במחשבה שנייה
http://2nd-ops.com
פוסטים אחרונים
עוזי כהן, ז"ל
הראיון האחרון עם עוזי, זמן השרון, התפרסם ביום פטירתו.
עוזי כהן, סגן ראש עירית רעננה, נפטר הלילה מהתקף לב. עוזי הוא אדם בעל נשמה יתרה, בעיני. 2 סיפורים; לפני כשנה וחצי - שנתיים, היתה לנו בעיה בבניין: מנקה הרחובות (זה בעל העגלה) היה מסיים את משמרתו מדי יום תוך שהוא משליך את שקיותיו המלאות לפח הזבל שלנו, כך שלא נשאר מקום לזבל של השכנים. פניתי לאגף חזות העיר ומיד קבלתי טלפון מעוזי: אני בא לראות. עוזי, להזכירכם/ן, כבר היה איש חולה, בעל מחלת פרקים המקשה עליו לצאת ולסייר. הגיע. ראה. אמר: "תראי, קשה להם למנקים האלה, זה עולים חדשים מסכנים שמרוויחים גרושים לפרנסת משפחתם. מה אני אעשה? אגער בו? אפטר אותו? יש לי רעיון אחר - אני שולח לך צוות שיגדיל את משטח הפחים וניתן לכם עוד פח, ככה כולם יוצאים מרוצים". הפועלים הגיעו. בניגוד לרוב הבניינים בשכונה - לנו יש 3 פחים ירוקים: שניים לנו ואחד למנקה הרחובות. ישבתי אצלו במשרד והוא גילה שאני אם לא נשואה. עוזי אדם דתי, ושמרן. ומפתיע. הוא אמר: מה שחשוב זה אושר, משפחה ולא להיות לבד. ואז סיפר לי על בת משפחה רווקה בת 40, שהוא זה שדחף לעשות ילד, כדי שתהיה אמא, כדי שלא תהיה לבד. עוזי כהן היה אדם צבעוני, בעל נפש יפה ולשון ציורית. הערותיו בישיבות המועצה גרמו בדרך כלל למפלי צחוק רמים. הוא אמר את מה שכולם לא העיזו - ובהומור ישיר ומעורר. לא היו לו גבולות, תכונה שעם כל כך הרבה אנושיות - עשתה ממנו את האדם שהיה. במרוצת השנים נתקלתי גם בהרבה התנשאות מכוערת כלפי עוזי, אליטיסטית, גזענית. עוזי דילג עליה באלגנטיות, לוקח את מאפייניו לגרוטסקיות שעשתה דוקא מהם צחוק גדול. כל מי שמבקר/ת ברעננה, מציינ/ת את יופיה וטיפוחה של העיר הזו. יש לכל זה כתובת אחת: עוזי. יהי זכרו ברוך. אשמח לתגובותיכם/ן גם בשרשור התגובות והתנחומים בפורום רעננה בתפוז כאן למעלה: צילום מיד לבנים, מעמד מעבר התושבים על פני הארון, צולם ע"י תומר קרן.
|
(תמונה מהאינטרנט) 
תגובות (53)
התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.
/null/text_64k_1#
האומנם קצת באיחור
אבל מאוד התרגשתי אז הייתי חייבת לכתוב
מדהים מה שהתקשורת עושה לאנשים , ואיך שסיפור אחד ממקור ראשון משנה את כל התמונה.
יהי זכרו ברוך
כל הכבוד לך על הפוסט הנ"ל.
איתן,
מסבה את תשומת לבך תגובתך זו היא היא בדיוק מה שאתה יוצא נגדו...
חנה
שנמצאת, בהגדרות הסטריאוטיפיות של מי שאין להם ארגומנטים אז הם מדברים בסיסמאות, בקצה השמאלי ביותר של השמאל הישראלי....
ולמה אחר כך אומרים שהשמאל הוא הזוי? בגלל תגובות כאלה, שאפילו במותו של אדם לא מסוגלים לכבד אותו ואפילו מציעים תאוריות קונספירציה שמכתימות את כל מי שהתנגד לעמדות של רבין.
אז מה אתה רוצה ממנו? שלא יפגין? אתה רוצה דמוקרטיה או שאתה רוצה שרק לשמאל יהיה זכות להפגנות ואם כבר מדברים על הפגנות, מה זה הפגנת תמיכה בממשלה?
איזה מפלגה מארגנת הפגנות כמו בעצרת ההיא? רק במדינות פאשיסטיות ובקומוניזם היו הפגנות תמיכה.
הוא לא חייב להתחיל להקים פסלים לאף אחד, וכל הפולחן הזה סביב רבין כבר מזמן הפך לפולחן ולא למורשת וזיכרון בצורה מכובדת (תראה על מה אתה מתעצבן, על זה שהוא לא שם פסל...)
הקישור לא נתפס:
http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=1000299849&fid=845
שימו לב לרשימתו של עו"ד אמיר טיטונוביץ' בגלובס היום - עוזי כהן כמשל.
חנה
קראתי את מה שכתבת וציטטת בנושא עוזי כהן.
אין ספק שהוא היה אדם מאד חם ומאד מעשי.
וכל נקודת מבטו על עולם העשייה היתה מאד פרקטית וממוקדת והכל כמו שאמרת עם לב חם וטוב ורצון ויכולת לעזור לפרט בקהילה ולא רק לדברים הגדולים והמתוקשרים.
יחד עם זאת אני חייב לשתף אותך בתחושות הבסיסיות שאיתן נגשתי לקריאת מה שכתבת.
עוזי כהן בלט ובעצם הגיע למעמדו דרך מוקד מפלגתי ציבורי - מרכז הליכוד.
כפי שהוצגו הדברים בתקשורת בכל השנים האלו ומעל כל במה
כולל בראיונות ובעמדות שלו אמות המידה המוסריות שלו
ניתן לומר שהוא קנה חלק מהתכונות שהדביקו לו ביושר ובלי הסוואות.
האדם נפטר ועושר פנימי רב הלך עימו ועל כך כמובן צער רב לו למשפחתו
ולעיר שטיפח ואהב. נוכחותו איזנה קצת את האופי האליטיסי שמיוחס לרעננה.
לא הכרתי את האיש ואת פועלו
הסיפור מעציב והלב נכמר בעיקר כשאיש מלא אהבה ופשטות עוזב.
הדבר העיקרי שנפעמתי ממנו הוא מהיכולת המופלאה שלך לקלף
את כול הקליפות ואת כול הסטיגמות ולראות יופיו של אדם בפשטותו
בחום ליבו ,הרבה מעבר לאשליה החיצונית המתגלה ברושם הראשוני בעיניים
השיפוטיות,או דרך משקפת המדיה שיצרה לו דמות חיננית ולא רצינית.
זה שהקדשת לזכרו את מילותייך האנושיות החמות את מגע ליבך
מעיד על נשמה יפה מאין כמותה.
לא אכפת לי אם זה נשמע פלצני או רגשני מדיי
אבל כול פעם שיופיו של אדםכמוך נפרש בפניי בעיניי
הדמעות מציפות אותי מהתרגשות,מהגילוי המחודש שיש יופי בעולם ויש אהבה בעולם.
ושיש אכפתיות אדם לזולתו ,זה גילוי שאף פעם אינו מתקבל כברור מאליו אצלי
אני משוכנעת שהעולם כבר נהיה מקום טוב יותר לילדים שלנו.
תודה, זאב. כפי שאתה רואה - רעננה מוקירה אותו, ולא בכדי.
חנה ,
כשראיתי את הפוסט,
רציתי לחרוג מנוהגי ,ולדבר סרה באדם שהלך לעולמו ,
ולאחר שקראתי ,ודמעתי,
לקחתי בחזרה את מחשבותי,
רגישותו לזולת כפי שעולה מסיפורך, מכפרת על כל שיגגותיו(מלשון שוגג)
ואצטט, פתגם בארמית ,חבל על דאבדין ולא משתכחין,
זה הזמן לנדיבות
גם אצל אלה שחלקו על דרכו והתנהלותו המפלגתית של עוזי
פוסט יפה, ונדיב, כתבת על אדם עם הרבה לב ורגש, איש ישיר וצבעוני
היה טוב אם היו לנו עוד עוזי כהנים בסביבה הפוליטית, ישירים עם רגש ולב פתוח, בלי קשר לדעותיהם הפוליטיות. אני מאמין שאז, אולי דווקא באופן פראדוכסלי, הפוליטיקה שלנו היתה יותר נקייה
ותגובתי לדברי ירמי:
תראה, יש הבדל בין לזכור ולפעול בהתאם, לבין אמירות פלקטיות של "לא נשכח ולא נסלח", שהן בבחינת יריה עיוורת לכל הכיוונים - הדומה בעיני להפליא לשלושת היריות של המרצח ולמוטיבציות שגרמו לו ללחוץ על ההדק.
יש לי שתי אמירות בהקשר זה:
1. האם זה הזמן שמצאת לבוא חשבון על רצח רבין עם נפטר בעל זכויות אנושיות רבות, ונטול קשר לרצח הזה? (ואני לא מבטלת את דעתך, אבל היא בסה"כ דיעה).
2. האם לא ניתן לפרגן למישהו על טובו, ובייחוד יממה לאחר מותו, מבלי לנסות לעשות לו דה לגיטימציה? תרגע, הוא כבר איננו ממילא.
אני מודה, גם באהבתי אליך, שהאמירות הללו מרגיזות אותי מאוד.
תגובתו של ירמי לא.ב. של אהבה (להודעה על חמותו)
irmi
מעולם לא אמרתי ששנאתי את עוזי כהן. אפילו נפגשתי איתו בלשכתו לשיחה חביבה וצילמתי אותו מברך את הבן שלי לבר המצווה שלו ואפילו הזמנתי אותו לתוכנית טלוויזיה שערכתי. שימי לב, שכתבתי עליו גם דברים טובים. אני לא מתעסק בשנאה, אבל חלקתי על הרבה דברים שעשה ולכן כתבתי שהיחס שלי אליו מעורב. הסיסמא "לא נשכח ולא נסלח" מכוונת כמובן לרוצח של רבין ולכל הכנופייה שתמכה ושתומכת בו. ואותך אני תמיד אוהב...
(סליחה יקירי, אני לא עומדת בכפולות ההודעות, באג רגשי שלי
).
ירמי, אנא תגיב בלי להשאיר את כל השרשור של ההתדיינות בנושא!!!!!!!!!!! זה מתיש.
ולעניין זה - בהכירי את עוזי וביילסקי, אני חושבת שאין ממש באמירה שלך הקושרת אותם לרצח רבין. ואני לא חשודה בהשתייכותי לכוחות הימין (להיפך).
לא מבין את הקשר לעוזי כהן. אתה רוצה שנסלח גם לרוצח של רבין? גם לרוצחים נתעבים אחרים, יהודים וערבים? אתה תמים?
חנה,
תודה על ההיכרות עם אדם שלא הכרתי.
תנחומי.
מה שטוב ב-copy paste זה שאפשר לעשות המון פעמים paste
ועוד משהו על לא לשכוח ולא לסלוח.
כדור שני לניצולי שואה, כשהייתי כילד רואה גרמנית זה היה בעיקר לקראת יום השואה. והשפה הזאת היתה מעוררת בי במשך שנים תחושה לא טובה. אצלי, נאצים ונאו נאצים מעוררים בי מחשבות של אלימות. כן, מודה שהרגש שלי לנאצים הם הדבר הכי קרוב לשנאה שקיים בי בגלל שהאידיאולוגיה שלהם מדברת על השמדתי.
פעם, כשהייתי ילד, כל הגרמנים היו נאצים.
והנה, בימים אלו כשהביוגרפיה של בגין הגיע למדפי הספרים אי אפשר שלא לתהות - האם הצעד שמדינת ישראל עשתה בשנות החמישים היה צעד נכון או, כפי שבגין ואנשים רבים חשו - היה צעד שבו אנחנו ביזינו את מייתנו שהיו מוטלים לפנינו בהסכם עם מדינת השטן.
היום, הרבה שנים אחרי, לאחר למידה (או קיי, נסיון למידה) של השפה הגרמנית במכון גתה, לאחר שבטיול הראשון שלי מחוץ לישראל שהינו אני והאקסית שלי כמעט כחודש ימים אצל דודתה שגרה בגרמנייה - ולאחר שמאז הייתי אין ספור פעמים באותה ארץ - אני יודע שדווקא הגרמנים מבין כל עמי אירופה הם היחידים שבאמת התמודדו עם הנושא של שנאת הזרים והשינאה ליהודים שהיתה מוטבעת בהם מאות רבות של שנים. קח את הבלגים וההולנדים והצרפתים - הם מעולם לא התמודדו עם השינאה ליהודים שהרימה את ראשה במהלך מלחמת העולם הראשונה - כל אחד מהעמים הזה אוחז באתוס של התנגדות שמונע התמודדות עם השחור של מצפן האומה שלהם באותם שנים.
אז לעולם לא אשכח לגרמנים על השואה שהביאו על עמי ומשפחתי. אבל סלחתי...כבר מזמן לעם הזה.
ירמי תחשוב על זה, רבין ז"ל נרצח בגלל אותם סיבות בדיוק - החוסר יכולת לסלוח שגעשה למחלה החולנית שקיננה במוחו של בחור מעורער, ושאת התוצאות של אותה מחלת שינאה אנו נושאים בליבנו מהרביעי לנובמבר 1995.
אז בוא נאהב, ירמי, בוא נסלח.
אני רוצה להעתיק לכאן הודעת הספד של תושבת העיר, שהוצבה בפורום רעננה בתפוז.
קישור ישיר להודעה של arthemis (אשה שאני מכירה אישית ומוקירה עד מאוד).
כמי שבאה מבית מאוד שמאלני, היה לי קשה מאוד לעלות על דעתי קשר כלשהו עם מישהו כ"כ ימני בדעותיו.
זה מתחבר לי למה שחנה כתבה על ההתנשאות.
אבל יום אחד, לפני כמה שנים, החלטנו אני ובעלי שהאיש הזה ראוי ל 200% הערכה שלנו, תושבי העיר.
זה היה אחרי שהוא עבר ניתוח בגב.
באחד הבקרים ששוחחנו על כמה האיש הזה הופך את רעננה למה שהיא- נקיה ומסודרת ומדהימה, נסענו ליקב מיוחד בצפון.
רכשנו בקבוק יין מבציר נדיר וביקשנו מהייננן של המקום לכתוב על הבקבוק הקדשה מיוחדת עבור עוזי.
למחרת היו הבחירות. צלצלתי ללשכתו וביקשתי לבקר אותו- כדי להביע את הערכתנו על פועלו בעיר ולאח לו רפואה שלמה.
חזרו אלי ואמרו שהוא יישמח לביקור.
נסענו אליו הביתה. האיש מעולם לא פגש אותנו, לא הכיר אותנו ולא ידע מי אנחנו.
דפקנו בדלת.
נכנסו ואמרנו שבאנו לאחל לו רפואה שלמה, ששמענו שהוא עבר ניתוח ובאנו לדרוש בשלומו.
הוא קיבל את פנינו (זרים מוחלטים) כאילו היינו ידידים משכבר הימים..
קישקש, צחק, הכיר לנו את מי שהיה בבית וחזר וביקש שנצביע "רק ליכוד"..צחקנו והבהרנו לו שאנחנו בצד השני...
גם אותו זה הצחיק.
המפגש הזה הותיר בי רושם עצום. לעוזי לא היו לו שום גינונים של מעמד, לא היה בו שמץ של התנשאות והוא היה פתוח לקבל ולשמוע כל אדם באשר הוא.
גם זה מתחבר לי למה שחנה כתבה.
מספר פעמים ראיתי אותו נוסע ברכב ברחובות העיר, מתחת לבניין שלנו, מסייר, בודק ומוודא שהכל תקין.
שומר על העיר נקיה ומסודרת.
לא נוכל להגיע היום לרחבת יד לבנים. זו דרכי להפרד ממנו, להביע את הערכתי ולספר על אדם נטול גינוני מעמד,איכפתי, מלא שמחת חיים וצבעוני מאוד!
יהי זכרו ברוך!
כבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך? (אייקון של חיבוק).
היי ירמי
אתה יודע, כששמעתי שעוזי כהן נפטר חשבתי ישר על...חמותי לשעבר
לי ולוחמותי היתה הסכמה מלאה - שנינו הסכמנו שאנחנו לא כל כך אוהבים אחת את השני. טל אהבה ואוהבת את אמה אהבה עזה אך אני הייתי מתווכח עם אימה על ימין ועל שמאל - הנקודת מוצא של שנינו להמון תחומים היתה שונה לחלוטין וזה גרם להמון קונלפיקטים. עד כדי כך, שכשהגענו ליעוץ זוגי ממש על סף הקריסה הסופית של מערכת היחסים שלנו אמרתי ליועץ שאחת הסיבות העיקריות שבחרתי במסלול של מעבר לארץ אחרת היתה נסיון להקטין את ההשפעה של חמותי על בתה. ואני לא אפרט את הסיבות לכך כי אין הם נוגעות לסיבה שאני מספר את הסיפור.
והנה כששמעתי שעוזי נפטר - בעיקר בגלל שידעתי שהוא היה הוא איש פוליטי שהיו הרבה שלא אהבו את דרכו חשבתי לעצמי - אם מחר בבוקר חס וחלילה אמה של טל נפטרת מה עולה בראשי. ולא חשבתי על המחלוקות והמריבות והרגעים המאוד לא יפים שעברו. חשבתי לעצמי עד כמה טל היתה חשובה לה, עד כמה היא אהבה את הנכדים שלה, עד כמה הנכדים שלה אהבו אותה...
אתה מבין ירמי, לכולנו יש במרבית החיים מסלולים של אהבה וחוסר אהבה. אף אחד מאיתנו לא יכול לשכוח ארועים בעיניו מהוים רגעים קשים בגלל הסיבה הפשוטה שרוב אותם ארועים נחקקים היטב בזיכרוננו וגם אם נרצה הם לא יעזבו אותו.
אבל יש הבדל בין לא לשכוח לבין לא לסלוח. אי הסליחה מהווה את הבסיס לשנאה. ושנאה, ידידי, היא מחלה שקשה לרפא וששום דבר טוב מגיע איתה - היא מביאה עלינו רק כאב ללא מזור.
א.
לא ממש מכירה אותו חנה, כן זוכרת אותו כעסקן פוליטי
אני אף פעם לא שופטת לחובה והנה יעידו שני הסיפורים היפים שלך שהיו לו צדדים מקסימים
יפה שאת מעלה את זה כאן, ממש מרגש
שב"ש רונית
אז ככה: יש על עוזי כהן הרבה סיפורים. היחס שלי אליו מעורב: מצד אחד אדם אנושי, חם, אכפתי, מעורב, עוזר - לא רק למקורביו אבל גם. מצד שני - עסקן ליכוד, שהביא את העסקנות הפוליטית לשיאים חדשים ולא יפים. ועוד לא אמרתי כלום על ההפגנה המכוערת נגד יצחק רבין בצומת רעננה, כמה ימים לפני הרצח הנורא, כשעוזי כהן וזאב ביילסקי, ראש העירייה הקודם, לא גינו אותה בצורה נחרצת ובפומבי - ואחרי הרצח גם סרבו להציב פסל של רבין בבית יד לבנים, בגלל הלחץ של הדתיים הקיצוניים בעיר. ועל כך לא נשכח ולא נסלח.
הדברים שכתבת מאוד ריגשו אותי.
את צודקת, את דמותו החד מימדית עיצבו במידה לא קטנה של גזענות והיטפלות מאוד קטנה למאפיינים גופניים בצורה מלעיגה.
דווקא עכשיו אחרי מותו, אני שומעת עליו סיפורים מדהימים ומעציב אותי מאוד שנאלץ לראות כיצד הופכים אותו ללעג.
אני מקווה שזה לא פגע בבריאותו (ברור לי שדברים כאלה פוגעים).
מי שזוכר את רעננה לפני ביילסקי ועוזי יכול עכשיו באמת להרגיש כמה ייחסר לנו!
לדעתי יש להפוך את פארק רעננה לפארק על שמו מאחר שזה פרי ייצירתו .
עטרה, תודה על תגובתך. ככל שירבו הסיפורים הללו על עוזי כהן - ויש המוני סיפורים טובים אודותיו בעיר - כן ניטיב עם זכרו. אני לא מכירה הרבה א/נשים שצמחו בשכונות, עם מגבלה (שמיעה) ונקודת זינוק שאינה מהגבוהות - והגיעו כל כך רחוק וגבוה, בזכות יכולות אישיותיות יוצאות דופן, ובעיקר יכולת לבוא מטוב ומאהבה בסיסית לכל דבר ועניין.
תודה.
כתושבת העיר שאת שנותיי וילדותי נשמתי בעיר הזאת שניקראת רעננה
עוזי הצליח לגרום לנו התושבים להרגיש כפניני השרון באמת ,ולא רק בחזות העיר באנושיות
שעמדה מאחורי האיש הזה .
עוזי כל חייו גדל בשכונת רסקו לא ויתר על מחוז ילדותו ,למרות תפקידו הבכיר יכל היה להרשות לעצמו איזה וילה באיזור שכותי יוקרתי,אבל לא לא עוזי שלנו הוא היה איש צנוע ,נעיםכל תושב זכה מימנו סתם למילה חמה למרות שאין בינהם קשר ממשי ,אבל היה קשר רעננה ,רעננה יקרה לרבים .
נולדים איתה ומיתפתחים ביחד עם העיר ,וכך היה גם עוזי ,הוא גדל בה והכיר כל פינה ,כל בעיה
כזה היה .
ייחסר לנו המון המון ,ולכל אותם שאינם פירגנו לו כמה אנשים שמחממים כיסאות בעירייה שלנו חייבים לו תודה !
עוזי תמיד דאג שתיהיה לאנשים פרנסה .
ולא רק חייבת לציין גם בעליי החיים אצלינו הכלבים !
באיזה עיר למעט תל אביב ,היה מוקצה שטח גן עירוני לכלבים בטקס ססגוני ומוסיקה ובנוכחות ראש העיר ועוזי פרי עמלו! ומיליוני כלבים ,טקס לפתיחת פרלמנט הכלבים ליד ביתנו
וכן הוא נענה לקריאתינו להקים את פרלמנט הכלבים אפילו בנאומו הצחיק ואמר שיעמיד לוח מודעות שם אולי שידוכים בין כלבים !
היה מצחיק מרגש מלא אנשים כזה היה עוזי כשמו כן הוא!
יהי זיכרו ברוך .
עצוב.....
רק עכשיו שמעתי.
תודה. כנסו לפוסט הזה, של א.ב. של אהבה (האחד והמיוחד).
שבתי. אלפי אנשים באו לתת כבוד אחרון לאיש הזה. המונים הגיבו בשרשור בתפוז. לצערי, חלקם - בהעדר לב ונשמה,הגיבו בכיעור דורסני שעוזי מחה עליו וסגר איתו חשבונות רק 3 ימים לפני מותר, בראיון נרחב שפרסם תומר קרן בזמן השרון ומופיע...היום!
פגשתי את תומר ברחבת יד לבנים, הוא ישלח לי קובץ PDF ואעלה את הראיון כאן ובתפוז.
הסתובבתי בקהל, שמעתי רסיסי סיפורים וסיפורים, עשרות שכאלו, על הטוב והמיטיב בעוזי, על החזון ויכולת הביצוע, על הראייה האסטרטגית ויכולת התוויית הדרך. עוזי היה כבד דיבור, לא הרבה יודעים שבחלקו, זה משום שהיה כבד שמיעה. עד כמה, גיליתי כשיבתי לראשונה במשרדו והוא שם מולי מיקרופון מחובר לאזניו באזניות. כל המלהגים, לא הגיעו כנראה לקרסוליו ולפאתי ליבו הרחב.
בשנה האחרונה ספדתי לרבים. איכשהו, יצא ככה. רוני בארוט ידידי (שבדרכי לחלוק כבוד אחרון לעוזי, קבלתי טלפון המודיע על אזכרה במלאת שנה למותו), מיכל מרון שקד, אלו שכבר לא עונים לסלולארי (לזכרה של טלי זגמן), הספד במלאת 25 שנה לנפילתו של חברי גיורא רון, אמא מהכתה של בני, ועוד.
מה שמזכיר לנו - לצקחת חיים לשנים, לחיות, לאהוב, להתחבר לטוב!
חול באויר
כל שאנו חול באויר
אהההה
רק עכשוו נודע לי כשקראתי את פוסט הזה
יפה מאד כתבת עליו
איש מקסים קלעת בול למה שתמיד חשבתי עליו
הלוואי וירבו אנשים כמותו .
משתתפת בצער המשפחה .
אחרי מות קדושים אמור. דברייך יפים מאוד בעיניי.
דברייך מדגימים כמה חשוב לראות תמיד את המכלול ולהיזהר משיפוטיות.
יהי זכרו ברוך.
מותו מצער
איזה לב רחב היה לו
הצטערתי לשמוע.
חבל על דאבדין (אלה שאבדו) ולא משתכחין (ולא נמצאים יותר כמותם).
חנה יקרה , צר היה לי לקרא.
המילים שכתבת החזירו לב באנשים שלא היה להם לב לעוזי.
האיש שמעבר ל"צחוקים" היה עשוי אהבת אדם.
הודעת דוברת העירייה:
עיריית רעננה מודיעה בצער על פטירתו בטרם עת של עוזי כהן, סגן ומ"מ ראש העיר. ארונו יוצב ברחבת יד לבנים היום, יום שישי, 18.1.2008, בין השעות 11.00 - 12.30. הציבור מוזמן. ההלוויה תערך בשעה 13.00 בבית העלמין בכפר נחמן.
תודה על התגובות, אשמח אם יהיו מי שיגיבו בפורום רעננה, בו גולשים רבים מתושבי ותושבות העיר ואני מניחה שהתנחומים שם יגיעו מתישהו לידיעת המשפחה.
יום עצוב לרעננה ולנו.
עצוב כל כך
יהי זיכרו ברוך
כל כך ריגשת אותי עם הפוסט הזה.
היה לי עצוב לשמוע על מותו.
כמו שהיה עצוב לי לשמוע כל פעם איך מקרקסים את הדמות שלו.
לא ברור איך בשם הצחוק אפשר לפגוע ככה בבן אדם ובמשפחתו ובקרובים אליו, מבלי לתת על זה את הדין?
כל הכבוד לך שהעלית את הפוסט הזה, שמראה את האדם שנמצא מאחורי הקירקס הזה ששמו עוזי כהן.
כל כך לא מובן מאליו
היופי, הנקיון והאיכות
שהעיר הזו מקבלת מהעיריה.
עצוב.
בכל פעם אני נפעם מהאהבה שבך
יהי זיכרו ברוך
ס"ד
נראה שאת בעלת נשמה מיוחדת אם היטבת לתאר ככה את הנשמה היתרה שלו.
התרגשתי.
לא הכרתי אותו.
ואני מאמינה שכתבת עליו כל מה שצריך לדעת...
יהי זכרו ברוך!
כל כך יפה שאת מעלה על נס ומתמקדת ברגעים היפים של האדם שהיה, ובנשמה היתרה שלו, כפי שאת כותבת, ולא מתמקדת בדמות החד ממדית ששורטטה לו.
דמותו של אדם ניכרת בדיוק בדברים הקטנים האלה, ובאלה הוא קנה את עולמו.