למי שכמוני נולד בעולם הפוריטני של אמצע שנות השלושים של המאה הקודמת, זו בשורה חשובה מאין כמוה. העולם חוזר אל השפיות ומתחיל לעסוק בדברים החשובים באמת של החיים. התענגות על מין למשל. לפני שישים שנים איש לא היה מהין לכתוב בכלי תקשורת על הדגדגן. האנגלים של אותה תקופה היו אומרים על כך: IT IS NOT DONE. ואילו בשבוע שעבר חגגו את שבוע המודעות לדגדגן, ללמד אנשים שפנים רבות להתענגות על מין. וראו זה פלא: האנגלים הצבועים לא הרימו גבה על כך שבעיתונים דנים בגילוי לב על הדגדגן ותפקידו החשוב בתענוגות החיים.

אני הקטן חושב שזו בשורה לאנושות. יש תקווה לאנושות. מתחילים לדון על העניינים החשובים בחיים.

תארו לעצמכם שבקרוב, ברוסיה יכריזו העיתונים על - "שבוע הזקפה של ולדימיר פוטין", ופוטין לא ישלח את קלגסיו כדי לשבור את הצורה למי שהעז לכתוב על כך בעיתונים. כי הזקפה והחשק המיני של פוטין יכולים בהחלט להועיל לתחילת המחשבה של המוני הרוסים על הברכה שבדמוקרטיה ובחירות האישית ואולי גם על זכויות הפרט ועל הסלידה מהק. ג. ב. שסטלין השאיר לרוסים והוא עדיין קיים תחת הנהגתו של פוטין, חניך הק. ג. ב.