טוב אז היתה פדיחה, הפוסט פורסם ללא תוכן, העיניין בטיפול שורש מתקדם כמו שאתם רואים...

טוב אז נתחיל מהתחלה, פעם בדור הקודם של ההורים, הכל היה פשוט יותר, נפגשים לכמה פגישות, ואחרי כמה חודשים מתחתנים, הרבה יותר פשוט, יפה, רומנטי, ואולי, רק אולי יותר משעמם?...

 היום הכל הרבה יותר נגיש. אני, מנסה, מתנסה, גרה עם בן זוג, נפרדת, ושוב מנסה, והכל במין מרוץ מטורף שכאילו לא נגמר. רוצה תמיד להספיק לעשות, להספיק להכיר אנשים חדשים כל הזמן, להספיק לחוות כל רגע, גם אם לא עושים כלום. מנסה לטרוף את החיים בכל שנייה, לדעת, לחוות, להרגיש, לכתוב ,ליצור, לשמוח, לכאוב,לאהוב...

וכל הזמן שומעת על גירושין, על בגידות, ולא יכולה שלא לתהות, אין יותר נישואין נורמלים? זה או שמתגרשים או שבוגדים? לדעתי, הרבה אנשים מפסיקים להשקיע ברגע שיש את הטבעת ביד," כי היא כבר שלי, אז בשביל מה להשקיע" (גם לגברים וגם לנשים), הכל כבר "ברור מאליו "הרבה יותר מבעבר שרק גרתם יחד,  התשוקה הולכת ונמוגה, משהו חסר, משהו מת פה.. ואז הולכים לחפש בחוץ, הולכים לצוד/ לטרוף את החיים רק מזוית אחרת, ובעיקר מוותרים מהר מידי, מבינים פתאום שגירושין היא לא מילה גסה, ושזה אפשרי , ולא מטפלים בשורש הבעייה, פשוט מתירים את הקשר, ככה פשוט, ככה עצוב...

אני עדיין רוצה להאמין שזה קיים, שזה אפשרי, אבל זה קשה עם כל מה שאני שומעת מסביבי..

עדיין תוהה..

מה דעתכם? מעניין.