סכיזופרניה.
שסעת בעברית, מהי שסעת?
השפיות, המודעות העצמית, שהגעתי אליה לאחר הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, דיכאון, שכוללים את הרגשת הנרדפות ושאר הרגשות החיוביים והשליליים, המחשבות שווא, הדמיון, ההזיות, החלומות, ההרס העצמי, הקולות הפנימיים ועוד, שחוויתי אותם, שפענחתי אותם, שהתגברתי עליהם, ושרדתי אותם בכוחות עצמי ללא כל עזרה וללא כדורים.
השסעת נובעת כתוצאה מחוסר למודעות עצמית, מאי הכרה עצמית, מפרוש שגוי למציאות האמיתית, שנובע מאי הבנה בהפעלה מתאימה ובריאה של הגוף הפיזי בעיקר מהבחינה הרגשית.
המצב שבו נמצא ועובר מי שמאובחן ומוגדר כבעל תופעת השסעת, משקף תחילתו של תהליך אישי וקשה למודעות של חקירה ולמידה עצמית, ובמידה ומבינים ויש את הכלים איך לעבור את התהליך, אז שדרגנו את עצמנו לשלב התפתחותי מתקדם יותר, וככה רצוי להתייחס לתופעת השסעת.
במאמר אני אמשיך לקרוא למצב אישיותי זה שסעת, וזאת כדי שאני אהיה מובן יותר, אבל מבחינתי הקטלוג הזה מיותר לחלוטין.
מרגע היוולדנו ועד לשלב מסוים בחיינו, אנחנו חיים את חיינו מתוך דפוס התנהגות שמתנהל באופן אינסטינקטיבי ואנחנו מתנהגים רגשית באופן אוטומטי, וככה אנחנו מתאימים את אישיותנו למציאות שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, וזו ההתנהגות המוכרת לנו, למשפחה שלנו, לחברים שלנו, ולאנשים אחרים שמכירים אותנו, כי זו התדמית שיצרנו לעצמנו שלא במודע.
דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבית וההתנהגות האוטומטית שלנו, שנראית לנו מוכרת וטבעית, כי אנחנו לא מכירים את עצמנו אחרת, נובעת מתוך הרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו להתנהג כפי שאנחנו רגילים להתנהג.
ככה אנחנו מחונכים, ככה אנחנו מתוכנתים, וככה אנחנו מאולפים, ומתנהגים בהתאם מרגע שנולדנו עד ש...בשלב מסוים בחיינו, בעיקר לאחר שצברנו ניסיון חיים וידע, כמובן שהכל יחסית לכול אחד ואחת, אנחנו מתחילים לשאול את עצמנו שאלות, שנובעות בעיקרן בגלל חוויות ואירועים שחווינו.
מציאות זאת מביאה אותנו לשלב בחיינו שבו אנחנו מתחילים לזהות, להכיר, להיות מודעים יותר, ומתחילים להתחבר לעצמנו מבחינה רגשית, כי הכל בחיינו מנוהל על פי הרגשות הפנימיים שבנו, אבל הכל.
עד לשלב זה כול המידעים, עיבוד המידעים, והמסקנות הסופיות שהגענו אליהן וההחלטות שלקחנו וביצענו בחיינו נעשו באופן רגשי, אמוציונאלי, החלטות שאינן ענייניות ואינן בעלות בסיס איתן, ושאינן מתאימות לזהות האמיתית שלנו ולתפקוד בריא של הגוף, ושאינן תואמות למהות ומטרת החיים.
בשלב מסוים כתוצאה מכך הכול משתבש לנו ואנחנו מפוחדים ומבולבלים ומתנהלים באופן סהרורי, והמציאות שיצרנו לעצמנו וחשבנו שככה היא צריכה להיות מתנפצת לנו.
למה? זאת כיוון שזוהי רמת המודעות שלנו בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כאשר נלמד להיות רגועים, רציונאליים, שמתייחסים באופן ענייני ובריא לגופנו ולמהות ומטרת החיים שלנו, כי לחיים יש מהות ויש להם מטרה, ואז הנתונים שבהם נזין את עצמנו יהיו אמיתיים, עיבוד הנתונים שנבצע והמסקנות הסופיות שנגיע אליהן וההחלטות שנקבל יהיו אמיתיות, מה שיאפשר לנו את הבהירות, את השפיות.
כלומר, אנחנו מחשב על ביולוגי שרצוי ללמוד איך להשתמש בו, ובמידה ולא נזין אותו בנתונים האמיתיים הוא יתבלבל, ישתבש, ויאבד את שפיותו.
וכול זאת קורה לנו בגלל הרגשות הפנימיים שבנו שאינם יציבים, כי אנחנו מרגישים את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השליליים ולכן הבסיס לכול אינו איתן, מה שמנתק אותנו מזהותנו האמיתית ומוביל למחשבות שווא ולדמיון, וככה אנחנו מאבדים את שפיותינו, מה שיוצר את המסקנות השגויות, לכן אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, שמתנפצת לנו במבחן המציאות האמיתית.
מה הקשר לשסעת? זהו שלב שבו אנחנו עוברים עם עצמנו ובעצמנו מהתכנות הרגשי, מדפוס ההתנהגות שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו באופן אינסטינקטיבי והתנהגנו רגשית באופן אוטומטי, לשלב שבו אנחנו מתחילים לצאת מאותו דפוס התנהגותי, מאותו תכנות שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו, ואנחנו מתחילים את התהליך שלנו לשלב ההתפתחותי מתקדם יותר, לשלב של מודעות עצמית.
כלומר, השסעת נגרמת כתוצאה מכך, שאנחנו מתחילים להתחבר לרגשות הפנימיים שבנו, ולהיות מודעים אליהם, מה שלא קרה לנו לפני כן, למרות שהרגשות הפנימיים שבנו תמיד היו בתוכנו.
החיבור לרגשות הפנימיים שבנו והמעבר למודעות עצמית, זהו השלב המפחיד והמבלבל, וכאשר זה קורה כול הסדר שעל פיו בנינו את אישיותנו וחיינו על פיה, התפרק, השתבש, קרס.
למה? כיוון שבנינו, כיוון שהרכבנו את האישיות שלנו באופן מסוים שאינו מתאים, וכתוצאה מהתהליך למודעות עצמית אותו ההרכב שהיה יציב עד לאותו השלב התפרק לנו, התבלגן לנו, מה שמוביל אותנו לכאוס.
כלומר, למרות התהליך הקשה שגורם לבלבול, זהו תחילתו של שלב התפתחותי מתקדם למודעות עצמית, כאשר המטרה היא שנבנה, שנסדר, שנרכיב את האישיות שלנו הפעם אחרת, אך הפעם באופן כזה שיתאים לזהותנו האמיתית ולמציאות האמיתית.
שינוי אישיותי זה גורם למצב התנהגותי שונה משהיה מוכר לנו ולסובבים אותנו בעבר, המצב הקודם כבר לא יחזור להיות כפי שהיה בעבר.
השינוי הרגשי שגורם לנו להתחיל ולהיות מודעים יותר לרגשותינו הפנימיים, ולסבל הכרוך מכך מתעצם.
המעבר מהתכנות הרגשי האינסטינקטיבי שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו מוביל אותנו לשלב אחר, חדש, שונה, למודעות עצמית שזהו השלב הקשה ביותר בחיינו מבחינת החקירה והלמידה התפתחותית, אבל כיוון שאנשים לא יודעים מהו מסע חייהם ולאן מובילה הדרך והם אינם מתכוננים לתהליך נוצר מצב שאנשים מתפרקים ואינם יודעים איך להרכיב ולבנות את אישיותם מחדש.
למה? מבחינה חברתית הסיבה העיקרית לכך היא חוסר ההבנה לתופעה, שנראית לנו כחברה מוזרה ומפחידה, מהשינוי שבעל התופעה חווה ועובר.
מבחינה משפחתית וחברתית כולם דואגים לבריאותו של בעל התופעה, והם אינם מבינים למה? ואיך? יכול מישהו להשתנות פתאום בשלב מסוים בחייו?
תהליך השסעת זהו שלב למודעות עצמית, שבו אנחנו מתחברים לרגשות ומתחילים את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, כמו: הרגשת הנרדפות, פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, עצב, צער ועוד, לבין הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני, ועוד, אך הפעם באופן קיצוני מבעבר.
יש החושבים ששסעת היא מחלה, להגדרתי מחלה נגרמת כתוצאה מווירוס, חיידק, טפיל, שחודר לגוף ופוגע לנו בבריאות.
שסעת היא תופעה פיזיולוגית שנובעת מהפעלה לקויה של הגוף, וכמו שציינתי מפרוש מוטעה ומהתייחסות שגויה לעצמנו מבחינת הרגשות הפנימיים שבנו.
אבל בגלל שאנחנו לא מפעילים, מזינים, ומתחזקים את הגוף באופן המתאים והבריא, המצב יכול לגרום לנו להיחלש, להחליש את המערכת החיסונית שלנו, מה שיכול להוביל למחלות.
חשוב להבין, שנטרול הרגשות הפנימיים שבנו כדי להגיע לרוגע הפנימי, רצוי שיעשה מתוך מודעות ולא מתוך הדחקת הרגשות הפנימיים, כי אז הם עדיין יהיו ויישארו קיימים בנו.
כמו כן, רק אנחנו בעצמנו, מתוך הבנה, רצון, ובנית היכולת לתיקון ולשינוי הרגלים שגויים, יכולים לתקן, לרפא, לחדש, ולבנות את אישיותנו מחדש בעצמנו.
אף אחד אחר מלבדנו לא יוכל לבצע את המשימה בשבילנו, לא פסיכולוגים וגם לא פסיכיאטרים או מאמנים, מטפלים ומרפאים למינם, אבל כמובן שאפשר להיעזר בהם.
במי כן רצוי להיעזר? במי שכבר עבר את התהליך, שיוכל במידה מסוימת לשמש לבעל התופעה כהשתקפות ברורה מתוך הבנה לתהליך, כי הוא חווה את החוויה.
ההחלטה על טיפול תרופתי ברוב המקרים רצוי שתהיה שלנו, הטיפול התרופתי מאפשר את האיזון הכימי.
רצוי, להגיע לאיזון הכימי בתוך גופנו בכוחות עצמנו ולא להזדקק לתרופות.
לטיפול התרופתי במידה ונידרש, רצוי להתייחס כאל עזרה זמנית שתאפשר לנו לעבור את השלב הקשה לקראת הרגיעה מהרגשות.
חשוב לדעת, שברגע שנכנסים לתהליך מתחילים להיות מודעים יותר למגוון רחב של שדרים שמשדר הגוף במגוון רחב של תחומים, כמו: רגשות, מחשבות, דמיון, מחושים פנימיים, הזיות, חלומות, אשליות, קולות פנימיים, עייפות, תשישות, מכאובים, רעב, שובע, חוסר בפעילות גופנית, חולשה, סחרחורות, מחלות, תופעות פיזיולוגיות, ועוד.
מי שחווה ועבר את השלב הקשה, כמובן שהתהליך למודעות עצמית הוא אין סופי, הוא כבר לא יהיה אותו אחד שנכנס לתהליך.
מי שעבר את התהליך יהיה מתוקן יותר, שונה באישיותו מהנורמה החברתית, מפותח יותר, רגוע יותר ובריא יותר.
כמובן שנושא הבריאות קשור למכלול שלם של נושאים נוספים, שרצוי להבין איך לחיות על פיהם בשלווה, בסדר ובשגרה, כמו רוגע, שינה, תזונה, פעילות גופנית, נשימות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ של זמן ובעיות הישרדות, ועוד.
למה הדבר דומה? תהליך זה דומה למבוך, מבוך שנכנסים אליו ושרצוי גם לדעת היכן היציאה ואיך לצאת מהמבוך.
כדי לצאת מהמבוך רצוי שיהיה לנו את הידע לכך.
את הידע לכך אפשר לקבל אך ורק ממי שנכנס למבוך ושיצא ממנו, ושעבר את האירועים והחוויה והגיע לשלב התפתחותי מתקדם יותר, ובכך מימש את המהות של התהליך ונעשה מודע יותר לעצמו, אך השלב הקשה הוא השלב ההתחלתי, שרצוי ללמוד איך להתכונן אליו עוד לפני שנגיע אליו, ובעיקר רצוי ללמוד איך לחצות אותו ולעבור אותו באופן הבריא ובעיקר השפוי. מסקנה: סכיזופרניה ובעברית שסעת, זהו מעבר לשלב התפתחותי מתקדם יותר, בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו לקראת ההתחברות לזהותנו האמיתית.
שלב זה משקף את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר, מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, אשר נולד וחי את חייו מתוך אינסטינקט, שזהו דפוס התנהגות רגשי שגורם לו לפעול באופן אוטומטי, לשינוי ומעבר לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, האחראי הבלעדי לתכנון חייו, שחי באורח חיים רגוע ושלוו, מצב אישיותי שמאפשר את השפיות, את הבריאות, את ביטול הזקנה, אריכות חיים, ואת הנצחיות, שזוהי המטרה האבולוציונית שאליה המין האנושי שואף להגיע לרוב שלא במודע.
סיכום: שסעת או סכיזופרניה בלועזית זו אינה מחלה.
זוהי תופעה פיזיולוגית של תהליך פנימי, שנובעת כתוצאה מכך שאנחנו לא מודעים לעצמנו.
מרגע תחילת התהליך, אנחנו בעיקר מתחילים להתחבר ולהיות מודעים יותר ויותר לרגשותינו הפנימיים.
התהליך הוא אינו קל ואף קשה ויש שיומרו שבלתי אפשרי, כיוון שעלינו לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר אישיותי.
השינוי הוא מעבר מבן אנוש שחי על פי דפוס התנהגות רגשי, אמוציונאלי, שחיי את חייו באופן שאינו מתאים ובריא לגוף, ושאינו תואם למהות ומטרת החיים, ולכן הגוף פועל ומתפקד באופן שהוא אינו מכוון כלומר אינו שפוי, למעבר לבן אנוש רגוע, רציונאלי, שגופו מתפקד באופן מאוזן, יציב, מכוון, שמתאים ובריא לגופו ושתואם למהות ומטרת החיים באופן הענייני.
בן אנוש רגוע אינו מייצר את אותם החומרים הכימיים, ולכן הוא אינו מפעיל את גופו באמצעות הרגשות הפנימיים שבו, לא באמצעות הרגשות החיוביים הטובים שבו וגם לא באמצעות הרגשות השליליים הרעים שבו, ולכן הוא מפעיל את גופו הפיזי ומתנהג באופן רגוע, שפוי.
הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות חיוביים ושליליים.
לאחר המעבר מהשלב שציינתי והשינוי האישיותי לרוגע פנימי, כל הנתונים ועיבוד הנתונים מאפשרים לנו להגיע למסקנות האמיתיות, מסקנות שמאפשרות לנו לבנות אישיות מגובשת וליצור מציאות איתנה, ובעיקר אישיות שמאפשרת לנו את השפיות.
בן האנוש שיש לו את היכולת להגיע בעיבוד הנתונים שהוא מבצע למסקנות האמיתיות, יש לו את היכולת להבין ולתרגם את האני העצמי האמיתי שלו, כלומר את זהותו האמיתית, ולתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי באופן ברור יותר, שפוי יותר. המסר במאמר: בשלב מסוים בתהליך האבולוציה שלנו איבדנו את ההבנה מהי זהותנו האמיתית, וזאת כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו שניפצו את אישיותנו, כתוצאה מרגשות שהם גם החיוביים וגם הרגשות השליליים הקיימים בכל אחד ואחת מאיתנו.
כדי לתקן ולשנות את הקלקול שחל באישיותנו, ולהתחיל להתחבר חזרה לזהותנו האמיתית, אך מודעים יותר לעצמנו ולעצם קיומנו, וזאת כדי לממש את יעודנו בחיים עלינו לעבור תהליך.
את התהליך הזה החברה מגדירה כמחלה, כסכיזופרניה, כשסעת בעברית, כנפש שסועה, כתוצאה מחוסר ההבנה לתיקון שאנחנו אמורים לעבור בעצמנו ועם עצמנו.
לכן, לדעתי ומניסיוני האישי, לאחר שחוויתי את התהליך הזה, שהבנתי ועברתי אותו ללא כל עזרה וללא כדורים, השפיות שהגעתי אליה מאפשרת לי להבין מה קורה לאחר התיקון, לאחר הטרנספורמציה, לאחר השינוי האישיותי, לאחר המעבר והחזרה וההתחברות לזהותי האמיתית, לרוגע הפנימי, וליכולת שלי לתרגם באופן ברור יותר את המציאות האמיתית שבה אני נמצא וחי ולחיות בשלווה, כמובן שהכול יחסי, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית, כי בסופו של דבר כול הנושאים שציינתי קשורים אחד לשני, לדעתי ומניסיוני.
רוצים לדעת איך לצאת מהמבוך המוחי הזה מתוך ניסיון החיים והידע שצברתי?
יוסי קרמר מייעץ לסכיזופרניה מניה דפרסיה דיכאון מודעות עצמית.
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון 048224276.
|
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סמדר, תודה על התגובה.
לרשימה המלאה של כל המאמרים.
http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
מיכל איל,
כאחד שחווה ועבר את התופעה אלה הם התובנות שלי.
יכול להיות שאני כותב שטויות, אבל מה שכתבתי זה מה שהבנתי עם עצמי ועל עצמי בתהליך שאני אישית עברתי.
סכיזופרניה זו אינה מחלה, והיא אינה סרטן, ואין כזה איבר בגוף הפיזי שנקרא נפש.
בכלל הייתי מעדיף לא לקרוא לתהליך שעובר בן האנוש בשמות שיוצרות סטיגמה.
כיוון, שלחיים יש להם מהות ויש להם מטרה, ובגלל שאנחנו לא חיים סתם, אנחנו עוברים תהליך.
התהליך שאנחנו עוברים, שכיום לאנושות אין מושג מה המטרה, מה שאני כן הבנתי, שאם מצליחים
לעבור ולהתמודד עם הרגשות הפנימיים, ישנו שלב נוסף שהאנושות עדיין לא הגיע אליו, וזהו שלב של
רוגע פנימי.
הרוגע הפנימי מאפשר את השפיות, מה שכיום לא קיים ברמת המודעות, בגלל חוסר המודעות, ובעיקר בגלל הרגשות הפנימיים, שכוללים גם את הרגש הטוב וגם את הרגש הרע, שיוצרים את המחשבות והדמיונות, רגשות שמנתקות את בן האנוש מהמציאות.
אני מאחל לקרובי המשפחה שלך, בריאות ורוגע פנימי שמוביל לשפיות.
כי לשם הם צרכים לשאוף, להבנתי ומנסיוני.
תודה על התגובה.
וואו איך נסחפת!
כאחת שיש לה שני קרובי משפחה עם סכיזופרניה אתה מדבר סליחה על הביטוי: שטויות!
סכיזופרניה: הסרטן של מחלות הנפש, חסר בולט וחמור בחומר כימי במוח, נטייה משפחתית וגנטית,
מתעורר בעיקר בעקבות טראומה קשה. איך זה בכלל מתקשר עם ההסברים שלך???
דוד לורנזו,
בבקשה.
אכן, סמים מאפשרים לנו להשתחרר מדפוס ההתנהגות האינסטנקטיבי שאיתו נולדנו וחיינו באופן אוטומטי.
השלב הבא, להבנתי הוא לא ליצרוך סמים באופן חיצוני, ולא לייצר סמים בגופנו הפיזי שהם הרגשות הפנימיים וזה הרוגע הפנימי וזו זהותנו האמיתית.
תודה שקראת את המאמר והגבת..
השכלתי ועל כך רציתי להודות לך.
אני יודע שאתה לא מתיימר להיות פסיכיאטר\פסיכולוג\ או מומחה למחלות נפש, אבל יש בך הרבה אמת ואת זה אני מאוד אוהב.
בנושא הסכיזופרניה באופן אישי, אני יכול להצביע על קשר הדוק עם עולם הסם, תוצאה של פלירטוט עם מריחואנה.
כבר הרבה זמן שאני גורס כי סמים הם ראשית כל מה שמשתמע משמם הלועזי -
RECREATIONAL
ועל כך הם גורמים לאדם להביט ולהרגיש אחרת כלפי דברים, להוציא אותו מעט מן הקבעון בו הוא שרוי, וכפי שכבר ציינת בעצמך מר קרמר, תהליך היציאה מהקבעונות הרגשיים עשוי בחלקו לגרום לסכיזופרניה.
תודה.
מה שכתבת לי וקראתי הבנת אותי נכון, אכן כן זהו שלב שבו בן האנוש צריך לעבור בעצמו ועם עצמו, כמובן שהאנשים סביבו צרכים לשמש לו כהשתקפות כדי להתפתח וזו לא מחלה.
אני רוצה להדגיש שמבחינתי סכיזופרניה או בעברית שסעת אלה הן מילים שאין להם כל משמעות מבחינתי.
אני מסכים איתך שוב האנשים שמתחילים את השלב הקשה הזה הולכים לאיבוד וזאת כיוון שאף אחד לא מבין אותם ואת התהליך שעליהם לעבור כדי לעבור את השלב לעבר המטרה.
המטרה היא רוגע פנימי שזה מצב שהוא ללא הפעלת הרגשות הפנימיים, כלומר הפעלת הגוף ללא רגשות ואת זה צריך להבין איך לעשות ולהדריך את בן האנוש שמתחיל את התהליך כשכל אחד חוווה את זה אחרת.
התרופות יכולות להקל ואין לי כל התנגדות שאנשים ישתמשו בכדורים, אבל מי שרוצה לבנות את עצמו ללא תלות בתרופות שיש להם תופעות לוואי צריך ללמוד איך להפעיל, להזין ולתחזק את גופו הפיזי כך שהוא יהיה רגוע ושלו כשהשאיפה היא לאיזון ויציבות.
מעניין שהדגשת את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, אבל כדי להגיע לרוגע צריך גם להפעיל את הגוף ללא הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב.
הרוגע הוא ללא רגשות.
ממה שאני מבין הפסכיאטרים והפסיכולוגים שואפים להדריך את בן האנוש לחיות על פי הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, הנאה, יצריים ועוד... וזו טעות קריטית, לדעתי.
מקווה שכתבתי ברור את דעותי.
תודה.
תיאוריה מעניינת מאד הצגת בפנינו.
לגירסתך: הסכיזופרניה היא שלב ביניים להפיכת האדם לבעל רמת התפתחות גבוהה יותר..
מהיכרות שלי עם חולי סכיזופרניה, אף אחד לא הצליח לעבור ל"שלב הבא".
במקרה הטוב הם נכנסים לרמיסיה שהיא מצב שהוא פחות טוב ממה שהיה טרום המחלה.
ועם כל הביקורת שלי על תרופות באופן כללי, יש אנשים שרק בזכות התרופות מסוגלים לתפקד בחיי היומיום.
לדוגמא: מצבי דיכאון, חרדה, פוביות, אובססיה, מאניה דיפרסיה וכמובן סכיזופרניה.
כרגע לי זה לא מתאים.
תודה על הרצון שלך לכוון אותי.
היי יוסי,
סיימון זה חלק מהמהפך...
לאנשים שהפניתי אותך אליהם יש את המידע למה זה קורה.... גם לך יכול להיות מידע זה.
יש גם דרך לעזור לאנשים אלו, היא אינה פשוטה, אבל אינה כרוכה בגרימת נזק חמור...
האנשים הללו מתרכזים כרגע בשיפור היכולות של בעלי היכולת...
ואני מדבר מנסיון אישי, ולא מדברים בעלמא.
דורון, להבנתי התהליך קשור לבן האנוש עצמו בלבד ומה שקורה לו מבחינת הפעלת הגוף הפיזי הרגשי ואין לזה כל קשר לא לשמיים ולא לאדמה.
נשמה להבנתי זה מושג רוחני, כשבמהות אנחנו כולנו, כל בני האנוש נשמות.
נחמד לקרוא עוד דעה.
תודה.
חברים שלום
סכיזופרניה ברפואה הסינית מתקשרת לנתק שבין הshen החשיבה והאינטלקטואל שזו מיקומה בשמיים לבין האדמה earth - שזה הגוף עצמו , למעשה קיים קשר רציף ואין סופי בין הגוף לחשיבה , קשר שחלק קוראים לו qi ,צ'י , הדתיים קוראים ומושגי הקבלה מכנים זאת רוח שמחברת בין הנפש הבהמית/החומרית לבין החלק שנימצא וסובב אותנו - נשמה , "שנפחת בי נשמתי "..
אשמח להרחיב בנדון לכל המתעניינים במידה וזה הכיוון , למיטב ידיעתי .
שבוע מבורך
דורון ( תחום רפואה סינית )
את מעלה פה נושא חשוב מאד.
הסמים בעיקר נועדו לשימוש אצלנו בני האנוש בגלל הסבל הרגשי, כדי להשתחרר ממנו.
ישנם אנשים שלוקחים סמים, אם במודע או שלא במודע, כדי לצאת מדפוס ההתנהגות הרגשי שלהם, כי הם סובלים.
לקיחת סמים יכולה אומנם להזיק לחלק מהאנשים ולעזור לחלק מהאנשים, אבל גם אלה שניזוקים מהסמים בוחרים בדרך זו כאפשרות בגלל הסבל הרגשי.
לכן, להבנתי אין למנוע שימוש בסמים.
יש להזהיר מפני הסכנות, אבל לא לאסור.
גם אם מנסים לעצור מישהו מלהשתמש בסמים זה לא ימנע ממנו להשיג את הסם, להפך הוא יתעקש יותר כדי להשיג את הסם.
אני מסכים איתך שאין, לפי הבנתי לא רק לפסיכולוגים והפסכיאטרים הסבר לתופעה, אלא לכל האנושות כולה בשלב זה של ההתפתחות האבולוציונית שלנו, אבל זה מה שהם יודעים.
תרופה יכולה להקל, אבל לא לפתור את החידה מה התהליך שעובר בן האנוש.
לכן, כאחד שעבר את התהליך{יחסית, כי תמיד יש מה לתקן} הגעתי לתובנות שכתבתי אותם במאמר שהתהליך הוא לרוגע, כלומר לנטרול הרגש שגורם לנו את הייסורים הפנימיים.
על זו צעקתנו, אתה בהחלט צודק !
כל בעיה התנהגותית, הפסיכיאטרים מדביקים לה תווית של "מחלת נפש" וחיש קל, הפלא ופלא, הם גם מוצאים "תרופה" יקרה האמורה לרפא את המחלה....
אשמח להפגש עם האדם ש"נרפא" כתוצאה מנטילת אותם כדורים, שהפסיכיאטרים מכנים אותם "תרופות".
תרופות, שורש המילה הינו ר.פ.א....
אינני מכיר מישהו שנרפא מ"מחלה" שהוצמדה למצחו...
אינני מתייחס לסימום, ודיכוי סימפטומים, תוך החמרת המצב בפועל כאל "ריפוי"... ממש לא...
אני מציע שתראה בשנית את הסרטון. הפס' עצמם מודים כי:
אינם יודעים ממה זה נובע.
אינם יודעים כיצד לפתור את הבעיות.
אין להם שום אבחונים או בדיקות אובייקטיביות פרט לניחוש... או ניסוי וטעייה.
זוהי אינה רפואה, ממש לא..
רק נזק וגריפת כספים מהציבור...
הרבה בריאות לכולם !
סיימון
בבקשה.
מצב לא קל
הרבה אנשים לוקים בו באופן זמני
בעיקר אחרי סמים.
לא מקנאה בהם.
יוסי
תודה חיזקת את דעתי בנושא
מסכימה עם כל מילה
מכירה את הנושא מקרוב
בלי לפרט
לא חוקי ונכון להגיד לאדם יש לך זה וזה וזה
מוח וגוף האדם, נמצאים בשינויים ובזרימה, כל דקה ושניה
על כן ,הבחנות יכולות להיות תמיד נכונות לאותו רגע
אהבתי מאוד וגם חיזק את דעתי בנושא
יושי, אם כך הסרט הוא לא אמיתי ולכן התגובה שלי היא שאין על מה להתיחס.
אבל, המסר שלי במאמר הוא שכיוון שלא יודעים בעלי המקצוע וגם אנשים שהם לא, את התהליך שעובר בן האנוש ומה המטרה שלאחר מכן אין אפשרות לעזור לו, אולי להקל עליו.
אני הבנתי את המטרה שבתהליך ולכן היה לי קל בשלב מסוים להתכוונן למטרה.
המטרה היא להפעיל את הגוף ללא הרגשות הפנימיים.
מצב כזה הוא מצב של רוגע, שקט פנימי.
אז אתה בן אנוש רגוע ולא אמוציונאלי עם כל מכלול הרגשות שאיתם נולדת וחיית באופן אינסטינקטיבי וחיית כמתוכנת עד לתחילת התהליך.
כך אתה הופך לבן אנוש שמודע לעצמו.
כמובן שהכל יחסית, כי יש תמיד מה לתקן ולשפר.
תודה על התגובה המעניינת.
שייקספיר כבר כתב ברומיאו ויוליה: the rose in any other name will smell sweet" ובעברית בכל שם שלא תקרא לורד ריחו יהיה מתוק. ובכל שם שלא תקרא לסכיזופרניה זו מחלה/בעיה/מצב קשה מאד.
בסרטון מראיינים פסיכיאטרים על שאין בדיקה ביולוגית אובייקטיבית, כמו בדיקת דם, לגילוי המחלה. וכי הפסיכיאטרים לא מרפאים. וכן ספר האבחנות dsm4 שאינו מדעי והמחלות נבחרות שם בהצבעה.
הסירטון הזה מאד דמגוגי. מביא חלקי אמיתות קטעי ראיונות ויוצר תמונה המותאמת לדעת היוצרים ואינה קשורה למציאות או למה שנאמר.
יש למעשה רק שתי מחלות נפש: סכיזופרניה (לסוגיה השונים) ודיכאון (לסוגיו השונים). כל השאר זה או מבני אישיות, או הפרעות נוירוטיות. הספר הזה DSM מכנס את כל הסימפטומים של כל מבנה אישיות או נוירוזה או מחלת נפש, ומנסה להכניסם בקטגוריות של סינדרומים. לפעמים ההבדל דק מאד בין סינדרום לסינדרום. בכל מקרה זה לא ממש משנה מה הכותרת. לא משנה לטיפול ולא לסכויי ההחלמה. אבל זה יותר נוח לאנשי מקצוע לתת לזה כותרות לצורך פנימי של עבודתם.
אין בדיקות דם, או סריקות CT של המח. אבל ללא ספק קיימת ההתנהגות. ואם בנאדם שומע קולות שאומרים לו לקפוץ מהגשר או להרוג את השכן השטני שלו, אז למרות שאין ממצא אובייקטיבי, כדאי לטפל באותו אדם. בנוסף לזה, גם רופא המשפחה קובע שיש לך שפעת, בלי בדיקות דם, אלא ע"פ הסימפטומים.
בסכיזופרניה מצליחים לשלוט כיום בסימפטומים של שמיעת קולות, אך לא כ"כ בסימפטומים של היעדר מוטיבציה לפעול, לעבוד, לצאת מהבית וכו'
בסירטון תיאר שחקן לפסיכיאטרים שונים את הסימפטומים שלו. כל אחד נתן דיאגנוזה שונה, לפי הסרט. אולם מי שמכיר את השפה המקצועית, כולם אמרו פחות או יותר אותו דבר. ובל נשכח שזה היה מתחזה שהמציא סימפטומים רבים שנדיר שיהיו ביחד....
יש הרבה רעות חולות בעולם הפסיכיאטריה. אולם המצב בעבר בטרם פותחו תרופות מסויימות, היה הרבה הרבה יותר גרוע.
לא הצלחתי לראות את הסרטון.
ראה את הסרטון הזה ותבין למה "שסעת" הינה מחלה מומצאת כמו שאר מחלות הפסיכיאטריה:
http://www.cchr.org.il/articles/218_1.htm