כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    מדוע שעור נשים הכותבות בויקיפדיה כה נמוך?/מאת אלי אלון

    0 תגובות   יום שני, 27/5/13, 00:06

     מדוע הנשים לא משתפות?

     

    למאמר המלא http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-84240-00.html

     

    כנס אקדמיית ויקיפדיה שנערך בתחילת השבוע בהרצליה הוקדש לנושא מדוע שיעור הנשים הכותבות בויקיפדיה נמוך מאוד. חבר-דיון המורכב מנשים מהאקדמיה ומהתקשורת ניסה למצוא הסבר לתופעה זו. אחת ההשערות שהועלו: השיח המעט אלים בויקיפדיה מרחיק נשים מכתיבת ערכים בה

    מאת:אלי אלון

     

    מדוע שיעור השתתפותן של נשים בויקיפדיה כה נמוך? - זהו אחד הנושאים המרכזיים שנדונו בכנס אקדמיית ויקיפדיה שנערך השבוע (א', 2.6.13) במרכז הבינתחומי הרצליה.

    במסגרת הכנס פורסם סקר שנערך בקרב המשתמשים הרשומים בלבד בויקיפדיה העברית, בו השתתפו 320 עורכים (עקב מגבלות טכניות לא נבדקה רמת הפעילות של אותם משתתפים בסקר) וממנו עולה כי 23% מהמשיבים העידו על עצמן כעורכות, ו-76% כעורכים. יצוין כי תוצאות של סקר עורכים אחר שנערך לפני כשנה בכלל מיזמי ויקימדיה (ויקיפדיה) בעולם העידו על כ-15% עורכות. במילים אחרות, לפי סקרים אלה, מצבנו בישראל טוב יותר, אבל צריך לבחון את הסקר בפרופורציה הנכונה, ונראה כי הוא לא מקיף, רחב ומייצג דיו. ובכל מקרה, אין ויכוח כי שיעור הנשים הכותבות ועורכות בויקיפדיה נמוך מאוד, ולפי הערכה נע בין 20-15 אחוז.

    איציק אדרי, יו"ר עמותת ויקימדיה ישראל, אומר: "מספר הנשים הנמוך בויקיפדיה, וזה לא משנה אם מדובר על 10, 25 או 30 אחוז, צריך להטריד כל אחד מאיתנו בקהילת העורכים בויקיפדיה".

    שיח אלים משהו

    במסגרת הכנס נערך חבר-הדיון (פאנל): עיינו ערך "נשים" או מדוע נשים כמעט לא כותבות באינטרנט. המשתתפות בו, אגב, כולן נשים, דנו בתופעה והתמקדו בסיבות, בהשפעות ובתוצאות של שיעור הכותבות הנמוך בויקיפדיה, וכן התקיים דיאלוג במטרה ליצור פלטפורמה לשינוי מצב זה.

    כמה מהמשתתפות בחבר-הדיון הביעו סברה, כי הסיבה להיעדר נשים בויקיפדיה היא השיח בויקיפדיה שהוא מעט אלים, ואלימות גברית קשה לנשים אז הן יוצאות ממנה. אחרות טענו כי הממשק הטכנולוגי בויקיפדיה לא פשוט ולא ידידותי להן. כמה מהמשתתפות בדיון ציינו והדגישו כי היעדר נשים בויקיפדיה ותיעוד רק נרטיב אחד בחברה, של גברים, מעוות את החברה וההיסטוריה. והנה כמה מהדעות שהביעו המשתתפות בחבר-הדיון.

    "השינוי - ע"י נשים מבפנים"

    שאולה הייטנר, חברת ועד באיגוד האינטרנט הישראלי, אמרה: "החוויה שיצאתי איתה מויקיפדיה היא מאוד לא נעימה, השיח בויקיפדיה הוא לא פשוט, הוא אפילו קצת אלים, ואלימות גברית קשה לנו אז אנחנו יוצאות ממנה. וזה קשה".

    קרין נהון, חוקרת ומרצה בתחום פוליטיקה של המידע, אמרה כי "ויקיפדיה כיום היא אחד ממקורות המידע החשובים ביותר, היא מתעדת את החברה שלנו בכללותה, ואם אתה מתעד רק נרטיב אחד, של גברים, אתה מעוות את החברה וההיסטוריה".

    יעל מרון, חברת הוועד המנהל של ויקימדיה ישראל ועורכת בויקיפדיה העברית: "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו על מי האחריות לשנות את המצב הזה. אף אחד לא חושב שנשים צריכות להפוך להיות גברים כדי להיכנס ולהשפיע בויקיפדיה, ולכן השינוי הזה צריך לבוא על-ידי נשים מבפנים, כמו בכל אחד מהתחומים בהיסטוריה שנשים הן אלה שעשו את השינוי".

    דאגלס איטו, עורכת בויקיפדיה: "נשים משאירות נשים בויקיפדיה. אומנם הערך הראשון שלי נמחק על-ידי אישה אחרת, אבל זה השאיר אותי שם. ניסיתי שוב בגלל שמיד אחרי מחיקת הערך, העורכת שמחקה פנתה אלי והציעה לי עזרה בדף השיחה".

    נשים נוספות שהשתתפו בחבר-דיון זה: רונית הבר, עורכת ראשית מגזין סלונה, וד"ר עמית לביא דינור מהמרכז הבינתחומי הרצליה, שהנחתה את חבר-הדיון.

    אורחת כבוד באירוע הייתה ח"כ עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, שבירכה על קיום הדיון וסיפרה כי ניסתה להכניס לערך על אודותיה בויקיפדיה את העובדה שהיא סבתא, אולם העורך או העורכת בויקיפדיה מחק/ה עובדה זו. "מי קובע מה חשוב ומה לא?" שאלה.

    ידע ייחודי בידי הנשים

    קדמה לחבר-הדיון בכנס הרצאתה של בישאקה דאטה מהודו, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה הנמצאת בארץ והנה מעט מן הדברים שאמרה בהרצאתה: "לנשים יש בעיה להשלים עם כך שדעתן האישית חשובה. בהודו למשל, עיתונאיות יכלו לדווח ולכתוב אבל הן לא שאפו לכתוב את טור המערכת בעיתון. אנחנו לא מעריכים מספיק את הידע שנשים יכולות לספק, ולא, לא מדובר רק באופנה ובאוכל. באופן מסורתי למשל, נשים בעבר היו אחראיות על חקלאות, תזונה והן כן מחזיקות בידע חשוב. עדיין זה 'פער הידע' - הן לא מבינות שהן מחזיקות בידע ולא מכירות בכך כידע".

    בהתייחס לנתונים שהוצגו בכנס על מספר העורכות בויקיפדיה אמרה בישאקה: "זה צר מדי להסתכל על מספר העורכות רק כאחוזים. אנחנו לא מחפשים להעלות את מספר הנשים הכותבות בויקיפדיה רק כדי להגיד שיש לנו הרבה נשים שכותבות. אני רוצה שנחשוב על התרומה של נשים כבני אנוש שמביאים מידע וידע מהזווית האישית שלהן. אנחנו רוצים שהן יגיעו משום שמשימתנו היא לאפשר גישה לידע האנושי, לא רק הידע הגברי. כמו שאנחנו רוצים מגוון של עורכים מרחבי העולם כדי שכל אחד יביא זווית שונה וייחודית, כך גם אנחנו רוצים יותר נשים כותבות. כי מהיכן שאתה בא, כך אתה מביא איתך משהו שונה ואחר וייחודי".

    בישאקה, שהיא גם המייסדת של ארגון Point Of View, מלכ"ר בהודו המקדם את נקודות המבט של נשים באמצעות תקשורת, אמנות ותרבות, סיפרה על הפערים בהזדמנויות שניתנות לגברים ולנשים, במיוחד במדינות מתפתחות: "אנחנו חיים בחברה שבה עדיין בנות מורגלות להקריב את מטרותיהן ושאיפותיהן לטובת הגברים. כשלמשפחה יש כסף לשלוח רק תלמיד אחד ללמוד באקדמיה, לרוב יעדיפו להשקיע בבנים ולא בבנות. כשיש מחשב אחד בבית, רוב הפעמים הוא יהיה בחדר של הילד ולא של הילדה. זה פער שקשה לנו להתנתק ממנו".

    דרג את התוכן:

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות