. . . ולהשאיר כאן את שר האוצר החדש שלו שיציג את התקציב החדש בלי נוכחותו שתאלץ אותו להתמודד עם השאלה מאין נובע הצורך הדחוף לכסות את הגרעון הענק, שהוא יחד עם משרתו שטייניץ יצרו במשך ארבע שנים כדי לאפשר תשלום אתנן פוליטי מופקר לכל מרכיבי הקואליציה שאפשר לו קדנציה שנייה ומלאה כראש ממשלה. כעת כל העולם ואשתו שכח מי גרם לאוברדרפט הלאומי הענק ותוקפים את לפיד שבא לתכנן כיצד לכסות אותו מבלי לגרום לנזק בלתי הפיך למשק הישראלי. המסקנה המתבקשת מהסיפור הזה היא, שיאיר לפיד בתמימות פוליטית בלע את הסוכרייה הפוליטית המורעלת שביבי הגיש לו עם מינויו לשר אוצר שינקה את תוצאות ההשתוללות התקציבית שלו כדי לשרוד בשלטון.

הנחה די סבירה היא שלפיד בלע את הפיתיון של ביבי וגמר בכך את הקריירה המבטיחה הכי קצרה בעולם הפוליטי. אבל קיימת גם אפשרות שאופן התמודדותו של לפיד עם המצב הפוליטי שנוצר בעקבות תקציב החירום שהוא בנה יכול להביא לתוצאה הפוכה שביבי כיוון לה. כי דומה שביבי לא הצליח להבחין בכך שליאיר לפיד אופי של לוחם. אם יאיר לפיד ישכיל לצאת מהמערבולת התקשורתית שאליה סחף אותו תקציב החירום שבנה ויוכיח בשקט ובבטחה שאין כל אפשרות אחרת כשביבי נוכח בממשלה. הרי ביבי היה נאלץ להביא את אותו תקציב בדיוק אבל בשפלותו בחר בלפיד כשעיר לעזאזל וברגע המכריע השאיר אותו לבד מול המחאה וברח ל-"ביקור ממלכתי" בסין בלוויית מיס פיגי והבנים. ייתכן שלפיד הלוחם ישכיל להפיל את ממשלתו של ביבי וללכת לבחירות בזק שבהן העם יצביע בעד תקציב חירום, כאשר בו המע"מ י ו ר ד ל-15% כדי לעזור לרוב האזרחים אבל מס החברות  ע ו ל ה ל-35% ומחוקק חוק רטרואקטיבי, שאינו מנוגד לחוק, אשר בו ימוסו הרווחים הכלואים באופן הוגן- עניין שביבי לא היה מאפשר ללפיד כשהוא ראש ממשלה.