פרופיל
המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
שחור
24/7/19 | 1244230 צפיות
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 877946 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 563008 צפיות
-
האובססיה
23/11/18 | 421639 צפיות
-
ילדים רואים אחרת
25/5/17 | 763153 צפיות
-
וידוי קורע לקראת פורים
22/2/18 | 625393 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך אתם לא מתביישים?! 31/5/20
- חוסר הערכה זה "פרווה" מול הביטוי האמיתי 20/5/20
- גילויי אהבה 12/5/20
- סלחנות לאלימות וסגידה לכוחנות זה IN 3/5/20
- "אנשים טובים" 24/4/20
- ריקושטים של קורונל'ה 10/4/20
ענתיקה מהאגדות
 ענתיקה מהאגדות
אוהבי ענתיקות, בתים וארכיטקטורה ישנים, עתיקים, ועזובים, יתענגו על ה"מציאה" הזו, שבעיני היא חגיגה אמיתית מהאגדות, כשם שאוהבי חתולים יתענגו לפתגם "מיאו עושה מסג' ללב"..... הגם שיש כאן עצב לאובדנה של עיר שלמה במי הים, הבנתי מהכתוב שהתושבים עזבו על מיטלטליהם די זמן לפני ששקעה.(בעברית כאן וכאן אך מצגות יפות ניתן למצוא בכתבות מחו"ל)
התמונה המדהימה הזו נלקחה מהכתבה מ buisness insider כאן וצולמה ע"י AP Photo/Natacha Pisarenko
עד היום טרם פענחתי את המשיכה האדירה, האהבה, והכבוד שיש לי לחפצים ישנים עתיקים וחלודים, לארכיטקטורה ישנה, כלי נשק עתיקים, ולבתים נטושים בכלל.
אולי זה מזכיר לי זמנים של פעם, על האידיאולוגיה והערכים הישנים, עם סיפורי סבתא והורי בימים של אז, עם הקטעים שלקוחים מההיסטוריה הלאומית והמשפחתית, אולי כי אני רואה קצת מהנשמה האנרגיה גם בחפצים דוממים, צומח, ובעתיקים הישנים ביניהם במיוחד, שידעו היסטוריה ומשהו בהם קצת מדבר אלי, אין לי בדל שמץ של מושג.
כשמשליכים חפץ עתיק ישן לרחוב כאילו הוא זבל זה עיני חוסר כבוד להיסטוריה, לאבותיך, למי שהיה לו חלק בהיסטוריה של החפץ הזה, ולו הם הורים של אחרים. כשעומדים בניינים מפוארים ישנים מוזנחים מטים ליפול ללא שום תחזוקה, ורבים מהם בסוף נהרסים או "משופצים" בצורה שאינה תואמת את רוחם ומראם זה מפריע לי, מפריע ברמה של מפריע ממש. כשרואים איך מתייחסים לעצים עתיקים רבי שנים והוד, איך גוזמים אותם כמעט עד מוות או מעבירים אותם כל אימת שאיזה קבלן זב חוטם וערך לצומח ולארץ חפץ בכך כואב הלב.
נראה לי שאם הייתי בקרבת מקום של הפלא הזה עליו מסופר בכתבה, הייתי מקדישה שעות וימים להסתובב שם ברחובות העיר המופלאה לראות את האוצר ההיסטורי הזה, ואם יש איזו שהיא סיבה לנסיעה לארגנטינה זו יכולה להיות בעיני קודם כל זו.
באנגליה ובארצות רבות, יש יחס הולם לארכיטקטורה ישנה ובניינים עתיקים. משמרים ומתחזקים אותם, ובהחלט גם גרים בהם, במיוחד באזורים מסוימים. אני זוכרת (אולי אפילו סיפרתי על זה) שהגעתי באחד מנדודי באנגליה אם אינני טועה בסטרטפורד אפון אבון, לטירה ישנה קסומה עטופת מטפס, מה שהקנה לה מראה ישן ומסתורי עוד יותר. ישבתי מולה בגן ציבורי המשתרע עד לאופק ממש, מטופח ומענג להפליא, ולא הפסקתי להסתכל ולנסות לתת לעצמי אומץ פשוט לגשת לשם ולנסות לראות איך הקסם הזה מבפנים.
אחרי שעה שהייתי כהוזה, ניגשתי, ודפקתי בדלת עם האביזר הכבד העתיק שהיה שם. פתחה לי את הדלת אישה בגיל העמידה אך ראו עליה את הנימוס, החינוך וההדר, ראו בפירוש שהייתה בת אצולה אמיתית, איך? לא יודעת, הרגשתי. הסברתי בנימוס שאני מקווה שאני לא מפריעה, שאני תיירת, מוקסמת מהטירה שהיא הבית שלה ורוצה לראות איך היא בפנים. היא חייכה והזמינה אותי בתנועת יד להיכנס. פתאום נכנסו לי לראש כל מיני דברים הגיוניים מדי וקלקלו את הכול. כמו פולניה חששנית טיפוסית הנמצאת בארץ זרה, נראה פתאום שהיא נחמדה מדי, עם שפתיים דקות מדי, וכל מיני שטויות הזויות. אך היות וטיילתי לבדי במשך חודש שלם, ללא סדר יום או מישהו שיש לו שמץ איפה אני מסתובבת בכל, וגם נזכרתי באגדות של כיפה אדומה למיניהם, החלטתי שאני לא רוצה להעלם למשפחה שלי בנבכי טירה עתיקה אי שם במרחבי הזמן. אז חייכתי והודיתי לה בנימוס, ואמרתי שאני מפחדת להפסיד רכבת או משהו, והמשכתי בדרכי, בידיעה ברורה שיש מצב שאצטער על כך עד היום, ואני אכן מצטערת.
אז תארו לעצמכם עיר רפאים שלמה לשוטט בה, לחזות בפרטיה, להריח ולנשום אותה, ללא פחד להיכנס לכל כוך ומקום ! רק המחשבה על זה מעתיקה נשימה, איזה יופי.
במצגות בכתבות בעברית פורסמו תמונות בודדות אך בעתוני העולם ניתן למצוא תמונות מטריפות. אה.....אנחה קורעת לב של פולניה שבורת צער ריסקה לי את הנשמה למקרא הכתבה הזו. נו, אז מה? שיכאב לי ככה לבד? ועוד עכשיו עם התקלה החדשה בקפה שלקחו לחלק מאתנו את תמונת הפרופיל ועוד אי אלו שהם אינסטרמנטים, אז אני לא קמצנית....שיתפתי, שלא תגידו.
|
תגובות אחרונות
-
עינבזוארץ
בתגובה על תעמיס, כמה שיותר...
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על old country house
-
sari10
בתגובה על ללא כותרת
-
א ח א ב
בתגובה על איך אתם לא מתביישים?!
-
sari10
בתגובה על 123RF.com Predjama Castle in Postojna Cave, Slovenia
-
שולה63
בתגובה על Angkor Wat town on Tonlé Sap lake
תגובות (60)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
--
ישר ומיד עשיתי חיפוש תמונות בגוגל וכמעט בכיתי מרוב היופי שראיתי.
איזה מקום, קשה להאמין שזו תמונה ולא ציור דמיוני.
איזה כבוד הם נותנים לבניינים הישנים היפים, כל כך יפה ומטופח........
לא להאמין שזה קיים, פשוט לא להאמין....
כדאי לך לעשות סיור צילום של כאלה בנווה צדק. התוצאות תהיינה מדהימות, אשמח לקבל לינק כשתעלי זאת
-
כן, מבינה אותך ואת הגישה הזו. אבל זה לא בדיוק התקשרות לחפצים, זה ראייה קצת מעבר, יחס כבוד לעבר, זה גם הרבה דברים אחרים, כך אני רואה זאת.
-
אין פסול בכלל לפתוח בעניין ומקום עתיק כמוזיאון או מלון בתנאי כמובן ששומרים על הצביון שלו, ומתחזקים אותו כראוי, אדרבא, הלוואי והיו עושים כך כאן עם כל מה שהרסו.
כן, חוויה מהממת להיות בתוך, לראות, ולחוש את הבניינים העתיקים הללו, והכי אני אוהבת איך הם שם מתייחסים יפה ונותנים כבוד לאותם בניינים.
--
יו, גם אני זוכרת לפני הרבה שנים כשנסעתי לבדי לחודש שלם לאנגליה, ואחד הימים נסעתי לסטרטפורד אפון אבון ושם כמובן ביקרתי בבית הזה של שקספיר, פלא....עד היום אני זוכרת את ההרגשה וחרדת הקודש שהסתובבתי בחדרים השונים מנסה להכיל לתוכי את הכל ולא מצליחה.
פשוט הלם ...
איזה יופי, והנופים שם....זוכרת?
והנה הבית שלו
--
אמא שלי פעם אמרה לי משהו דומה שפעם אחת הבינה שהאהבה והרגישות לעולם החי אצלי בלתי מוסברים, כי הם לא נרכשו אצלי לא מחינוך ולא סיבות גנטיות, אז היא החליטה שזה כנראה העניין.
אז את מודיעה לנו אם את נוסעת הא? שנהיה שותפים למסע דרך הדיווחים שלך ....
-
נכון
אפילו בגדים אני מאד אוהבת סטייל חופשי סמרטוטי כזה, אבל עם שיק, בטעם, ולא מוצאים תמיד כאלה. פעם מצאתי משהו כזה, עם קרעים טלאים משגע, של מעצבת. באתי אתו בגאווה רבה לעבודה, והבוסית שלי דאז ביקשה ממש בדחילו שרק את זה, בבקשה אם אני מסכימה לא לבוא עם זה יותר....
התפוצצתי מצחוק, אם היא היתה יודעת כמה זה עלה אולי היתה משנה את טעמה....
--
יאללה, איזה דבר, איך זה שלא עשית זאת עד היום ולמה? ולמה בעצם שלא תעשה זאת? מה עוצר? אני בטוחה שהם יענו...אם יש לך תמונות אשמח מאד לראות.
כל כך סיקרנת אותי עם מה שסיפרת כעת ....עוד עיר נטושה וכאלה...ש"גיגלתי" ומצאתי את העיר הזו בצ'כיה, אלא שהיא אינה נטושה בכלל, אלא עיר שוקקת תיירות....תראה
אינפו על תאבור
"בתאבור, עיר ההוסיטים (המורדים הפרוטסטנטים הצ'כיים, במאה ה - 15, הנקראים על שמו של יאן הוס), נשתמרו בניינים יפים בעיר העתיקה, ומתחת לבתים משתרעת רשת של קטקומבות שבהן הסתתרו המורדים"
מוזר, היא בכלל לא נטושה, אולי טעית בשם או משהו?
--
מה שכמובן שטויות, מפני שרוב הבניה הישנה הטובה איכותית יותר מהחדשה מהרבה בחינות וגם השקעה גדולה משתלמת. כשקונים כיום מקבלן דירה חדשה, אחרי זמן לא רב מתברר כל מיני פאקים בבנייה, כמו אי איטום ראוי של קירות וחדירת גשם, התפוצצות צינורות ביוב וסתימות בשל עבודה רשלנית ועוד מיני פלאים של דירות חדשות
אה....רגע רגע, מה את אוספת? איזה דברים מעניינים יש לך באמתחתך...?
וידוי....זה לא שאני "מתה על היסטוריה" אני אוהבת עתיקות ודברים ישנים
ומה אתה סח? יאללה שלך, איך זה שלא אמרת את זה קודם, באסה אתך....
בהחלט. ואז גם היו הרבה יותר שימושים לכל כלי, ולא זרקו אותו כשהתיישן, ניצלו את החלקים שוב לדברים אחרים.
אוי איזה יופי
בבקשה לאה אולי תביאי אותו לכאן לכתוב עליהם קצת ותרצפי לנו תמונות?
זה יכול להיות פוסט מופלא.
יש מצב ? צריכה עזרה, אעזור לך, אני אוהבת ורוצה לראות אותם.
לי ובמשפחתנו יש כמה כלי נשק עתיקים שרובם אף קשורים סמלית מאד בהיסטוריה של אבי ומשפחתי.
--
תודה רבה חגי.
גם אני אוהבת נוסטלגיה וחפצים עתיקים, וכמוך אני סבורה שהרס הולך יחד עם בניה, אבל לא בצורה שבה זה נעשה בדור הזה, עם זלזול וחוסר כבוד ויחס לישן, ובו בזמן קריטריונים ואמות מידה חומרניות כל כך ללא להשאיר מקום לשום דבר אחר לבד מזאת.
זה הרס בצורה שונה לחלוטין, והרס טוטאלי, ללא בניה ללא אתמול ללא מחר ללא חשבון.
רגע לפני הרס הדיונה האחרונה בערבה, חולות סמר, כאן
את מוזמנת לראות את התמונות בשאר המצגת. לא נראה לי דווקא שהן עברו פוטושופ אבל אולי את מנוסה יותר ממני בנושא.
אכן עולמות שלמים הולכים ונעלמים, הזכיר לי עוד כמה.
-
בהחלט, לא רק באנגליה באירופה כולה יש מורשת של הערכה ושמירת ארכיטקטורה ישנה, מה שדי אבד במערב. אני אוהבת לראות שהם מתחזקים אותם כל כל טוב ויפה ולרוב גם גרים בהם, זו התחזוקה והכבוד הגדול ביותר שאפשר לתת להם. לשמור עליהם בחיים.
טירה עתיקה בעיירה קולמאר בצפון צרפת אלזס, בבלוג מקסים של חיים רוט כאן
תודה, אבל זה ממש לא מנחם, זו תקלה בקפה ועדיין קיימת אצל חלק מהאנשים וזה מבאס מאד.
--
כן, נראה לי שניסחת זאת מעולה, עי הבניה והיחס אליה ניתן ביטוי לתפיסת עולם שונה מאד מזו של היום לעומת זו של פעם, ונראה לי שזו הנקודה ומרכז העניין. תודה על החידוד של הנקודה הזו.
הטירה הקסומה
תודה, אכן היה פלא במקום ההוא. מעניין איך הוא נראה כיום.
-
בכל מקרה אז הייתה הערכה רבה הרבה יותר לבניינים עתיקים וישנים. ברור שאז הם היו לא כאלה, אבל גם לישנים של אז. לא הרסו כל כך מהר בניין ישן לבנות על חורבותיו חדש כמו היום. העבודה עליהם הייתה יסודית וטובה יותר ופחות תעשייתית, והייתה הערכה לזה.
בונבוניטה יקרה לליבי
גם אני אוהבת ענתיקות ועוד בילדותי בעיר יפו
התוודעתי לראשונה לחפצים ישנים בשוק הפשפשים
קראתי אותך וניזכרתי איך הייתי מוצאת את עצמי כילדה
מתפעלת מענתיקות ומבטיחה לעצמי " כשאגדל אני אקנה את זה ואת זה..."
לפני מספר שנים ביקרתי בביתו של שקספיר וזה היה מרשים לדרוך על רצפת העץ החורקת....
נהדר ששיתפת אותנו
חייכת אותי כל כך עם הסרטים שעברו לך בראש באותה טירה
(((((-: הירהרתי וצחקתי בליבי על הסרטים שאני היתי רואה בדימיוני
רוחות רפאים, דלתות מסתובבות, מרתף חשוך ודלת ניטרקת אחריי.....
* חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך, בונבוניטה יקירתי
שבת נהדרת
בונבונייטה יקרה,מה הפלא
שאת אוהבת עתיקות(גם אני)
דברים שההיסטוריה השאירה
בהם את רישומה?
נראה לי שאת לא סתם ככה,
אלא שיש בך נשמה עתיקה
המתגלגלת לה מדור לדור
ומתגעגעת לעבר...(גם אני כך).
נכון, בין הדברים שמשתבחים עם הזמן זו הבניה. כיום יותר ויותר עושים אתה בחסכנות, פונקציונליות ללא שום "נשמה" עם תקרה נמוכה שפחות בריאה ובכלל....שלא לדבר על הבניה הטרומית שהיא רעה חולה.
לעומת בניה בסגנון עתיק
לעומת בניה עתיקה באמת
גם אני מאוד אוהב את המקומות העתיקים הללו. תודה על הסיפור שלך- הוא לי נשכחות.
בצ'כיה, שם חיינו כשנה, נסענו כל סוף שבוע לכיוון מסויים במפה,
התברברות מכוונת.
באחד הטיולים שלנו, בדרך לעיירה בשם תאבור, (שאגב, קרויה על שם התבור שלנו), עצרנו באיזה שהוא פונדק דרכים לקנות שתייה. כשיצאנו מהמקום, ראינו מעבר לכביש מלא עצי תפוחים ואגסים, אז החלטנו לעצור ולקטוף כמה תפוחים ולהמשיך.
עברנו את הכביש ונכנסנו לכפר, ברגל.
לא הייתה שם נפש חיה, הבתים היו עזובים, הדלתות פתוחות, עצי פרי מדהימים, דובדבנים, פטל, שזיפים... גן עדן, ובעזובה מוחלטת. כפר די גדול, כמו מושב אצלנו.
עד היום אני לא הצלחתי לגלות את סיפור הנטישה של המקום, כפר מלא בתים עזובים, לא היה בהם כלום, רק קירות ודלתות. הפנטזיה שלי היא לפנות לממשלת צ'כיה לתת לנו לבנות את הכפר הזה מחדש.
שי תשומת לב, קטנה
למגיבה ראשונה
יש אחת כאן בקפה, אשה
הפנים פה ועיניים חיוך לה
רגעים יפים קולטת במצלמתה
ואני מעריכה שהיא במילים מגיבה
כי לרוב התמונות הן המילים שלה.
כמוני כמוך,בונבונייטה היקרה,גם אני מתה על היסטוריה וענתיקות! יש לי בבית ספה בסגנון לואי ה-14...
*
אלומה
מי שאינו יודע להעריך את העבר-לא יידע להעריך את ההווה והעתיד!
עבורך משהו ישן שראיתי היום בפסטיבל יד2 בחיפה
התרגשתי לראותו-חלק מעברי הרחוק שכה נהניתי בזכותו
רדיו שהצמדתי את אוזני אליו להקשיב לתסכיתים מותחים,תכניות -פינת הילד ולנוער