כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (5)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      6/6/18 15:09:

     


    "שגם בימינו אסור לתת כוח בידיו של אף שליט. עריצות מתפתחת כשאין מנגנוני שלטון חזקים דיים למנוע מההנהגה להתנהג כאילו מדובר במלך כל יכול שאיננו כפוף לכללים... כמה חבל שלא בנו תערוכה אדריכלית בעלת משקל סגולי וערך ממשי... בהחלט עצוב (ואפילו מקומם כי זאת תערוכה ציבורית) כשקולטים איזה פספוס... " מילים כדרבנות כתבת דרורית. ואני מאמץ את הנאמר שהרי בדיוק לכך התכוונתי. לו הייתה התערוכה מכוונת לביקורת על הקורה באותם הימים דיינו. לצערי אין זה כך ואף הגדילו לעשות לנו במלכותא כאילו הייתה דבר נעלה, ללא בדק בית שני וללא מבט על ימינו אנו. שנאמר "אין חדש תחת השמש"... 

     

     אשר לאפרסמון. לו ניתן היה יותר ממבט רדוד בנדון, כמו גם בשאר הדברים, הרי שיכולנו לצאת עם ערך מוסף ולא להיוותר עם הפומפוזיות בלבד. הפקתו ככל הנראה בתימן ודרך הבשמים ששמשה לייצואו לרומי ושאר האימפריה, ראוי היה לה להיאמר ולו במשפט על מנת להבין אחד ממארגי המסחר שהיו כאן...

     

    ואת התואר הורדוס הבנאי מספר אחד בעולם העתיק יש לתת לו, הוא בכ"ז היה אחד ויחיד בדורו ובמיוחד בעולם היהודי. הרי על בניית בית שני אנו מקבלים אותו וכבר דנתי באמביוולנטיות שאנו נוהגים בו... בתכ'לס. תערוכה ממלכתית ברוח הקפיטליזם הדורסני הפושה בארצנו הבאה ללמדנו מנהג מלכים בטוב ללא אזכור הרע, והיה גם רע. מעטפת מרשימה ביותר אך רדודה לצערי. היה ראוי להבליט את האמביוולנטיות שבמלכותו, רצוי היה להאיר פניו השונות גם בעומקם של דברים. 

     

    ואם רק באדריכלות ובנייה עסקינן, הבו לנו תכניות מתאר ותובנות בבנייה של העולם העתיק ולא שבלונות מתרוממות...

     

    ----------------------------------------------------------------------------------------

    הורדוס שיפץ הרחיב ופאר את הבית השני

    אבל ממש לא למען העם היהודי או אלוהיו...

    אלא רק בכדי להרבות את הרושם בעיניי הגויים

     

    חזלנ"ו אומנם אמרו שמי שלא ראה את בניין הורדוס

    לא ראה בית יפה מימיו - כי מבחינה אדריכלית

    הורדוס בהחלט ידע איך להרשים...

    אבל הם מאד מאד לא אהבו את הטיפוס

    ואת מעשיו המטורפים. כלומר לא הייתה כלפיו

    כלל אמביוולנטיות - האיש היה ונותר 'בלתי אנושי'

     

    הטראומה של חכמינו מהסגנון הרומאי של מלכותו

    והשימוש לרעה שעשה בעיר ירושלים ומבניה

    נותרה הרבה הרבה שנים אחר כך 

    ואולי גרמה בסופו של דבר לנכונות של ריב"ז כראש הסנהדרין

    לוותר באופן מודע ושקול על ירושלים

    ולהעדיף את יבנה הריקה מכל סממן של בניית הורדוס.

     

    לאור מכלול הנתונים אני בכל זאת סבורה

    שהורדוס בסופו של דבר היה רק בנאי כפייתי עלוב

    ולא איזה מודל של בונה בעל מעוף עם ראייה כוללת...

    כזה שמיעד את המבנים לטובת האנושות לרווחת העם.

    אפילו מפעלי המים הגרנדיוזים שהקים היו תמיד לצרכיו 

     ולמילוי שיגעונותיו הפרטים ואף פעם לא לצרכיי ציבור...

     

    אנחנו מלאים התפעלות ממפעליו המונומנטליים, שהעבידו בפרך 

    עשרות אלפי עבדים (מי שלא היה כסף לשלם מס) ופועלים שחורים

    נדכאים ושוכחים כמה קורבנות בנפש נקברו מתחת לאבנים הכבדות

    ואיזה מחיר דמים גבוה נאלץ העם שישב בציון לשלם עבורם 

     

    אתה בהחלט צודק שהתערוכה הייתה יכולה להיות 

    הרבה יותר מעניינת ומאתגרת חשיבה

    אבל זה בדק בית שצריך להיעשות במוזיאון.


    יש למוזאון יכולות מוכחות לבנות תערוכות מרתקות ומחדשות

    למשל הצבת בתי-כנסת ממקומות נידחים ברחבי העולם

    באגף ליודאיקה החדש של המוזיאון, שהיא מלאכת מחשבת מדהימה

    עם הסברים מפורטים לגבי הייחודיות של כל מבנה ומבנה

    כגון פיזור חול ים כתחליף לריצוץ המבנה עם הסבר תאולוגי...

    כך שאין ספק שהמוזיאון מסוגל להרים משימות מתוקתקות

    ולהפיק תערוכות באמת נהדרות - המשלבות אסתטיקה אמנותית, 

    חומר מסעיר למוח ודיון בהיבטים אמנותיים, חברתיים ופוליטיים חשובים.

    אפשר להתווכח על פרשנות של האירועים וכד'

    אבל צריכה להיות הסכמה לגבי עובדות בסיסיות.

     

    הפרדה בין כשרונו כבנאי לבין כל היתר הולמת דיון אדריכלי טהור.

    אין ויכוח על כך שהיה להורדוס חשוב לבנות והרבה

    אבל כל הנושא האדריכלי המפותח זה מרכיב אופייני בולט בתרבות רומי.

     

    חכמנו גם הביעו התפעלות מהכבישים בתי המרחץ והשווקים

    הנפלאים שבנו הרומאים תוך ציון שהמטרות שעמדו נגד עיניי הרומאים

    אינם טובת הציבור אלא כמכשיר לגביית מס - כסיבה כלכלית בלבד.

     

    אז אין בנינו ויכוח לגבי העובדה שהורדוס בנה באופן מדהים

    שעד היום לא הצליחו לפענח באילו טכניקות משוכללות השתמש...

    אבל אני טוענת שאם המטרות לכל תנופת הבנייה הן אנוכיות לחלוטין

    כמו ארמונות תת-קרקעיים שישמשו מקום מפלט ומסתור לפרנואיד 

    או מקדש שירשים את שליטי האזור האחרים - בלי להטיב באמת

    עם העם - מדובר בהישגים טכניים ולא באדריכלות בעלת ערך.

     

    בית שמאי ובית הלל בהחלט תמימי דעות לגבי אי יהדותו של הורדוס.

    ממשיכם של בית הלל רבי עקיבא היה בעצמו בן גרים כך שהבעיה של הורדוס

    לא הייתה מוצאו האדומי

    אלא חוסר כל הבנה ביהדות ורצון להשתמש היהדות רק ככלי שלטוני.

    כולם מסכימים שגיור כללי בכפייה איננו הופך אף אדם ליהודי באמת ובוודאי לא לכהן גדול.

     

     

    כתבת שהיהודים שחששו שהורדוס יהרוס את בית המקדש (הפיזי) והוא לא...

    אבל החשוב הוא שהיהודים חשבו שהוא כן הרס את רוח הקדושה של המקדש

    וממשיכים לתאב אותו גם כשהוא ערך שיפוצים בהיקף ענק והשקיעה בבנייה מטורפת.

    לאחר שניצל את הכוהנים והשפיל אותם כעובדי כפייה (לכהן מותר רק לעבוד בקודש)

    הוא הבין ששושלת כוהנים אמתיים מייצרת מתחרים מבחינתו על כתר 'הכהן הגדול'

    ואז רצח את כל הכוהנים בדם קר עד האחרון שבהם.

    הוא כנראה פספס במסע ההרג את אבות אבותיו של בר-כוכבא שהיה משושלת הכהונה

    http://cafe.mouse.co.il/topic/2902885/

    וזכה לנקודה רעה משר ההיסטוריה הרומאי על אחריות רשלנית למרד ברומי שנים אח"כ.


    האם העם אהב את השיפוץ במקדש?

    ממש לא! להורדוס הייתה תפיסת עולם רומאית - זרה ומנוכרת לתרבות המקומית.

    היה נתק מוחלט בין מה שהעם רצה שתהיה עבודת המקדש היהודי

    לבין איך שהורדוס תפש את הפולחן הדתי - כטקס שבו השליט מוכיח

    שהשמים מאשרים את מעשיו (כולל כפרה על מעשיו המחרידים הנוראים ביותר)

     

    עדיף תפילות כנגד קורבנות' נבטה

                בימי השיא של המבנה המקדשי מבחינה ארכיטקטונית!

     

    הפרדה בין עובדות ונתונים היסטוריים לבין פרשנויות, מסקנות והשלכות; 

     

    אז עובדתית - מפלת העם היהודי והחורבן של ירושלים - לא קשורים לקנאות!

    כל זה קשור אך ורק לכוח אדיר ולעוצמה צבאית-מדינית שהיה לאימפריה הרומית.

    רומי השתלטה על כל העמים וכל הארצות באזורנו ולא היה לעם היהודי סיכוי נגדה

    גם אם לא היה בכלל אף גורם של קנאות בקרב העם היהודי.

     

    אני מסכימה אתך לחלוטין שקנאות היא טראומה שחייבים להיזהר ממנה.

    הקנאות שהביאה למרידות ולחוסר רצון להיכנע לרומי גם במחיר דמים נוראי

    גרמה בסופו של דבר להרבה מאד הרס מיותר ואבדות מאד כבדות בנפש.

    ב"ה היום אף אחד איננו רואה בהתאבדות קולקטיבית במצדה מודל לחיקוי.

    וגם לא במודל של שמשון - אחרון השופטים "תמות נפשי עם פלשתים".

     

    ''

     

    את הכוח שהיה בידי הורדוס אף מנגנון לא יכל לנטרל

    כי עמדה מאחוריו מעצמה אדירה - רומי 

    אנשי הסנהדרין הגדולה רק יכלו למזער נזקים בניסיונות לשתף פעולה

    עם מלך שאותו שנאו כל העם היהודי ובסלילת דרך עוקפת לשלטונו

    באמצעות מסלולים מדיניים ישירים אל הקיסר ברומא.

    לפני שהוא רצח גם אותם וחיסל לחלוטין כל הנהגה דתית.


      2/3/15 00:22:

    פרשות תרומה ותצווה דנות במשכן וכליו

    משכן שהיה מבוסס על הגישה הרעיונית

    הכי שונה שניתן לעלות על הדעת

    מזו של מקדש הפאר של המלך הורדוס

     

    מידות המשכן היו מאד מדוייקות ובעיקר מאד צנועות

    בדיוק כאלו הנדרשות להכלת הקדושה האלקית הנשגבת

    בתוך מבנה מטה-פיזי שהוא בעצם מפגש ישיר עם הרוחניות.

     

    המפגש בין עם ישראל לאל נועד בהחלט לבטא אהבה

    בדיוק כמו הכרובים שהיו בדמויות של זכר ונקבה

    ומבטי פניהם מביעים אהבה עמוקה זה כלפי זה.

    אבל רז האהבה הזאת איננה נגמרת לעולם

    גם כשהיא יודעת מורדות עדין הגחלת לוחשת

    וניתן להצית את אש האהבה הזאת מחדש.

     

    נכון, האל כמובן איננו זקוק למקום פיזי מסויים

    אבל האדם הקטן הן כפרט והן כאומה זקוקים

    למוחשי וקונקרטי כדי להצליח להתעלות מעלה

    ולחבר בין החומר לרוח, בין השמים לארץ בין האל לבני-אנוש.

     

    משה רבינו מתקשה בבניית המנורה - כמובן לא בחלק הטכני

    (כי על זה הרי היה אמון בצלאל בן אורי) כי אם בחלק המהותי.

    הוא איננו מבין איך יצליח כאדם לחבר את כל הקהל

    אל  הרוחניות - האש של המנורה

    באמצעות החומר - הזהב הטהור ממנו היא עשויה?

    ואיך ניתן להפוך הכל למקשה אחת בלתי ניתנת להפרדה.

     

    בסופו של דבר כתוב שהמנורה נעשתה מאליה - בידי שמים

    אבל רק לאחר ההשתדלות והניסיונות להצליח במשימה הכבדה

    של האדם בשר ודם פה בארץ.

     

     

    רב הנסים ועוצמות הקשר ישיר אל האל שהיו במשכן 

    לא היו בבית המקדש הראשון ובוודאי שלא בבית השני

    אבל נקווה שהן תחזורנה ותהינה אי"ה בבית השלישי

    שבו יהיה גדול כבוד ה' מכל ההיכלות הראשונים

    דווקא באמצעות הדיוק, הצניעות והענווה

    בדגש על הפנימיות ועל אהבה אמתית. 

     

    כידוע בניגוד למישכן במדבר שנבנה ע"י אמנים שומרי תורה ומצוות

    בכספי נדבת העם שתרם בחדווה למען היכל בו ישכן ה' בקרבם

    כבר מקדש שלמה נבנה בפאר מנקר עיניים

    ע"י פועלים זרים גויים מחירם וצור

    בכספי מיסים כבדים מנשוא שהפכו לעול על צוואר העם...

    והמקדש המפואר של המלך הורדוס בוודאי שלא היה לטעמם

    של רוב העם וחכמיו ששנאו את הורדוס ובזו

    להתנהלותו בחיקוי סגנון רומי.

     

    התורה הסדירה את הנושא הכספי של פעילות המשכן ואחריו המקדשים

    באמצעות תרומת מחצית השקל 

    היפה הוא שזאת תרומה ציבורית כללית ולא של

    'קבוצות לחץ' כמו המלייאנים או האלוגרכיים!

    כמה מחוכם שרק חצי שקל ועוד חצי שקל מצטרפים 

    לשקל שלם וגאוני איך תרומה  צנועה שכזאת

    הופכת לסכום רציני כאשר כל אחד ואחת מהעם

    מנדב את חלקו הרשמי (ורק אח"כ יכול להוסיף ולתת

    ככל אשר ידבנו לבו בלי לצפות לתמורה או כבוד).

     

    עצוב להיווכח שהדברים התקלקלו דווקא בבניית הבית הקדוש

    במקום הקבע שלו בהר המוריה בירושלים;

    רק כי המלך שלמה רצה מסיבות גיאופוליטית בניין מאד מפואר

    שיוכיח לכל העולם עד כמה הוא השליט החזק ביותר באזור!

    מעין סימן היכר של המעצמה כבעלת בית המקדש הכי הכי...

     

    ועוד הרבה יותר גרוע היה המצב בו הכהונה נקנתה בכסף

    מידי השלטון הרומאי בשלהי ימי הבית השני.

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/3190914/

    אז מה אם כל ההשמצות לגבי כהנים ותפקידיהם?

    היום בהחלט יש לכהנים תפקידים חשובים ואפילו מעשיים

    למשל לברך את כל הקהל ב'ברכת כהנים' ועוד. הכהנים בעצם

    מובילים את הגישה של תחליף הקורבנות בתפילות ציבור

    שנבטה למרבה ההפתעה בימים שבית המקדש עוד עמד

    על תילו והשמועות על פארו הארכיטקטוני יצאו למרחקים...


    בהתאם לניתוחים היסטורים מעמיקים, שיכלול ושיקול של לקחי העבר

    - כדאי שהמודל לחיקוי עבור בית המקדש השלישי

    יהיה דווקא הולא הבניינים הבומבסטיים שחרבו.

     

    עוד בנושא;

     

    דרורית סן /  עיצוב בית כנסת בהשראת משכן שילה

     

    דרורית סן / מוטיבים מהמשכן באדריכלות בת-זמננו 

     

     

    ועל המקדש השני שאותו שיפץ המלך הורדוס;

     

    דרורית סן / תערוכה כמעצבת מיתוסים

     

    דרורית סן / פשוט חוש ההומור שלך דפוק! 


     

      23/5/13 09:38:

     

    יוסי קאלו כתב לי בדואר הפנימי 

     

    נכון, מבצעים "רענון" בדמויות היסטוריות ומכשירים חלקן, חלקן מכפישים.

    כאילו ההיסטוריה נרשמת מחדש. אין לי מושג אם זו מגמה או פשוט פתיחות

    למידע חדש ישן, אינני היסטוריון. ובאמת זה מה שעצבן אותי ביותר בתערוכה,

    ההתעלמות משאר מעלליו...

     

    בתגובה להרהורי לגבי הכותרת ההולמת לדיון שאיננו מצליח לשלב את תגובותיכם

     

    "כותרת הולמת צריכה להתייחס לתכני הפרסומים לגבי תערוכה על הורדוס במוזיאון

    המנסה להפוך את הורדוס למדינאי שפוי שניהל מדיניות פרו רומאית שקולה ואחראית

    בניגוד למנהיגים הקנאים הלאומנים שציונות בחרה בהם כמיתוסים ומודלים לחיקוי

    כי העדיפו מדיניות בדלנית תוך הסתגרות בדת היהודית...

     

    כי תכלס זה בעצם החידוש המעניין בסיפור סביב תערוכה של הכשרת השרץ

    זאת למעשה המגמה המובילה של ההיסטוריונים החדשים הפוסט-ציונים כבר שנים

    ועכשיו מצטרפים לגישה זאת גם עולם הארכאולוגיה ואולי גם האדריכלות ?"

     

     

     

    "לגבי תחום חוקרי ההיסטוריה

    יש לכך כבר הרבה שנים הגדרה ידועה 'ההיסטוריונים החדשים'

    או הפוסט-ציונים והעמדות שלהם לגבי דמויות היסטוריות ברורות ומוכרות.

     

    ההפתעה כאן היא שלגישה זאת הצטרפו דיסיפלינות חדשות

    כמו אוצרי תערוכות אמנות, שבעצם  משתמשים באמצעי תעמולה רב עוצמה של תערוכה במוזיאון

    ציבורי בכדי להעביר מסרים 'מהפכנים' ובעצם להעביר תהליך של חינוך מחדש את הציבור 'השבוי'. "


    ''

             שטיפת מוח = חינוך מחדש?

     

    קשה לי להאמין שיש משהו שאין לו דעה כזו או אחרת בעניין חשוב שכזה.

    מאד נשמח אם תגיבו כאן בגלוי ולא בדואר פנימי.

      22/5/13 23:44:

    ראוי להזכיר כאן מיהו בעצם הורדוס כתגובה לפרסום המוזיאון על מסע 'ססגוני ומצחיק...'

     

    הניסיון לערוך לנו תיקון בזיכרון ההיסטורי ולהפוך דמות שלילית עם עבר אדום מדם הנרצחים

     

    לבנאי טרגי חביב שבנה את ארץ ישראל ובית המקדש וסתם סבל מתדמית בעייתית

     

    כי חכמי תקופתו היו אנטי ספחת (קשים גרים לישראל כספחת)

     

     

    ''

     

    התדמית של הורדוס בתאולוגיה הנוצרית אפילו הרבה יותר מפלצתית.

     

    הם מייחסים לו את הפקודה לרצוח את כל התינוקות בבית-לחם

     

    בתקווה שבין התינוקות הנרצחים  יימצא העולל ישוע - המשיח.

     

    איזה מזל יש לנו שסיפור האהבה שנרקם בין רות לבוז בעיר בית-לחם

     

    היה לפני תקופת הורדוס וכך התינוק שנולד הקים את מלכות דוד בן ישי...

     

     

    אחד העם ראה במלכות הורדוס דגם שלילי בעיקר בגלל

     

    האדריכלות המגלומנית שינקה מתרבות אלילית הלניסטית-רומית 

     

    והייתה בעצם עבודה זרה מבחינת התרבות היהודית.

     

    קלוזנר כהיסטוריון הציג את הורדוס כמנהיג ששילב בין פוליטיקה ראליסטית

     

    עם טיפוח חזיונות משיחיים "הגדולים כגודל רדיפתם אחר הכבוד

     

    ועמוקים כעומק תאוותיהם התהומיות"

     

    בקיצור במסורת היהודית הורדוס נזכר לשמצה ולדיראון 

     

    כעבד אדומי שקם והרג בסנהדרין, בחכמים, בעם ואפילו במשפחתו הכי הקרובה.

     

    הוא זכור כמי שהיה משרתם הנאמן של הרומאים

     

    והשליט שלטון זר על יהודי ארץ-ישראל...

     

     

    האם התערוכה במוזיאון ישראל מנסה להפוך את המפלצת לגיבור לאומי?

     

    האם בזכות הבנייה העצומה בהיקפה ובאיכויותיה שהותיר בכל רחבי הארץ צריך שינוי בגישה?

     

    אין ספק שמי שעושה את הפרסומים לתערוכה מצטרף לגישה הפוסטציונית

     

    שסוברת שראוי לנפץ את מיתוס 'בית חשמונאי'  - הציונות הפכה אותו למיתוס

     

    לאומי מכונן בתודעה ההיסטורית של התנועה היהודית-לאומית, כתוצר של קפריזות לאומניות.

     

    לפי הגישה החדשה הורדוס הוא דווקא שליט ראליסטי נאור

     

    שמפעלי הבנייה המזהירים שלו תרמו לציביליזציה המקומית

     

    יותר מהמרד המגלומני של בר-כוכבא. המרד שדגל בבדלנות יהודית דתית-לאומית

     

    הביא להרס וחורבן טוטלי של הארץ ואילו החזון התרבותי חילוני אוניברסלי

     

    של הורדוס חיזק ופאר את הארץ ואת מקומה של ממלכת ישראל בזירת המדיניות הבינלאומית.

     

    ''

     

    ''

     

    http://cafe.mouse.co.il/topic/2902885/

      22/5/13 23:34:

    הטענה שהורדוס הוא הבנאי הכי גדול בהיסטוריה היהודית איננה מדויקת

    למרות שטיפות המוח של הפרסומים לתערוכה במוזיאון ישראל

    והדימוי שהם מבקשים לייחס להורדוס ביחסי הציבור של התערוכה.

     

    הורדוס אכן בנאי גדול אך רק מבין הממצאים הקיימים עד כה שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות

    וגובו במחקרים אקדמיים וכד'.

    אבל קדמו לו שליטים ומלכים שבנו מפעלי מים, ארמונות

    היכלים ועוד בהיקפים מרשמים לא פחות. כמו; שלמה המלך

    אך, כל החפירות ה ארכאולוגיות שהתקיימו עד היום

    לא חדרו עדיין לשכבות היסטוריות עמוקות  יותר. אין לנו מידע מסודר

    ואמין מבחינה מדעית על מפעליה הבנייה של המלך עוזיהו או מפעלי המים של חזקיהו וכד'

    כמובן כשתהיינה שיטות משוכללות וטובות יותר יוכלו מגוון מדענים לחקור ולחשוף

    את אותן שכבות קדומות יותר מבלי לפגוע באילו שמעליהן.

     

    ''

     

     

    ''



    "שגם בימינו אסור לתת כוח בידיו של אף שליט. עריצות מתפתחת כשאין מנגנוני שלטון חזקים דיים למנוע מההנהגה להתנהג כאילו מדובר במלך כל יכול שאיננו כפוף לכללים... כמה חבל שלא בנו תערוכה אדריכלית בעלת משקל סגולי וערך ממשי... בהחלט עצוב (ואפילו מקומם כי זאת תערוכה ציבורית) כשקולטים איזה פספוס... " מילים כדרבנות כתבת דרורית. ואני מאמץ את הנאמר שהרי בדיוק לכך התכוונתי. לו הייתה התערוכה מכוונת לביקורת על הקורה באותם הימים דיינו. לצערי אין זה כך ואף הגדילו לעשות לנו במלכותא כאילו הייתה דבר נעלה, ללא בדק בית שני וללא מבט על ימינו אנו. שנאמר "אין חדש תחת השמש"... 

     

     אשר לאפרסמון. לו ניתן היה יותר ממבט רדוד בנדון, כמו גם בשאר הדברים, הרי שיכולנו לצאת עם ערך מוסף ולא להיוותר עם הפומפוזיות בלבד. הפקתו ככל הנראה בתימן ודרך הבשמים ששמשה לייצואו לרומי ושאר האימפריה, ראוי היה לה להיאמר ולו במשפט על מנת להבין אחד ממארגי המסחר שהיו כאן...

     

    ואת התואר הורדוס הבנאי מספר אחד בעולם העתיק יש לתת לו, הוא בכ"ז היה אחד ויחיד בדורו ובמיוחד בעולם היהודי. הרי על בניית בית שני אנו מקבלים אותו וכבר דנתי באמביוולנטיות שאנו נוהגים בו... בתכ'לס. תערוכה ממלכתית ברוח הקפיטליזם הדורסני הפושה בארצנו הבאה ללמדנו מנהג מלכים בטוב ללא אזכור הרע, והיה גם רע. מעטפת מרשימה ביותר אך רדודה לצערי. היה ראוי להבליט את האמביוולנטיות שבמלכותו, רצוי היה להאיר פניו השונות גם בעומקם של דברים. 

     

    ואם רק באדריכלות ובנייה עסקינן, הבו לנו תכניות מתאר ותובנות בבנייה של העולם העתיק ולא שבלונות מתרוממות...

     

    --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

    כון, הורדוס שיפץ הרחיב ופאר את הבית השני

    אבל ממש לא למען העם היהודי או אלוהיו...

    אלא רק בכדי להרבות את הרושם בעיניי הגויים

     

    חזלנ"ו אומנם אמרו שמי שלא ראה את בניין הורדוס

    לא ראה בית יפה מימיו - כי מבחינה אדריכלית

    הורדוס בהחלט ידע איך להרשים...

    אבל הם מאד מאד לא אהבו את הטיפוס

    ואת מעשיו המטורפים. כלומר לא הייתה כלפיו

    כלל אמביוולנטיות - האיש היה ונותר 'בלתי אנושי'

     

    הטראומה של חכמינו מהסגנון הרומאי של מלכותו

    והשימוש לרעה שעשה בעיר ירושלים ומבניה

    נותרה הרבה הרבה שנים אחר כך 

    ואולי גרמה בסופו של דבר לנכונות של ריב"ז כראש הסנהדרין

    לוותר באופן מודע ושקול על ירושלים

    ולהעדיף את יבנה הריקה מכל סממן של בניית הורדוס.

     

    לאור מכלול הנתונים אני בכל זאת סבורה

    שהורדוס בסופו של דבר היה רק בנאי כפייתי עלוב

    ולא איזה מודל של בונה בעל מעוף עם ראייה כוללת...

    כזה שמיעד את המבנים לטובת האנושות לרווחת העם.

    אפילו מפעלי המים הגרנדיוזים שהקים היו תמיד לצרכיו 

     ולמילוי שיגעונותיו הפרטים ואף פעם לא לצרכיי ציבור...

     

    אנחנו מלאים התפעלות ממפעליו המונומנטליים, שהעבידו בפרך 

    עשרות אלפי עבדים (מי שלא היה כסף לשלם מס) ופועלים שחורים

    נדכאים ושוכחים כמה קורבנות בנפש נקברו מתחת לאבנים הכבדות

    ואיזה מחיר דמים גבוה נאלץ העם שישב בציון לשלם עבורם 

     

    אתה בהחלט צודק שהתערוכה הייתה יכולה להיות 

    הרבה יותר מעניינת ומאתגרת חשיבה

    אבל זה בדק בית שצריך להיעשות במוזיאון.


    יש למוזאון יכולות מוכחות לבנות תערוכות מרתקות ומחדשות

    למשל הצבת בתי-כנסת ממקומות נידחים ברחבי העולם

    באגף ליודאיקה החדש של המוזיאון, שהיא מלאכת מחשבת מדהימה

    עם הסברים מפורטים לגבי הייחודיות של כל מבנה ומבנה

    כגון פיזור חול ים כתחליף לריצוץ המבנה עם הסבר תאולוגי...

    כך שאין ספק שהמוזיאון מסוגל להרים משימות מתוקתקות

    ולהפיק תערוכות באמת נהדרות - המשלבות אסתטיקה אמנותית, 

    חומר מסעיר למוח ודיון בהיבטים אמנותיים, חברתיים ופוליטיים חשובים.

     

    בית כנסת מסורינם מוצג בשלמותו בישראל

     

    אפשר להתווכח על פרשנות של האירועים וכד'

    אבל צריכה להיות הסכמה לגבי עובדות בסיסיות.

     

    הפרדה בין כשרונו כבנאי לבין כל היתר הולמת דיון אדריכלי טהור.

    אין ויכוח על כך שהיה להורדוס חשוב לבנות והרבה

    אבל כל הנושא האדריכלי המפותח זה מרכיב אופייני בולט בתרבות רומי.

     

    חכמנו גם הביעו התפעלות מהכבישים בתי המרחץ והשווקים

    הנפלאים שבנו הרומאים תוך ציון שהמטרות שעמדו נגד עיניי הרומאים

    אינם טובת הציבור אלא כמכשיר לגביית מס - כסיבה כלכלית בלבד.

     

    אז אין בנינו ויכוח לגבי העובדה שהורדוס בנה באופן מדהים

    שעד היום לא הצליחו לפענח באילו טכניקות משוכללות השתמש...

    אבל אני טוענת שאם המטרות לכל תנופת הבנייה הן אנוכיות לחלוטין

    כמו ארמונות תת-קרקעיים שישמשו מקום מפלט ומסתור לפרנואיד 

    או מקדש שירשים את שליטי האזור האחרים - בלי להטיב באמת

    עם העם - מדובר בהישגים טכניים ולא באדריכלות בעלת ערך.

     

    בית שמאי ובית הלל בהחלט תמימי דעות לגבי אי יהדותו של הורדוס.

    ממשיכם של בית הלל רבי עקיבא היה בעצמו בן גרים כך שהבעיה של הורדוס

    לא הייתה מוצאו האדומי אלא חוסר כל הבנה ביהדות ורצון להשתמש היהדות רק ככלי שלטוני.

    כולם מסכימים שגיור כללי בכפייה איננו הופך אף אדם ליהודי באמת ובוודאי לא לכהן גדול.

    (בימי יוחנן הורקנוס מבית חשמונאי גוירו באופן קבוצתי כל העמים  שנפלו תחת שלטונו

    כך אירע לאדומים ממשפחתו של הורדוס אבל לא ניתן  לראות בגיור כפוי שכזה חיבור ליהדות.)

     

    כתבת שהיהודים שחששו שהורדוס יהרוס את בית המקדש (הפיזי) והוא לא...

    אבל החשוב הוא שהיהודים חשבו שהוא כן הרס את רוח הקדושה של המקדש

    וממשיכים לתאב אותו גם כשהוא ערך שיפוצים בהיקף ענק והשקיעה בבנייה מטורפת.

    לאחר שניצל את הכוהנים והשפיל אותם כעובדי כפייה (לכהן מותר רק לעבוד בקודש)

    הוא הבין ששושלת כוהנים אמתיים מייצרת מתחרים מבחינתו על כתר 'הכהן הגדול'

    ואז רצח את כל הכוהנים בדם קר עד האחרון שבהם.

    הוא כנראה פספס במסע ההרג את אבות אבותיו של בר-כוכבא שהיה משושלת הכהונה

    http://cafe.mouse.co.il/topic/2902885/

    וזכה לנקודה רעה משר ההיסטוריה הרומאי על אחריות רשלנית למרד ברומי שנים אח"כ.


    האם העם אהב את השיפוץ במקדש?

    ממש לא! להורדוס הייתה תפיסת עולם רומאית - זרה ומנוכרת לתרבות המקומית.

    היה נתק מוחלט בין מה שהעם רצה שתהיה עבודת המקדש היהודי

    לבין איך שהורדוס תפש את הפולחן הדתי - כטקס שבו השליט מוכיח

    שהשמים מאשרים את מעשיו (כולל כפרה על מעשיו המחרידים הנוראים ביותר)

     

                 ''

              הגישה של 'עדיף תפילות כנגד קורבנות' נבטה

                בימי השיא של המבנה המקדשי מבחינה ארכיטקטונית!

     

    הפרדה בין עובדות ונתונים היסטוריים לבין פרשנויות, מסקנות והשלכות; 

     

    אז עובדתית - מפלת העם היהודי והחורבן של ירושלים - לא קשורים לקנאות!

    כל זה קשור אך ורק לכוח אדיר ולעוצמה צבאית-מדינית שהיה לאימפריה הרומית.

    רומי השתלטה על כל העמים וכל הארצות באזורנו ולא היה לעם היהודי סיכוי נגדה

    גם אם לא היה בכלל אף גורם של קנאות בקרב העם היהודי.

     

    אני מסכימה אתך לחלוטין שקנאות היא טראומה שחייבים להיזהר ממנה.

    הקנאות שהביאה למרידות ולחוסר רצון להיכנע לרומי גם במחיר דמים נוראי

    גרמה בסופו של דבר להרבה מאד הרס מיותר ואבדות מאד כבדות בנפש.

    ב"ה היום אף אחד איננו רואה בהתאבדות קולקטיבית במצדה מודל לחיקוי.

    וגם לא במודל של שמשון - אחרון השופטים "תמות נפשי עם פלשתים".

     

    ''

     

    את הכוח שהיה בידי הורדוס אף מנגנון לא יכל לנטרל

    כי עמדה מאחוריו מעצמה אדירה - רומי 

    אנשי הסנהדרין הגדולה רק יכלו למזער נזקים בניסיונות לשתף פעולה

    עם מלך שאותו שנאו כל העם היהודי ובסלילת דרך עוקפת לשלטונו

    באמצעות מסלולים מדיניים ישירים אל הקיסר ברומא.

    לפני שהוא רצח גם אותם וחיסל לחלוטין כל הנהגה דתית.


    0

    תערוכה בהשראת 'היסטוריונים חדשים' בגיבוי ארכאולוגים ואדריכלים

    5 תגובות   יום רביעי, 22/5/13, 23:20

         צדדים שונים להתייחסות אל אובססיית האדריכלות של הורדוס

     

             ''

     

    כותרות מפרסומי המוזיאון מגדירו מלכתחילה - "הורדוס הגדול",

    מלך יהודה,

    מן הדמויות המרתקות ורבות-ההשפעה בתולדות ארץ ישראל,


    כלומר יש הבעת עמדות חד משמעיות עוד לפני

    שבקרנו בתערוכה והחלטנו מה עמדתנו!

     

    המלך השנוי במחלוקת - מעורר כעס ושנאה עזה

    ניצב במוקד התערוכה של האגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל, ירושלים. 

    התערוכה הנרחבת, מתפרש על פני 900 מ"ר,על פני 6 אולמות .

    מוצגים בה בנוסף על קברו של הורדוס במשקל 15 טון

    גם אבנים מאתרי הבנייה של הורדוס בארץ

    ומשקלם נע בין חצי טון ל-3 טון כל אחת. 

     

     

    ''

     

     

    התערוכה מבקשת לשרטט את דיוקנו המורכב

    של המלך, העריץ, המדינאי

    ובראש ובראשונה אמן אדריכלות דגול,

    שמעשיו ומפעלי הבנייה שיזם וביצע

    שינו את פני הארץ ואת גורלה. 

     

    ''

     

    התערוכה מנסה לשרטט עבור הצופים מסלול מקוצר

    להתרשמות ממפעלי הבנייה הנרחבים של המלך הורדוס,

    שאין עוד דוגמתם בתולדות ארץ-ישראל,

    ושרידיהם פזורים על פני הארץ כולה:

    מבצרים במדבר - הגדול ביניהם מבצר מצדה,

    בנייה נרחבת בירושלים ובה בית המקדש והר הבית, 

    ארמונות ביריחו, שומרון, קיסריה,

    הורדיון ועוד רבים מחוץ לתחומי ממלכתו.

     

    ''

      הקבר שהתגלה בצלע הר הורודיון

     

    אנו יודעים שמאז ומתמיד האדריכלות היא אחד

    מכלי-הביטוי הבולטים של שליט או שלטון.

    כמו הפירמידות במצרים  גם על ארץ-ישראל

    הטביעו שליטים וממלכות את חותמם בעזרת מפעלי בנייה :

    אין ספק בכך שאישיות דינמית, נמרצת ורבת-מעוף כהורדוס

    מצאה ביטוי עז במפעלי בנייה,

    אשר שימשו לא רק את צורכי הפרט (המלך וחצר המלכות) והממלכה,

    אלא גם היוו עניין אישי של המלך עצמו,

    מעין תחביב. או שיגעון גדלות ואובססיבי

     

     

    ''

     

    מפעלי הבנייה של הורדוס לא נולדו יש מאין.

    כבר מלכי בית חשמונאי, ששלטו בארץ לפניו,

    פיתחו מסורת בנייה חשובה ורבת תנופה:

    רשת של מבצרי מדבר (שילוב של מבצרים וארמונות) ;

    מפעלי מים והשקיה ; ארמון חורף ביריחו ובו ברכות שחייה רבות ;

    וביצורים מפוארים בירושלים.

    ארץ-ישראל הושפעה באותם ימים השפעה חזקה

    מן התרבות ההלניסטית,

    וזו באה לידי ביטוי בתחומים שונים, וביניהם

    במפעלי הבנייה והמים שהקימו החשמונאים. 

     

    בקבר של הורדוס בהורדיון היו מסביב אטרקציות

    במעבר למוזיאון אבדו כל האפקטים המרשים של ההשתלבות 

    בסביבה באתר המדהים שהכין המלך המטורף לחלוטין...

    מארגני התערוכה המוזיאון בוודאי הבינו אף הם

    שרק במקום עצמו אפשר באמת להתרשם ממפעליו המונומנטליים

    ולהבין כמה עוצמה אדירה וכוח אדם של אלפי עבדים

    נדרשו בכדי להגיע להישגים ארכיטקטוניים אלו.

    שכללו אמות מים שהעבירו מים ל'ספר המדבר' רק כי לשליט

    התחשק גינות ירוקות סביב המבצר / הארמון / אתר הקבורה הורדיון.

     

    לקלוט שכל ההר העצום הוא למעשה יציר כפי ידי אדם - כי הורדוס רצה

    שהקבר שלו יצפה אל עבר ירושלים בדיוק מנקודה ספציפית!!!

    הטיול בכל חדרי הארמון התת-קרקעי הוא חווייה מאלפת של

    ארכיטקטורה קדומה אך מאד מתקדמת - חוויה בלתי ניתנת

    לשחזור במוזיאון - יהיה הניסיון מושקע ויקר ככל שיהיה.

     

     

    הפספוס הוא כמובן לא רק לגבי הקבר - גם כשמעבירים חדר רחצה שהיה 

    בנוי מוסתר בתוך ההר כמו כל העיר ההורדיונית המפוארת - מאבדים

    בדרך לחלוטין את היופי וההדר שהיו לאותו חדר במקומו הטבעי...

     

    התערוכה מאכזבת ונכשלה בהעברת ההיבט של

    העוצמה הטמונה בעיצוב האדריכלי של הורדוס

    מכיוון שאובייקטים שזזו ממקומם הטבעיאיבדו

    את ערכם והדרם האמתי.

    אבל זאת כנראה לא הייתה מלכתחילה

    המטרה האמתית של האוצרים.

     

    הם הרי ידעו שבמרחק 10 דקות נסיעה מירושלים לכיוון תקוע

    אפשר היה לראות את הדבר האמתי - ארמון בנוי לתפארת בתוך הר

    בוודאי גם הנהלת המוזיאון  הבינה שאי-אפשר לשחזר או להתחרות 

    באריכולגיה-אדריכלית מנמצאת בשטח עצמו

    לכן כנראה היה מניע חשוב לזרוק לריק המון כסף, אנרגיה ותקוות

    בכדי לשנע לחלל המוזיאון מה שאיננו ניתן לשינוע...

     

    לגבי שאר ההיבטים של הורדוס יש כמובן מגוון דעות...

    אבל בהחלט קשה להתעלם שכאדם הוא היה רוצח קר-דם!

    כזה שלא היסס לרצוח כל מה שזז סביבו אם היה נדמה לו

    שמנסים לפגוע בו או עלולים לפגוע במפעליו האדריכליים. 

    כולל ילדיו ואשתו האהובה והמיוחסת (הוא כל-כך אהב אותה ששמר את 

    גופתה מרוחה בדבש במיטתם הרבה אחרי שלקח את חייה...)

     

    מותו הטרגי של פרופ' אהוד נצר הוגה התערוכה אולי מהווה

    הסיבה המצערת לעובדה שהתערוכה למרות ההשקעות המסביות

    בסופו של דבר לא מעוררת התפעלות ולא יוצרת את ההתרגשות

    שהייתה אמורה לעורר. קשה לי להאמין שהוא היה נותן יד להרס

    שמתלווה לתלישת חלקי אבן מתוך מבנים ארכאולוגיים-אדריכליים

    ואולי הוא היה בונה בדרך מוצלחת יותר את הביקור בתערוכה

    ומצליח ליצור אלמנט חווייתי שמחליפיו פספסו ?

     

    יהיה בהחלט מעניין לפתחו את הדיון למנהיגים נוספים בהיסטוריה

    שבנו מבנים מרשימים, היכלות אדריכליות ויצרו שינויים במבנה הפיזי

    של מקום בכדי ליישם בגדול את שאיפותיהם.... אבל כנראה להם לא

    היה צורך להתמודד מול חזלינ"ו ולא מנהגים יהודיים בדלניים ומסתגרים.

     

     

    ''

     

    נקודה מעניינת נוספת היא מה היו המניעים של הורדוס

    למפעלי הבנייה המים וכד'

    האם זה נובע ממוטיבציה חיובית - לרצונו לרצות את היהודים, שראו בו

    שליח אדומי של מלך רומא, מתוך שאיפה להיות מקובל על העם

    להיות למלך אהוב על נתיניו, שיתגאו ביצירות האדריכליות

    ובמקדש המפואר שמתחרה בכל ההיכלות המפוארים של תקופתו?

     

    רק שבדרך לאותה מטרה 'חיובית' הוא חיסל  את כל הצאצאים

    של בית חשמונאים שהעם כל-כך אהב אפילו כהם שסרו מדרך הישר.

    גם כל הכוהנים הם מתחרים בפוטנציה על משרת הכהן גדול 

    שהוא אימץ לעצמו בנוסף לכתר המלוכה - לכן צריך להזיז ולהסיר אותם...

     

    יש סיפורים מסמרי-שיער שגם את המהנדסים והאדריכלים נהג לחסל

    לאחר שהפיק את כל מה שהיה להם לתרום לפרויקט הבנייה

    בכדי שלא יגלו את מקומות המסתור הסודיים שבמבנים... ועוד.

    אבל את זה מספרים על הרבה שליטים תאבי מבני-ארכיטקטורה. 

     

    שם התערוכה עושה במתכוון חסד רב עם הורדוס שרבים יטענו

    שכלל לא מגיע לו. אילו היה נערך ממעין 'משאל עם'

    הורדוס כנראה לא היה נכלל בכלל בהגדרה של 'מלכי יהודה'.

    התייחסו אליו כאל שליט זר שמונה ע"י מלכות הרשע רומי

    ולא כממשיכה של מלכות בית החשמונאי למרות שהתחתן

    (גם) עם האישה בעלת הייחוס הרם לבית חשמונאי.

     

     

    היומרה של המוזיאון לשנות מיתוס מושרש עמוק בתרבות

    צריכה להתמודד עם העבודה

    שהורדוס היה ונשאר מלך מאד לא אהוב על העם.

    האם מארגניה סבורים שתערוכה גרנדיוזית לא תנקה את פשעיו הנוראים?

    שתצליח לחבר רגשית את הציבור למפעליו המטורפים?

    כולל פרויקטים של השבחה והידור שביצע בבית שני.

    הוא לא בנה את בית המקדש השני אלא רק הגדיל הרחיב ופיאר

    אותו הנדסית ואדריכלית - במטרה שיהיה מרשים יותר מהיכלות

    הפולחן הדתי של שליטים אחרים באזור.

     

    היהדות מעולם לא דגלה ולא רוממה היכלות מפוארים.

    העם לא אהב את פאר הבית ראשון שבנה שלמה

    ובוודאי סלד וממש לא התחבר לניסיון של הורדוס להרשים

    את שליטי דורו באמצעות בנייה מסיבית וראוותנית.

     

    אנשי תקופתו ידעו היטב מה המחיר הנדרש

    להזיז אבו הורדינית במשקל 30 טון... (אנחנו לא יודעים

    עד היום איך בדיוק עשו זאת טכנית ללא מנופים וכד')

    הקדושה ששרתה בבית שני הצנוע שבנו דלת העם מעולי בבל

    בתקופת עזרא ונחמיה - נעלמה עם השיפורים האדריכליים המפוארים

    שנועדו בעיקר למלא איזה אובססיה נפשית וחסך באהבה - תראו איזה

    היכל מפואר ומרשים יש בממלכתי מבנים שהולמים מלך גדול וחזק כמוני.

     

    התערוכה היא תערוכה בהיבט אדריכלי - וטוב שכך.

    זה התחום המובהק היחידי בו הצטיין המלך הורדוס לחיוב.

    במדור לעיצוב ואדריכלות מתאים לסרוק את מפעליו

    האדריכליים ברחבי הארץ, שבהחלט מרשימים

    בעיקר במיקומם הגאוגרפי לגמרי מחוץ לתערוכה במוזיאון

    כי העוצמה והטירוף של האדריכלות שלו

    לא מצליחים לעבור להיכל המוזיאון בגלל מגבלות מובנות לתערוכה.

     

    ''

     

    במוזיאון הבית ההורדיוני בירושלים המזרחית תערוכה מושקעת ומרשימה עם ממצאים ארכאולוגיים

    ומבנים הורדיוניים במקום חשיפתן הטבעי - ברובע היהודי סמוך לכותל

    בהחלט מובטחת התחושה עוצרת נשימה של חוויה מדהימה.

     

    על הפרנויה של הורדוס שגרמה להפיכתו לרוצח סידרתי מתאים לדון

    במדורי פסיכיאטריה, סטייה ופשע ולא במדור אדריכלות.

    אך נגיעה בקצה הפתולוגיה הנפשית שלו יכולה להסביר את הדחפים

    המטורפים שגרמו לו להיות יזם כפייתי של ארמונות ומבצרי מילוט

    וכרות תעלות להובלת מים עד לאמצע המדבר.

     

    התקווה של הורדוס להתחבב על הציבור הישראלי מעולם לא התממשה

    הוא לא להצליח להרשים את העם בישראל למרות מפעלי הבנייה

    הבלתי נתפסים כאפשריים מבחינה ארכיטקטונית כמו מפעלי המים.

    האם מסתבר שהפרסומאים של המוזיאון עושים עכשיו עבורו את העבודה?

     

    מוזיאון ישראל נוהג לנכס לעצמו ממצאים ארכאולוגיים חשובים

    מכל חפירות ברחבי הארץ. רצפות פסיפס מפה ומשם וכד'

    אז כלל לא מפתיע שגם קבר הורדוס הוזז ממקום קבורתו בהורדיון

    אל היכל המוזאון. כדי להעצים את אפקט של המימצא החשוב

    שאיננו גדול בממדיו -  הם בנו תערוכה שלמה מסביב.

     

    הפספוס של התערוכה הוא כפול -

    יש כאן אמירה שהקבר של הורדוס כשלעצמו איננו מספיק מרשים

    כדי למשוך את הקהל.

    וכישלון בניסיון היומרני מדי לחשוב שניתן  באמצעות תערוכה בתוך מוזיאון

    להעביר את העוצמה האדירה הטמונה במפעליו האדריכליים.

    התערוכה היקרה והמושקעת איננה תחליף לביקור במבנים ההורדיונים בשטח

    ובעריכת טיול  בהורדיון, מצדה וכו'.  

    ואפילו סתם בסיבוב בעיר העתיקה מעל ובעיקר מתחת לפני הקרקע.

     

    האם המטרה של המוזיאון לעשות יחסי ציבור ל'רכישה' של הקבר של הורדוס

    ולהשאיר אותה ברשותו כאחד מהפריטים באוספי ההיסטוריה שלו?

     

    המיקום בו נמצא הקבר איננו מרשים ומנותק משאר המבנים באתר.

    (לכן לאורך שנים לא חשבו בכלל לחפש שם) איש לא יעלה בדעתו

    להפוך את מתחם הקבר של מלך רשע ומטורף למוקד עליה לרגל!


     

    הבעייתיות של הורדוס וחוסר נכונות 

    לקבלו כמלך יהודה או כממשיכו של 'בית חשמונאי' באו לביטוי

    גם בכתבי היסטוריון התקופה יוסף בן-מתיתיהו (יוספוס פלביוס):

     

    "המון בני-אדם השמיד בדרכים שלא ידעה אותם ההיסטוריה שקדמה לו.

    אבל אומללים מהם הם אלו שהשאיר בחיים, שרויים בפחד מוות מפניו

    ובדאגה לרכושם"

     

    את מה שגזל באמצעות השוד והקיפוח של תושבי ממלכתו מסר לנוכרים

    כדי להתחנף ולאדיר את שמו.

    את עם ישראל שמצא במצב של אמידות, הביא לידי דלות גמורה.

    את המיוחסים היה דן למיתה מסיבות הזויות ומחרים את רכושם.

    את המוסר הממשלתי דרדר להתנהלות מושחתת של שוחד ושלמונים...

     

    בקוממיות היהודים מסכם יוספוס פלביוס יוסי בן מתיתיהו:

    "הורדוס התייחס אל היהודים באכזריות של חיית טרף..."

     

    האם אין התערוכה ממחישה בסופו של דבר

    שהורדוס היה הרבה יותר מלך רומאי מאשר יהודי?

    אולי למרות שמה - אין לה קשר ישיר למציאות ההיסטורית של עמנו ואזורינו?

    מי יצא ממנה עם הערכה כלפי פעלו מלבד זה ההנדסי?

    שם התערוכה אולי שם ללעג את מתכנניה ומבצעיה אבל מעיד על מטרה אחרת

    כי הרי הורדוס לא היה באמת עוד מלך יהודה תקני!!!

    הורדוס היה ממוצא נבטי-אדומי וקיבל חינוך שנשען על ברכיה של התרבות

    ההלניסטית-רומית. את תפקידו כמושל קבל מידי רומא והיה למעשה כפוף לה.

    כך שיהודה כבר לא הייתה מדינה עצמאית בימי שלטונו הזכורים לרעה חולנית.

     

    האם התערוכה מנסה במתכוון

    להעלים את העובדות ולהסתיר את הנתון הבסיסי שמדובר ברודן פרנואיד

    שאפילו בניו שלו לא הצליחו לחמוק מנחת חרבו... רוצח מסוכן שלא בחל 

    בחיסול שיטתי של כל מה שאיים אפילו באופן עקיף או דמיוני על שלטונו?

     

    האם מארגני התערוכה מנסים ליחס להורדוס תכונות חיוביות נוספות?

    לשנות את הגישה שהאדריכלות שלו הייתה מונעת מרגשי הנחיתות של אישיותו

    ומהטירוף שהסעיר את רוחו?

    האם יצליחו הפרסומאים של המוזיאון לעשות מה שבניית אינסוף מבנים גדולים ומפוארים

    לא עשתה ולא הפכה אותו לשליט מוערך ע"י נתיניו להפך הם שלמו את המחיר היקר

    בגזל רכושם ואת מחיר הדמים בנפש שגבו המבצעים ההנדסיים.

     

    ''

     

    נקודת תורפה נוספת של התערוכה - היא לא מנסה בכלל להסביר את הידע ההנדסי יוצא הדופן

    שהיה ברשותו של הורדוס ולא  נמצא בידינו כיום...

    כבר היו מחוץ למוזיאון תערוכות בתקציב הרבה יותר צנוע

    שניסו לשחזר בפועל את שינוע האבן הענק ההורדיונית הכה מסיבית

    במשקל של טונות באמצעות חציבת האבן במקום גבוה ואז הסעתה

    בשביל עץ דומה למגלשה מתונה ועוד רעיונות שמנסים לנחש בהגיון כיצד

    הצליח הורדוס - ללא כלים כבדים - לבצע את המיזמים הארכיטקטוניים???!

     

    כל תערוכה חייבת לחדש, תערוכה רצינית אף צריכה להציג

    תפיסה מחדשת שלא הוצגה עד כה

    בדיוק כמו שכל מחקר אקדמי צריך להציג חידוש מקורי

    שאף מחקר לפניו לא הציג.

    על אחת וכמה שזה הצפייה מתערוכה יוקרתית במוזאון ישראל.

     

    הקבר של הורדוס איננו אטרקציה מחדשת כי כבר

    ראו אותו באתר הורדיון

    שבו התפאורה הרבה יותר מרשימה ועוצמתית אליבא דכולי עלמא 

    אז בנו סביב התערוכה

    שמבוססת על יחסי-ציבור נטולי כל קשר למציאות.

    מארגני התערוכה שבו הם מספרים

    שהתאהבו באישיותו המלבבת של הורדוס ההורס והמתוק...

     

    האם היחצני"ם לתערוכה משוכנעים 

    שאם יפרסמו עוד ועוד כתבות תדמית

    אולי נשכח את העובדה שהדבר המתוק היחיד

    אצל הורדוס 'האלמן המתאבל'

    היה הדבש שמרח על גופתה של מרים החשמונאית - השידוך

    המלכותי שהיה אמור לפתוח לו את לב העם

    ואת מיקומו המכובד בשושלת בית חשמונאי?  

    השידוך אומלל רווי כאב זה הצליח לפתוח להורדוס שער ענק והזוי

    למלכות יהודה - אך אולי מארגני התערוכה במוזיאון

    יצליחו לפתוח עבורו צוהר שכזה.

     

    עכשיו טוענים ההיסטוריונים החדשים שהיה להורדוס סיבה

    לחשוד בנאמנותה של החשמונאית

    שהחותנת המכשפה הסיתה אותה לחתור תחת בעלה המלך

    ולעזור לעלות לשלטון מנהיג מבית חשמונאי

    האם הניסיון הפתטי למרוח את באי התערוכה על מנהיג שנוי במחלוקת

    בקובץ פסלי שיש, אמבט אבן וקנקני יין משובח מסיציליה - משכנע או מרגיז...

     

    אפילו חידת האפרסמון - הבושם המיוחד שהופק בסודי סודות

    אך ורק בעין גדי שבים המלח

    שבגללו הסתכסך עם המלכה המצרית קלאופטרה  - נשארת

    בתערוכה לגמרי סתומה ולא נעשה כל

    ניסיון להציג איזה השערה חדשה,

    רעיון עכשווי חדש, שיכל היה להעניק לתערוכה ערך מוסף.

    הרי נעשו לאחרונה עשרות מחקרים על מקומו המרכזי והחשוב

    של הבושם הסודי

    ומיקומו הנדל"ני על דרך המשי - אז אין אף תאוריה חדשה

    שהיה ניתן לאמץ כתפיסה רעיונית מרעננת לתערוכה?

     

    האם יוצאים מהתערוכה עם תובנות 

    שגם בימינו אסור לתת כוח בידיו של אף שליט.

    עריצות מתפתחת כשאין מנגנוני שלטון חזקים

    דיים למנוע מההנהגה להתנהג כאילו מדובר

    במלך כל יכול שאיננו כפוף לכללים...  ?

    כנראה שזאת לא הייתה מטרה שסביבה בנו תערוכה אדריכלית 

    חסרת משקל סגולי  וללא ערך ממשי...

     עצוב (ואפילו מקומם כי זאת תערוכה ציבורית) לקלוט איזה פספוס...

     

     

    המקדש כבר לא היה ברוח הקדושה

    של היהדות עוד הרבה לפני החורבן הפיזי


    הטענה שהורדוס הוא הבנאי הכי גדול בהיסטוריה היהודית איננה מדויקת

    אלא סוג של שטיפות המוח של אוצרי מוזיאון ישראל

    לא תואם למציאות

    לייחס זאת להורדוס ביחסי הציבור של התערוכה.

     

    הורדוס כבנאי הגדול בהיסטוריה היהודית אך

    ורק מבין הממצאים הקיימים עד כה שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות

     וגובו במחקרים אקדמיים וכד'.

    אבל קדמו לו שליטים ומלכים שבנו מפעלי מים, ארמונות

    היכלי-קודש ועוד בהיקפים מרשמים לא פחות.

    שלמה המלך, אחאב עוזיהו

    כל החפירות הארכיאולוגיות שהתקיימו עד היום

    מעולם לא חדרו לשכבות היסטוריות עמוקות  יותר.

    לכן, אין לנו מידע מסודר

    ואמין מבחינה מדעית על מפעליה הבנייה

    של המלך עוזיהו או מפעלי המים של חזקיהו וכד'

    כמובן כשתהיינה שיטות משוכללות וטובות יותר

    יוכלו מגוון מדענים לחקור ולחשוף

    את אותן שכבות קדומות יותר מבלי לפגוע באילו שמעליהן.

     

    אפילו 'אורוות שלמה' זה סתם סתם כינוי... ולא ממצא ארכאולוגי מאושר

     

    ''

     

     

    נכון, הורדוס שיפץ הרחיב ופאר את הבית השני

    אבל לא למען העם היהודי או אלוהיו...

    אלא רק בכדי להרבות את הרושם בעיניי הגויים

     

    חזלנ"ו אמרו שמי שלא ראה את בניין הורדוס

    לא ראה בית יפה מימיו - כי מבחינה אדריכלית

    הורדוס בהחלט ידע היטב את העבודה ובעיקר ידע איך להרשים...

    אבל הם מאד מאד לא אהבו את הטיפוס

    ואת מעשיו המטורפים. כלומר לא הייתה כלפיו

    כלל אמביוולנטיות - האיש היה ונותר 'בלתי אנושי'

     

    הטראומה של חכמינו מהסגנון הרומאי של מלכותו

    והשימוש לרעה שעשה בעיר ירושלים ומבניה

    נותרה הרבה הרבה שנים אחר כך 

    ואולי גרמה לנכונות של ריב"ז כראש הסנהדרין

    לוותר באופן מודע ושקול על ירושלים

    ולהעדיף את יבנה הריקה מכל סממן של בניית הורדוס.

     

    שהורדוס בסופו של דבר היה רק בנאי כפייתי עלוב

    ולא איזה מודל של בונה בעל מעוף עם ראייה כוללת...

    כזה שמיעד את המבנים לטובת האנושות לרווחת העם.

    אפילו מפעלי המים הגרנדיוזים שהקים היו תמיד לצרכיו 

     ולמילוי שיגעונותיו הפרטים ואף פעם לא לצרכיי ציבור...

     

    אנחנו מלאים התפעלות ממפעליו המונומנטליים, שהעבידו בפרך 

    עשרות אלפי עבדים (מי שלא היה כסף לשלם מס) ופועלים שחורים

    נדכאים ושוכחים כמה קורבנות בנפש נקברו מתחת לאבנים הכבדות

    ואיזה מחיר דמים גבוה נאלץ העם שישב בציון לשלם עבורם 

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין