כותרות TheMarker >
    ';

    דרור עמרני

    סיפורים, מחשבות, וכל מה שעובר בראש :)

    0

    מי יותר מאושר, בעל הג'יפ או בעל החמור?

    55 תגובות   יום רביעי, 29/5/13, 13:23

    הבוקר, בשעה 7:30, ישבתי בבית קפה קטן, במושבה הקטנה שלי,שתיתי קפה גדול עם מאפה קטן.

    זה היום השלישי ברציפות שאני פותחת ככה את הבוקר שלי, מתוך רצון להנכיח "כאן ועכשיו" את מה שאני רוצה ואיך שאני רוצה לחיות, יעני, מה שנקרא: יוצרת מציאות!

    מתנהגת כאילו היקום נוצר בשבילי ומנהל הבנק מחייך אלי כל בוקר בדרך לקפה.

    הבוקר, הקפה היה טעים במיוחד, כי מאתמול בערב הייתי בצום .בבוקר עשיתי בדיקות דם ורצתי לקפה הראשון

    בית קפה קטן

    מתוק.

    אני יושבת בחוץ, שותה את הקפה מתבוננת באנשים  :גברים, ילדים,אמהות..כל אחד לדרכו , מי לביה"ס, מי לעבודה, מי לחפש את עצמו (כמוני למשל)

    לפתע

    אני שומעת מוזיקה בקולי קולות, בוקעת מתוך ג'יפ גדול, כסוף, נהוג בידי בחורה צעירה.

    שאלתי עצמי:

    מה גורם לאותה בחורה צעירה, הנוסעת על ג''יפ גדול וכסוף..."להרעיד" אולי להרקיד את המושבה שלי?

     אם מהג'יפ הייתה בוקעת תפילת שחרית, הייתי אומרת לעצמי: אוקיי, הבחורה מגוייסת לעורר אותי (ואת ההולכים ברחוב) לעבודת הבורא.

    אבל מהג'יפ בקעה מוזיקה מזרחית ואני חייבת להיות כנה ולומר: שגם אם היה זה ואלס בסי מינור של שופן

    עדיין הייתי שואלת אותה שאלה.

    ככה "על הבוקר? מוזיקה בדציבלים המרעידים את האדמה, שלא לדבר על הנזק לאוזניים.

    ואז

    נזכרתי  במכתב אותנטי  שמצאתי השבוע,במרכז התיעוד שלנו ובו כתוב:

     12/2/51

    לכבוד

    "עמיר"

    רח' ולפסון

    תל-אביב

    "הנני לאשר שהחבר דויד לוינגר הוא עולה חדש, נמצא בתל-מונד כשנה וחצי ולעבודתו כמחלק קרח הוא זקוק לחמור.

    נבקשכם לאפשר לו לקנות חמור אצלכם"

    בכבוד רב  

    א. אברך

    המזכיר

    ** 

    מי שמח יותר ?

    אותה צעירה הנוסעת בג'יפ

    או אותו בחור שחיפש חמור כדי למכור קרח לפרנסתו.

    לי, אין ג'יפ (גם לא בעל ג'יפ)

    ואין לי חמור (חרא של חמור דווקא יש לי בשפע- בניתי טאבון בחצר)

    עדיין לא החלטתי איזה איזה כיוון לתפוס: ג'יפ או חמור

    בכל מקרה אני רוצה 4*4 

     

    **

    במופע החדש שלי: האור שבחור או החור שבאור :-))

    אני מספרת על החיים פעם והיום. על הג'יפ והחמור, על מוכר הקרח לאנשים ועל מוכר הקרח לאסקימוסים.

     

    **

     

    אני בהחלט שמחה להראות לכם, איך ואיפה ביליתי את החורף , התוצאה בתמונות לפניכם.

    דרור-זה הבית שלך

    רמז- לא מתחת לשמיכות

     

    ברוררררררר שאשמח לתגובותיכם.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/13 00:52:
      אני שפעם גידלתי חמור... אבל ג'יפ כסוף עוד לא היה לי... יודע בוודאות גמורה הנובעת מצבע השערות שלי.. שאין כל קשר בין ג'יפ לחמור ולאושר... האושר הוא שמחה הבאה מבפנים ביום שאנחנו מבינים שמה שיש בחיינו הוא הטוב ביותר גם אם אנחנו שואפים ליותר... היכולת להיות שמח בחלקך.. ולהיות שלם עם מציאות חייך ... ללא כל קשר לחמור... או לגיפ... היא הצעד הראשון אל האושר אולי אני לחלוטין טועה ... "יעני-- מי אני??" אבל ... לי זה עובד... שיהיה רק והרבה אושר ...
        17/10/13 23:12:
      הבחורה הם הגיפ, יוצרת את המציאות של עצמה, טוב לה בחלקת האלוהים שלה, נהנת משירה ולא חשוב איזה, אני בטוח שהיא מרגישה על גג העולם ולא מחפשת את עצמה, היא חיה את החלום שלה, ושאר החולמים שיחלמו
        17/10/13 03:48:
      נדמה כי היחיד המאושר בסיפור, הוא, את. :)
        14/10/13 22:47:
      לפני המון שנים גרתי בפורטוגל לצורך העבודה שלי היו בחירות מוניציפאליות לראשות עיריית ליסבון, אחד המתמודדים החליט שהוא רץ על המצע לשנות את מצב התחבורה בעיר,(שלכל הדעות גרוע מאד) כחלק מהקמפיין הוא אירגן מירוץ בין מכונית פורשה לבין חמור מצד אחד לצד השני של העיר, החמור ניצח. מצב התחבורה בעיר לא השתנה, למקרה ואת נוסעת לליסבון - קחי איתך חמור.
        27/9/13 18:49:
      לדעתי החמור נהנה יותר.
        7/9/13 16:21:
      כייף לקרא את התיאורים והמחשבות. כבר מהרגע הראשון מצא חן בעייני - העניין הזה של הקפה על הבוקר ובריאת מציאות :) ואני לגמרי מצטרפת לשאלה, וחושבת שלי בפנים יש תשובה, איפה יהיה קל יותר למצוא את האושר... אף פעם אדמה וקשר אנושי לא יישוו לפיסת פח על גלגלים, תהא מפוארת ככל שתהא, ולהסתגרות בבועה מבלי קשר עם העולם החיצון באותו רגע, רק אני ואפסי...
        4/9/13 02:01:

      היי דרור , הנה חזרתי לאתר וכמעט זה לא קרה...
      כשאני קוראת אותך אני חושבת שאת בערב מספרי סיפורים .. את תמיד יודעת לרתק .. את מזכירה לנו נשכחות ... לא הכרתי את מוכר הקרח , כי בילדותי כבר היו מקררים..אבל אימי ואחותי סיפרו לי , למה בעצם אנחנו אוהבים את הרטרו? כי פעם היו החיים פשוטים ואמיתיים , חבל שהכל השתנה והפך להיות מנוכר..

      דרור ,אני רוצה לברך אותך ואת באי ביתך בברכת
      שנה טובה שנה מוצלחת
      שנת שגשוג ברכה ונחת
      הרבה מזל והצלחה
      הרבה בריאות וגם צמיחה
      שנהיה לראש ולא לזנב
      שלא נריב ורק נאהב
      שנאכל תפוח בדבש וסוכריות
      ושיתגשמו כל המשאלות

      .


      ''

        27/7/13 10:05:
      3 פעמים כתבתי תגובה וזה לא נקלט ... מוזר מאד
        27/7/13 09:51:
      לא יאומן , לכתוב 3 פעמים תגובה והיא לא תעבור?? מה זה הדבר הזה?
        27/7/13 09:49:

      חבל שהתוודעתי לפוסט שלך רק עכשיו ... אני אוהבת שאת מביאה לנו את הסיפורים העכשוויים שזורים עם סיפורי העבר . אימי תמיד נהגה לספר לי על תקופה מיוחדת ונוסטלגית  כשהיה מוכר קרח ומוכר חלב שבאו עד לבית עם חמורים ושכולם היו האחד בשביל השני . אז היום התעדכנו ויש ג'יפ 4x4  ואם את כל כך רוצה אז יהיה לך .

      התפעלתי מביתך היפה והחצר היפהפיה שמוארת בצבעוניות כזו...  ואגב, מה שלומך? מקווה שהבדיקות בסדר.

      תודה על כתיבה משובחת. שבת שלום חיוך

        27/7/13 09:39:

      חבל שרק עכשיו התוודעתי לפוסט שלך .. כל פעם שאני קוראת אותך את מביאה לנו סיפור עכשווי שזור עם סיפור נוסטלגי מהעבר , ואני מכורה לסיפורי העבר .אימי תמיד נהגה לספר לי  על התקופה המיוחדת הזו , על מוכר הקרח , ועל מוכר החלב ועל תקופה שכולם היו בשביל כולם כשהחיים היו פשוטים . נו טוב , עכשיו התקדמנו ואנחנו רוצים 4על 4 . אם את כל כך רוצה אז יהיה לך .ואני מאחלת לך שיהיה בקרוב. דרור , מאד התפעלתי  מביתך ומהחצר הירוקה והצבעונית באורות . וכרגיל , כתיבתך משובחת .


        25/7/13 23:08:
      כדי להחזיק ג'יפ צריך לעבוד כמו חמור :)
        16/7/13 02:02:

      את צנועה מאד, אני בארוחת בוקר אוהבת להתפנק ממש ממש, עם סלט גדול, גבינה בולגרית, יוגורט, קפה גדול בספל ענק, כזה שלא מגישים כמותו בבית קפה........
      אני מהמרת על הבחורה.....

        11/7/13 18:12:
      מקסים,נהנתי מכל שורה
        11/6/13 16:47:
      יופי של סיפור :) אני הייתי מהמר דווקא על הבחור עם החמור כשמח מבין השניים..
        7/6/13 14:46:
      דרורינק'ה, ג'יפ? חמור? העיקר הבריאות! (בלי הדציבלים, נעירות כבר עדיפות........)
        2/6/13 10:33:

      דרורי, יש כאן פיקשוש מסויים. במקום בעל החמור,
      צריך היה להיות בעל הסוס ! [ לא, לא "בעל זבוב"... ]
      4X4 מול חמור זה לא כוחות ! אלא סוס.  לדוגמא, איך

      נמדדת עוצמה ? בכוח חמור ? לא ! אלא בכוח-סוס !
      למשל, בכפר ערבי, בעל חמור לא יכול להיות
      המוכתר, אלא בעל הסוס...... וגם שפם עבות
      וגברי מוסיף קרדיט למועמד [ לאיש אני מתכוון,
      לא לסוס. ]
      פוסט מתוק.

        2/6/13 10:13:
      מקום מרהיב ביופיו
        2/6/13 03:13:
      מי שמאושר זה אנחנו שוקוראים אותך. כמו לגימת מים צוננים ביום שרב. אפשר עוד כוס מלאה..?טוב יאללה תביאי את הקנקן וזהו.
        31/5/13 23:40:

      האור שבחור או החור שבאור :-)) שם מקסים.
      באשר להעדפות- לכל תקופה וה- 4*4 שלה....

      בהצלחה

        31/5/13 15:34:
      ג'יפ, אישה ,מוזיקה מזרחית בפול ווליום. זאת אמירה! לא כל אמירה נעימה. אבל אם את קשובה לסובב אותך. קיבלת מה שחיפשת.
        31/5/13 12:18:
      גם אני אוהב 4*4, אבל כשזה מחולק לשניים, אופנוע ואישה אהובה...
        30/5/13 22:22:
      מה שכן דרור את בדרך הנכונה ,יוצרת מציאות נפלאה לעצמך ...זה כל האושר ,אושר הפנימי של אדם ... סופ"ש נעים מתוקה .
        30/5/13 20:14:
      כתיבה מיטבית! ממליץ לכולם על הבית החם של דרור!
        30/5/13 13:21:

      איזה פוסט חמוד!
      אני מתחברת יותר לחמור, גם בעבר בילדותי היה לי אחד כזה, יותר נכון אתון, ואמא שלי חילקה איתה דואר אצלנו במושב.
      והייתי זורקת לה גזרים מבעד לחלון חדרי, שם היתה קשורה.

      גי'פ ממש לא עושה לי את זה, ואם כבר לפחות שיהיה גי'פ עם נעירה של חמור...:)  עדיף על מוסיקה מזרחית!

        30/5/13 13:19:
      הצעה לי אליך: 2* 2, ביצטיקלטה חצי גלגלים, כפול הנאה.
        30/5/13 11:48:
      מסכנה הבחורה, יש לה ג'יפ משגע, אמה כבדת שמיעה, או בארסית, חרשת
        30/5/13 11:09:
      אופטימית כתמיד :)
        30/5/13 11:00:
      לא יודעת במה תבחרי ממה שהתרשמתי אני בטוחה שתבחרי באושר ובצנוע. שיהיה לך הכי טוב שאפשר - כתיבתך כל כך אוטנטית ומקסימה
        30/5/13 09:51:
      חושבת שהמייצג החמורי האחרון נראה בספארי לאחרונה. עונג גדול לקרא אותך כתוב בחן רב כמו החיוך המקסים שלך.
        30/5/13 09:51:
      את אהבה אהובה אוניברסלית עוטפת וממכרת בכתיבה שלך דרך הסיפור גם צואת החמור הופכת לזהב
        30/5/13 09:33:
      א. אני אוהב את הסיפורים שלך ב. האזיני לשיר "שני קבצנים וחמורון אחד" של בני ברמן. ג. גם נעירת החמור יכולה להיחשב כמוסיקה...ומה יגידו השכנים?
        30/5/13 07:31:
      התגעגעתי לפוסטים שלך ודברי החוכמה שלך המתובלים כל כך בחן. תספרי מתי יש הופעות...אני בטוח אבוא :)))
        30/5/13 06:57:
      מי יותר שמח? שניהם חושבים שהם שמחים...
        30/5/13 05:05:
      אהבתי. גמלי אין... ג'יפ. שיהיה בהצלחה :)
        29/5/13 23:15:
      כבר מזמן לא נראו חמורים בסביבותינו. לעומת זה התרבו נוהגי הג'יפים המתנהגים כחמורים מופרעים...
        29/5/13 21:43:

      אחותי מה שתבחרי אני אתך!

      ונבוא לשמוע ... נשיקות ובהצלחה!

        29/5/13 18:06:

      דרור יקרה לליבי נשיקה

      הכי חשוב שהבדיקות דם יגלו שאת בקו הבריאות ואין סיבה לדאגה.

      לגבי עניין הגיפ והחמור ((((((-:  אשרי האיש או האישה (-: המאושר/ת  בחלקו/ה

      כשאותו אדם אז בשנת 1951 זכה לרכוש חמור  לפרנסתו אני סבורה שליבו התרונן

      ולמרות שלא היה על החמור רמקולים ורדיו דיסק משוכלל

      אני מניחה שטייל עם החמור בגאווה גמורה קריצה ברחובות .

      חמור בשנת 1951 וגיפ בימינו אנו - אותה שמחה ורצון ל"השוויץ"קריצה

      הבדיחה שמסתובבת ככה....... במחוזותינו

      שאפילו המשיח יגיע עם לימוזינה  לבנה בהתאם לצו האופנה

      * נהדר היה לקפוץ אלייך לקפה דרור יקירתי

      והתמונות בכתבה שם בלינק שצירפת מקסימות

      ואני חוויתי במציאות את הקסם של המפגשים האלו בביתך

      בהצלחה גדולה במופע החדש, תהני

      בדיוק כמו אותה אחת בתוך הגיפ (-:

      ובקרוב אצלך 4X4

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

       

        29/5/13 17:53:
      ברור שהצעירה בג'יפ שמחה יותר, כאילו דה? תאמיני לי אני יודע - פעם רכבתי על חמור ומה אני אגיד לך זה די סחלה. אין איפה לתקוע את הדיסק והמזגן מה זה חלש..לא מרגישים בכלל
        29/5/13 17:02:
      דרור - :) - תודה על הרשומה
        29/5/13 16:57:

       

      רואה דרור - פעם... האברך היה מזכיר...

      ואני כמובן בעד החמור -

      לו ג'יפ אני - הייתי בעד הג'יפ - אך מכיוון ש...

      מהזותומרת??????..

       

        29/5/13 16:47:

      מרעידי הסביבה בווליום ענק.....

      אוףףףףף לא סובלת אותם

        29/5/13 16:28:
      דרור מתוקה שמחה תמיד לקרוא את כתבייך. ברור שג'אפ 4 *4 יעשה לך עבודה מופלאה ויקח אותך למרחקים ארוכים ואם תרצי להתבודד בהרים עם מחשבותייך..ואת החמור השאירי אותו באחו שילעש עשב להנאותו.
        29/5/13 16:10:

      מתה עליך.....את מיוחדת במינך
      מאחלת לך ג'יפ בדיוק כפי את אוהבת ♥
      והאמת, גם אני לא סובלת את את אלו שמאזינים למוסיקה באופן שמרעיד את האדמה ( לפעמים , מוסיקה כזו בוקעת גם מהבתים ) וזה נורא!!!

        29/5/13 14:29:
      נראה לי שכל אחד שמח בזמנו. וכשאת תחליטי על חמור או ג'יפ או תלת אופניים...גם את בסופו של דבר תשמחי. מתערבים?
        29/5/13 14:25:
      באשר לחמור סיפר פעם איש חכם שהיה סתום עין (משה דיין) כשנשאל אך אתה מחזיר את שארם (אופירה) שכן אמרת שזה ביטחון המדינה , חשב לרגע ואמר נכון אמרתי אבל רק חמור לא משנה דעתו ! . וכעת פניתי לשאול את שרה כן כן שרה שלנו חשבה רגע ואמרה ג'יפ עם מיטה במטוס . ומה עם החמור נדנדתי חשבה רגע ואמרה .....!
        29/5/13 14:20:
      הפכת חמור סרב לחייכן. אחלה פוסט תודה
        29/5/13 14:04:
      אהבתי:)
        29/5/13 13:59:
      כמה שאני "אוהב" את מרעידי הסביבה הקולניים והגסים.
        29/5/13 13:57:
      אני גם בעניין של ליצור מציאות, רק שלא ממש יוצא לי להשכים בשעה כה מוקדמת לבית הקפה ...אלא לעניינים אחרים ...מציאותיים וקיומיים :) לשאלתך מי שמח יותר ? החמור או נכון יותר חבריו שכבר לא מרבים להיראות בדרכים כבעבר... אוהבת לקרוא אותך תמיד:)
        29/5/13 13:55:
      יפה אהבתי. זה כמו שכשהיינו בתיכון והתלהבנו מכך שיש לנו רישיון היינו מביאים דיסקים ומשמיעים בקולי קולות במכונית, היום זה נשמע לי כל כך טיפשי.
        29/5/13 13:53:
      ראשית דרור יקרה יש לך אותי ההולך 4 על ארבע...ופה במדבר יש הרבה גיפים אבל יש חוק לא להפריע שלוות המדבר.....ואת יודעת שאני יגיע לערב אצלך..
        29/5/13 13:40:
      מה שבטוח החמור שמח מאוד מאז שהבעלים שלו קנה גיפ :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל