כל חיי הייתי נאמנה וגאה.

לאחר שיחרורי משרות סדרנית כצנצנת נוצצת מהשורה (שניה מימין)

עברתי למקום עבודה והופתעתי לגלות שכבר ביומי הראשון הייתי במרכז העניינים.

ממוקמת במקום נגיש ומרכזי.

 כולם אהבו אותי,מיששו אותי, פתחו אותי ,סגרו אותי

הענקתי כל כך הרבה ולכל דורש.

ואז,בבוקר בהיר אחד פשוט נגמרתי. הפכתי ריקה מתוכן ובו ברגע נזרקתי משם הושלכתי והושפלתי לעני כולם.

אני,שעוד הבוקר, עמדתי בגאון על השיש ליד הסוכר..

עכשיו מביטה מתחתית פח האשפה כשמשהו דביק נוזל עליי מלמעלה.

לא כך דמיינתי את סופי..

וכך אני שוכבת, מתבוססת בדמי (טוב אולי אני טיפי נסחפת..זו היתה שלולית קטשופ) בין ערימות של חברה' שעברו מסלולי חיים אחרים ולכולנו גורל משותף אחד.

בעוד אני מהרהרת הרהורי  זהו, זה הסוף שלי ושל כולנו וחשה איך הפאסון שירשתי מאמא אט אט חומק ממני –נדמה לי שאני שומעת קולות מרחוק: "אוצר, אוצר" קבוצת נשים מגיעה ונוברת בקברינו הטריים..

רציתי לצעוק:היי אולי יש בי איזה גרגר או שניים.. אבל לא רציתי להשמע נואשת אולי כי באמת הייתי.

הבטתי לצדדים וראיתי חברה שפעם האכילה תינוקות ולאחרונה חלקה עימי את אמבט הקטשופ פשוט נשלפת החוצה מהערימה ומהזהמה

"בהצלחה.. אני קוראת לעברה כשדמעות חונקות את גרוני ואז..

גם אותי. הן לקחו גם אותי.

יד רכה נשאה אותי משם, נגבה את פניי בסמרטוט, חייכה ואמרה: את תהיי בסדר.

זה היה רגע מכונן..

היושבים במרומים רחומים למרות הכל.

משם דרכי החדשה נסללה במהירות: קיבלתי אמבט קצף מענג עם פילינג (השעות בשמש הרסו לי את עור המדבקה ודווקא בחזית) אבל אחרי שנפטרתי ממנה הרגשתי הקלה, לא האמנתי למראה עניי- הייתי נוצצת ומבריקה.

תפרו למידותיי סינר מקושט לתפארת וחבשו לראשי כובע מופלא מקושט בשושנים ריחניות.

העבירו אותי בעדינות למקום קסום באמת. בו הפרפרים שרים והשדה מצמיח פרחים מתוקים.

שזרו לי זר שושנים מרהיב וכך, חדשה ומאושרת התחלתי בחיים חדשים.

הסיכויים שלי להצליח היו כ"כ טובים.. ובאמת הצלחתי.

בבוקר סתוי אחד הגעתי לידיה של ילדה כמתנה (אני, מתנה, הייתם מאמינים??)

עטפו אותי ואחזתי שלט בו היה כתוב בכתב עדין ומסתלסל: "יום הולדת שמח לילדה הכי יפה בגן"

הכתוב לא היה עבורי, אבל כך הרגשתי

כל יום עבורי הוא יום הולדת כי באמת נולדתי מחדש.

זר השושנים המתוקים כבר איננו (הילדה הכי יפה בגן משוגעת על ממתקים)

אבל אני, שוב, ניצבת בשמחה במרכז העניינים- לא על שיש כי אם על השידה ליד הבשמים.

ויש בתוכי כל מיני דברים סודיים ששמורים רק לילדות הכי יפות וכן.. גם לי.