0

לא רוצה ללכת לגן

0 תגובות   יום שבת, 11/5/13, 11:30
״אמא, אני לא רוצה ללכת לגן״.  ״מה קרה מתוק שלי, אהבת ללכת לגן״. ״אני פוחד, הגננת שלי מכשפה״. ליטפה את ראשו ונשקה לו, ״חמוד שלי מהיכן אתה מביא את הרעיונות הפרועים״. ״לא יודע אמא, אבל אני מרגיש שהיא מכשפה, אולי לא רעה, אבל מכשפה״. ״מתוק שלי, יש לך דמיון פרוע, אבל זה בסדר. מחר אני אבוא איתך לגן״. ״אל תגידי לה שום דבר, היא תכעס עלי״. ״אל תדאג, אני אבדוק אותה בלי שהיא תרגיש. עכשיו תלך לישון, מתוק שלי״. ״לילה טוב אמא, אני אוהב אותך״. ״לילה טוב, ילד מתוק שלי״. למחרת בבוקר לקחה אותו אל הגן, הגננת חיכתה בפתח. ״שלום מתוק שלי ונשקה על מצחו״. הפטיר ״שלום מרים״ וחמק לשחק בחצר. אימו קראה אחריו, ״מה עם נשיקה?״. ״בערב, בבית״, קרא לעברה. ״מרים הוא מרגיש שאת מכשפה, אולי טובה, הוא בספק״. ״באמת, כנראה העברת לו חלק מהגנים שלך, זה נדיר בגיל הזה״. ״את באה מחר לכינוס. מחר זריחת ירח מלא״. ״כמובן, אני מצפה בקוצר רוח״. ״מה עושים עם הקטנצ׳ק ?״. ״תעזבי אותו הוא ישכח, נספר לו את האמת שיגדל״.  אלון
דרג את התוכן: