כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיגים

    פוסטים אחרונים

    0

    להיות אמא

    2 תגובות   יום שבת, 25/5/13, 13:02

    יש בי רעד

    למרות שהילדים כבר גדלו, 

    רובם עברו את העשרים.

    ואני עדיין  אוחזת בחבל הטבור,

    קשובה למנעד הרגש שבהם...

    בזמנים של עצבות

    שוקעת איתם

    מנסה לדלות אותם מטביעה,

    מחבקת,

    מתבלת בהגיון שנעדר ונדם. הלב שלי מלא בהם, בכמיהתם .


    בזמן התאהבות התרגשות אוחזת בי

    הלב הגואה, מתאהב יחד איתם...

    מתמוגגת

    באושרם, 

    בגילוי העולם המיוחד

    זה המגיע מן הספרים

    ויוצר לבבות בעיניים

    וחיוך סתמי.

     

    לא חשבתי שאהיה כזו, ולמרות הבקשות החוזרות ונשנות שעליי לשחרר

    מתכרבלת בתחושה הזו שלי

    אני אם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/13 15:42:

      צטט: חכם בלילה 2013-05-27 11:36:21

      מוכר. לי זה נראה הכי טבעי בעולם. לשחרר אומרים המבינים, לאהוב אומרים המרגישים. אולי דרך האמצע שהיא דרך הקבלה אותם כאנשים שלמים היא המתאימה. והכי קל זה להגיד לאחרים. חחח

       

      תודה לך... מרשמים נוחים אפשר להציע, למוח יש דרך הגיונית מופלאה אבל נתיבי הלב במיוחד כאשר מדובר בילדינו מספרים לנו דבר אחר לגמרי.

        27/5/13 11:36:
      מוכר. לי זה נראה הכי טבעי בעולם. לשחרר אומרים המבינים, לאהוב אומרים המרגישים. אולי דרך האמצע שהיא דרך הקבלה אותם כאנשים שלמים היא המתאימה. והכי קל זה להגיד לאחרים. חחח

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יונה_מ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין