כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    על הסמוי הנוכח

    59 תגובות   יום שני, 27/5/13, 23:22
     
    לא זוכרת מתי ואיפה קראתי,  שמקורות השראתו של דוסטוייבסקי, היו ידיעות במדור הפלילים בעתונות היומית.

     (אגב, השכחה הזאת  שלי -  לא ברור, האם היא ראשיתה של  הסיניליות שאו טו טו, או שסוף סוף הפנמתי את המלצתו של קירקגור, שהעולם חוגג לו יום הולדת מאתיים, לשחרר עבר, להיות אדון לזכרונות.  אף שגם היום אינני בטוחה,  אם אדונית או  שפחה אני לעבר, בגלל אותה שכחה, ימח שמה.)

     

    דוסטוייבסקי היה גוזר מהעתון  מה שמשך את תשומת ליבו ומספרים, שאפילו  ה"חטא ועונשו" מבוסס על רצח שארע.

     

    ואם דוסטוייבסקי כך,  אני הקטנה גם כן גוזרת  מיני ידיעות , לא רק במדור פלילים, אלא בעוד מדורים,  וכבר הצטברו לי תלי תלים של קלסרים עם ידיעות, שעוד יגיע יומן ויומי. אני מקווה.

     

    "עיירת נופש שטבעה חזרה לפני הקרקע" גזרתי מתוך ידיעה  של אי.פי  ב"הארץ" מ-12 במאי 2013.

    העיירה טבעה  לפני 25 שנה וחזרה לפני הקרקע לפני כשלוש שנים.

    תסלח לי בונבנייטה, חברתי בקפה ,  שכתבה גם היא על העיירה ויז`ה אֶפֶּקוּאָן  (Villa  Epecuén  בספרדית)  בארגנטינה -  לפניי.

     

    אפקואן, שנמצאת במחוז בואנס איירס, והיתה בעבר עיר נופש על שפת אגם, החלה להתגלות מחדש כבר ב-2009 והיום מושכת אליה עיר הרפאים סקרנים, טיילים ותיירים הרבה.

    בלינק הרצ"ב מראות של אפקואן שעולה מעולם השכחה -  מציאות שעולה על כל דמיון:

     

     http://www.theatlantic.com/infocus/2011/07/the-ruins-of-villa-epecuen/100110

     

    בקוראי את הידיעה ראיתי לנגד עיני את מחוזות פומפיי, אבל עוד לפני פומפיי רקדו בראשי "הערים הסמויות מן העין" של איטלו קאלוינו*, שנסתתרו במוחי העמוס, איפשהו מתחת לתאים האפורים, ופתאום צצו להם מבור השכחה, והיתה להן עדנה. בזכות אפקואן  זכרתי את טעמן, אף שנסתתרו מן העין, הן נוכחות ועוצמתן בי, פי שבעים ושבעה.

     

    כך מתאר קאלוינו  את העיר טקלה:

    "אלה המגיעים לטֶקְלָה, יוכלו לראות אך מעט מן העיר, שכמו מסתתרת מאחורי גדרות־הכלונסאות ובד השקים, הפיגומים, שלדי המתכת,  גשרי־העץ התלויים והמשתלשלים מֵחֲבָלִים או הנמתחים בכַּנוֹת, וגם מאחורי סולמותורשת של חוטי־ברזל. אם תשאל: "מדוע מתמשכת הבנייה של טקלה זמן כה רב?" יענוהתושבים, מבלי שיחדלו לרגע מלהרים דליים, לשלשל חוטי־אנך, ולהניע מעלה־מטה מברשות ארוכות: "כדי שההרס לא יוכל להתחיל." עוד תשאלו האם חוששים הם שמא ברגע שיסירו את הפיגומים תתחיל העיר להתפרק ולהישבר לרסיסים, והם יוסיפו בחיפזון, בלחישה, "לא רק העיר."

    לפי פרושו של יפתח גולדמן, תושביה של טקלה, הם בנאים, אבל לא עיר הם בונים, אלא את עצמם. הם בונים, את עצמם כאנשים בונים.  גולדמן שואל, היש דבר יפה מחיים של יצירה בלתי פוסקת, ומיד הוא מסייג ושואל, היש דבר נורא יותר מחיים של עמל שאין לו תכלה.

    על אוטאביה כותב קאלוינו:

    "... אספר עכשיו כיצד אוֹטָאבְיָה ,  עיר של קורי־עכביש, עשויה. ישנה תהום בין שני הרים תלולים: העיר תלויה על בלימה ,קשורה לשני הרכסים בחבלים, שלשלאות וגשרים עיליים. מהלכים שם על גבי קורות־עץ, משגיחים יפה שכף־הרגל לא תדרוך בחללים, או שנאחזים בחוליות של רשתות־הקנבוס. מתחתנו אין מאומה בעומק של מאות על מאות מטרים; כמה עננים חולפים שם למטה; בקושי רב ניתןלהבחין בתחתית־התהום.
    זהו בסיסה של העיר: הרשת המשמשת למעבר ולתמיכה . כל היתר, במקום שיתנשא כלפי מעלה, תלוי מלמטה..."

    "חייהם של תושבי אוטאביה, התלויים על פני התהום, בטוחים כלשהו יותר מחיי תושביהן של ערים אחרות. הם יודעים שהרשת לא תוכל לשאת יותר ממשקל מסוים."

     

    וגולדמן מפרש: כל בני האדם, בכל הערים, חיים על פי תהום. יתרונם של תושבי אוטאביה הוא, שהם יודעים זאת. 

     

    גם לי יש איזו עיר סמויה מן העין, מאלאוורה שמה, שחלמתי וכתבתי אותה בספורים. ("תום עובר  ממאלאוורה לאשדוד", "איך הייתי לסופרת" ו-"לאמסטרדם (או קוּריקוּלוּם וִיטֶה)" שלושתם  מתוך "שאון מותו של שימק", אסתר ויז`בצקי זיו, עם עובד)

     

    אז מהו הסמוי הזה. ואם הוא סמוי איך הוא נוכח.

    למה אנחנו נמשכים כל כך אל הסמוי ואל  הבלתי נראה, ואל המכוסה ואל החומק מהגדרה.

     למה כל הדברים שבאמת חשובים לנו, הם אלו הסמויים מן העין  והחומקים מהגדרה, כמו אהבה ואלוהים, כמו החיים והמוות, כמו החיוניות והסקסאפיל, כמו בריאה וכמו יצירה, ולמה כל הסמוי הזה, והבלתי יודע והבלתי ידוע, אבל הנוגע בקצות הידיעה מסקרן כל כך וממלא את ליבנו געגועים אין סוף.

     

    אבן שושן מפרש, שסמוי (מלשון סמה, סמא) הוא עיור , מוכה עוורון או נעלם, נסתר ובלתי נראה. הוא מצטט את תענית ח` ,  "אין הברכה  מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". 

     

    לא רק אצלינו במקורות כך - אלא כך גם במיתוס היווני, שנתגלגל לטרגדיות הגדולות,  בדמות תרזיאס הנביא העיוור. למרות עיוורונו ואולי בזכותו, דווקא הוא  האיש הרואה בעיר תביי.

    ואדיפוס המלך, מה הוא עושה, כשהוא מבין סוף סוף  את  מעשיו,  הוא מעוור את עיניו. כעיוור הוא רואה את שלא ראה בראותו.

     

    לא רק איטלו קאליונו, שראה בעיני רוחו וקרא לילד בשמו "הערים הסמויות מן העין", גם וו.ג. זבאלד*,  הוא סופר של הסמוי מן העין.

    בשונה  מקאלוינו הוא הטייל, התייר האולטימטיבי, שסובב באירופה ומחפש עקבות ורחשים תת קרקעיים  של עולם שהיה ואבד במלחמות, במלאכת ההרס הגדולה שלה אחראי האדם. הוא תר אחרי אנשים, ערים, בנינים וטירות, שהיו ונעלמו מן העולם ומן העין, ורק מי שקשוב, יכול לשמוע את "קול דמי אחיך..."  את לחשם הקורא אליו מן האדמה. רק מי שקשוב יכול  להתחקות אחרי העקבות ואולי להקים לפחות בעיני רוחו מצבה לעולם שנמחק במחי יד על ידי זולתו.

     

    בעצם, לא רק קאלוינו וזבאלד,   אלא כל יוצר, סופר, אמן, פילוסוף, נביא ובכלל כל אדם באשר הוא אדם, מרגע שגורש מגן העדן וטעם את טעם הידיעה, לא די לו. הוא רוצה עוד ועוד, כי הידיעה היא קצה קצהו של הסמוי מן העין, של הבלתי ידוע והבלתי מפוענח, של זה שאנחנו מנסים לתפוס, להבין, של הבלתי נגלה שאנחנו מחפשים את התגלותו תמיד.

     

    הסמוי מן העין הוא הנוכח הגדול מכל בחיינו.

     

    ''

    ''

    בצלומים: הסמוי מן העין שליווה אותנו בדרך מהגלבוע ב-16.3.2013 לפנות ערב, אף פעם קודם לכן לא ראיתי ענן מתנשא לאורך

     

     * איטלו קאלוינו  ( Italo Calvino 1923- 1986 ) -  סופר איטלקי יליד קובה, רבים מספריו תורגמו לעברית, ביניהם, "אבות אבותינו", "הערים הסמויות מן העין", "אם בלילה חורפי עובר אורח". מה מאפיין את כתיבתו של קאלוינו. לא העלילות דווקא, אלא סימני השאלה, או במלים אחרות החתירה לגעת, לשוא כמובן, בסמוי מן העין.

     

    *וו.ג. זבאלד (1944-2001 Winfried Georg Sebald) סופר, מבקר, מסאי ומרצה גרמני. חי מרבית חייו באנגליה, אולי ברח מ"קול דמי אחיך.." שזעק אליו על אדמת גרמניה בקול רם מדי. מגיל שמונה עשרה, משנתודע לשואת היהודים עסק בנושא ההשמדה בכל ספריו , תוך חקירת הזכרון התרבותי של אירופה. מספריו: אוסטרליץ, המהגרים, טבעות שבתאי.

     

    כתבה וצלמה: באבא יאגה

     

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/6/13 13:39:

      צטט: mezra 2013-06-03 07:17:46

      הפוסט והצילומים מקסימים- יישר כח

      תודה, מאיר, אתה נדיב במחמאות

       

        3/6/13 07:17:
      הפוסט והצילומים מקסימים- יישר כח
        1/6/13 16:07:

      צטט: פרודת רשתית 2013-06-01 15:09:59

      חיברת, כמו תמיד, כל כך יפה בין הנושאים ואכן הסמוי מרתק יותר מן הגלוי למרות שחפירה בגלוי חושפת בפנינו כמה סמוי מסתתר מאחורי הגלוי

      תודה רבה. נכון, אין גלוי, שאין סמוי מאחוריו

       

        1/6/13 15:09:
      חיברת, כמו תמיד, כל כך יפה בין הנושאים ואכן הסמוי מרתק יותר מן הגלוי למרות שחפירה בגלוי חושפת בפנינו כמה סמוי מסתתר מאחורי הגלוי
        31/5/13 22:28:

      צטט: Eroit 2013-05-30 21:56:41

      בכיף הייתי נוסע לאפקואן לנופש, לפחות עכשיו אין בעיה של מקום במלונות... לגבי "מהו הסמוי" אני מתחבט לעיתים קרובות, מה נראה, מה ידוע, האם מספרים לנו את האמת. האם זה טוב לדעת את כל האמת? שיהיה לך סוף שבוע נעים.

       

      האם מספרים לנו את האמת- בדרך כלל לא, זה טיבם של מספרים וספורים

      האם זה טוב לדעת את האמת - שאלה, לפעמים כן, לפעמים לא. שבת טובה.

        30/5/13 21:56:
      בכיף הייתי נוסע לאפקואן לנופש, לפחות עכשיו אין בעיה של מקום במלונות... לגבי "מהו הסמוי" אני מתחבט לעיתים קרובות, מה נראה, מה ידוע, האם מספרים לנו את האמת. האם זה טוב לדעת את כל האמת? שיהיה לך סוף שבוע נעים.
        30/5/13 21:41:

      צטט: KLGERY סוכן נדל 2013-05-30 19:38:17

      לרוב יותר הסמוי מהגלוי. דוסטויבסקי סופר דגול, והתמונות יפות מאוד סופ"ש מקסים

      תודה, גם לך סופ"ש נהדר

       

        30/5/13 19:38:
      לרוב יותר הסמוי מהגלוי. דוסטויבסקי סופר דגול, והתמונות יפות מאוד סופ"ש מקסים
        30/5/13 18:02:

      צטט: גילהסטחי 2013-05-30 16:24:05

      לעתים נדמה שהנסתר רב על הגלוי, דבר הגורם לידע העולם שלנו לניסיון ולחוויות שצברנו להשלים פערים.

      נכון, אני חושבת שהנסתר רב על הגלוי וגורם לנו לרצות לגלות ולחתור אליו עוד ועוד

       

        30/5/13 16:24:
      לעתים נדמה שהנסתר רב על הגלוי, דבר הגורם לידע העולם שלנו לניסיון ולחוויות שצברנו להשלים פערים.
        30/5/13 13:00:

      צטט: חני של הים 2013-05-30 11:33:56

      "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין" סנט אכזופרי בשמו של הנסיך הקטן

      תודה רבה שצטטת והוספת

       

        30/5/13 13:00:

      צטט: צלילי הלב 2013-05-30 11:11:22

      הסמוי מתברר שזה החומר האפל שמחזיק את החומר הנראה ביקום, או האנטי חומר שבזכותו מתקיים החומר עצמו. כך האדם, כך הפילוסופיה של החיים, בתהליך ניתנה הברכה ולא במוגמר. פוסט נהדר אלאונורה, תודה רבה.

      יפה מאד התוספת שלך בענין החומר והאנטי חומר. תודה

       

        30/5/13 12:59:

      צטט: BeitAdam 2013-05-30 10:36:22

      בסמוי מתגלים המרחבים הפנימיים

      ללא ספק, אם כי תמיד אני מעדיפה את הספק

       

        30/5/13 11:33:
      "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין" סנט אכזופרי בשמו של הנסיך הקטן
        30/5/13 11:11:
      הסמוי מתברר שזה החומר האפל שמחזיק את החומר הנראה ביקום, או האנטי חומר שבזכותו מתקיים החומר עצמו. כך האדם, כך הפילוסופיה של החיים, בתהליך ניתנה הברכה ולא במוגמר. פוסט נהדר אלאונורה, תודה רבה.
        30/5/13 10:36:
      בסמוי מתגלים המרחבים הפנימיים
        30/5/13 08:49:

      צטט: Benj 2013-05-29 23:08:40

      הסקרנות מובילה אל הסמוי

      נכון מאד, תודה

       

        29/5/13 23:08:
      הסקרנות מובילה אל הסמוי
        29/5/13 20:54:

      צטט: קביאר 2013-05-29 19:29:00

      מראות סוריאליסטים להפליא והפער בין המראה האווירי שנותן תחושה של עיר לבין המראה מקרוב מצמרר

      כן, זה ממש נכון

       

        29/5/13 20:53:

      צטט: קביאר 2013-05-29 19:27:02

      ראשית, אני חייבת לכתוב מספר דברים בטרם אשכח. ניסיתי ללכת בשיטה המשחררת את הזכרון. גיליתי שהבעייה היא שהחלקים המשתחררים הם לא תמיד אילו שהייתי שמחה להפטר מהם ודווקא הזכרונות הרחוקים מקבלים יותר מקום בשל השחרורים שלי. אז לא בטוח שזה כדאי. משהו אמר לי פעם שאם רוצים לשפר את הזכרון צריך לישון כי כשישנים המוח משחרר מידע וזכרונות מיותרים ומפנה מקום לחשוב באמת. הואיל ואנשים מבוגרים ישנים פחות הם שוכחים יותר

      שנית, את גלווינו ניסיתי מספר פעמים לקרוא ולא צלחתי. מודה. לא יודעת מה זה אומר עלי. אולי שאני לא מוכנה להתאמץ בשביל לחדור למשמעויות של הסופר? אולי שאני לא מתוחכמת ואולי שאני פשוט לא אוהבת את הסגנון

      ובאשר לעיר ששבה והתגלתה. כמה חבל שלא ידעתי זאת בביקורי בבואנוס איירס. הייתי הולכת לראות. מעניין אם גם כל מיני נעדרים מתקופות חשוכות יתגלו בעקבות העיר הצפה

      תודה, קביאר, עם קאלוינו, או שרץ או שלא הולך בכלל. אצלו המלים לא מעבירות משמעות, אלא מסתירות אותה. כמו מראות בחלום.

      הנעדרים לא יצופו, אבל זכרם כן.

       

        29/5/13 20:49:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2013-05-29 13:45:41

      הנסיך הקטן כבר דיבר על הדברים הסמויים מן העין. גם אני קראתי על העיר האבודה ונזכרתי בפומפי

      כן, נכון, שוש

       

        29/5/13 19:29:
      מראות סוריאליסטים להפליא והפער בין המראה האווירי שנותן תחושה של עיר לבין המראה מקרוב מצמרר
        29/5/13 19:27:

      ראשית, אני חייבת לכתוב מספר דברים בטרם אשכח. ניסיתי ללכת בשיטה המשחררת את הזכרון. גיליתי שהבעייה היא שהחלקים המשתחררים הם לא תמיד אילו שהייתי שמחה להפטר מהם ודווקא הזכרונות הרחוקים מקבלים יותר מקום בשל השחרורים שלי. אז לא בטוח שזה כדאי. משהו אמר לי פעם שאם רוצים לשפר את הזכרון צריך לישון כי כשישנים המוח משחרר מידע וזכרונות מיותרים ומפנה מקום לחשוב באמת. הואיל ואנשים מבוגרים ישנים פחות הם שוכחים יותר

      שנית, את גלווינו ניסיתי מספר פעמים לקרוא ולא צלחתי. מודה. לא יודעת מה זה אומר עלי. אולי שאני לא מוכנה להתאמץ בשביל לחדור למשמעויות של הסופר? אולי שאני לא מתוחכמת ואולי שאני פשוט לא אוהבת את הסגנון

      ובאשר לעיר ששבה והתגלתה. כמה חבל שלא ידעתי זאת בביקורי בבואנוס איירס. הייתי הולכת לראות. מעניין אם גם כל מיני נעדרים מתקופות חשוכות יתגלו בעקבות העיר הצפה

      הנסיך הקטן כבר דיבר על הדברים הסמויים מן העין. גם אני קראתי על העיר האבודה ונזכרתי בפומפי.
        29/5/13 12:22:

      צטט: יסינראל 2013-05-29 11:12:34

      המשוב שלי הוא רק לטקסט. כרגיל, התמונות בפוסט שלך לא מפליגות עד לסין. מצא חן בעיני מאוד החיבור בין הזיכרון הנטוש והערים האבודות, שכן-לא עולות על פני השטח. נראה לי שהערים הסמויות הן קצה קרחון של יבשות גדולות. יבשות פיזיות ומטפיזיות. לקחת אותנו למאה שעברה ולאירופה. בהתחלה הושמדו אנשים. מיליונים. אחר כך השמידו את הזיכרון "אנחנו נשכח את הכל. נשכח הכל וניסע לאמריקה" [ציטוט מהסיפור "חגיגת האירוסין של חיותה" מאת סביון ליבריכט]. תהליך האובדן נמשך: היבשת מחליפה זהות. אחר כך כשתעלה שוב, יום אחד, היא עשויה להיראות הזיה, תלויה, שריד של אובדן. לקחת אותי רחוק, באבא יאגה

      שמחה שהפלגת עם המלים שלי.

       

        29/5/13 11:12:
      המשוב שלי הוא רק לטקסט. כרגיל, התמונות בפוסט שלך לא מפליגות עד לסין. מצא חן בעיני מאוד החיבור בין הזיכרון הנטוש והערים האבודות, שכן-לא עולות על פני השטח. נראה לי שהערים הסמויות הן קצה קרחון של יבשות גדולות. יבשות פיזיות ומטפיזיות. לקחת אותנו למאה שעברה ולאירופה. בהתחלה הושמדו אנשים. מיליונים. אחר כך השמידו את הזיכרון "אנחנו נשכח את הכל. נשכח הכל וניסע לאמריקה" [ציטוט מהסיפור "חגיגת האירוסין של חיותה" מאת סביון ליבריכט]. תהליך האובדן נמשך: היבשת מחליפה זהות. אחר כך כשתעלה שוב, יום אחד, היא עשויה להיראות הזיה, תלויה, שריד של אובדן. לקחת אותי רחוק, באבא יאגה
        29/5/13 08:54:

      צטט: philia 2013-05-29 00:10:43

      אכן מראות מדהימים. אני למשל נורא מאמינה בפתקים [גם כאלה שלא רושמים] היום אפילו דברתי עליהם, קצת בגללך. כלומר בזכותך... יש לי עדים! נשיקה

       

      לא מפתיע, הרי אנחנו עם הצעטאלעך ד'מדורייתא!

       

        29/5/13 00:10:

      אכן מראות מדהימים. אני למשל נורא מאמינה בפתקים [גם כאלה שלא רושמים] היום אפילו דברתי עליהם, קצת בגללך. כלומר בזכותך... יש לי עדים! נשיקה

        28/5/13 22:25:

      צטט: אב10 2013-05-28 18:30:13

      הסמוי מן העין הוא הנוכח הגדול מכל בחיינו.

       

      ואתי למדו שאין הברכה מצויה אלא בסמוי מן העין.

       

      נו, מצוין, למדו אותך טוב

       

        28/5/13 22:23:

      צטט: imsen 2013-05-28 16:32:22

      אולי לים נמאס כבר שבונים לו עיר ליד הבית... ואולי לא בכדי מכונים אבירי הנדל"ן 'כרישים', נראה אותם על כרישים!...

      כדי שיוכלו לשחות, אהה?

       

        28/5/13 22:22:

      צטט: life3 2013-05-28 12:05:13

      לא סנילי.....ממש לא.....

      מי, אתה או אני, חיים?

       

        28/5/13 22:21:

      צטט: איציק אביב 2013-05-28 11:53:37

      מעניין ומחדש.

      תודה, איציק

       

        28/5/13 22:20:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2013-05-28 10:51:20

      פוסט יפה, במיוחד רעיון חיפוש הנסתר המתגלה.. האין המילים עצמן, כסות למציאות נסתרת?

       תודה, ישראל, ודאי שכן. מכסות על התהום

       

        28/5/13 22:18:

      צטט: דליהו 2013-05-28 10:19:26

      תמונות יפות,ועל העיורון כדאי לקרוא את על קברים וגיבורים של ארנסטו סבתו.

      תודה, דליה, לא קראתי, בודאי אגיע פעם  גם אליו

       

        28/5/13 22:17:

      צטט: צוריאל צור 2013-05-28 10:07:04

      באופן טבעי, הסמוי מן העין תמיד יותר מרתק ומעסיק את הדמיון והמחשבות - מהגלוי.

      אנשים תמיד נמשכו לחפש יבשות חדשות או אבודות (אטלנטיס) או אוצרות חבויים (ארון הברית של בית המקדש) וכו'.

      והתמונות פשוט נהדרות :)

      כן זה נכון. תודה רבה

       

        28/5/13 22:16:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-05-28 09:41:13

      יפה כתבת. גם אצלנו עיר נסתרת תחת הים ליד קיסריה, כך ספרו לי בביקור בהיפודרום שנחשף שם באקראי.

      תודה רבה, אולי גם זאת תעלה מתהום הנשיה

       

        28/5/13 18:30:

      הסמוי מן העין הוא הנוכח הגדול מכל בחיינו.

       

      ואתי למדו שאין הברכה מצויה אלא בסמוי מן העין.

        28/5/13 16:32:
      אולי לים נמאס כבר שבונים לו עיר ליד הבית... ואולי לא בכדי מכונים אבירי הנדל"ן 'כרישים', נראה אותם על כרישים!...
        28/5/13 12:05:
      לא סנילי.....ממש לא.....
        28/5/13 11:53:
      מעניין ומחדש.
      פוסט יפה, במיוחד רעיון חיפוש הנסתר המתגלה.. האין המילים עצמן, כסות למציאות נסתרת?
        28/5/13 10:19:
      תמונות יפות,ועל העיורון כדאי לקרוא את על קברים וגיבורים של ארנסטו סבתו.
        28/5/13 10:07:

      באופן טבעי, הסמוי מן העין תמיד יותר מרתק ומעסיק את הדמיון והמחשבות - מהגלוי.

      אנשים תמיד נמשכו לחפש יבשות חדשות או אבודות (אטלנטיס) או אוצרות חבויים (ארון הברית של בית המקדש) וכו'.

      והתמונות פשוט נהדרות :)

      יפה כתבת. גם אצלנו עיר נסתרת תחת הים ליד קיסריה, כך ספרו לי בביקור בהיפודרום שנחשף שם באקראי.
        28/5/13 09:02:

      צטט: קוביקוב 2013-05-28 08:49:44

      מרתק!

      תודה רבה, משמח

       

        28/5/13 09:01:

      צטט: עמנב 2013-05-28 08:44:01

      מעניין ומרתק, אלאונורה, וחושף עושר תרבותי ותהיות, שספק אם ניתן להפוך אותן מ"סמוי" ל"נוכח", ואולי גם לא צריך. גם אני מעולם לא ראיתי ענן מאונך! כל טוב, עמוס.

      תודה, עמוס, ללא ספק, אי אפשר, יש לו תכונה לסמוי, הוא כמו האופק, ככל שמתקרבים הוא מתרחק

       

        28/5/13 08:49:
      מרתק!
        28/5/13 08:44:
      מעניין ומרתק, אלאונורה, וחושף עושר תרבותי ותהיות, שספק אם ניתן להפוך אותן מ"סמוי" ל"נוכח", ואולי גם לא צריך. גם אני מעולם לא ראיתי ענן מאונך! כל טוב, עמוס.
        28/5/13 08:04:

      צטט: א ח א ב 2013-05-28 07:31:46

      פוסט מצויין. אוסיף לרשימה את "על העיוורון" של סראמאגו.

      תודה, אחאב. כן "העיוורון" נכנס לקטגוריה. אני אישית כל זמן הקריאה בו, עלה בי קבס.

       

        28/5/13 08:02:

      צטט: ~בועז22~ 2013-05-28 07:03:45

      מייד עלתה במוחי, בבל ובוניה, אלא שלהם

      הייתה תכלית: שראשו ייגע בשמיים...

      אף שתכלית מעין זאת נדונה להיכשל כמעט

      מראש, התמידו בוניה לבנותה. גם גורלה

      היה מר...

      ואולי זאת הסקרנות הטבועה בנו, בני האדם:

      הסקרנות לדעת את שאיננו יודעים, לראות

      את הנסתר והחבוי, להתנסות במה שטרם

      חווינו...

      ואולי זה הטבע האנושי, שהוא פשוט עד אימה:

      לעשות את שטרם נעשה.

      (-:

      רשומה נהדרת!!!

      תודה, בועז, כן בבל היא דוגמא נוספת, חשובה, מענינת, מיתית ובראשיתית. המניע ללא ספק דומה. האמת, כל תכלית נדונה לכשלון, נדמה לי שצ'רצ'יל אמר, שהמשיגים הם מי שמצליחים לעבור מכשלון לכשלון בלי להתייאש.

       

        28/5/13 07:58:

      צטט: עופר לבבי 2013-05-28 06:56:36

      ראשית תודה,

      גם על הצילומים הנפלאים וגם על התזכורת - הערים הסמויות מעיין ליוו אותי במשך שנות העשרים שלי, וכמו כל דבר, גם הם נעלמו לי. וכמו העיר הארגנטינאית, פתאום הופיע הספר הזה, בזכותך, שוב לתודעה....
      אהבתי מאוד את הפוסט.

       

      "ולמה כל הסמוי הזה, והבלתי יודע והבלתי ידוע, אבל הנוגע בקצות הידיעה מסקרן כל כך וממלא את ליבנו געגועים אין סוף."

      הטרום גילוי נפלא בזכות הגילוי. הסמוי מהעין מקבל עוצמה בגלל שמשהו נתגלה וגורם לנו להתחיל להבין, להרגיש, לקרות... כמו ביצירה - זה נמצא בפנים, ואז בוקע ומפציע.

      העוצמה שבעצם הכמעט גילוי מפעימה.

       

      יופי שהזכרתי לך. תודה, שהוספתעל הטרום גלוישבזכות הגלוי, או הפוטנציה של הגלוי,לא חשבתי על זה. זה נכון. 

        28/5/13 07:53:

      צטט: shabat shalom 2013-05-28 06:19:48

      והאם אפשר לגלות את הסמוי מן העין או נידונו לא לדעת כדי שיהיה מה לחפש? להסתקרן? (כמו ה"בנאים") אני חושב שלא. אני חושב שאת הגילוי רוקמים להם (בשבילינו) המשוררים, הסופרים, הציירים, והפילוסופים. אחריהם - ממרקים את הנגלה מבוץ השכחה - המדענים... אבל לכולנו יש עוד המון המון המון יבשות לגלות....

      היטבת לנסח. ללא ספק, מסע אין סוי של כל אדם ואדם ושל האנושות כולה

       

        28/5/13 07:31:
      פוסט מצויין. אוסיף לרשימה את "על העיוורון" של סראמאגו.
        28/5/13 07:03:

      מייד עלתה במוחי, בבל ובוניה, אלא שלהם

      הייתה תכלית: שראשו ייגע בשמיים...

      אף שתכלית מעין זאת נדונה להיכשל כמעט

      מראש, התמידו בוניה לבנותה. גם גורלה

      היה מר...

      ואולי זאת הסקרנות הטבועה בנו, בני האדם:

      הסקרנות לדעת את שאיננו יודעים, לראות

      את הנסתר והחבוי, להתנסות במה שטרם

      חווינו...

      ואולי זה הטבע האנושי, שהוא פשוט עד אימה:

      לעשות את שטרם נעשה.

      (-:

      רשומה נהדרת!!!

        28/5/13 06:56:

      ראשית תודה,

      גם על הצילומים הנפלאים וגם על התזכורת - הערים הסמויות מעיין ליוו אותי במשך שנות העשרים שלי, וכמו כל דבר, גם הם נעלמו לי. וכמו העיר הארגנטינאית, פתאום הופיע הספר הזה, בזכותך, שוב לתודעה....
      אהבתי מאוד את הפוסט.

       

      "ולמה כל הסמוי הזה, והבלתי יודע והבלתי ידוע, אבל הנוגע בקצות הידיעה מסקרן כל כך וממלא את ליבנו געגועים אין סוף."

      הטרום גילוי נפלא בזכות הגילוי. הסמוי מהעין מקבל עוצמה בגלל שמשהו נתגלה וגורם לנו להתחיל להבין, להרגיש, לקרות... כמו ביצירה - זה נמצא בפנים, ואז בוקע ומפציע.

      העוצמה שבעצם הכמעט גילוי מפעימה.

        28/5/13 06:19:
      והאם אפשר לגלות את הסמוי מן העין או נידונו לא לדעת כדי שיהיה מה לחפש? להסתקרן? (כמו ה"בנאים") אני חושב שלא. אני חושב שאת הגילוי רוקמים להם (בשבילינו) המשוררים, הסופרים, הציירים, והפילוסופים. אחריהם - ממרקים את הנגלה מבוץ השכחה - המדענים... אבל לכולנו יש עוד המון המון המון יבשות לגלות....
        28/5/13 00:14:

      צטט: דוד בובטס 2013-05-28 00:04:39

      מענג לקרוא רשימה זו ,הצילומים נהדרים בשרות הכתוב.ואת כל כך צודקת..

      תודה דוד, תענוג לקרוא מחמאות

       

        28/5/13 00:04:
      מענג לקרוא רשימה זו ,הצילומים נהדרים בשרות הכתוב.ואת כל כך צודקת..

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין