ןאני הרשים אותי במיוחד היחס שלך לאבא שלך.הוא שכב שם גבר קטן וחלוש ,שערו הדליל והבלונדי מפוזר על קרקפת של ראש קטן.בבית החולים ככל הנראה לא היו פיג'מות במידה שלו.צלעותיו ציירו בית חזה צר .שפתיו נעו בעדינות כשביקש לומר לך ,כי כבר שבע,ולמרות שהוא אוהב דייסת פירות ,הוא לא יכול עוד אבי ששכב לידו,סיפר לי על הביקורים התכופים שלך לבית החולים ,ועל הידיים הרכות שלך שהיית שולחת לפניו של אביך ,מלטפת , מעסה את הפנים החלושות והיפות ,כאילו את רוצה לשאוב את מחלתו באצבעות ידייך באתי לביקור תנחומים.באתי עם אבי.באותו יום היית חזקה .היית בטוחה כי מקומו של אבא שלך בגן העדן.לא ידעתי אני אז איך מנחמים.שתקתי .אבי לא הפסיק לתאר את מעלותיו של אביך.הם נפגשו ,מיטה ליד מיטה בבית החולים.נהיו חברים. ואני הבנתי אחרי זה שאין מת שהולך מהעולם הזה בלי שיקבל שבחים.לרוב מספרים על המתים רק דברים טובים וכעבור חודשיים נפגשנו אני ואת ברחוב.ראיתי אותך והמשכתי בדרכי.ביישן הייתי.אני נמשכתי אלייך עוד באותו ביקור בבית החולים.רציתי להתקרב אלייך.לדבר אתך.להסתכל בעיניים היפות שלך.ביישן הייתי ולא ידעתי איך מגיעים לאהבה.קראת לי .החיוך שלך באותו יום הפיח בי מעט תעוזה.ביקשתי לפגוש אותך.באתי אלייך הביתה .לבדי ,בלי אבי . אבי אמר לי כי אשה נלמדת מאצבעותיה. התחתנו.ללא המולה.ללא טכסים מיותרים.אני ואת ואבי קנינו את העולם ,בגינה בבית שלנו.שמענו שירים נוגים.אכלנו.לכבוד האירוע,פתחת בקבוק יין עתיק ,שאביך שמר בבית ולא שתה אותו עד מותו. עם טעם היין הטוב ,לא יכול אבי אלא להזכיר עוד כמה מעלות טובות של אביך.דמעה רצדה לך בעין ואחר כך בא חיוך ואני ואת פרשנו לחדר הכלולות שלנו .באותה לילה ידעתי מה זה אהבה,ואני לא יכול לתאר לך כמה חסרה הייתה עד אז האהבה לא ילדת ילדים.בכל הסיפורים של החיים אהבה מביאה לעולם ילדים,חוץ מאהבתה של אשה עקרה.אבל אהבה יותר חזקה מכל הסיפורים של החיים אהבתי אותך כל אותם ימים.אהבתי את אצבעותייך.אהבתי מגע אצבעותייך על פניי,מבקשות להנעים ולעודד.אהבתי מבט עינייך שלעתים חתך אותו שבר.אהבתי אותך ולא הייתי יכול להחליף אותך בכל דבר אחר בעולם ,אפילו ילדים. הלכת ממני מוקדם.עשר שנים ממש אחרי שמת אבי.הלכת ממני יקירה והשארת לי את זכרונות האהבה . בלילות הקרים האלה ,כיושבים ומתארים את זוועות השנאה וסופרים את המתים והפצועים אני אוסף אותך אל עצמי ובורח אל אותם ימים יפים של נועם וחיבוקים |