כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    על חשיבה ויצירתיות

    38 תגובות   יום שישי , 18/1/08, 06:50

    מהי חשיבה? הוגי דעות חיפשו בתקופות שונות דרך לתאר את החשיבה באמצעות השלכה מטפורית של אותה מערכת שהרשימה את דורם כדבר המורכב והמתוחכם ביותר הקיים.

     

    דקארט, למשל, דמיין את המוח כשעון עם גלגלי שיניים, והסביר את החשיבה במונחים של תפוקה שנוצרת על-ידי מערכת מורכבת של חישובים שנוצרים בפעולתם המכאנית-לכאורה של גלגלי שיניים אלה.

     

    כשהומצאה מרכזת הטלפונים, תיאר אשבי (Ashby) את המוח כמרכזת טלפונים ואת החשיבה במונחים מתורת החשמל והתקשורת.

     בדורנו – דור המחשב, המטאפורה הבולטת לתיאור המוח והחשיבה היא המחשב. הדימויים המעוגנים בנו הם של המוח כמחשב ושל החשיבה כחשיבה "מחשבית" של עיבוד נתונים. יחידת היסוד של "החשיבה המחשבית" היא בינארית.היא מניחה כי את כל הדברים בעולם ניתן לאבחן ולמיין כ-'או-או'. חשיבה זו פועלת כאילו החשיבה והעולם הן   'מערכות פשוטות'. כלומר מערכות שניתן להתייחס לכל הסיבוכיות שלהן כאל מורכבות שניתן לגבור עליה על ידי פירוקה למרכיביה והתייחסות לכל אחד מהאלמנטים  שבה כאל יחידה נפרדת הניתנת להבחנה 'ממצה ומוציאה' (Mutually Exclusive), מהאלמנטים  האחרים.  

     

    אולם החשיבה האנושית אינה פועלת כ-'חשיבה מחשבית'. זו היא במובהק 'מערכת סבוכה' התופסת את העולם ואת עצמה ביחידות של  'גם וגם'. היחידה הקטנה ביותר של החשיבה האנושית היא בעצמה 'מערכת סבוכה' – כלומר, מערכת המכילה בתוכה את אחדות הניגודים. אחדות ניגודית זו היא בסיסה של היצירתיות האנושית. כשאנו מפרקים אותה, אנו מאבדים את איכותה היצירתית.  

    את ההבנה הזו ניתן לייחס עוד לפילוסוף היווני הרקליטוס (535-475 לפני הספירה). לפי כתביו, בסיס הלוגוס, הן של העולם והן של החשיבה על העולם, הוא "אחדות הניגודים". האחדות הניגודית היא שמשקפת הן את הצורות היסודיות ביותר ביקום והן את חשיבתנו.  

     

    אחדות הניגודים, טען הרקליטוס, היא בבסיסו של הטבע ושל הלוגיקה כאחד. מקורו של המושג "לוגיקה" עצמו, שכיום נוהגים לעשות בו שימוש במובן שונה מאוד מזה שהתכוון לו הרקליטוס, במושג ה"לוגוס" שטבע הרקליטוס. הלוגוס הוא, לתפיסתו, החשיבה במערכות סבוכות המכילות בתוכן את אחדות הניגודים ובכך הן מאפשרות פרשנות אינסופית. הם המאפשרים את התנועה ואת ההשתנות המתמדת. אופייניות להרקליטוס האמירות "הכל זורם, שום דבר לא עומד ללא ניע", ו-"לעולם אינך יכול לחצות אותו נהר פעמיים".

     

    יכולת החשיבה דרך ניגודים משלימים מצויה בכולנו. היא טבעית לנו, הגם שלעיתים קרובות אנו מתעלמים ממנה ומיכולתיה.

    אם עדיין יש לכם ספקות על כך, חישבו על מה שאתם חשים למקרא מילות שורת השיר הבאה:'בלון כתום קינא לשמש את צִבעה',או חישבו על המשפט הנפלא הבא:'ושוב אני כאן אוחזת בעט והכתיבה בוכה את חיי מחדש'.

    שורות שירה אלה, אותן אני מצטט מתוך שירתה של חברתנו ניצה צמרת, מדגימות את העונג וההיקסמות שאנו חשים כשאנו מנסים לפרש את משמעות אחדות הניגודים שניצה יצרה כאן, והמאפיינת כל שירה אנושית. ככל שמילות השיר משלימות אבל גם ניגודיות יותר, הן מעוררות בנו אסוציאציות חדשות עמוקות יותר על החוויה האנושית.

     

    ונעבור משירה לפעילות אנושית אחרת שגורמת לנו הנאה רבה – הבדיחה. הבדיחה שאנו נהנים כל כך לשמוע ולספר, גם היא, בעצם, אירוע של חשיבה בשלמות ניגודית כזו. פרץ הצחוק שגורמת לנו בדיחה נגרם מהרגשת השחרור הפתאומית הטמונה בגילוי ההיגיון המסתתר מאחורי ההוויה האנושית כמצויה תמיד בניגודיות משלימה.

     עניין זה ניתן להדגים בבדיחה השחוקה, אך המוכרת, הבאה:אדם משקיף החוצה דרך החלון של הקומה השביעית ורואה איש נופל מהגג. הוא שואל אותו "מה שלומך?". האיש משיב לו "בינתיים הכול בסדר".ההסבר המצחיק אינו נבחן כ"נכון" או כ"לא-נכון" (כלומר, כ'או-או'); הוא תמיד גם נכון וגם לא-נכון (כלומר, 'גם וגם'). כשאנו תופסים את העוקץ שבבדיחה, אנו מגלים שיש היגיון בניגודיות המשלימה של המצב האנושי, אם כי ברגע הראשון נתפס היגיון זה כשיגעוני. 

    הפיסיקאי הידוע נילס בוהר שלימים המציא את 'תורת הקוונטים', עליה זכה לפרס נובל ב- 1922, סיפר את הסיפור הבא על מקור הרעיון ל'תורת הקוונטים'. יום אחד הופיע בדלת ביתי שוטר כשהוא מושך בעורפו של בני הקטן והמפוחד. השוטר סיפר לי כי בני נתפס כשהוא מנסה לגנוב ממתקים בחנות השכונתית. ולא ידעתי את נפשי , בין החמלה והאהבה שמילאה אותי לבני הקטן ובין הצורך להעניש אותו, דואליות זו שחשתי בה באירוע זה מבלי יכולת להכריע בין האהבה ובין הצורך להעניש את בני, היא שהוליכה אותי לרעיון של 'דואליות הגל-חלקיק' (הנקראת גם 'תכונת הקומפלמנטאריות') שביסוד 'תורת הקוונטים'. לפיה, עצמים מיקרוסקופיים כמו אטומים או אלקטרונים מתגלים תחת תנאים ניסיוניים מסוימים כגלים, ותחת תנאים אחרים, אותם עצמים מתגלים כחלקיקים. 

    לימים,  כאשר נשאל בוהר האם אין בטענה, שבאותו עצם מתקיימות בו זמנית תכונות ניגודיות אך משלימות, אין בה כדי לערער על מהותו של המדע כחתירה לידיעה ודאית, הוא ענה  "אמת וודאות גם הם מושגים ניגודיים אך משלימים".

     הניגודיות המשלימה הטבועה בחשיבה האנושית היא המקור הבסיסי לכל יצירתיות אנושית, בין אם זו יצירתיות בשירה, בבדיחה, או במדע ובין אם זו היצירתיות לה אנו נזקקים בהתמודדות היומיומית שלנו מול עולם התופעות הניצבות בדרכנו בחיינו היומיום כילדים, כהורים, כבני זוג, כמורים, כמנהלים... בקיצור – כבני אדם המנסים לחוות ולהבין.  

     

     

    צבי לנירPraxis © 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/3/08 08:53:

       

      צטט: noontet 2008-03-04 06:07:58

      צבי היקר,

       

      מעולה. וגם כתוב בצורה מאוד בהירה.

      אני כמובן לא מסכים. מגניב

      לתזה שהחשיבה מהיא מערכת מורכבת.

      גם אם תניח שניתן לשים בסל אחד שני ניגודים - כלומר 'אמת ושקר'

       או שתי תוצאות מנוגדות זו לזו.

      תמיד תוכל להגדיר את הצורה הנ"ל כאחת מאבני היסוד שבהן תוכל לבחור.

      המשמעות היא שתוכל לבחור 'אמת' - 'שקר' וגם ' אמת ושקר'

      למרות שלעניות דעתי גם את המערכת הסבוכה או כפי שאתה קורא לה 'מורכבת' נית להביא לידי המצב הראשוני שבו יש רק 'אמת' או 'שקר' בלבד.

       

      נעם.

       

      ראה מקרה 'החתול של שרדינגר'.

       

       

       

      הי נועם

      נדמה לי שיש כאן אי הבנה לכוונתי.

      אני עושה הבחנה ברורה בין 'מערכות מורכבות' ובין 'מערכות סבוכות'. בעוד שהראשונות ניתנות לפירוק למרכיבי היסוד שלהם ולרה קונסטרוקציה שלהן, המערכות הסבוכות - והמחשבה היא מערכת סבוכה, אינן ניתנות לפירוק כזה מבלי לאבד את משמעותן. בדוגמא שהבאת של שני הניגודים 'אמת' ו'שקר', החשיבה כמערכת סבוכה אינה מנסה להכריע ביניהם, אלא להבין את הדברים דרך המתח הניגודי אך גם המשלים המתקיים ביניהם.

      האם הצלחתי להבהיר את עצמי?

      תודה לך על הערתך,

      צביקה לניר

        4/3/08 06:07:

      צבי היקר,

       

      מעולה. וגם כתוב בצורה מאוד בהירה.

      אני כמובן לא מסכים. מגניב

      לתזה שהחשיבה מהיא מערכת מורכבת.

      גם אם תניח שניתן לשים בסל אחד שני ניגודים - כלומר 'אמת ושקר'

       או שתי תוצאות מנוגדות זו לזו.

      תמיד תוכל להגדיר את הצורה הנ"ל כאחת מאבני היסוד שבהן תוכל לבחור.

      המשמעות היא שתוכל לבחור 'אמת' - 'שקר' וגם ' אמת ושקר'

      למרות שלעניות דעתי גם את המערכת הסבוכה או כפי שאתה קורא לה 'מורכבת' נית להביא לידי המצב הראשוני שבו יש רק 'אמת' או 'שקר' בלבד.

       

      נעם.

       

      ראה מקרה 'החתול של שרדינגר'.

       

       

       

        26/1/08 21:01:

      פוסט מרתק-

      גם בתגובות אליו.

      נכנסתי לקרוא בגלל כותרת היצירתיות

      ונהניתי מכל מילה.

      האסוציאציה לין וליאנג שהעלתה יוספה

      היא הקישור הראשון שהמוח שלי עשה למקרא הדברים.

      שבוע טוב

      איילת - אמנית

        25/1/08 17:42:

        אינני זוכרת היכן שמעתי את המשפט:

      ''כל בעייה מגיעה לעולם

       ביחד עם הפתרון שלה''

      [מישהו מכם יודע מה מקורו?]

       בכל אופן- חישבו על  כך:

       מלכתחילה, היה פתרון והבעייה היא בת זוגו הצמודה.

       

      תודה לצבי ולמגיבים-נתרמתי מכולכם!!

        24/1/08 22:11:

       

      צטט: לניר 2008-01-24 19:41:36

       

      חידשת לי. לא הכרתי את השלמות הניגודית שבין חשיבה ועשיה בחסידות.

      ואגב, אומנם שלמות ניגודית מוטמעת  בכל תרבות ושפה אנושית,  אך התרבות והשפה העברית עשירים במיוחד בפוטנציאל הניגודיות המשלימה המוטמעים בהם. ייתכן שהסיבה לכך היא שהחשיבה היהודית (התלמוד, ואף הזוהר והקבלה), לא עסקה בעיקרה בדוקומנטציה של המציאות, אלא בהמשגה שלה ובקישורה לעשיה. להלן כמה דוגמאות לניגודיות המשלימה בשפה העברית:  "קודם", אך גם "קדימה"; "קשר", אך גם "קושר" (כמורד); "פנים", אך גם "פנים"; "תקשורת", אך גם "קשר" במובן של קונספירציה; "בגד", אך גם "בגידה"; "זהות", אך גם "הזדהות".

