הראיון של לפיד לניו-יורק טיימס הבוקר, החשיך את עיני. שוב הפכתי לאהבל שהאמין ללפיד. לפניו הפכתי לאהבל כשהאמנתי לציפי לבני והיא הייתה הראשונה שהצטרפה לביבי ואפשרה לו להקים ממשלה. אין ספק שבבחירות הבאות גם אתה כמו ציפי לבני תהפכו לתואמי הדמות הפתטית של שאול מופז. אלא שהפעם לא תכנסו לכנסת כי ביבי תכנת אתכם להנהיג אחוז חסימה של 4% אשר רק ביבי ייהנה ממנו. 

האסון בעיני הוא שכעת ברור שאין שום אפשרות שבישראל תקום מפלגת מרכז חילונית שפויה. או ההנהגה האסונית של ביבי בהנהלת מיס פיגי... או ... לא כלום למעשה. כעת התברר לי עד כמה הייתי אהבל כשלא הבנתי לאשורה את "ברית האחוקים" בינך לבין נפתלי בנט: פירושה לעשות לכם מקום ליד השלחן של ביבי ולתמוך בשלטונו האסוני לישראל. מיליון קולות בערך, שהם האלקטורט של מפלגת מרכז בישראל יהפכו שוב לקולות צפים ללא עוגן. הם, ואני בתוכם, בלעו את התולעת שבקצה חכתו של יאיר לפיד, ושוב הפכו לפראיירים שלו. כעת ברור שאין בכוונתו של לפיד לעשות עם ישראל אפילו מעשה חסד אחד קטן, כלומר, להפריד אותה מן הדת. 

כעת גם התחוור לי מאין נובעת חוצפתם החזירית של ביבי והמנהלת שלו מיס פיגי: הם ימשיכו להזמין חדר שינה במטוס אפילו לקפריסין: הם יודעים שאין להם תחליף ויישארו ברשות הממשלה עד שיחריבו את ישראל.

אילו הייתי ערבי חמסניק, הייתי מצביע בבחירות ביבי. זה יביא עבורי מדינת פלסטין על חורבותיה של ישראל.