסתיימת ב "מוות בייסורים קשים", עישנתי סיגריה להשלמת חבילת הבריאות ודידיתי במעלה המדרגות בחזרה למשרד.
    נכנסתי למטבחון להכין לי כוס תה להרגעת הבטן, שם כבר החלה תחושת אי נעימות קלה, שהתפללתי שלא תנוע לעבר השלב הבא במדרג של "כיווצים קלים בקיבה" או חלילה תידרדר לזה שאחריו "פירכוסים קלים על ריצפת השירותים".
    על השיש נחו כמתריסים, עודפי קישים, פשטידות, בורקסים וסלטים, שיכלו להאכיל גדוד שלם במוצב נידח בחול המועד פסח, רגע לאחר שמשגיח הכשרות הסתלק.
    הסתכלתי סביב. הייתי לבד. הסתערתי על בופה העודפים כנחיל ארבה ותוך דקות ספורות לא נותר דבר זולת הסלטים.

    בשעה שתיים התקדמתי לשלב "כיווצים קלים בקיבה", בשתיים ומחצה פירכסתי כחולה אפילפסיה על רצפת הכוך ובשלוש בדיוק עברתי שאיבת קיבה באיכילוב.
    "יש לך מזל גדול" אמר הרופא לכשהתאוששתי, "נראה שאכלת איזה קיש גזר עם כמות סלפיקוקוס A וכוליפורמים שיכולה להרוג פיל. מזל שאכלת שווארמה עם הרבה שומן - הוא ריפד את קירות הקיבה שלך והאט את קצב חדירת החיידקים למערכת הדם".
    "קישילירבאק" אמרתי, "איפה יש פה באיזור שווארמה טובה?".

     

    המשך ל "קיש הוא לי רב - הבהרות".

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/1/14 07:22:

      שווארמה זה איכסססס

      סיגריה גם

      אבל ההומור שלך מחפה על הכל

        11/5/13 01:01:
      כמעשה עימנואל כמובן.
        11/5/13 00:04:
      היא לא מתה עליך, המנהלת... מה כבר עשית להצדיק את זה?
        10/5/13 23:54:
      תודה פרח יפה.
        10/5/13 20:48:
      בגדול נהניתי מהכתיבה הצינית שלך ....לא נהניתי מהתגובה הפיזיולוגית שלך לאחר שניסית להשקיט רעב ........ובקשר לנשים .........ככה זה בעולמינו .נשים מנהלות הן ביצ'יות
        10/5/13 12:52:
      הבה ונדייק - הלכתי לחפש חתולים...
        10/5/13 08:05:
      הלכת לחפש אתונות ומצאת מלוכה על השיש ...מלך השווארמה עושה אותה מבשר אתונות? העיקר שפינית את קיבתך לכבוד הארוחה העיקרית עם משפחתך בחג ותעשה לה תיקון שבועות ושמחת בחגך והיית בגיל ובשלווה...בסך הכל רציתי לומר שנהניתי אז מה לי הקיש-קוש הלזה?
        10/5/13 07:15:
      נראה לי שאם אני מקשיב לך אני טועה ומוטעה. בוא נסכם: קיש זה רומנו, פיי זה דאנווי וקישליראבראבאק.
        10/5/13 06:21:
      ורק שווארמה היא באמת שווארמה.
        10/5/13 06:18:
      אתה טועה ומטעה. קיש זה אבא של שאול ופאי זה היחס בין הקוטר להיקף המעגל.
        10/5/13 04:32:
      פשטידה אני חושב זה עם בסיס קשה, קיש זה יותר אחיד ופאי זה במתוקים אם כי נראה לי שפאי באמריקאית תופס גם לגבי פשטידות כמו שסודה אצלם זה כללי גם לגבי מוגזים מתוקים.
        10/5/13 01:45:
      אז מה ההבדל בין קיש לפאי אתה כבר יודע?