      צביקה לניר  

      הי צביקה

      שמחתי לקרוא את מה שכתבת. זה מאשש את מה שלמדתי עד כה, שהשפה העברית-היהודית היא שפה יחודית. בניגוד לשפות אחרות, שהן הסכמיות, השפה העברית היא שפה עם פנים רבות. יש שיאמרו שפת-קודש, כלומר, שפת האלוהים,וככזו צופנת סוד. חלק מהסודות אתה העלת. ואפשר לומר עוד ועוד (כמו שנאמר- 70 פנים לתורה): אמת- המורכבת מהאות הראשונה, האמצעית והאחרונה בא"ב ומרמזת שהכול בה, אורח לעומת אורחה (שיירה), כלומר אוסף של אנשים ובהמות הנעים יחד ועוצרים ומתארחים בכל מיני תחנות, כיבוד הורים( respect ) לעומת הבאת כיבוד (refreshments)לאורחים לעומת כיבוד(cleaning) הרצפה: שלושתן מראות על יחס ותשומת לב .

      ויש עוד , כמובן. 

       

       

        24/1/08 19:41:

       

      צטט: עדיאיתן 2008-01-23 17:54:14

       

       בחסידות עומדים על שילוש שהוא "מחשבה- דיבור- מעשה". ולמרות שהמחשבה מופיעה ראשונה בסדר, כי כרונולוגית, בדרך כלל אנחנו חושבים, מדברים, עושים, הרי מקובל שהמעשה יונק ממקור עילי יותר, נשגב יותר, אלוהי. כלומר, בסיס המעשה יהיה בדרך כלל מחשבה, אולם תכלית המחשבה היא עשייה, ולא מחשבה לעצמה. האדם החושב הוא לענין זה האדם העושה, אחרת כל חשיבתו הופכת לדמיון ורעות רוח, הבל הבלים. כלומר, בסופו של דבר, חשיבה יצירתית, שאין לה בסופו עשיה, בטלה ומבולטלת כעפרא דארעא.

       

      המשפט המצוטט למעלה מתחבר אצלי לאמונה המוחלטת באלוהים. "תכלית הידיעה, שלא לידע"- נאמר כבר (רמב"ם?) והחתירה שלנו לדעת ולהבין עוד ועוד ללא הפסק יכולה להתממש דווקא כשאנחנו מכירים באפסות הבנתינו לעומת "התבונה האינסופית" (מטבע לשון של נפוליאון היל בספרו "חשוב והתעשר". והוא קרא לזה "חשוב", אבל רק כשלב ראשוני, כי הוא היה איש המעשה), / אלוהים עפ"י אמונתי- ובעצם אותו הדבר.

       

      חידשת לי. לא הכרתי את השלמות הניגודית שבין חשיבה ועשיה בחסידות.

      ואגב, אומנם שלמות ניגודית מוטמעת  בכל תרבות ושפה אנושית,  אך התרבות והשפה העברית עשירים במיוחד בפוטנציאל הניגודיות המשלימה המוטמעים בהם. ייתכן שהסיבה לכך היא שהחשיבה היהודית (התלמוד, ואף הזוהר והקבלה), לא עסקה בעיקרה בדוקומנטציה של המציאות, אלא בהמשגה שלה ובקישורה לעשיה. להלן כמה דוגמאות לניגודיות המשלימה בשפה העברית:  "קודם", אך גם "קדימה"; "קשר", אך גם "קושר" (כמורד); "פנים", אך גם "פנים"; "תקשורת", אך גם "קשר" במובן של קונספירציה; "בגד", אך גם "בגידה"; "זהות", אך גם "הזדהות".

      צביקה לניר  

       

      תודה. הפוסט שהזכרת אכן עשה אצלי שיעור רציני בחשיבה .
        23/1/08 17:54:

      צטט "לניר" : הוא ענה  "אמת וודאות גם הם מושגים ניגודיים אך משלימים".

       

       בחסידות עומדים על שילוש שהוא "מחשבה- דיבור- מעשה". ולמרות שהמחשבה מופיעה ראשונה בסדר, כי כרונולוגית, בדרך כלל אנחנו חושבים, מדברים, עושים, הרי מקובל שהמעשה יונק ממקור עילי יותר, נשגב יותר, אלוהי. כלומר, בסיס המעשה יהיה בדרך כלל מחשבה, אולם תכלית המחשבה היא עשייה, ולא מחשבה לעצמה. האדם החושב הוא לענין זה האדם העושה, אחרת כל חשיבתו הופכת לדמיון ורעות רוח, הבל הבלים. כלומר, בסופו של דבר, חשיבה יצירתית, שאין לה בסופו עשיה, בטלה ומבולטלת כעפרא דארעא.

       

      המשפט המצוטט למעלה מתחבר אצלי לאמונה המוחלטת באלוהים. "תכלית הידיעה, שלא לידע"- נאמר כבר (רמב"ם?) והחתירה שלנו לדעת ולהבין עוד ועוד ללא הפסק יכולה להתממש דווקא כשאנחנו מכירים באפסות הבנתינו לעומת "התבונה האינסופית" (מטבע לשון של נפוליאון היל בספרו "חשוב והתעשר". והוא קרא לזה "חשוב", אבל רק כשלב ראשוני, כי הוא היה איש המעשה), / אלוהים עפ"י אמונתי- ובעצם אותו הדבר.

       

        23/1/08 06:42:

       

      צטט: amitay. 2008-01-21 18:22:44

      מאוד מעשיר לקרוא את הידע שלך

       

      ההפרדה בין חשיבה ליצירה והמצאה היא נקודה מאוד מעניינת ומרתקת כמו כן חשובה.

       

      הטענה של רנה דקארט "אני חושב משמע אני קיים" cogito ergo sum

      עונה על השלב הראשון, בקשר ליצירה הרי ליצור משהו בעצמך משמע לבצע משהו ממה שחשבת.  השלב האחרון של להמציא דברים שעד שביצעת אותם לא היו קיימים הוא השלב האחרון.

      האם ההמצאה תוגדר אחרת במקרה שמישהו במאה ה5 לספירה או במצריים הפרעונית כבר ביצע זאת?

      כאן נכנס כבר נושא המידע שאבד,וטכנולוגיות שהיו ואינן ולכן כנראה שאפשר להגדיר המצאה חוזרת בתור המצאתיות יחסית.

       

      בקשר לדוגמאות של  היצירה,או ההבנה שהושאלו אנלוגית ממקרי היום יום,כמו מקרה התפוח,גם כאן הבסיס האישי של האדם אפשר לו לבצע אנלוגיות לא רגילות שהביאו אותו להבנה של תהליכים בטבע. אולי עצם ההבנה היא לא המצאה אבל ברגע שהתהליך ממשיך היא מאפשרת לקפוץ לשלבי היצירה וההמצאה בעזרת ההגדרה של הטבע.

       

      האם הגדרה של משהו קיים בדרך חדשנית היא המצאה יצירה או מחשבה? נראה לי שכמו שהסברת,תהליכים שונים באים יחד או משלימים זה את זה,ויצירה רוחנית יכולה להיות גם המצאה פיזית.

       

      כדי להמחיש קצת את הדברים אני מצרף שתי יצירות ששוות מבט רביעי מה גם פותחות אופקים חדשים.

       

       

       

       

      Amitay תודה לך.

      אתה הראשון בין קוראי שניסה להתמודד עם ההבחנה בין יצירתיות והמצאתיות. ממעקב אחר הכתיבה ב 'קהילת קפה חדשנות' התרשתמי ששם ה- common sense הוא לא להבחין בין שניהם. וכמו בכל מצב שבו תפיסתי שבו לא מדייקים בקיומה ומשמעותה של השונות שבין הדברים, יוצאים מופסדים.

      אני מקווה שקוראים נוספים ינסו להתמודד עם האתגר הזה.

      צביקה לניר

        23/1/08 06:25:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-01-21 03:11:23

      צבי היקר,

      תודה לך על האזכור והציטוט, אני חשה מוחמאת על הבחירה.

      אני אישה של מילים ומשלבת מעשים, אך על מנת לאפשר את השילוב אני נאלצת לעיתים לכפות על עצמי להפסיק לחשוב מילים ולהקשיב. וזאת למדתי , כי המילים בעיתוי הנכון, בדיוק כמו המחשבות, מסייעות לי בראייה לאחור ואולם הן  מקשות, בולמות, מגבילות ומוגבלות כאשר אני נדרשת לפעול כאן ועכשיו  - בהווה.

      אין בכך ניגודיות, אך קיים מאבק בלתי פוסק ליצירת מרחב משלים של מודעות מתוך בחירה נכונה בכל רגע נתון.

      מצב מדידטיבי של כתיבה מהווה לגביי למידה והוויה, אך אינו נתפס בעיניי כמצב של הכרה מלאה, ערות מיטבית, ידיעה או הבנה מוחלטת.

      תודה לך על הפוסט המעניין והמאתגר לחשיבה... מכל סוג שהוא, וכוכב כמובן על כל זה.

      ניצה 

       

       

       

      ניצה יקרה

      אכן יש שלב של טרם המילה. זהו השלב שאותו תיארתי בפוסט 'כיצד אנו יכולים לדעת את מה שאיננו יודעים שאיננו יודעים'  כ- NKK , כלומר, כהשלב שבו אני חש במשהו שעדיין איני מבין אותו ואין לי עדיין את המילים לתאר אותו. זה הוא אותו מצב שאותו את מתארת כמצב מדידטיבי של כתיבה. זהו שלב חשוב ביותר בכל תהליך יצירתי. אך הוא מאוד חמקמק וחומק מרובנו. משוררים אמיתיים, ואת לדעתי כזו, יש להם את אותה יכולת להבחין ב- NKK , לשהות בו, וליצור מתוכו.

      צביקה לניר

        22/1/08 06:45:

      לאלי כהן, רינה ש, שושי ויוספה

      תודה ללכולכם ולכל אחד מכם לחוד. על משקל שמה של תוכנית הרדיו 'שנינו יחד וכל אחד לחוד' שעסקה בבעיות של זוגיות ומשפחה - שם שלדעתי לכד בצורה תמציתית את משמעותה של הזוגיות הטובה והמשפחה המפרה כ'שלמות ניגודית'.

      כל אחד מכם האיר מתוך התנסותו, ידיעתו  וחוויותיו (ולמעשה כל אחד מכם מתוך שלושתם) על היבט אחר ושונה של הקשר שבין 'שלמות ניגודית' בחשיבה האנושית ובין היצירתיות האנושית.

      אלי כהן  האיר על קיומה של ניגודות משלימה כזו בכל פעולת בריאה בטבע.

      רינה ש האירה על התרומה שיכולה להיות לניגודיות משלימה כזו במפגש בין תרבויות.

        

      שושי האירה לנו על השלמות הניגודית שיכולה להתקיים בפעולתו של האינטרנט  על החושים השונים שלנו בהפעילו עלינו 'שלמות ניגודית' בממדים שונים של זמן, זכרון ורגש ועל הגלישה כפעולה שבין ערות וחלום.

      ויוספה האירה לנו על כך שהניגודיות המשלימה כיסוד היצירה האנושית הועלתה במקביל לפילוסופיה היוונית ביבשת ארופה, גם ביבשת אסיה (היין והיאנג), וזאת בתקופה שבה לא היה עדיין כל קשר בין בני האדם שחיוו ופעלו בשתי יבשות אלה. 

      מה שמתרחש כאן הוא לא אוסף של תרומות מנותקות, אלא מפגש שילובי של 'אחרים רלוונטים' שכל אחד מהם שונה ועם זאת גם משלים את האחרים וביחד הם תרומים להרחבת גבולות ההבנה המשותפת ובהדגמה ובו זמנית גם מדגימים את תועלותיה של  החשיבה האנושית כ'מערכת סבוכה' .

      צבי לניר

        21/1/08 18:22:

      מאוד מעשיר לקרוא את הידע שלך

       

      ההפרדה בין חשיבה ליצירה והמצאה היא נקודה מאוד מעניינת ומרתקת כמו כן חשובה.

       

      הטענה של רנה דקארט "אני חושב משמע אני קיים" cogito ergo sum

      עונה על השלב הראשון, בקשר ליצירה הרי ליצור משהו בעצמך משמע לבצע משהו ממה שחשבת.  השלב האחרון של להמציא דברים שעד שביצעת אותם לא היו קיימים הוא השלב האחרון.

      האם ההמצאה תוגדר אחרת במקרה שמישהו במאה ה5 לספירה או במצריים הפרעונית כבר ביצע זאת?

      כאן נכנס כבר נושא המידע שאבד,וטכנולוגיות שהיו ואינן ולכן כנראה שאפשר להגדיר המצאה חוזרת בתור המצאתיות יחסית.

       

      בקשר לדוגמאות של  היצירה,או ההבנה שהושאלו אנלוגית ממקרי היום יום,כמו מקרה התפוח,גם כאן הבסיס האישי של האדם אפשר לו לבצע אנלוגיות לא רגילות שהביאו אותו להבנה של תהליכים בטבע. אולי עצם ההבנה היא לא המצאה אבל ברגע שהתהליך ממשיך היא מאפשרת לקפוץ לשלבי היצירה וההמצאה בעזרת ההגדרה של הטבע.

       

      האם הגדרה של משהו קיים בדרך חדשנית היא המצאה יצירה או מחשבה? נראה לי שכמו שהסברת,תהליכים שונים באים יחד או משלימים זה את זה,ויצירה רוחנית יכולה להיות גם המצאה פיזית.

       

      כדי להמחיש קצת את הדברים אני מצרף שתי יצירות ששוות מבט רביעי מה גם פותחות אופקים חדשים.

       

       

       

       

      צבי היקר,

      תודה לך על האזכור והציטוט, אני חשה מוחמאת על הבחירה.

      אני אישה של מילים ומשלבת מעשים, אך על מנת לאפשר את השילוב אני נאלצת לעיתים לכפות על עצמי להפסיק לחשוב מילים ולהקשיב. וזאת למדתי , כי המילים בעיתוי הנכון, בדיוק כמו המחשבות, מסייעות לי בראייה לאחור ואולם הן  מקשות, בולמות, מגבילות ומוגבלות כאשר אני נדרשת לפעול כאן ועכשיו  - בהווה.

      אין בכך ניגודיות, אך קיים מאבק בלתי פוסק ליצירת מרחב משלים של מודעות מתוך בחירה נכונה בכל רגע נתון.

      מצב מדידטיבי של כתיבה מהווה לגביי למידה והוויה, אך אינו נתפס בעיניי כמצב של הכרה מלאה, ערות מיטבית, ידיעה או הבנה מוחלטת.

      תודה לך על הפוסט המעניין והמאתגר לחשיבה... מכל סוג שהוא, וכוכב כמובן על כל זה.

      ניצה 

       

       

       

        20/1/08 18:19:

      תודה עבור הפוסט. כל הפילוסופיה הסינית מתבססת על היין והיאנג- ניגודים משלימים. היין, הלילה, לא יכול להתקיים בלי היאנג, היום. הם משלימים אחד את השני. אפשר להבין כל אחד רק בייחס לשני. לכן, אין שום דבר אבסולוטי. הכל משתנה ובתזוזה. הלילה נהפך ליום, והיום ללילה. ובכל יום יש נקודות (רמזים) של לילה- הצל למשל. ובכל לילה יש נקודות (רמזים) של יום- הירח והכוכבים. זה מדגיש את חוסר האבסולוטיות של הדברים. הלילה הוא לא רק חושך. וביום אין רק אור. זו תורה פשוטה שהתפתחה אצל הסינים לפילוסופיה שלימה של חמשת האלמנטים ולרפואה סינית. פילוסופיה מדהימה עם עומק רב.

       

        20/1/08 10:47:

      ובפונטים יותר סבירים:

       

      רעיונות להרחבת המטאפורה: באינטרנט המוכר יש קישורים לטקסטים, לקול, לתמונה, לוידיאו. בחשיבה יש קישורים לכל החושים. הם חודרים גם למימד הזמן (זיכרון)  ולרגש. מנועי חיפוש שונים פועלים ביחד ובכל אתר מהתוצאות מתחולל תהליך שבמהלכו ובסופו מופעלים מנועים נוספים. סיום התהליך יכול להיות בדרכים שונות:  כשהרגש "מרוצה" או "החליט" שהזמן עבר, כשמופיעה הסחה.הסוגיה יכולה לעבור ל"אזור" של עדיפות נמוכה ותהליך "הסריקה" יכול להמשך ברקע. בערות ובחלום.

       

        20/1/08 10:42:

       

      צטט: טקסטואלית 2008-01-18 20:55:24

      המחשבה הבינארית אינה מתאימה לדעתי לתאר את המחשבה האנושית. נראה לי שהאינטרנט יותר מתאים כמטאפורה לחשיבה: הרשת, הWEB, הקישוריות, המעבר מלינק ללינק וכו' וכו'. אבל צריך לזכור (וכבר שוחחנו על כך בעבר בפוסט אחר) את מגבלותיה של כל מטאפורה, וצריך כל הזמן לזכור שמדובר במטאפורה בלבד. ומי יודע מה ימציאו בעתיד, שאולי יתאים יותר כמטאפורה לחשיבה האנושית.

       

      רעיונות להרחבת המטאפורה:
      באינטרנט
      המוכר יש קישורים לטקסטים, לקול, לתמונה, לוידיאו. בחשיבה יש קישורים לכל החושים. הם חודרים גם למימד הזמן (זיכרון)  ולרגש.
      מנועי חיפוש שונים פועלים ביחד ובכל אתר מהתוצאות מתחולל תהליך שבמהלכו ובסופו מופעלים מנועים נוספים. סיום התהליך יכול להיות בדרכים שונות:  כשהרגש "מרוצה" או "החליט" שהזמן עבר, כשמופיעה הסחה.

      הסוגיה יכולה לעבור ל"אזור" של עדיפות נמוכה ותהליך "הסריקה" יכול להמשך ברקע. בערות ובחלום.

        19/1/08 22:42:

       

      צבי מעניין ומעורר מחשבה

      אך לדעתי זה אכן במידה רבה תלוי תרבות

      היצירתיות מן הסתם תביא תוצר שוה בתרבויות שונות למרות שהתהליך כנראה יהיה זהה.

       

      בזמנו היה סרט נפלא "האלים משתוללים"

      בו היה קטע של ניגודים בין התרבות הבושמנית ותרבות העירונית בדרום אפריקה.

       

      היה מרתק לצפות בקטע בו נזרק בקבוק זכוכית של קולה משמיים ואחד מבני השבט מצא אותו.

      נתנו שם מספר דוגמאות יצירתיות למה נעשה עם הבקבוק הזה בחברה פרימיטיבית. היה זה חלק מהסרט שעורר אצלי הרבה מחשבה על יצירתיות בתרבויות שונות.

       

      אנחנו בדרכנו שלנו בחברה המערבית שבויים כבר בדרכי חשיבה מסויימים פרי החברה, הסוציאליזציה, הטכנולוגיה ועוד שמשפיעה עלינו בסביבה בה אנו חיים.לדעתי תוצר יצירתי שלנו עשוי להיות שונה מזה של החברה הבושמנית.

       

      שבת שלום לך

      רינה

       

        19/1/08 18:24:

      הפרדה ואיחוד מוכרים לנו היטב ככלי יצירה. לדוגמה: העולם נברא תוך הבדלה  ( של האור מהחושך וכו' ), וילדים נולדים על ידי חיבור ( של זרע וביצית ).

       

      כאשר אין חיבור של ניגודים לא תהיה יצירה חדשה. למשל: מיים ועוד מיים תמיד נותרים מיים, אך ערבוב הצבע האדום והכחול יוצר צבע חדש: ורוד.

       

      אותו דבר בתהליכי חשיבה. אין יצירה של מחשבה חדשה ללא קונפליקט וניגודיות. עקרון זה מומחש היטב בסדנה לניהול קונפליקטים שאנו מציעים לארגונים עסקיים. הסדנה מציגה דרך לעיצוב מחדש של היחס כלפי עימותים ארגוניים, והתנהלות מבורכת לאורם של עימותים אלה כאירועים פורצי דרך.

       

      צבי, שוב תודה על פוסט מרענן והאתגר המחשבתי שבו :)

       

       

        19/1/08 18:13:

      ל- ezolda, קלועת צמה, טקסטואלית, לאה אולשר, עופר לוי, חיים שפיר, rebecca ובנגורה.

       

      תודה לכולכם עבור תרומותיכם והערותיכם. אני מקווה שהן מעשירות לא רק אותי אלא גם אותכם הדדית.

       

      אז בינתיים...

      שיהיה לכם שבוע נפלא

       

      צבי לניר

        19/1/08 17:54:

       

      צטט: לניר 2008-01-18 12:05:40

       

      צטט: אני פה לרגע 2008-01-18 09:38:33

      לימים,  כאשר נשאל בוהר האם אין בטענה, שבאותו עצם מתקיימות בו זמנית תכונות ניגודיות אך משלימות, אין בה כדי לערער על מהותו של המדע כחתירה לידיעה ודאית, הוא ענה  "אמת וודאות גם הם מושגים ניגודיים אך משלימים".

      רציתי לשאול אם יש אפשרות לראות את המשפט בשפת מקור.

       

      תוכלי למצוא את המשפט הזה בויקיפדיה בערך 'נילס בוהר'. אגב, בוהר היה נורבגי, הגם שאני מניח שמשפט זה אמר בשפה האנגלית.

       

       

      אופס, טעיתי. נילס בוהר היה דני.

      יחי הדיוק

        19/1/08 13:19:

      מעניין. נתרמתי ממה שהבאת במאמר הזה.

      האם יש מצב של חשיבה המושתתת על בנייה ?

      הבנת עיקרון הרצף? הבנת היסודות וראייה של השטח?

      בתודה

        19/1/08 10:40:

      צבי תודה. מאמר מאד מעניין

       

      שאתה מדבר על הניגודיות המשלימה

      שבחשיבה האנושית מהזוית הקואנטית זה מזכיר לי

      שבפיסיקה הקוואנטית מדברים על המרחב הוריטואלי

      של מודעות קולקטיבית וטוענים שכל פרצי היצירתיות הם קפיצות קוונטיות. רעיונות חדשניים שנובעים מקרקע המידע המשותף. ומקורם של הרעיונות אינם קימים בתודעתו של אדם מוכשר מסויים אלא שהרעיונות סובבים בתת מודע הקולקטיבי עד שתודעה של אדם אחד מחונן אחד מתרגמת את המידע לשפה האנושית. זאת היכולת לזהות לפני כולם את הידע שלמעשה כבר קיים ונוכח, במרחב הוריטואלי ברמת הרוח האוניברסלית שבה הכל קיים כפוטנציאל. כלומר ששם במרחב הזה, קימת האפשרות של הדבר עצמו והיפוכו

       

      אולי זה מסביר לי את מה שאתה טוען במאמר..

        19/1/08 09:43:

      והנה איך אומר זאת המשורר:

       

      תרופה

      לתרופה שלי

      יש טעמים סותרים רבים.

      לפוּת בתוך, או משותק בידי

      ההבדלים שביניהם,

      שוכח החולה לסבול.

       

      (ליאונרד כהן)

        18/1/08 23:31:
      מעניין כרגיל
        18/1/08 21:41:

      ראשית תודה בעבור הפוסט המעניין

      "יכולת החשיבה דרך ניגודים משלימים מצויה בכולנו. היא טבעית לנו, הגם "שלעיתים קרובות אנו מתעלמים ממנה ומיכולתיה

      אם כך הדבר נכון לכל בני האדם באשר  הם שם

      תהליך החשיבה שווה  לכולם

      מה ששונה הוא המסקנות של החשיבה שזה כבר תלוי תרבות ומוסכמות

      אני יכולה לראות לגבי עצמי שאיני מודעת בכלל לתהליך החשיבה שלי , אולם שיניתי את דעותיי ביחס לדברים שונים לאחר חשיבה כמובן

        18/1/08 20:55:

      ציטוט: "בדורנו – דור המחשב, המטאפורה הבולטת לתיאור המוח והחשיבה היא המחשב. הדימויים המעוגנים בנו הם של המוח כמחשב ושל החשיבה כחשיבה "מחשבית" של עיבוד נתונים. יחידת היסוד של "החשיבה המחשבית" היא בינארית.היא מניחה כי את כל הדברים בעולם ניתן לאבחן ולמיין כ-'או-או'"

      אכן, המחשבה הבינארית אינה מתאימה לדעתי לתאר את המחשבה האנושית. נראה לי שהאינטרנט יותר מתאים כמטאפורה לחשיבה: הרשת, הWEB, הקישוריות, המעבר מלינק ללינק וכו' וכו'. אבל צריך לזכור (וכבר שוחחנו על כך בעבר בפוסט אחר) את מגבלותיה של כל מטאפורה, וצריך כל הזמן לזכור שמדובר במטאפורה בלבד. ומי יודע מה ימציאו בעתיד, שאולי יתאים יותר כמטאפורה לחשיבה האנושית.

      מה גם, שיש אתגר מאוד גדול: החשיבה האנושית החושבת על החשיבה האנושית. כנחש הנושך את זנבו. מעגל סגור. סובייקטיבי. נראה לי, שאם אפשר היה להסתכל על המחשבה האנושית מבחוץ (באמצעות מחשבה בלתי אנושית?) זה היה מאוד מעשיר את הבנתנו. כלומר, אם בעל/ת המחשבה הבלתי אנושית היה/היתה מוכן/נה לשתף אותנו בתובנות. ואולי גם חקירה מבחוץ, ע"י תודעה שאינה אנושית, היא מוגבלת? טוב, גלשתי רחוק, ממש חשיבה אינטרנטית  מובהקת צוחק

        

      "אחדות ניגודית" - בקיצור אומר: תיזה, אנטיתיזה, סינתזה. הסינתזה היא אחדות הניגודים.

      מאווווד מעניין!!!

      *

        18/1/08 20:12:
      "אחדות ניגודית" - מרתק. יש לי כעת על מה להפעיל את החשיבה. כוכב מגיע, גם מגיע.
        18/1/08 17:08:

       

      המממ .... מעניין ... חומר למחשבה

       

      החשיבה היא תלויית תרבות. כמו גם עניין התפיסה ( ומכאן גם עניין היצירתיות )

       

      אשמח אם תרחיב בעניין התרבות

       

       

        18/1/08 16:03:

       

      צטט: ron0000 2008-01-18 09:40:00

      תודה צביקה,

      הכוונה שלי בשאלה הראשונה היתה לאופן בו ניתן לחקות את החשיבה האנושית הדואלית, ע"י מערכות תומכות החלטה או אחרות שיכולות לסייע בפתרון בעיות דיאגנוסטיות סבוכות, בזמנו התעסקתי עם חומרים שכאלה (ינקי מרגלית מ"אלדין" חטא בתחילת דרכו ביצירת מודל שקרא לו 'קוגיטו' ואח"כ 'רבי' ובזמנו ניסיתי לסייע לו ליצור מערכת תומכת החלטה רפואית) ולא הגעתי לשום מסקנה מועילה. השמוש בArtificial neural network גם הוא לא הביא לתוצאות מרקיעות שחקים, יתכן כי לא נלקחו נתונים אלה שציינת  בחשבון?

       

       רון,

      מעניין.

      להבנתי, מערכות תומכות החלטה במובנן כמערכות המנסות לחקות את החשיבה האנושית או להציע לה תחליפים יותר "שיטתיים" או רציונאליים, נידונות לכשלון. אולם מערכות המנסות לתמוך בתהליכי החשיבה האנושיים (enablers) הם בהחלט נחוצים ואפשריים.

      צביקה לניר

        18/1/08 12:14:

       

      צטט: כחולת השפם 2008-01-18 10:05:52

      אתה אומר שלאנשים יצירתיים אין בהכרח חשיבה המצאתית? או שלממציאים אין חשיבה יצירתית? משונה.

      אלא אם כן אתה מייחס את המושג 'המצאתי' אך ורק לתחום הטכנולוגי. הצר, ולא בשבירת מוסכמות מכל סוג, כולל בתחום מוסכמות השפה.

       

      לא אמרתי שלאנשים יצירתים אין יכולת המצאתית ולא שלממציאים אין חשיבה יצירתית ובכל זאת אין אלה דברים זהים. בפני נילס בוהר כאב עמדה בעיה שחייבה אותו ליצירתיות בפתרונה, הוא לא המציא בפתרון שלו לבעיה  דבר חדש. וכל שכן, לא מוצר חדש, ויהיה זה טכנולוגי או לא טכנולוגי.

      צביקה לניר..

        18/1/08 12:05:

       

      צטט: אני פה לרגע 2008-01-18 09:38:33

      לימים,  כאשר נשאל בוהר האם אין בטענה, שבאותו עצם מתקיימות בו זמנית תכונות ניגודיות אך משלימות, אין בה כדי לערער על מהותו של המדע כחתירה לידיעה ודאית, הוא ענה  "אמת וודאות גם הם מושגים ניגודיים אך משלימים".

      רציתי לשאול אם יש אפשרות לראות את המשפט בשפת מקור.

       

      תוכלי למצוא את המשפט הזה בויקיפדיה בערך 'נילס בוהר'. אגב, בוהר היה נורבגי, הגם שאני מניח שמשפט זה אמר בשפה האנגלית.

       

       

        18/1/08 10:05:

      אתה אומר שלאנשים יצירתיים אין בהכרח חשיבה המצאתית? או שלממציאים אין חשיבה יצירתית? משונה.

      אלא אם כן אתה מייחס את המושג 'המצאתי' אך ורק לתחום הטכנולוגי. הצר, ולא בשבירת מוסכמות מכל סוג, כולל בתחום מוסכמות השפה.

       

        18/1/08 09:50:

       

      צטט: כחולת השפם 2008-01-18 09:34:16

      אצל אנשים יצירתיים, בעלי חשיבה המצאתית, המרכיב הכיאוטי של החשיבה הוא הרבה יותר דומיננטי ביחס לרוב האנושות, שמקדשת את הסדר הקיים ואף מכנה אותו 'הסדר הטוב'.

       

       כחולת שפם

      את המשפט "אנשים יצירתיים, בעלי חשיבה המצאתית" אני מוצא לא רק אצלך. פה בקפה, כנראה בהשפעת קהילת 'קפה חדשנות' שמנוהל בהשראת חברה שעוסקת בהמצאתיות, נוצר הדימוי המוטעה של זיהוי יצירתיות עם המצאתיות.

       

      יצירתיות אינה זהה עם המצאתיות.

       

      צביקה לניר 

       

      אלה הם מושגים קשורים, אך בהחלט לא זהים או תחליפיים.

        18/1/08 09:40:

      תודה צביקה,

      הכוונה שלי בשאלה הראשונה היתה לאופן בו ניתן לחקות את החשיבה האנושית הדואלית, ע"י מערכות תומכות החלטה או אחרות שיכולות לסייע בפתרון בעיות דיאגנוסטיות סבוכות, בזמנו התעסקתי עם חומרים שכאלה (ינקי מרגלית מ"אלדין" חטא בתחילת דרכו ביצירת מודל שקרא לו 'קוגיטו' ואח"כ 'רבי' ובזמנו ניסיתי לסייע לו ליצור מערכת תומכת החלטה רפואית) ולא הגעתי לשום מסקנה מועילה. השמוש בArtificial neural network גם הוא לא הביא לתוצאות מרקיעות שחקים, יתכן כי לא נלקחו נתונים אלה שציינת  בחשבון?

       

        18/1/08 09:38:

      מרתק ובעיקר פותח את המחשבה לכמה וכמה דיונים בערוצים שונים. בוחרת בעיקר להתייחס לזה:

      לימים,  כאשר נשאל בוהר האם אין בטענה, שבאותו עצם מתקיימות בו זמנית תכונות ניגודיות אך משלימות, אין בה כדי לערער על מהותו של המדע כחתירה לידיעה ודאית, הוא ענה  "אמת וודאות גם הם מושגים ניגודיים אך משלימים".

      קודם כל - רציתי לשאול אם יש אפשרות לראות את המשפט בשפת מקור.

      אחד הדברים שקורים בתרגום זה אובדן משמעויות והתווספות משמעויות.לפעמים זה מפרה לפעמים מסרס.

       

      לגבי הערעור על מהותו של המדע כחתירה לידיעה ודאית -

      אשריי המערער מחד ואשריי המדע (בו מטילים ספק) מאידך. המערער מוכיח חירות מחשבתית והמדע זוכה לבדיקה מחודשת, דבר לו זכאית כל חתיכת מידע, אם לא אנחנו - הזכאים לבדיקת הידע עליו אנו נשענים - השכם והערב.

       

      לגבי אחדותם של ניגודים ו"משלימותם". זו האמירה שמצביעה יותר טוב מהכל על סגולתה של האנושיות .  רק לשם דוגמא אבחר במושג נר"נ ביהדות (נפש/רוח/נשמה) הוא הכותרת לכל שאינו גוף.

      אילולא היינו מסוגלים לחשוב על הבלתי נתפס, הבלתי ממושש { ואכן, לא פעם - רק מתוך בחינה "למול" מושג נהיר לנו, } לא היינו (כחברה, לא היהודים ספציפית) מוצאים שמות ומייצרים ספציפיקציות שאיתן היינו מתפתחים . גם אם מושגים נולדים לשימוש בן מאות שנים ועתידים להישמט, עצם היכולת האנושית להחליפם, לפרטם לפרקם ולהרכיבם מחדש - היא היא המנוף להתקדמותנו.

       

      מממ. אני רוצה לחשוב עוד על שנאמר. בכל מקרה תודה רבה על העירור המנטלי :)

      סופ"ש נעים

       

        18/1/08 09:34:

      אצל אנשים יצירתיים, בעלי חשיבה המצאתית, המרכיב הכיאוטי של החשיבה הוא הרבה יותר דומיננטי ביחס לרוב האנושות, שמקדשת את הסדר הקיים ואף מכנה אותו 'הסדר הטוב'.

       

        18/1/08 09:03:

       

      צטט: ron0000 2008-01-18 07:41:21

      יופי של פוסט,

      איך מחקים עכשיו את החשיבה הדואלית הניגודית והמשלימה הזאת, והאם רק היא הבסיס לחשיבה האנושית?  

      רון

      מעיון בפרופיל האישי שלך למדתי שאתה רופא במקצועך, על כן אנסה להדגים את החשיבה בניגודיות משלימה, באחת מדילמות היסוד היומיומיות בתחום מקצועך.

       

      את החולה (או האדם) העומד (או שוכב) לפניך, אינך יכול לתפוס בשלמות כשאתה מתייחס אליו כגוף (והרי מקצועך הוא לטפל בגוף), אלא כ'שלמות ניגודית' אחת של גוף ונפש. יש מתח בין גוף ונפש, אך שניהם הם שלמות אחת של 'מערכת סבוכה' שאינה ניתנת לפירוק מבלי לאבד את משמעותה.

      ואשר להערתך השניה. "האם רק היא  הבסיס לחשיבה האנושית?". סימן השאלה שאתה מציב הוא מוצדק. החשיבה היא מערכת מאוד סבוכה שגם אותה לא ניתן להסביר על פי מושג אחד. ניסיתי כאן להאיר היבט מאוד חשוב שלה, אך הוא בהחלט לא היחידי.

      בפוסטים הבאים אנסה להאיר גם היבטים נוספים.

       

      צביקה לניר

        18/1/08 07:41:

      יופי של פוסט,

      איך מחקים עכשיו את החשיבה הדואלית הניגודית והמשלימה הזאת, והאם רק היא הבסיס לחשיבה האנושית?  

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים