האירוע הנוראי בבאר שבע ביום שני שבו נרצחו ארבעה אנשים בסניף בנק הפועלים, ראוי לדעתי לכינוי "פיגוע חברתי", שבו כל המערכות הממלכתיות כשלו.
באותו "פיגוע חברתי", היה אדם במצוקה טוטאלית שצועק ומבקש עזרה, אבל אף אחד לא יודע מזה, לא נותן עזרה ולא רוצה לתת. כשמביטים באופיו של מבצע הרצח, איתמר אלון, רואים סרן בחיל ההנדסה שתפקד באופן מופתי באירוע ביטחוני שבו היו מעורבים מחבלים. בתקופה "ההיא", האיש הזה היה בתפקוד מקסימלי והכל היה בסדר. להערכתי, מאז אותו אירוע שבו שימש כמאבטח, השתנתה הנפש של איתמר אלון. עד אותו אירוע שבו מנע מהמחבל להמשיך בתכניתו, הוא היה אדם נורמטיבי. מאז, החלו בעיות של יחסי אנוש ובעיות התנהגות קשות, עד שהוא הודח מתפקיד המאבטח ומהעבודה והגיע למפח נפש.
הבעיה היא שאף אחד מאנשי הביטחון של עיריית באר שבע לא חשב שאולי אלון סובן מחוויה פוסט-טראומתית של הפיגוע. בצבא מאובחנים מאות ואלפי חיילים שלא שרדו את מה שעברו בשטח ונמצאים במחלקת השיקום של משרד הביטחון. הם מטופלים בכדורים תקופות ארוכות וגם מוגדרי כנכי צה"ל באחוזים גבוהים.
|