כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    בין עד שקר לעד שווא במקורות היהדות ובימינו באינטרנט

    9 תגובות   יום שישי , 17/5/13, 15:25

    לכבוד חג מתן תורה שהיה השבוע. אחד ההבדלים בין עשרת הדברות בספר שמות לאלו שבספר דברים הוא ההבדל בין הדיבר "לא תענה ברעך עד שקר" (שמות כ', 13) לבין הדיבר המקביל בספר דברים "לא תענה ברעך עד שוא" (דברים ה', 17).נכון לתאריך כתיבת שורות אלו,תוצאות החיפוש בגוגל של הצלבות המילים "עד שקר" ו"עד שוא" הראו (ב-5 העמודים הראשונים) פרשנויות המדברות על כך ששוא זה סוג של שקר או מצב שהשקר ידוע לכל וכו'. ואולם, אף תוצאת חיפוש, חוץ אולי מאשר אחת שרמזה לכך (כאן, בפירוש אפשרי למילה שוא כ"עד חינם"), לא דיברה על אפשרות שעדות שווא פירושה הוא: בניגוד לעדות שקר, אלו דברים שאולי יכולים להיות נכונים על מישהו אבל באמירתם יש רק מטרה של רכילות לשמה ורצון "ללכלך" על הבנאדם בלי סיבה.


    בניגוד להבדל המצוין בעשרת הדיברות בין 2 הפסוקים הנ"ל, הרי שגם בשמות כ' וגם בדברים ה' נאמר "לא תישא את שם ה' אלוהיך לשוא" (פסוקים 6 ו-10 בהתאמה) ואין אנו מוצאים במקום אחד את המילה "שקר" ובאחר את המילה "לשוא" לגבי נשיאת שם ה'. המילה "שווא" בהקשר לנשיאת שם ה' כוללת הן אפשרות של עירוב שם ה' בדבר שקרי והן בעירוב שמו בדבר נכון הידוע לכל (ראו למשל כאן וכאן) ועם זאת גם המילה "שקר" בהקשר לנשיאת שם ה'  מופיעה בתנ"ך כגון בפסוק "לא תישבעו בשמי לשקר"(ויקרא י"ט, 12).ולכן היה אפשר אולי לצפות שכמו בעדות על רע (=חבר) כך גם בנשיאת שם ה' יכתבו במקום אחד "שקר" ואחר "שוא"

     

    מכאן אפשר גם לשאול: האם יש סיבה מיוחדת לכך שבעשרת הדברות אין גם לגבי נשיאת שם ה' 2 גירסאות (אחת נשיאת שם ה' "לשוא" ואחרת נשיאת שם ה' "לשקר") כשם שיש בין 2 המקומות הבדלים בין "עד שקר" ו"עד שוא" ובעיקר מדוע (לפחות על פי תוצאות החיפוש הנ"ל) לא מקובל בפרשנות היהודית ש"עד שוא" יכול להיות מי שאומר על חברו דברים שהם אולי נכונים, אבל יש בהם רק כדי לנסות "ללכלך" ולרכל. הדבר מפליא במיוחד לאור העובדה שמקורות היהדות כן דיברו על כך שגם בחלק מהמקרים בהם אמירת דברים רעים על בנאדם, אפילו אם הם דברי אמת, הינם לשון הרע. ראו למשל כאן.

     

    גם במשפט בימינו הגנת "אמת דיברתי" אינה תופסת אוטומטית. צריך להוכיח מינימום מסוים של ענין ציבורי ורלוונטיות של הדברים הנאמרים כדי שההגנה תתפוס. יצר רכילות גרידא ופגיעה בפרטיות האדם בדברים ובנסיבות בהם יש לו זכות לפרטיות אינם אמורים להיחשב כענין ציבורי לגיטימי שבגינו מותר לומר את אותם דברי האמת. נקודה נוספת שקרובה לנושא של "עדי שווא" (לפי ה"הפרשנות שלי") היא האם ביקורות לגיטימיות, או לגיטימיות לכאורה, יכולות גם כן להיות בבחיחנת "ביקורות שווא" על משקל של "עדי שווא". למה הכוונה? לצערי, יש באינטרנט לעיתים לא נדירות מקרים בהם ביקורות לכאורה לגיטימיות לכשעצמן נאמרות באופן עקבי כלפי מישהו ולא מתוך רצון להעביר ביקורת ענינית אלא מתוך רצון להטות דיונים או לחסל חשבונות אישיים.

     

    אינני יודע האם מקרה שכזה הוגש לבית משפט בישראל. ואולם,ממה שקראתי מעט על עולם האינטרנט בארה"ב ובריטניה  נראה לי כי במקרים מסוימים ייתכן שאם ביקורת מסוימת ,שלכאורה נכתבת בצורה לגיטימית ואינה כוללת מילים ומשפטים שיש בהם עבירה על החוק, נאמרת תכופות כלפי מישהו מתוך רצון להתנגח איתו או מתוך רצון להחריב לו דיונים, אז ייתכן ובכל זאת הדבר ייחשב כעבירת הטרדה. כך או כך, ידוע כי הפסיקה בבריטניה ובעיקר בארה"ב לגבי גבולות המותר והאסור באינטרנט מפותחת יותר מאשר אצלנו.  כמו שהדבר נראה לי כאן בקפה (כאמור אינני יודע על פסיקה מיוחדת בבתי משפט בישראל) נראה שהנהלת הקפה מתיחסת בסלחנות יתר למקרים שבהם ביקורות לגיטימיות לכאורה נאמרות באופן סדרתי כלפי מישהו שלא מתוך עניניות ותום לב אלא מתוך רצון להקניטו ותוך שהביקורות אינן עניניות תמיד.

     

    האם הגיע הזמן להטיל סנקציות משפטיות על מי שיש הוכחות סבירות לגביהם כי הם מנסים באופן סדרתי להחריב דיונים או להתנכל למישהו? אני מתכוון לכאלו שעושים זאת תוך כתיבת תגובות שלכאורה אינן עוברות על החוק, אך מטרתן היא הרבה או התנכלות או חרחור ריבים. ייתכן מאד שכן, אם אין ברירה, אם כי רצוי לפחות תחילה להסתפק בסנקציות אזרחיות (לא פליליות) באשר אני בד"כ מתנגד לנשק ההפללה אם יש דרכים אחרות לפתור בעיות. אבל עוד יותר טוב יהיה אילו מנהלי קהילות היו מתיחסים ביתר קפדנות כלפי מחריבי דיונים ומחרחרי ריב באינטרנט (כן, גם אם הם לא אומרים "אני XXXX את אמא שלך").

     

    הרי יש סעיף בחוק המדבר נגד נסיון לעורר מדנים בין אוכלוסיות. אז מדוע שלא יתחילו לפעול גם נגד מבשלי מריבות באינטרנט בין אינדיבידואלים? ואם באמצע דיון או כנס במקום פיזי (לא באינטרנט) אדם ינסה להפריע למהלכו התקין, האם לא ייחשב כמפר את הסדר הציבורי אפילו אם לא צעק בדבריו דברי הסתה או לשון הרע? אז מדוע שבאינטרנט לא יתחילו לפעול נגד "מפירי סדר ציבורי במקום וירטואלי"  אבל שוב, הכי טוב זה שמנהלי קהילות ואתרים ינטרלו גורמים מחרחרי ריב (גם אם אותם מחרחרי ריב עושים זאת תוך כתיבת תגובות "חוקיות") ולא שזה יגיע לבתי משפט.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/5/13 13:47:
      חומר טוב לקריאה ולמחשבה.
        25/5/13 11:43:
      כבד. ולו גם מעניין.
        22/5/13 09:57:
      אשוב לקרוא..אני בעבודה
        20/5/13 10:19:
      תודה על מאמר מחכים.....

      תודה לך

      שבת שלום

        18/5/13 09:39:
      מאז ועד היום, נושא רלוונטי מתגלגל לעידנים ולטכנולוגיות אחרות.
        17/5/13 22:18:
      נקודות למחשבה , שב"ש
        17/5/13 21:15:
      תודה אמיר - שבת טובה
        17/5/13 19:14:
      שבת שלום אמיר :) פוסט מושקע.

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין