
הדיבורים של השמאל בימים האחרונים הזכירו לי משהו....
הרומן "מרד הנפילים" או בשמו האנגלי Atlas Shrugged של איין ראנד - שחלק יראו בו קיצוניות של אינדיבידואליזם וקפטיליזם, מדבר על עולם דמיוני שנגוע בקולקטיביזם קיצוני. ומהו קולקטיביזם קיצוני? זו גישה של "טובת הכלל" (קולקטיב) המזכירה קומוניזם ובמסגרת העלילה, העולם נשלט בידי מגזר ציבורי העוסק בהלאמה הולכת וגוברת של משאבים - לכאורה לטובת הכלל אך כמובן עקב אינטרסים של מקורבים וגישה סוציאליסטית קיצונית שנועדה להאדיר את השלטון בעיני ההמונים - שכן הוא 'לוקח' מהמעטים ומחלק הכל לכלל. הדגש בעלילת הספר היה על הבינוניות הקיצונית וביטל היצירה, היוזמה והמוטיבציה - שכן כל הישג הפך נחלת הכלל ובעליו לא זאת בלבד שלא היה מתוגמל - אלא אף מצא עצמו נרדף על ידי השלטון שמוקיעו כאויב המדינה הגוזל את נכסיה.
ומדוע נזכרתי בזה?
נזכרתי בזה משום שאני מביט בהצעות השמאל להלאים ולמסות ולהלאים ולמסות את הסקטור העסקי.
ללא ספק - הסקטור העסקי הוא מנוע כלכלי רציני וכפי שנהוגים מיסים שונים ברחבי העולם, כן יש להנהיג מיסים כאלו בישראל. על כך אין מחלוקת - למעט מחלוקת על טיבם של המיסים מלכתחילה ויעדם הסופי (בזבוז). כאן אדגיש ואומר - לדעתי הפתרון הוא לא כיסוי הגרעון אלא חיסול הגרעון. הגרעון לא נוצר מהשירותים הניתנים לציבור אלא נוצר מחברות ממשלתיות מפלצתיות, פנסיות מטורפות וחגיגה של מקורבים בכל רחבי הממשלה והעיריות. זה מקור הבזבוז והדליפה של המזומנים מקופת המדינה לא תפסק עד אשר נסתום את החור בתחתית הספינה שלנו.
ללא ספק - המיסים הנהוגים בארץ אינם מהגבוהים ביותר בעולם (אם כי אנו מככבים בראש הרשימה), וגם על כך אין מחלוקת.
אבל -
כאן עלינו לזכור נקודה אחת, והיא 'מחיר השוק'. מובן שדירה באזור טוב, נאמר - רמת אביב ג', אין מחירה כדירה הסמוכה לבתי הזיקוק בחיפה או למפעל טקסטיל בדימונה. בוודאי שאפשר לדרוש מחיר תל אביב לדירה דימונאית, אולם אז הדירה תעמוד לה שנים בשיממונה ואף דורש לא יראה באופק. ומדוע זה כך? מאוד פשוט. הכל שאלה של היצע וביקוש. דירה בתל אביב מבוקשת על ידי כמות גדולה יותר של אנשים מאשר דירה בדימונה, ולכן כוחות השוק גרמו למחירי הדירות לעלות, שכן תמיד ימצא מי שירצה ויהא מוכן לשלם מחיר גבוה עבור הדירה. בדימונה לעומת זאת, הביקוש נמוך ולכן בעלי הבתים נאלצים להתפשר עוד ועוד על המחירים אותם הם דורשים, שכן הביקוש כה נמוך שכל פספוס עולה ביוקר - שהרי הקונים מתמעטים ויתכן ולא ימצאו יותר קונים כלל!
כך הוא הדין לגבי העסקים ולגבי משאבי הטבע. קל לומר - "צריך להעלות את המיסים!" ועוד יותר קל לומר "צריך להעלות את התגמולים שכן הם מרוויחים יפה גם כך!".
אך מאידך - הכל שאלה של היצע וביקוש. לו היתה ישראל יעד מועדף על חברות העולם ועל מחפשי הגז, הרי שהיינו יכולים לדרוש מחיר נהדר בגין הנדל"ן העסקי שלנו. מנהטן היתה מתגמדת ומרכזי העסקים של העולם היו בתל אביב ובירושלים, ולא בלונדון וניו-יורק.
אך צר לי לאכזב אתכם. ישראל איננה יעד מועדף. לא זאת בלבד אלא אף אנו יעד בעל סיכון גבוה למלחמה וטרור, המטיל נטל ביטוחי ובטחוני כבד על חברות הבוחרות להתמקם כאן - עם דגש מיוחד על חיפושי נפט וגז, הנושאים בהוצאות אבטחה גבוהות ופוליסות ביטוח אסטרונומיות (שכן הסיכון לפיגוע שישמיד אסדה ויגרום לאסון אקולוגי של מיליארדים גבוה מאוד, כך שאף חברת ביטוח לא תסכים לבטח את הפרוייקט אלמלא תשולם פרמיית ביטוח עצומה - אם לא הגבוהה בעולם).
כל עוד מחיר השוק סביר, כמו בדימונה, יבואו אלינו 'קונים', חברות תפעלנה בארץ ומחפשי גז ונפט יסכימו לקדוח. זה לא קורה מתוך פטריוטיות אלא מתוך שיקול עסקי של עלות ותועלת גרידא.
אבל - ביום שנעלה את המחיר לרמה של רמת אביב ג', בעצם כבר לא ממש נוכל לספק רמת אביב מבחינה בטחונית ופוליטית אבל נגבה מהדיירים שלנו מחיר כאילו הם בלב מנהטן. ואתם יודעים מה יקרה ביום הזה? הדיירים שלנו יקומו ויעזבו....ולא בטוח שאי פעם יחזרו.
אז כן, קל לומר "בוא ניקח מהעשירים" ו-"בוא ניקח מהחברות" וזו גם השפה שמדברת להמונים, בייחוד לאלו מהעשירון התחתון (השמאל איננו מכוון למשכילים בדיוק באותו האופן שהימין איננו מכוון לשם - שכן הרגש של "דפקו אותי" מוכר טוב יותר מתיאוריה כלכלית מורכבת).
אבל - ביום שזה יקרה, אם זה יקרה, ההמונים ישארו עניים וסביר מאוד להניח שמעגל העניים יגדל שכן חברות תעזובנה אחת אחת את הארץ והגז ישאר באדמה שכן אף אחד לא יצליח להשיג מימון לקידוח.... ואז יתממש לו העולם המתואר בספר שציינתי מעלה והכל יתדרדר תהומה.
(עכשיו יקומו הצדקנים ויאמרו שזו תיאוריית ההפחדה של הימין, אך יואילו הם בטובם להוכיח לי מדוע כדאי לחברות להמשיך לפעול מהארץ בעולם גלובאלי עם כוח עבודה זול ברמה מקצועית שהולכת ומשתפרת. ההודים והסינים של פעם כבר לא כאלו גרועים. הם מתחילים לאיים על העולם המערבי בכישוריהם). |
תגובות (64)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כי התגובות שלך חלשות ומפספסות את העיקר אני מוחק ואז מעדכן קלות ושולח: מנסים להעיר אותך
אנני הידיד שלך. אנני האויב שלך. אנני נעלב. יש ברשתות חברתיות ח'ברה תת רמה. לכן באופן יחסי הדיון כאן ברמה סבירה
" הפאנצ' " שלך זה העיניין שלך. פעולות ההתיחסות שלך הם עיניין שלך. לדעתי אין לך פאנצ'. והרבה מעבר לזה: אין הנסיון שלך לפאנצ' מקדם דיון.
בקיצור אתה מקשקש. חוזר על עצמך ומאשים אחרים.
תתעורר
הניתוח שלך חלש. מוטעה.
המלחמה איננה שמאל מול ימין.
המלחמה היא 99% מול נוכלי המאיון העליון
אתה קיצוני ומאשים שאחרים קיצונים. "ספיניור" טריוויאלי
כל אחד שיקרא את התגובות שלך יקלוט שאתה תומך בצד של נוחי דנקנר.
אתה מתאר את האלפיון העליון כקבוצה סגורה ש"דואגת" לחבריה.
אני מסביר שרבים מהטיקונים ה"מומצאים" שהם חברי האלפיון הם נוכלים שפועלים על סמך נורמות של שחיתות כלכלית ושחיתות פוליטית.
כלומר: ח'ברה אלו נוכלים. אין להם יכולות מיוחדות. אין להם חוכמה מיוחדת.
בנושא של מושכי חוטים: ראה: הפוליטיקה של הפוליטיקה של הפוליטיקה
ככה.
יש כל מיני סוגי מסים.
יש את המס שאתה משלם עוד לפני שראית את הכסף, מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות אם אתה שכיר.
ויש את המס שאתה משלם רק כשאתה קונה משהו, מס ערך מוסף, מכס, מס רכישה וכו. הראשונים נקראים מסים ישירים והשניים מסים עקיפים.
מבין המסים הישירים, מס בריאות וביטוח לאומי הם למעשה תשלום עבור שירות.
הכסף שמגיע בתשלומים האו הוא כסף "בוע" שמיועד למטרה מסויימת.
נכון, זה לא בדיוק ככה, האוצר לוקח חלק ממס הבריאות לעצמו ולא מעביר הכל ישירות למשרד הבריאות ולקופות החולים, חלק מהכסף "נעלם"בדרך, אבל בגדול מי שמרוויח שכר לא מאוד גבוה, מקבל תמורת הביטוח הלאומי מס הבריאות שירותים סוציאליים ושירותי רפואה ששווים יותר ממה שהוא שילם.
כשמדברים על מס הכנסה, המצב כיום הוא שבשכר נמוך התשלומים למס הכנסה הם קטנים מאוד.
מי שמרוויח 10000 שקל למשל, שכר לא נמוך, הרבה יותר משכר מינימום ואפילו יותר מהממוצע במשק משלם כיום כ 600 שקלים למס הכנסה. זה הכל. 6%.
וזה לפני נקודות זכות. כל נקודת זכות שווה בערך 200 שקל הורדה במס הכנסה.
את אישה? קבלי חצי נקודת זכות, יש לך ילדים? קבלי נקודה לכל ילד, אתה גבר? קבל נקודה על כל ילד מתחת לגיל 3, אתה גרוש שמשלם מזונות? קבל נקודות זכות, את חד הורית תקבלי יותר נקודות זכות, אתה גר בישוב בעדיפות לאומית? עוד נקודות.
התוצאה היא שרוב משקי הבית בישראל שאין להם הכנסה גבוהה משלמים מעט מאוד מס הכנסה.
המדינה צריכה הכנסות בשביל לממן צבא ומערכת חינוך ומשטרה ולסלול כבישים ופסי רכבת ונמלים ושירותי דת ואוניברסיטאות ואצטדיונים ותרבות ומשטרה ובתי משפט ועוד ועוד.
אז איך ממנים את זה?
יש שני מקורות כספיים.
1. אנשים שמרוויחים שכר גבוה יותר. סף המס בישראל גבוה אבל כשעוברים אותו המס גדל במהירות.
ב 10000 ברוטו, אחרי כל המיסים וישארו לך 8650 (מזה עוד יורדת הפרשה לפנסיה אבל זה כסף שלך לא מס שמגיע לאוצר) בשכר של נניח 30 אלף, פי 3 מזה תשלמי פי 8 מיסים, הגיוני שמי שמרויח יותר ישלם יותר אבל פי 8 מיסים על שכר של פי 3?
2. ממסים לא ישירים. אי אפשר לקחת מרוב האנשים מסים מהמשכורת אז ייקחו מהם את המסים כשהם קונים, בצורת מע"מ בצורת מס רכישה, בצורת בלו ומכס ועוד כל מיני מסים שלא קשורים לכמה אתה מרוויח אלא לכמה אתה קונה.
אין מה לעשות. הממשלה צריכה את הכסף בשביל לפעול. חייבם לגבות אותו איכשהו.
מה לגבי מס חברות?
יש שני סוגים של מס חברות.
מס רגיל שאותו משלמות רוב החברות בארץ והוא עומד על 25% (ואמור לגדול ל 26.5%) ומס חברות של חברות שנהנות מהטבות של החוק לעידוד השקעות הון.
למה חברה שמרוויחה מליונים משלמת רק 26% בשעה שאותו עובד שמרוויח רק 30 אלף לחודש משלם 35%?
כי מס החברות יכול לשמש לשתי מטרות.
או שלוקחים אותו ומפתחים בעזרתו את החברה, אם נניח מדובר במפעל, מרוויח הוא ינצל את ההכנסות שלו כדי לקנות עוד מכונות ולייצר יותר ולצמוח, להעסיק עוד עובדים ובכך לחזק את הכלכלה (ובמס חברות גבוה זה פשוט לא יקרה והכלכלה תישאר חלשה). או שהכסף עובר לבעלים של החברה בצורה דיבידנד.
כשבעלי המניות מושכים דיבידנד מטילים עליהם מיד מס נוסף בגובה של 20% (מס על רווחי הון) ובעצם המס המצטבר נהיה נמשך על ידי הבעלים כדיבידנד. במקרה כזה שני המסים מצטברים לשיעור של 40%. זה כבר נעשה יותר גבוה ממס על עבודה.
יש את החברות שנהנות מהקלות המס של עידוד השקעות.
מה הסיפור שם?
הממשלה רוצה שחברות בינלאומיות יפתחו מפעלים ומרכזי פיתוח בישראל.
לחברות האלו יש הרבה אפשרויות לפתוח מפעלים בכל מיני מקומות בעולם. זה יכול להיות במגדל העמק או בקריית גם וזה יכול להיות במולדובה או באירלנד או בהודו.
כשחברה בינלאומית כזו מתלבטת איפה לפתוח את המפעל הבא שלה הממשלות עומדות בתור ומנסות לפתות אותה לפתוח דווקא אצלן. אחד הגורמים העיקריים זה הקלת מס.
אז בשביל לפתות חברות כאלו לפתוח מפעלים בישראל קבעו חוק לעידוד השקעות הון.
אם המפעל לא משווק לשוק המקומי (כלומר לא מתחרה בעסקים המקומיים על כיס הצרכן המקומי), ומשקיע את הרווחים שלו בישראל (הגדלת הפעילות ורכישת ברות מקומיות) ולא מושך עליהם דיבידנד, החברות ישלמו על הכסף הזה מס נמוך.
ישראל הבינה שעדיף מפעל של טבע באופקים שמעסיק מאות עובדים באופקים ומספק עבודה לעשרות עסקים מקומיים (וכולם כן משלמים מס), ומייצא במאות מליונים לכל העולם (כסף זר שנכנס למשק ומחזק אותו) ועל הדרך דואג הכשרה מקצועית של עובדים והכנסת נורמות עבודה וניהול ברמה גבוהה לארץ (נורמות שמחלחלות גם לחברות אחרות שמעסיקות בהמשך את פורשי טבע) גם אם הוא לא משלם מס חברות על פני מפעל של טבע בהונגריה גם כן לא משלם לממשלת ישראל מס חברות אבל גם לא נותן את הדברים שהמפעל באופקים נותן.
הגיוני?
בעיני כן.
יקירי,
לרגע חזרתי לפה..
לא נעים לי להגיד לך כהדיוטה מהצד
זה שנראה קצת האיש הגדול מהיוטיובה והחבר שלו שאומר את ההפך וכו' [ יש תגובה שלו למעלה ותגובתי אינה אישית אלא ציבורית//מערכתית וכו]
כמו במשחק כדור נוצה ואני לא משתמשת במילים שלי שהן משחק סכום [0] כי הוא יסביר לי שהמילים שלי לא מתאיות למינוח המקצועי..
בכל אופן, ידוע שבמשחק נוצה היחידה שכיף לה זו הנוצה עצמה

____________________________________
מסכימה עם עניין הוועדים. כ"כ יש גם כמה "טייקונים" אולי אחד שכן עשו משו בשביל מדינה.
הייתי,
מעבר לכדור האדום, אני מציע גם שתבדוק את המקלדת.
אתה כל הזמן חוזר על עצמך....
אני פשוט יגע מלענות לכל התגובות מטה, אך משעשעת אותי העובדה שהבעת דעה אודות המיסוי גררה מלחמה של 'קפיטליזם' ב-'קומוניזם' ושתי קבוצות קיצוניות התיישבו להן כאן.
גם מדינות 'קפיטליסטיות' מחזיקות גופי רווחה ודווקא בהן הרווחה פורחת, בעוד שבמדינות הסוציאליסטיות הקיצוניות (קומוניזם) - חוגג העוני וניכרים פערי המעמדות בין הפקידות, השלטו והמקורבים, ובין יתר העם.
אין קשר בין האמור בפוסט הזה לבין קיצוניות לכאן ולכאן אך הדעות שעלו משני הצדדים היו קיצוניות, כאילו שעניין המיסוי הוא הסמן היחיד המבדיל בין השמאל לימין..... בין הסוציאליזם ובין הקפטליזם האכזר.
זה שכל אחד בחר להוציא פה את תסכוליו - בכיף. לי זה לא מפריע...
לפחות יש הסכמה חלקית בדבר תרומת של הוועדים והאיגודים הגדולים לגרעון, ולא מעניין אותי כמה הגרעון סביר או סביל - הוא מלכתחילה לא אמור להתקיים וזה כמו לומר שכל עוד הטייקונים 'גונבים' סביר, זה לא נורא.
אני מבין שעדיין לא לקחת את הכדור האדום.
כוס מים וכדור אחד ביום, והכל יעבור לך.
יצאתי קצת מבולבל. אתה טוען ש: "אני מאוד בעד רווחה ואני מאוד בעד חלוקה צודקת". אתה טוען שמס עבורך היא לא מילה גסה. אתה מציב את תכנוני המס האגרסיביים בשורה אחת עם המילה "גנבה" - ומצד שני מתרעם על השמאל - ומביא לסימוכין את מרד הנפילים? צר לי לבשר לך אבל תפיסת העולם שאתה מעלה הרבה יותר קרובה לשמאל השנוא מאשר לאובייקטיבזם נוסח ראנד.
להוציא את מפלגת חדש (וגם היא בערבון מוגבל) איש לא במערכת הפוליטית לא קורא (כפי שניסית לומר) שיש לקחת את רכוש העשירים ולחלקו לעניים. נדמה לי שאתה צריך להכניס לא מעט מילים לפיו של ה"שמאל" כדי שתוכל לציירו כשטן. הטענות המועלות נגד המגזר העשיר הוא לא בעצם עושרו (לבריאות) אלא כלפי כאלו שבמקרים רבים משלמים הרבה פחות מס מאשר מעמד הביניים. הטענה הפוליטית איננה נגד הטייקונים אלא על השיטה שגרמה לכך שרוב רובם של הכנסות המדינה נמצאות בידיים מועטות. נדמה לי שאפילו הקפיטליסט המושבע ביותר מבין את הנזק שהצטברות כזו יוצרת (ולראייה רוב ההמלצות של הועדות הריכוזיות היא צעדים שמצרים דווקא את צעדיהם של הטייקונים).
אין לי ספק שאתה צודק ולא פעם תעסוקה ציבורית יכולה ליצור שחיתויות, חוסר יעילות נפוטיזם וכו' תופעות שבהחלט צריך להלחם בהם. אבל לומר שבתחום התעסוקה הפרטית אין שחיתות זה במקרה הטוב היתממות. לומר שאין שוחד, אין תפירת מכרזים, אין לוביסטים, אין קשרי הון שלטון, אין פקידי אוצר שקופצים בתור כהונתם על כורסת המנכ"ל בחברה שהם הפריטו (תחילתה של רשימה ארוכה) זו עצימת עיניים. לכן לומר שמי שמעדיף תעסוקה ציבורית (לאו דוקא מכנה משותף של כל השמאל) אינו זהה לומר שאותו אדם גם מזדהה עם המגרעות של אותה שיטה. (כפי שמי שמעדיף את הפרטת השירות הציבורי לאו דווקא מזדהה אם שחיתויות שהוזכרו קודם).
אולי ההבדל (כנראה היחידי שאני מצאתי) בינך לבין תפיסת עולם שמאלית היא ההנחה המובלעת שעולה מדבריך (בטח מאלו של איאן ראנד) היא שהעשירים הם מקור העושר. לצערי כמעט ב-70 אחוז מהמדינות בעולם (מה שנקרא מדינות עולם שלישי) הרעיון הזה לא צלח - והבריונים שהשתלטו על משאבי הטבע באותם מדינות אמנם העשירו את קופתם, אך תרמו כמעט אפס לכלכלתם של אותם מדינות. בכל אופן נדמה לי שתפיסת העולם של מקסום פוטנציאל (תאר לעצמך באיזו מצב כלכלי היינו לו השכלה הייתה מוצר פריבילגיה רק של מעמד אחד בחברה כמו שהיה נהוג לפני 200 שנה) הרבה יותר כלכלית מהתפיסה שעולה מדבריך.
ציטוט:"כמה המצאות גדולות ראית במגזל הציבורי?"
כמה תעמולה ופופליסטיות יש בדבריך ובדברי הדומים לך. זה כל כך צפוי. אותן המנטרות בכל העולם.
http://cafe.themarker.com/post/705342/create/comment/?q=4456771&qt=4
The public funding of research and development
There’s a long, long list of world-changing innovations that can be traced back to federally funded R&D over the years. The Department of Energy’s research labs spawned digital recording technology, communications satellites, and water-purification techniques. Pentagon research laid the groundwork for the Internet and GPS. The current shale-gas fracking boom couldn’t have happened without micro seismic imaging techniques that were developed at Sandia National Laboratories.
SPARKING ECONOMIC GROWTH How federally funded university research creates innovation, new companies and jobs
"אני אמור לומר שכאשר אנשים מדברים על קפיטליזם זו קצת בדיחה. אין כזה
דבר. אף מדינה, אף מעמד עסקי, מעולם לא הסכימו להיות כפופים לשוק
החופשי, מישמעת של שוק חופשי. שווקים חופשיים הם בשביל אחרים. למשל,
העולם השלישי הוא העולם השלישי בגלל ששוק חופשי נידחף לו לתוך הגרון.
ובאותו הזמן, המדינות הנאורות, אנגליה, ארצות הברית, ואחרות, נקטו
בהתערבות ממשלתית בקנה מידה עצום כדי להגן על כוחות פרטיים, ועדיין
עושות זאת. זה נכון היישר עד היום. לדוגמה, ממשל רייגן היה התומך הגדול
ביותר במדיניות מגן כלכלית בהיסטוריה האמריקאית מאז מלחמת העולם השניה.
למעשה כל הכלכלה הדינמית בארצות הברית מבוססת בצורה מכרעת על יוזמה
ממשלתית והתערבות ממשלתית: מחשבים, האינטרנט, טלקומוניקציה, אוטומציה,
תעשיית התרופות, מה שתגיד. כשסוקרים את זה, מגלים הונאות עצומות של
הציבור. כלומר, שיטה שבה תחת הסוואה כזו או אחרת הציבור משלם את
העלויות ולוקח את הסיכונים, והרווחים מופרטים. זה מאוד רחוק משוק
חופשי. שוק חופשי זה כמו מה שהודו נאלצה לסבול במשך כמה מאות שנים,
ורובו של שאר העולם השלישי."
מקור: נאום שכותרתו "ריבונות וסדר עולמי" באוניברסיטת המדינה של קנזס,
20 בספטמבר, 1999
נועם חומסקי.
האדום.
האדום.
לא הכחול.
תודה על השחזור. זה היה פשוט מתבקש לשם שמירת הרצף :)
הכל בשעשוע אופיר... שום דבר לא באמת אישי. אם נעלבת אני מוכן למחוק הכל.
(כל אחד זכאי לדעה משלו ואני מניח שגם כל אחד צודק במידה מסויימת)
האדום.
האדום.
לא הכחול.
יצא המרצע מן השק (שעשוי חוטים, של מושכי החוטים)...
עכשיו גם אני שליח של דנקנר.
הבנתי.
אני מבין שכל מי שלא מסכים איתך או 'עומד בדרכך' הוא שליח של אותם "מושכי חוטים".....
קח את הכדור הכחול ידידי, כי האדום נראה לי שלא ממש משפיע.
נראה לי שמשכו לך באחד החוטים הלא נכונים.... (הפונט די מעיד על כך).
1 הניתוח שלך מאוד חלש: אתה נשמע כמו שליח נוחי דנקנר
2 הטיקונים ה"מומצאים" - נוכלים. הציבור נלחם נגד הטיקונים ה"מומצאים".
3 הפעולות שמצפים ה"נוכלים" מאחרים זה בעייה שלהם.
ברור שנוכלים מצפים שאחרים יפעלו בנוכלות ובשחיתות.
זה הסיבה להלחם בתופעות של שחיתות פוליטית ושחיתות כלכלית
שאר הטענות שלך: קשקוש צרוף:
*** אני מאוד פופולרי ואנשים משתפים איתי פעולה במדע ותחומים נוספים
*** אנני נגד האוניבברטאות אלא נגד ה"טיקונים" שבעולם המדעי. הבדל מאוד גדול
*** אנני קומוניסט: אני בעד שוק חופשי. נגד השתלטות של נוכלים על זרימת הכסף במדינה. נגד שחיתות פוליטית ושחיתות כלכלית שמשתלטת על כל תחום כולל חממות
נראה שכל הטענות שלך על תסכול משקפות מצב שמאפיין אותך
7 יש מקום לפיקוח ישיר על "מושכי חוטים"
8 חשוב לקלוט: העיניין הוא 99% מול 1%. העיניין איננו שמאל מול ימין
ודרך אגב, רוסק-עמינח חייבת הרבה לדנקנר.
זה שאתה לא מכיר את הסיפור או בוחר להתכחש אליו - זה כבר עניינך שלך.
דנקנר היה האדם שדחף אותה למעלה ודאג שתגיע לתפקידים והוא זה שהפעיל לחץ למינוייה.
הנה לך דוגמה מדה-מרקר, שהואשם על ידך בשיתוף פעולה עם "מושכי החוטים" שלך:
ציטוט:
"רוסק עמינח מוחקת חוב אישי לדנקנר כי על פי החוקים של מועדון האלפיון שאליו היא שייכת - חובות אישיים שבין חברי המועדון יש להחזיר. הדרך של רוסק עמינח לראשות בנק לאומי לא היתה קלה. היו לה מתנגדים, ובישורת האחרונה התמודד מולה מועמד בעל מוניטין: רוני חזקיהו, שסיים את תפקידו כמפקח על הבנקים. רוסק עמינח היתה צריכה תמיכה של המועדון - וקיבלה אותה.
גורמים בשוק ההון יודעים לדווח שרו"ח גדי סומך, מי שגידל אותה במשרד סומך חייקין, פעל למינויה, כמו גם דנקנר. על פי העדויות, דנקנר פעל למענה בעיקר באמצעות בכירים באי.די.בי. רוסק עמינח חייבת את המינוי לשורה של אנשים, בהם דנקנר - והיא צריכה להחזיר את החוב."
בין לבין, אני שם לב שאתה מתקומם כנגד עשירים, חממות ואוניברסיטאות.
מאחר והגדרת עצמך כמדען או ככזה המפרסם כתבי עת מדעיים (ואף פופולארי כדבריך) - אני מקבל את הרשום, בצדק או שלאו, שאתה מתוסכל עקב שלילת רעיון כלשהו בידי החממות או האוניברסיטאות או בידי בעלי הון שלא רצו להשקיע וזה גורם לך להחליט שכולם חלק מקונספירצייה כלשהי....
קשה שלא להבחין בדוגמאות הספציפיות שהבאת וזה גורם לטיעונים שלך להראות כמו תסכול נקודתי.
בכלל - אני רואה שיש לך בעיה עם כל אחד בעל ממון - שכן ציינת שיש מקום למסות מיסוי עתק של כל מי שיש לו מעל מיליון ושליש - קרי - אתה מקדם רעיונות פרו-קומוניסטיים.
הניתוח שלך מתעלם לגמרי מהעובדות:
הטיקונים ה"מומצאים" - נוכלים.
רוסק עמינח איננה חייבת דבר לטיקון המומצא נוחי דנקנר שימיו ספורים בחיים הכלכלים
אני אנני מעונין לתפקד כ"טיקון" נוכל. אין מושג מאיפה אתה מביא את הטענות שלך
אני מאוד פופולרי ואנשים משתפים איתי פעולה במדע ותחומים נוספים
נראה שכל הטענות שלך על תסכול משקפות מצב שמאפיין אותך
לסיכום:
1 יש מקום לפעול בנושא "טיקונים" "מומצאים" - טיקונים נוכלים
טיקונים "מומצאים" לא הצליחו על סמך יכולת אלא על סמך שלטון מקורבים ושחיתות פוליטית וכלכלית
יש להלחם בשחיתויות אלו שמפריעות לאנשים להרוויח על סמך יכולות ועל סמך פעולות נכונות
2 יש להלחם בשחיתות פוליטית
3 יש מקום למיסי עשירים: גם 85% מעל מיליון ושליש דולר לשנה
4 יש מקום לקיצוץ שכר בשוק הציבורי כולל צבא לעשירון העליון בשוק הציבורי
5 יש מקום לקיצוץ הוצאות מיותרות בשוק הציבורי: דוגמא: ביטול קביעות באוניברסטאות
6 יש מקום לרפורמה בשוק החממות:
אלו שמעבירים כסף של חממות פועלים על סמך נורמות של שחיתות ואין להם יכולות מדעיות לאשר פרויקטים
7 יש מקום לפיקוח ישיר על "מושכי חוטים"
8 חשוב לקלוט: העיניין הוא 99% מול 1%. העיניין איננו שמאל מול ימין
בוא ואגלה לך סוד.
אם אינך מגיע עם כסף מראש, עליך לארגן אשראי גדול מהבנקים.
אתה עושה זאת בדרך כלל באמצעות הישגים הולכים וגדלים בעסק שלך.
חלקלק עד כמה שתהא, לא תגייס מיליונים או מיליארדים מהבנקים - אולי היו פה ושם כמה מקרים אבל לרוב לא.
אלו אנשי עסקים שגדלו בתחילה בצורה נורמלית ויודע מה? אם הם לא היו נופלים, זה לא היה מפריע לאף אחד.
הבעיה שלך לא עם קיומם אלא עם נפילתם לרוב.
הסיבה לכך שכולם עומדים לצידם היא לא חנופה, אלא העובדה שמדובר במועדון סגור - מועדון האלפיון העליון - שבו כולם עוזרים זה לזה וישנו עקרון של עזרה הדדית. זה בדיוק מה שקרה בין דנקנר לבין רוסק-עמינח, שכן הוא בעט אותה למעלה והיא חייבת לו טובה.
יתרה על כן, יש עניין של "כסף נדבק לכסף" או כפי שרוברט מקסוול המנוח אמר לעיתונאים על חובותיו שעמדו על כ-9 מיליארד ליש"ט (אם אני זוכר נכון) - "ברגע שיש לכם כזו כמות של כסף, זה כבר לא משנה אם יש לכם אותו או אתם חייבים אותו".
ככה זה.
אנשים יעדיפו להצמד למי שיש או למי שהיה לו, מאשר אליך למשל - כי אתה בכלל לא במועדון הזה (ואין אני אומר שזה בסדר או לא בסדר מצדך, רק מציג עובדה. זה בסדר, גם אני לא במועדון הזה).
*** אני מבסוט.
אין לי תסכול. הטענות שלך שגויות ואין להם על מה להסתמך.
הרובטים מהתקשורות ומהפוליטיקה אינם מפרעים.
הבעייה היא עם טיקונים נוכלים שאתה מייחס להם כוח למרות שרובם אפס גדול: כלומנקים ש"ארגנו" להם אשראי מהבנק במאות מיליונים ללא ערבויות.
מאוד מכושרים הא?
*** "הטיקונים" "המומצאים" נוכלים. בהחלט פוליטיקאים רצינים חייבים להלחם בתופעות שלטון המקורבים והטיקונים המומצאים.
אתה מנסה לייעץ לי מה לעשות??
בוא אני אייעץ לך מה לעשות: עזוב הכל: תריץ קמפיין לסגירת השוק הציבורי.
*** אני מאוד מבסוט מהמצב. לא עצוב. לא כועס
האזרחים מהשמאל המתון המרכז והימין המתון משתפים פעולה על מנת להלחם בטיקונים הנוכלים ובשולחיהם.
נראה שהמלחמה היא גם נגד "יצורים" שמתחנפים ל"טיקונים" על מנת "שיעזרו להם"
המצב משתפר
אתה מלא תסכול כלפי כולם, החממות, העיתונות.
אתה לא חושב שזה כבר לא סביר שכוווווולם שותפים וכוווווולם נגדך?
טייקונים, כשמם כן הם, אנשים גדולים וחזקים.
אנשים חזקים, טיבם לבנות קשרים ולדאוג לעצמם - כמו שכל אדם אחר בעל שררה יעשה באופן נורמטיבי.
אתה רוצה להלחם בקשרים שלהם?
1. בחר נבחרי ציבור שילחמו בהם והקדש זמנך לשכנע אחרים לעשות כן.
2. הבא הוכחות מוצקות ולא רק טענות לגבי "מושכי חוטים" כפי שאתה מגדיר בפונט ענק וזועם.
3. התמקד בהם במקום במדיניות כלכלית. מדיניות כלכלית נכונה לכולם, לא רק כלפיהם.
4. אל תחזיק חשבון בבנקים שתומכים בהם, אל תקנה מוצרים שהם מייצרים, אל תשתמש בשירותים שהם שותפים להם ורושש אותם כלכלית. שכנע די אנשים לעשות כן, והם יפלו.
אם אתה בוחר שלא לקיים את אחת מהנקודות הנ"ל, אזי אתה מאשים את כולם אבל לא נוקף אצבע, אז מה הפלא שהם טייקונים ואתה בוכה בצד?
כלומר, לדבריך גם אם עבדתי קשה מאוד כל חיי וסיכנתי את כל מה שיש לי (הרבה עשירים לגיטימיים לקחו סיכונים שאנשים ממוצעים אינם לוקחים ולא כולם נולדו עם כפית זהב בפה) - אז אני צריך להענש על כך.
ושוב - אתה חוזר לדרכם של משטרים סוציאליסטיים קיצונים שגרסו שצריך "להשמיד" את העשירים וגם אם נפלו חללים בדרך על לא עוול בכפם, צדקתה של הדרך מצדיקה את הקורבן.
כך צמחו להם סטאלינים, לנינים, פידלים ומיני רודנים שתמיד ראו את צדקת הדרך לנגד עיניהם וכל מי שנפל חלל היה קורבן לגיטימי או כפי שנוהגים לקרוא לזה - Collateral Damage.
צר לי אבל שלטון רווחה יכול להתקיים גם בלי לאנוס את העשירים.
זה שיש כאן בזבוז מטורף ושחיתות זו בעיה אחרת, אך אתה מציע להרעיל את כל הגוף בכדי להלחם בנגע אחד.
אנשים עשירים הם אלו המניעים את הכלכלה.
לו לא היו אנשים עשירים או לו לא היתה מוטיבציה לאנשים לגרוף הון, מעטים אם בכלל היו טורחים להמציא המצאות חדשות או להתאמץ מעבר למינימום.
זו בדיוק המחלה של המגזל הציבורי ואני עד לה יום יום, בעבודה צמודה מולו.
בגלל ששם המשכורות קבועות והקידום שגרתי, אין לאף אדם מוטיבציה להתאמץ או בכלל לעשות את המינימום המוטל עליו. כל שעליו לעשות הוא להגיע לעבודה ולצאת בסוף היום, לא דקה יותר. אף אדם לא נשאר דקה נוספת, אף אדם לא עושה מעבר ואף אחד לא מתאמץ להגיע ליעדים - כי המשכורת הממוצעת תשולם בדיוק באותו היום, באותה שעה ותעמוד על אותו הסכום.
יתרה על כן, בגלל תרבות הקולקטיב והאיגודים - אין תלוי מעל ראשך איום הפיטורין או הקיצוצין, ולכן אף אחד שם גם לא מתרגש כשפרוייקט נכשל וגם אף אחד לא נותן את הדין.
זו שיטה סוציאליסטית של רווחה מושלמת.
בסקטור הפרטי, לעומת זאת, השאיפה לתגמול והתחרותיות היא מה שמוליד את ההמצאות הגדולות.
כמה המצאות גדולות ראית במגזל הציבורי?
כמה תרומות לקידום האנושות (מכל סוג, לא רק מוצרי צריכה) צמחו מתוך משטרים קיצונים סוציאליסטית?
גם הפסיכולוגים, שלדבריך בטח גם שותפים לקונספירצייה, גורסים שדווקא אינדיבידואליזם הוא מצב נורמלי ואדם צריך לחשוב על עצמו בעיקר ורוב הזמן. כל אדם שנוהג אחרת, לוקה בלקות כלשהי או מנסה לפצות על משהו (כאן אני אודה שלי יש כזו לקות ואני נוהג לתרום ולסייע לזולת, לאסוף כל חיה מסכנה לביתי ותמיד לדאוג לאחרים לפני שאני דואג לעצמי. דפיקות שכזו, פסיכי יש אומרין).
זה בסדר שיש עשירים ורבים מהם גם מממנים חברות אחרות, יזמים ומדענים.
לא כולם גנבים ולא כולם מושחתים.
במקורבים טפל נקודתית, איני יודע כיצד, אך הם סוגיה בפני עצמה ואילו אנשים שעבדו קשה למחייתם אינם צריכים להענש או לפרנס את הפרזיטים (חרדים, ערבים שבוחרים לשבת בבית, בטלנים שונים וכד').
ואגב - עבודה קשה היא לאו דווקא עבודה במכרות.
אדם כמו גליה מאור, שעסקה בניהול ולא כרתה במו ידיה, קיבלה את אשר קיבלה בזכות כישוריה ויכולת להניע את הבנק ולנווט אותו לרווחיות עבור בעלי המניות שלו. הטענה כאילו היא "קיבלה יותר מדי" היא טענה מופרכת מיסודה, שכן לכל דבר יש מחיר. אתה יכול לטעון שהרכבים יקרים מדי, שהביצים יקרות מדי ושהמשכורת שלך נמוכה מדי, אך בסופו של דבר לאדם טוב יש מחיר ואם אתה לא תשלם אותו, מישהו אחר ישלם אותו ואתה תוותר בלי המוצר או בלי המנהל שלך.
כאשר תיקח מנהל במשכורת נמוכה, תקבל מנהל גרוע ובסופו של יום ההפסדים שלך יעלו מאות מונים על פני המשכורת של מנהל או מנהלת טובה.
אל תתערב בשכר הבכירים - כל עוד הוא נקבע על ידי הדירקטוריון שמייצג אותך.
אם אתה חושב שהדירקטוריון איננו מייצג אותך, אז או שאל תשקיע בחברה או שטפל בבעיה מול הדירקטוריון אבל אל תבוא ותקרא למדינה להתערב ברמות השכר.
אם כך, אז גם יש להתערב ברמות השכר של מעמד הביניים ואני רוצה להגביל את שכר המתכנתים, את שכר מהנדסי החשמל ואת שכר מנהלי המוצרים - מהגבוהים בשוק. זה יהא נהדר אם רתך יקבל אותו שכר כמו מהנדס חשמל ולהיפך. אני חושב שזה יצור שוויון הזדמנויות לכל האנשים וייצור חברה בה אין מעמדות.
נשמע טוב לא?
גרעון מדיני:
אכן בעייה שחייבים לפתור בעזרת הקטנת הגרעון כל שנה:
מיסי עשירים: זה דרך
קיצוץ משכורות בשוק הציבורי: זה דרך
קיצוץ בזבוזים בשוק הצבורי: זה דרך
הבעייה היותר גדולה בחברה הישראלית היא עיוות התפלגות ההון
שם חייבים לפעול נגד טיקונים נוכלים: ישנם כמה עשרות כאלו כל אחד עם כמה מאות מקורבים
בנוסף חשוב להפעיל מיסי עשירים: הסברתי זאת בדיון על התפלגות ההון
הסיבה העיקרית למיסי עשירים היא שח'ברה אלו אינם מרוויחים על סמך יכולת אלא על סמך קירבה ל"מושכי חוטים" (פעולות נוכלות יטופלו בדרך תקיפה יותר ביחס למיסי עשירים). לכן אלו פוגעים באיכות החיים של כל אזרחי המדינה ובזרימת הזדמנויות במדינה
שחיתות שלטונית תטופל בנוסף
כלומר, מה שאני מבין מכם זה ש...
הכל קונספירצייה.
אין גרעון, אין חורים בתקציב (כן בטח, כשמגדילים את יעדי הגרעון, עומדים בהם).
הכל נפלא.
יש רק קומץ גנבים שאשמים בהכל וכל המדינה משתפת איתם פעולה, האוצר, המבקר, העיתונות וכוווולם.
אתם לבדכם במערכה מולם. רק אתם. אתם היחידים שאינם חלק מהקונספירצייה הקפיטליסטית.
ורק אני אידיוט אחד שחושב שיש בעיה ובעצם כל הפתרון הוא למסות את כולם וכך ההמון ישלם את מחיר קומץ הגנבים.
ציטוט:" כאן אדגיש ואומר - לדעתי הפתרון הוא לא כיסוי הגרעון אלא חיסול הגרעון. הגרעון לא נוצר מהשירותים הניתנים לציבור אלא נוצר מחברות ממשלתיות מפלצתיות, פנסיות מטורפות וחגיגה של מקורבים בכל רחבי הממשלה והעיריות. זה מקור הבזבוז והדליפה של המזומנים מקופת המדינה לא תפסק עד אשר נסתום את החור בתחתית הספינה שלנו."
תשובות לדברים הפופוליסטים שנאמרו למעלה, כאן.
בTheMarkerWeek, המוסף השבועי של המרקר פרסמו בשישי החולף כתבה המתחזה לתחקיר של חגי עמית בשם "הלך הכסף/ איך בדיוק הגענו לאוברדרפט של 40 מיליארד ש"ח ?" שתת הכותרת שואלת: איפה היו שומרי הסף?.
למה מתחזה לתחקיר? כי תחקיר לא היה, רק ראיונות עם אנשי אוצר בעבר (ששמחו להכפיש את הנוכחיים) ובהווה (ששמחו להכפיש זה את זה ואת הבוסים שלהם). איך אני יודע שלא היה תחקיר?
כי אם היה תחקיר, בטח הוא היה כולל שיחה עם פרופסור לכלכלה שהיה מסביר להם שגרעון של מדינה זה משהו שונה לגמרי מאוברדרפט ואי אפשר להתייחס אליו באותה צורה (ואפילו חלק מהמוניטריסטים מבינים את זה) . שמי שמשתמשים במילה אוברדרפט לתיאור גרעון במטבע מקומי הם מי שמעוניינים ליצור אפקט תודעתי מסויים על הציבור אבל ממש לא לדייק בפרטים הכלכליים.
כי אם היה תחקיר, אז היה ברור שגם אם מקבלים את כל הנחות המוצא השגויות על "הגרעון הענק" אז המספר היחיד שמעניין הוא הפער שבין הגרעון בפועל לגרעון המתוכנן מראש ולא 40 מיליארד ש"ח. כיוון שמוסכם על כולם היקף גרעון מסויים (במקרה הזה 18.3) – כלומר מדובר על הפתעת גרעון של 21 מיליארד ש"ח.
כי אם היה תחקיר, הוא היה שואל איפה הכסף שנעלם מכל השנים (ואלו רוב השנים בעשור וחצי האחרונים) שבהם משרד האוצר מתחמן את המדינה וגומר בגרעון נמוך בהרבה מזה שאושר כחוק. כסף שבקלות מקזז את "הגרעון הענק" סו קולד. זו אגב שאלה שמסתובבת כבר כמה שנים ועוד לא מצאתי עליה תשובה טובה.
והכי חשוב, כי אם היה תחקיר הוא היה מגלה שקו ההגנה של אנשי האוצר שמצוטט בכתבה, זה שטוען:
"ההתחייבויות הממשלתיות תפחו בגין ההסכמים שנבעו מהשביתות, והמלצות ועדת טרכטנברג היו בבחינת התחייבויות עתידיות, שלא הורגשו מיידית ואיפשרו לאוצר לשמור על כך שמסגרת התקציב לא תיפרץ"
כלומר, הטיעון שהסיפור של הגרעון הוא הגדלת ההוצאות ב"אשמת" המחאה וטרכטנברג והשביתות. תחקיר היה מגלה שקו ההגנה הזה הוא שקר גמור ומוחלט. הראיתי כאן בפוסט "עשו מסיבה" שבדיקה פשוטה, באינטרנט, של נתוני האוצר עצמם מראים שזה שקר ושבפועל האוצר סיים את התקציב הדו שנתי בדיוק כפי שתכנן שנתיים לפני כן ובלי לממש את כל התוספות המובטחות ושבעצם המחסור הוא בצד ההכנסות שהתכווצו. אם היה תחקיר, בטח מישהו היה מציץ בדוח הביצוע של האוצר ומגלה את זה בעצמו.
ועוד הערה על "התחקיר" לכאורה: בפוסט "עשו מסיבה" התייחסתי לשימוש בביטוי הזה ביחס לפקידי האוצר והנה הוא צף בכותרת של המרקר. השימוש במילים שומרי הסף הוא מעניין כי בתודעה המשותפת שלנו היום הוא מתייחס לסרט "שומרי הסף", כלומר לאנשי השב"כ, שומרי הסף של הבטחון הישראלי. אלו שעומדים בסף בין עולם הבטחון והחוק הגלוי שלנו לעולם הצללים, שבו נעשים לעיתים, בשם "הבטחון", מעשים שלא יעשו, פעולות שמחוץ לשדה הדמוקרטי. האם זה הדימוי הרצוי לגבי אנשי האוצר? אנשי הצללים שמשתמשים בכלים אנטי דמוקרטיים כדי "להגן עלינו" תוך שמירה על הבורות שלנו ממה שנעשה "בשמנו"? אני חושב שנוכל להסכים שהתשובה על כך היא שלילית.
פראבדה של משרד האוצר כבר אמרנו?
תסלחו לי שאני חופר על זה, אבל בעיני אוריינות כלכלית היא כלי בסיסי לאוטונומיה הפוליטית של האזרח בעידן שלנו. אם יש תפקיד לעיתונות הכלכלית, הוא לא לדווח על היפים והעשירים או עניני מניות בבורסה.
אם יש לעיתונות כלכלית איכותית תפקיד בעידן האינטרנט והמידע המיידי הוא לחזק את האוריינות האזרחית הכלכלית. מעילה בתפקיד הזה, היא כמעט בלתי נסלחת (וכן, לא רק במרקר מועלים בתפקידם הזה, גם בערוץ 10 במובהק אפשר לראות את אותו קו מערכתי, נוסח שרון גל, שפוטר זה עתה וגם בעוד עיתונים, אבל המרקר הוא הדוגמא המובהקת. דווקא בכלכליסט עושים מאמץ לכיוון חיובי יותר).
הבעייה היא בעשרות טיקונים שעברו הסדרי חוב ו 110 מקורבים לכל טיקון:
דירקטורים וחברי הנהלה מטעם הטיקון.
אלו צריכים לשלם את כל החוב גם בכסף פרטי ובמניות והעברת השליטה.
ח'ברה אלו חייבים להתפטר מהחברות שקרסו בגללם
הרשימה היא מעבר לכנופית הנוכלים מפירמידת נוחי דנקנר: הרשימה:
? יצחק תשובה שחייב מיליארדים. "העלימו" את החוב של תשובה. יצחק תשובה שישלם את החוב מהכסף האישי ובעזרת מניות שיעביר לאותם ארגונים מטעם הציבור
? אילן בו דוב חייב כמה מיליארדים
? יוסי מימן חייב כמה מיליארדים
? מוטי זיסר חייב כמה מיליארדים
? עידן עופר חייב כמה מיליארדים
? דיוויד פדרמן חייב מיליארדים
? לב לבייב חייב מיליארדים
? גד זאבי, ? אלי זהבי ? חבס ? יורו גלוב ? יעקב אנג'ל ? יוסי בן חמו ? רפי ברבר ? אברהם טולדנו ? איציק תמיר ? שלמה זבדיה ? גאון משה ? יוסי גריןפלד ? קרן שמרוק ? פועלים ? נחשון קיוויתי ? לאיו ןרקנטי ? בני שטיימץ ? צימרמן רובין ? שרם יצחק ? שעיה בוימלגרין ? מאיר גורוביץ ? דני ברנר ? זיל פלדמן ? אבי ורטהיים ? קארל פרנץ ? ביילסול ? אריה קוטלר ? בצלאל אישר ? רחמין ? אריק פנט
וכו'
אחלה - ואתה לא מבין שאתה צריך לטפל בו ורק בו, ולעזוב לנפשם את כל היתר.
אם אתה טוען ש-*כוווולם* בתוך זה, אזי זו כבר תיאוריית קונספירצייה.
הבעיה היא שכולם - שמאל וימין - חזקים בטיפול בחלשים.
מי אתה חושב תורם לשלי יחימוביץ' ולביבי לקמפיין? כל אותם חברים מעלה.
לא בהם יטפלו. בדיוק כפי שלפיד חולל רעש ובסוף לא נגע לא בנמלים, לא בחברת חשמל ולא באף ארגון שכזה.
חזקים בדיבורים כולם אבל בסופו של יום, זה לא כל כך פשוט להתעמת למשל עם האיגודים המושחתים מכמה סיבות:
1. הם גופים חזקים וקשה מאוד לשבור אותם או לפלג אותם.
2. הם מאיימים בשביתות קשות שתעלנה ביוקר.
3. אתה לא יכול לחוקק חקיקה פרטית שתפגע רק בהם כי כאן החוק עומד לצידם אפילו אם הם מושחתים (החוק עומד על זכויותיו גם של הגנב והרוצח ליחס שווה).
4. הם התורמים שלך. אתה לא שורד בלעדיהם... הם תורמים כסף או קולות.
5. הם מאיימים לעמוד לצד היריבים שלך אם תפגע בהם.
6. הם יודעים את כל הלכלוך שלא רוצים שידעו, אודות כל הבכירים בצמרת שהגיעו לשם בדרך לא דרך. בכל פעם שבאים לפעול נגד הוועדים הללו, הם מזהירים את האנשים שזה יגרום לזעזוע בכל המערכת.
זו המציאות. לך פעם נגדם ומיליארדים על גבי מיליארדים ישתחררו לך מהתקציב.
קח את צה"ל, שבו השכר מהווה 90% מההוצאה (זה היה בסביבות 80-85% כשאני השתחררתי וגדל מאז). מקצצים מיד באימונים אבל משום מה אף פעם לא מצליחים לקצץ בשכר.
במקום לחפש היכן לגבות - חפש היכן לקצץ ובהיבט הזה, דווקא השמאל מעולם לא פעל והשמאל הוא מי שהצמיח את המערכות הללו עוד מתקופת מפא"י, בראיית הקולקטיב.
בן אדם, כמה אתה מקובע בתבניות.ידעתי מראש איזו תגובה תביא.אתה ודומיך כל כך צפויים. לפי התבנית שלך,אם אני מתנגד לקפיטליזם,אז בהכרח אני קומוניסט. (רואה לפי הדוגמאות שהבאת ) מה, יש רק קפיטליזם וקומוניזם ? זהו ? אני מבין שהזמן הקפיטליסטי שלך יקר. יקר עד כדי כך שלא ביררת מי אמר את הדברים. (מייקל פארנטי אינו קומוניסט, ואינו תומך בקומוניזם.אבל איך תבין ? אצלך יש או קפיטליזם, או קומוניזם . ) לא אבזבז את זמנך הקפיטליסטי היקר,בהתייחסות לשאר הדברים ההזויים וחסרי הטעם שכתבת.
גילוי נאות , ההשקפה שלי היא זו.
ללא ספק, גישה מדעית ביותר.
הבה נבחר מדגם קיצוני ונוכיח את עמדתנו.
אז להלן התשובה:
Stalin blamed Kirov's murder on a vast conspiracy of saboteurs and Trotskyites. He launched a massive purge against these internal enemies, putting them on rigged show trials and then having them executed or imprisoned in Siberian Gulags.
או אולי:
The Shining Path believed that by imposing a dictatorship of the proletariat, inducing cultural revolution, and eventually sparking world revolution, they could arrive at pure communism.
....In an April response, the Shining Path entered the province of Huanca Sancos and the towns of Yanaccollpa, Ataccara, Llacchua, Muylacruz and Lucanamarca, where they killed 69 people, in what became known as the Lucanamarca massacre.
או שמא:
Fidel Castro has also been widely criticised for overseeing an administration that has committed a number of human rights abuses. The Human Rights Watch organization has suggested that Castro constructed a "repressive machinery" which deprived Cubans of their "basic rights".[424] Castro has publicly defended his government from such accusations, using the "standard Marxist answers" to such criticisms; that the state must limit the freedoms of individuals in order to protect the rights of the
collective populace, such as the right to employment, education and health care
ואני יכול להמשיך עוד הרבה, פשוט הזמן הקפיטליסטי שלי יקר לי מדי.
אגב, אני מאוד בעד רווחה ואני מאוד בעד חלוקה צודקת, אבל מאידך - להתנפל על העסקים זה גם לא הפתרון.
במקום לפתור את גורמי הבעיה - הוועדים הענקיים - מתנפלים על העסקים הלגיטימיים ועל האזרחים. אני בעד לא לקחת לא מפה ולא משם, אלא לחסל את גורמי הבעיה.
ולא - הגופים הללו הם לא "עלות סטנדרטית של ניהול מדינה".
בולשיט.
אני כספק פרטי, מבצע בחודש עם תקציב זעום עבור משרדי ממשלה מה ששם מתבצע משך 5 שנים ללא הצלחה, עם תקציב של 35 מיליון.
אלו גופים בזבזניים ואני חשוף להעסקה מסיבית של מקורבים ובני משפחה שאין להם תפקיד או משמעות. לי אי אפשר למכור את הלוקשים הללו.
Capitalism vs. Prosperity
The corporate capitalists no more encourage prosperity ,than do they propagate democracy. Most of the world is capitalist, and most of the world is neither prosperous nor particularly democratic. One need only think of capitalist Nigeria, capitalist Indonesia, capitalist Thailand, capitalist Haiti, capitalist Colombia, capitalist Pakistan, capitalist South Africa, capitalist Latvia, and various other members of the Free World--more accurately, the Free Market World.
Michael Parenti - Wealth Creates Poverty
"בקולקטיביזם קיצוני"
קומוניזם... מי בכלל מדבר על קומוניזם? זה הימין שחושש לאבד את השלטון, מסית כנגד האלטרנטיבה השפויה.
כל התיאוריות שניסו ליישמן באופן פאנטי הביאו לאסון. קנאות-תיאוריתית, תהא אשר תהא, היא מתכון לאסון, ולא חסרות המון דוגמאות לכך מההיסטוריה האנושית.
יש הרבה דרכים למימוש תפיסה סוציאליסטית, קומוניזם היא אחת מהם, הגרועה והנוראה שבהן.
סוציאליזם בדרך יישום שפויה, שמאפשרת תחרות הוגנת, היא בעצם ערבות הדדית, היא צדק חברתי.
"נזכרתי בזה משום שאני מביט בהצעות השמאל להלאים ולמסות ולהלאים ולמסות את הסקטור העסקי."
ההלאמה של אוצרות טבע היא מתבקשת. אוצרות הטבע הם של העם. ותפקיד המדינה להנפיק רשיונות על בסיס תחרותי, ולדאוג לתגמולים ראויים לקופת המדינה. (למה דו"ח צמח לא מפורסם במלואו? למה אין שקיפות? למה צריך לפנות לבית משפט על מנת להורות על פרסומו? נעשית שם הסתרה שהיא לבדה אומרת הכל -- קפיטליזם חזירי, קשרי הון שלטון ופעולה כנגד האינטרסים של הציבור)
למסות את הסקטור העסקי---> הכוונה למסות חברות שלא רק שלא משלמות דבר אלא אנחנו משלמים להם מכיסנו. הכוונה לביטול האבסורד. חוק עידוד השקעות הון העניק הטבות מס בהיקף של 5.6 מיליארד שקל למפעלים ברחבי המדינה במהלך 2010. 4 מיליארד שקל מסכום זה - זרמו לכיסן של 4 חברות היצוא הגדולות של ישראל (המאיון העליון של החברות), ככל הנראה טבע , כיל , אינטל וצ'ק פוינט.
למעשה, ההטבה שקיבלו 4 החברות הגדולות במסגרת חוק עידוד השקעות הון היתה כה עצומה, שהן נמצאות במצב של מעין חבות מס שלילית למדינה. הן שילמו למדינה מסים בסכום של 1.1 מיליארד שקל (מס חברות או מס הכנסה על שכר עובדיהן), וקיבלו הטבת מס של 4 מיליארד שקל - כלומר, המדינה החזירה להן מסים בסך 2.9 מיליארד שקל יותר מכפי ששילמו.
ישנן חברות שמשלמות מס בגובה 3%-4%.
"ללא ספק - הסקטור העסקי הוא מנוע כלכלי רציני וכפי שנהוגים מיסים שונים ברחבי העולם, כן יש להנהיג מיסים כאלו בישראל."
זה בדיוק העניין... מפלגת העבודה של ימינו חותמת על המשפט הזה שלך בשתי ידיה. הכוונה לאפשר תחרות חופשית הוגנת.
"כאן אדגיש ואומר - לדעתי הפתרון הוא לא כיסוי הגרעון אלא חיסול הגרעון. הגרעון לא נוצר מהשירותים הניתנים לציבור אלא נוצר מחברות ממשלתיות מפלצתיות, פנסיות מטורפות וחגיגה של מקורבים בכל רחבי הממשלה והעיריות. זה מקור הבזבוז והדליפה של המזומנים מקופת המדינה לא תפסק עד אשר נסתום את החור בתחתית הספינה שלנו."
מערכת הבריאות אינה בזבוז
מערכת החינוך אינה ביזבוז
מערכת הרווחה אינה ביזבוז
זה נקרא ניהול מדינה..... ניהול מדינה עולה כסף
יש מקום לשיפור ויעול מערכות, אבל מכאן ולהסתה הפרועה כנגד המגזר הציבורי עובר אוקינוס.
כן לקחת מהעשירים!
להפסיק את חוק עידוד ההשקעות המעוות, שיש כלכלנים שבדקו ומצאו שאינו יעיל וגורם לנזקים.
נערת ליווי: את הפוסט דוק עשיתי בארצות הברית MIT 2005 2008.
מתכוונים שעכשיו את ב"פוסט דוק": נא להתעורר.
וגם: החוצפה שלך איננה מעצבנת.
ברור שאין לך מושג "מי נגד מי" למרות שגם עליך מופעלים "תחמוני" "מושכי חוטים"
בנושא חממות:
כל אלו שמקבלים תקציב הם מקורבים / "אשרו" אותם ("אשרו" למנהלי החממה להעביר להם כסף).
אין כאלו ש"במקרה" מקבלים חממה.
אלא ש"אשרו" אותם אינם המוכשרים ביותר.
בהרבה מאוד מקרים נראה שהחממה אכן פועלת לפי נורמות של שחיתות.
הדרך היא איננה לבטל חממות אלה להעביר את אישורי פרויקטי החממה למדענים שפועלים גם מחוץ לאוניברסטאות.
כל חממה תעבוד עם מאות מדענים וכל פרויקט ישלח ל 16 מדענים עצמאיים
בנושא שוק ציבורי: יש מקום לשוק ציבורי.
האזרחים יחליטו על גובה משכורות וגובה שכר בכירים בשוק הציבורי.
מהלכים אלו הם ההגיונים.
לבטל שוק ציבורי : גישה קיצונית ומוטעת
באופן כללי:
המרחק בין שחיתויות לבין "עזרה" למקורבים איננו גדול אך ישנם מאות "תירוצים" ש"מעבירי הכסף" יכולים ל"התלות" בהם.
היכן תירוצים אלו "נשברים"??
בחוצפה שבהסדרי החוב לטיקונים מתרסקים
זה שהמערכת מאשרת ויתור על מאות מיליוני שקלים לעשרות רבות של טיקונים :
חוצפה שאין כדוגמתא.
ברור ש"מושכי חוטים" הם אלו ש"דואגים" ל"הסדרי החוב" האלה.
מראה עד כמה ה"מערכת" "מחוצפת"
כלומר, ההצעה שלך היא שבמקום שנילחם בשחיתות, נמסה אותה.
מכאן אני מסיק שאתה אומר שבעצם אין לך בעיה שיש שחיתות, כל עוד היא משלמת את חלקה.
ולמה בעצם שלא נלחם בשחיתות וכן ניצור שוויון הזדמנויות, אך בלי להפוך את ההזדמנויות עצמן ללא כדאיות?
הדיון כאן - אף על פי שהוסט לעבר "שנאת הטייקונים" - דן בצורה כללית במיסוי גבוה יותר של הסקטור העסקי ולא בשחיתות.
הואל נא לסגור את רשות השידול...
הואל נא לפזר את ועד עובדי חברת השמל,
הואל נא לסגור את הברז לנמלים...ולתיקנים...
פטר את מנהלי החממות,
שלח את כולם למחנות חינוך מחדש או אף לגרדום.
אבל - בין אלו לבין הגדלת המיסוי על הסקטור העסקי קיימת כברת דרך.
ולא - לא כל החממות שייכות ל-"מושכי חוטים" ואני אישית מכיר לא מעט חממות ולא ראיתי שם מקורבים.
מנין לך כל המידע הזה על המקורבים? תן דוגמאות לכך.
יש לי מכרים שהתקבלו לחממות ואף אחד מהם לא מקורב. הגיוון שיש בחברות החממה מעיד על כך שאין שם מקורבים - אבל הבעיה היא בכל המושג הזה של חממה, שמביא כספי מדינה מצד אחד ומאידך לוקח את האחוזים לעצמו ולבעלי השליטה בחממה (שזה עסק פרטי).
יש פה בעייתיות בזה שאלו כספי מיסים ששייכים לציבור אך מאידך - המניות בחברות אינן מועברות לידי הציבור.
זו הבעיה וזה הגזל שבשיטה.
אתה קולט מה הבעיה אתך?
פה זה פוסט.
פוסט דוקטורט עושים באוניברסיטה.,
זה קצת כמו ההבדל בין חכמת הבייצ'לה IQ - High קיו ולדעת איפה לתקוע איזה ביציים.
גם שמנת הכי משובחת שכמקציפים אותה יותר מדי היא לא טעימה
ולא!
זה לא אישי.
זה ציבורי.
קאפיש?
למען הגילוי הנאות.
אני יודעת ביצים ושמנת כי אני יודעת מה עושים במטבח.
אני לא מכירה את בעל הבלוג
די להוציא דבר מהקשרו.
די לעשות פה פרסומת אישית.
שבת שלום.
ואפשר לחזור לעיקר?
תודה.
אנני מבלבל בין דברים. אתם מבלבלים
הצלחתי להשיג תקציב לחברה המדעית שלי בשנת 2010 והשנה: 2013. מאירופה
אלו הם תקציבים קטנים יחסית.
על סמך הפרסומים שלי בכתבי עת מדעיים ה"מערכת" חייבת לי מיליוני שקלים
כל שנה צריך להשיג תקציב. יש גם תקציבים למספר שנים
חממות טכנולוגיה הם דבר נכון:
הבעייה שכל דביל שמנהל חממה מעביר את הכסף למקורבים אליו לכן נוצרת בעייה.
שוחתי עם כל מנהלי החממות בישראל. כמה עשרות "יצורים". הח'ברה האלה "משוכפלים".
למנהלי החממות אין מושג מדעי ואין להם יכולת לקלוט איך להקצות תקציבים.
הם נשלטים על ידי "מושכי חוטים".
"מושכי חוטים" הם אלו שיוצרים את הטיקונים והעיוותים החברתים ולכן תופעות אלו מתרחשות גם בעולם המדעי. זה הקשר בין העיוותים החברתים ותופעת מוחות בורחים מדעיים ובעיית תקציבי מחקר מדעיים
נקודה כללית שחשוב שתקלטו בהקשר של דיון זה:
כל אחד שמעביר כסף במדינה נשלט על ידי "מושכי חוטים".
לכן כל תופעת המאיון העליון זה לעג לאזרחים.
אלו במאיון העליון אינם חכמים מהאחרים.
הם פשוט מרוויחים מהטיית מכרזים שמבצעים "מושכי חוטים" ששולטים עליהם (על הח'ברה ממאיון עליון).
לכן על מנת שנראה מצב שיכולת חשובה יותר מקירבה ל"מושכי חוטים" חייבים לטפל בבעיית ההון שצובר המאיון העליון:
1 מיסי עשירים על סך כל הכנסות כולל בורסות וחברות וכו' הם שלב התחלתי.
2 שבירת ריכוזיות ומונופולים ותיאום מחירים => שלב נוסף.
3 עידוד חברות צעירות שלב נוסף
*** ישנם צעדים נוספים
הקולקטיביזם הוא קולקטיביזם תאגידי.באשר לעשירים,הייתי משיט אותם על סירה הרחק מכאן,יחד עם הכסף הוירטואלי הנמצא בחשבונות שלהם. הם אינם יכולים לקחת איתם את הידע האנושי המייצר את ההון ,ולא את משאבי הטבע מהם הם מתעשרים. ובאשר לגז הנמצא באדמה,אפשר ללכת לפי התוואי הנורווגי.אם זה עובד בנורווגיה ובאלסקה ,זה יעבוד בישראל .
כמו כן יישר כח לעצבן. על ההתמדה והסבלנות.
חחחח... תודה בשם הנינג'ה השחור.
לצערי, הבחור יצא דרך הדלת הפרטית שלו ולא חזר לו יום אחד
.... אני יכול רק לקוות שמצא את מקומו בעולם ולא תחת גלגל או בפיו של תן.
(אין הרבה תנועה באזור וגם לא ראיתי מישהו דרוס, אז זה באמת מוזר שהבחור נעלם...)
אגב כמדען האם אתה זוכה לכספי התהילה?
אם לא, אני יכול רק להצר על כך שאתה לא ולאחל לך רפואה שלמה (כלכלית).
ללא ספק קידום המדע חשוב ודווקא כאן המימון למדע מגיע פעמים רבות מן הסקטור הפרטי - היוצא נשכר ואף שותף בחלק מהפיתוחים. עדיין אין מה לעשות אך ההשקעות הגדולות ביותר בטכנולוגיה הן של גופים פרטיים תאבי בצע, ולא אידאליסטים שרוצים עולם טוב יותר.
דווקא כמדען הנהנה ממימון מחקר, לך נא ובדוק מהיכן מגיע הכסף. ברור שחלק מגיע מתורמים גלויים או סמויים וחלק מגיע ממימון ממשלתי... אבל מאידך - הבט מי תרם להקמת הבניינים והמעבדות ומי תרם לפיתוחי טכנולוגיות סמיקונדקטור ורפואה. אלו החברות הגדולות שעשו זאת אם בכדי לפאר את שמן ואם בכדי לגזור קופון עתידי בקרב השלטון או האקדמיה. פייר? זה לא באמת משנה למה עשו זאת - מה שמשנה הוא שאותם גופים מממנים את פעילותך (או שלאו, אינני יודע מה קורה בתחום בו אתה עוסק) ורק להם יש משאבים גדולים דיים.
חממות זה גזל חצוף של כספי מיסים בעוד שהאחוזים עוברים לידיים פרטיות ונוסף על כך החממות גובות דמי ניהול מטורפים. אידיוט מי שהולך לחממה באופן כללי - שכן הנזק שנגרם על ידי החוזים שלהן גומר חברות, אבל לא נכנס לזה וכאן אני מסכים איתך.
לגבי הנקודות שלי - הנקודות שלי באות לייצג את הסקטור העסקי עליו אני נמנה.
אינני טייקון חרף העובדה שהייתי שמח להיות אחד, ועדיין אני נפגע מכל נטל על הסקטור העסקי לא פחות.
אתה מבלבל בין הצורך ליצור חקיקה מאוזנת והפרדה בין הון ושלטון - לבין קריאות ה-"עליהום" על חברות במשק. המטרה זה להביא עוד חברות לכאן, ולא לסחוט מהקיימות ולכן הפוקוס צריך להיות תמריצים וצמיחה, במקום פגיעה בכיס של הקיימות - ולא כי הן צדיקות - אלא כי זה מחיר השוק שאנו שווים.
מי שחושב שהחברות תספוגנה ותספוגנה - ילך במטותא לירכא ויראה מה קרה למתפרות רבות עם הכניסה של חוק שכר המינימום. אמנם תנאי העובדים והעובדות הובטחו, אך המתפרות עברו לירדן ואותו קהל עובדים נותר עם זכויות אך בלי עבודה. אין אני אומר שהחוק מיותר, אך לכל פעולה יש גם תגובה ואף אחד לא יכול להכריח חברות וגופים מקומיים ובינלאומיים להשאר כאן.
צריך כן לגבות מיסים שחברות התחייבו לשלמם מראש וכאן אין זו הפרת חוזה.
אבל - הגדלת ההיטלים והמיסים היא לדעתי טעות - לפחות אם זה מבוצע באופן קיצוני- וכאן זה יהיה הטריגר של חברות לקום וללכת (ומאידך - אם זה מזערי, הרי שהתרומה של ההגדלה זעומה ממילא).
אני חזרתי רק לרגע קט ומסתבר שזה יצא טוב ואפילו מאד כי:
1) אני לא יכולה להסכים עם סיעור כי לטעמי מה שהוא כתב זה משפט כל כך רחב (לא באופן אישי ובטח לא ציבורי לפחות כמו שאני מבינה משפטים) שאני יכולה להכניס לו כל כך הרבה תכנים ואז לא להבין מי ומה נכלל בפנים ולגלות שאמונותיו הן בכלל הפוכות משלי.
2) השורה התחתונה שכמובן שכחתי קודם (זה קורה לי כשאני חושבת מהבטן ולא מהראש ורק לפעמים) זה עניין הועדים שבאמת מחזיקים אותנו בביציים ותודה לבורוטוס ונטוס. ואני בכלל כבר לא מעט זמן עצבנית למשל על ועד נמל חיפה שעושה הכל בשקט ושלווה (כאילו) להבדיל מהאשדודים שעליה אנחנו רגילים לשמוע או האילתים שהם קצת רחוקים.
בגלל השעה, יצא לי שוב להגיע אחרי בפרופסור-דוקטור שאני לא מכירה! ויחסי אליו אינו אישי
אני מציעה לו לא לעשות לו לובי פה כי לפי מה שהבנתי מהתגובות אף אחד לא התכוון לשום מחזרת שאין לו באופן אישי
זה הכל תיאורטי (יש גם תאורטיות לא מיספריות ולא הכל מתימטיקה ומדע מדויק מדויק בחיים) ומי שרוצה לחיות בחו"ל יש מסלול ישיר בנתב"ג (גם זה משפט מחוזי ולא אישי)! ! !
נ.ל.נ.ב - השארתי לך ד"ש אצל שלוף הציפורן שחור הרעמה
אני מדען פעיל ומייצר תוצאות מדעיות בביופיסיקה מתמטית דינמיקה וסוציו אקונו פיסיקה.
אני מפרסם בספרות המדעית העולמית לפחות מאמר בשנה.
כל מאמר שווה לפחות רבע מיליון על סמך תקציבי מחקר סטנדרטים להם זוכים "המקורבים" שמפרסמים באותם כתבי עת.
לכן ל"טראש" שלך על הפעילות שלי אין קשר למציאות
אני מדגיש שבתחום שלי בארץ יש גם "טיקונים" שבולמים תקציבי מחקר.
דוגמא: חממות טכנולוגיה מעבירות כסף למקורבים ובולמות פרויקטים עדיפים של אלו שאינם ממעגל המקורבים שלהם
החממות בישראל ממומנות בעזרת 85% כסף ציבורי
לכן חביבי:
כדאי שתתעורר:
הנקודות שלך משקפות תמימות וחוסר קליטה "מי נגד מי" וכנראה שגם צביעות
כפי שציינתי בתחילה, איין ראנד היתה קיצונית לכיוון האינדיבידואל ולאו דווקא מהווה דוגמה ומופת, אך הספר הספציפי הזה כן העביר מסר חשוב (לראיה, מערכות אולטרא-סוציאליסטית כמו קיבוצים וקומוניזם סופם היה קריסה. תמיד אפשר היה להאשים את השחיתות והמיעוט, אך זה כבר תירוץ שכן זה חלק מהחבילה שאתה מקבל בסוציאליזם שכזה ובתיאוריה הכל מושלם אך המציאות טופחת על פניך).
השמאל קרא לא פעם ולא פעמיים "להגן על משאבינו הטבעיים" ולעיתים נשמעו קריאות "להעיף את הזרים" ואף להלאים משאבים כמו ים המלח (לצערי, לא אספתי כותרות וגזירי עיתונים אך נאמרו דברים כאלו).
אין ספק שמשאבים טבעיים הם דבר מבורך וחשוב עבור המדינה, אך בהיעדר אמצעים לפתח אותם - לפחות ראוי כי נארח את הזרים ונרוויח מזה ככה וככה, אך בוודאי שכריתת הסכמים ונסיגה מהם כמו במקרה של וועדת ששינסקי - זה חוצפה מאין כמוה והתנהלות של רפובליקת בננות. זה בערך כמו לסגור על מחיר הרכב, לקבל אותו ואז לשלם חצי בטענה שחשבת על זה ובדיעבד לא נראה לך שהמחיר שסגרת היה טוב לך. נסה אתה לחזור בך מהסכמים עם המדינה, נראה אותך (אגב, זה דווקא בתקופת הליכוד ולא קשור לשמאל וכאן אציין שגם הליכוד מאוס בעיני ותמיד היה מאוס. האידאל הלאומני איננו קשור להתנהלות הכלכלית ובהיבט הזה, הליכוד מגונן על מערכי השחיתות המורכבים מבוחריו ואין הוא שונה מהעבודה. זו גם הסיבה לחגיגת המיסים ולהעדר הקיצוצים בנמלים וכיוב').
כפי שציינתי, הליכוד לא שונה מהעבודה והשמאל הקיצוני בכל הנוגע להתנהלות כלכלית.
הליכוד מגונן על אותם פרזיטי ענק הגורמים להוצאות עתק ולכן איננו בוחל במיסוי שכן עליו לפרנס את פרנסיו.
ההבדל הוא על מי מוטלים המיסים. השמאל מציע להכביד את המיסים על הסקטור העסקי ועל זה אני מדבר, לא על האזרחים.
לא אמרתי מעולם שיש להפחית מיסים או להגדילם - אך להטיל עוד ועוד מיסים ישירים או עקיפים על חברות זה בטוח לא הדרך (ואני אומר זאת כמנהל של חברה, שנאלץ להתמודד עם עלויות הולכות וגדלות שהלקוחות אינם מוכנים לשלמן ולכן עליי לפגוע בחברה או בעובדים על מנת להיות תחרותי. התוצאה של זה היא לבסוף החלטה להעביר את החברה למקום אחר או לסגור אותה - מה שבטוח לא יביא ברכה למדינה).
באשר לתכנון מס - לא אמרתי מעולם שיש צדק במדינה.
תרגילי מיסוי וקומבינות ופטורים - אם בחסות הממשלה ואם בחסות הבנקים - זו בעיה שצריך להתמודד איתה אך בוודאי שלא דרך העלאת המיסוי לחברות. כאן אתה בעצם מעניש את הסקטור העסקי בגלל גנב פרטי !
לגבי החוב - המספרים הללו פלואידיים ובסופו של דבר אתה זקוק גם לרזרבות מזומנים ואם כל החוב יקוזז על ידי התל"ג, אתה מגיע למצב שלא נשאר כסף במשק... לא בטוח שזה כזה דבר טוב.
איננו עומדים בפני פשיטת רגל אך בוודאי שאיננו נהנים כמו דובאיי.
לגבי הנדל"ן, אתה ערבבת השקעות זרות ודוגמה שמשווה בין דימונה לבין תל אביב.
האר נא את עיניי - היכן כל אותם משקיעים מקומיים או זרים (בעיקר יהודים צרפתים או אמריקאים - לא בדיוק משקיע זר ממוצע) משקיעים? האם הם משקיעים בדימונה או בתל אביב, נתניה וירושלים?
הבאתי דוגמה של כדאיות והשוויתי בין תל-אביב לדימונה, בדיוק כפי שהשוק המקומי צריך להיות אטרקטיבי עבור משקיעים זרים ועבור חברות מקומיות וזרות, על מנת שירצו לבוא לכאן חרף הסיכונים והאיומים.
אתה אולי בטוח שאנחנו מאוד יציבים והשמש זורחת לנו מהישבן, אך חברות רבות אינן מעתיקות לכאן פעילות עקב הוצאות ביטוח ואבטחה עצומות (בתחומים שבהם קיימים איומים על משלוחים או מתקנים), בעוד שחברות אחרות חושבות פעמיים האם להקים כאן מפעלים - בהתחשב בהתנהלות הממשלה בנושאי מיסוי ותמלוגים. אירלנד, שגנבה לנו את המפעל של אינטל - בסופו של דבר הרוויחה מקומות תעסוקה, גם אם לא ירוויחו מס.
אם היינו מעניקים להם פטור מלא ממס (לא הוגן כלפי יתר המשק) - לפחות כמה אלפי אנשים היו יורדים מרשימת האבטלה והיינו מתחזקים במקומות עבודה תוך הצמחת אינספור חברות לוויין המספקות שירותים למפעל של אינטל.
אין מה לעשות, כשאתה לא מחוזר באגרסיביות - מאוד לא כדאי שתעצבן גם את בנות הזוג שכן מוכנות לצאת איתך (ואני לא מתכוון אליך אישית !!!)
לגבי ריכוזיות וכל נושא אי-השכלול של השוק - זה נושא לדיון אחר וזו איננה הנקודה בה אני דן.
זה שצריך לחסל גם את ההון והשלטון וגם את האיגודים המושחתים זו מצווה בפני עצמה אך אינני נכנס לזה כאן...
מסכים לגמרי.
ועדי העובדים הם האיום האמיתי על קיומה של המדינה.
אנשי הועדים הם או אנשי עבודה או אנשי ליכוד. שים לב שאין אף מפלגה אחרת בארץ הבוחשת בוועדים.
מה זה בעצם ועד?
זה בריון, מאפיונר - שדואג לטריטוריה שלו ולאנשים שלו, תוך השלטת פחד וטרור על הסביבה.
הכוונה המקורית בוועד היתה טובה - להגן על העובדים מפני המעסיק הרודן.
ולמה הפך הוועד במרוצת הזמן? לרודן שהמעסיק נאלץ להתגונן מפניו.
היום המעסיקים הם בעצם אנחנו, האזרחים הנהנים לכאורה משירותי הגופים בהם יש וועדים והוועדים נלחמים בנו כשאנו מבקשים שהגופים יתייעלו והמחירים יהיו סבירים.
אנו כצרכנים אנוסים לרכוש חשמל מחברת החשמל, מים ממקורות ומחר גם את האוויר אלוהים יודע מנין.
מאחר ואין לנו בחירה אחרת, אנו לפחות מבקשים לייעל את אותם ארגונים על מנת לשפר את השירות ולהקטין את העלויות - וכאן באים הוועדים ודופקים על השולחן, תוך איום שישללו מאיתנו את זכויותינו ובהעדר חלופה אחרת (על פי חוק) - אנו הופכים לנרדפים ואנוסים לרצות את הווועדים.
אז לכל הרוחות, כשמהלכים עלינו אימים וגובים מאיתנו פרוטקשן, במה שונים הוועדים מארגוני מאפיה?!
יש עוני מבחירה.
עוני של עצלות ועוני של פרזיטיות.
אחד המחקרים שנערכו על הומלסים - אשר שוכנו בדירות וצוידו באמצעים - הסתיים בהפתעה גמורה בכך שהם חזרו לרחוב מבחירה.
חרדים עניים לא כי המדינה שוללת מהם זכויות אלא להיפך - הם מסרבים לקחת חלק במנגנוני המדינה אך דורשים ומצליחים לקבל זכאות עודפת על פני אלו שכן תורמים מעצמם (וזה הקטע המקומם. לא זאת בלבד שהם לא תורמים, הם מקבלים זכויות עדיפות!).
המגזר הערבי גם כן מהווה נטל כבד ולאו דווקא כי ישראל איננה משלבת אותו דיו (מה שגם נכון) - אלא מבחירה ולא מעט צעירים מסתובבים בבטלה ומעדיפים לקבל קצבאות שונות במקום לעבוד. כמו כן, הרשויות הערביות כיום מתקיימות אך ורק על סיוע ממשלתי, שכן גביית המיסים בהן שואפת לאפס מהצד של המינוס (לא משלמים מים אלא מתחברים פיראטית, לא משלמים ארנונה, גונבים חשמל ומה לא). לפיכך, ציבור זה מהווה נטל כבד על המדינה והמדינה נאלצת לכלכל אותו על מנת שההמון שם לא יצא לרחובות וישמיד כל הנקרה בדרכו (דוגמה קיצונית היא ג'סר-א-זרקה שגם עויינת לא מעט את מדינת ישראל, גם לא משלמת כמעט שום היטל עירוני וגם באה בדרישות להמשיך לספק להם מים וחשמל בטענה שניתוקם עקב חוב הוא גזענות).
אתה יודע איך אני מבדיל בין עני אמיתי לפרזיט?
יש גברת זקנה אחת, מסכנה מלוכלכת ותשושה, שמסתובבת לה בסתר בין פחי האשפה בצומת כרכור, אוספת בקבוקי משקה עבור הפקדון ככל הנראה. היא לא מבקשת כלום מאף אחד והולכת לה בצד, מבלי שיראו. זו הסיבה גם לכך שאני תוחב לידיה שטר של 200 שקלים בכל פעם שאני רואה אותה - כי היא ענייה או לפחות מתנהגת כך, אך איננה מבקשת דבר מאף אחד ומתאמצת לשרוד בכוחות עצמה.
ומאידך - יש את אלו היושבים להם בפיצוציות עם כוס קפה שחור, סלולרי חדש וסיגריות משובחות, ובוכים שהם לא סוגרים את החודש. תמיד כשמראיינים משפחה חסרת אמצעים, הבעל עומד עם סיגריה ביד אחת ואייפון ביד האחרת וצועק שאין לו עם מה להאכיל את הילד. יודע מה? הוא לא מנכ"ל אינטל נכון? אז שימכור את האייפון או לא יקנה אותו ובמקום זה יקנה לילד אוכל. בכסף הזה הילד הזה יוכל לאכול לא רע תקופה לא קצרה, בהתחשב גם בעלות השיחות שאדון עוני משלם.
זה שהמאיון או האלפיון העליון נהנים מזכויות יתר - זו בעיה שצריך להלחם בה אך במידה רבה אתה עצמך שותף לזה שכן כאשר הבנק מחליט לפטור/לפתור את לפנוי אלמוני מחובותיו - אתה עדיין ממשיך להיות לקוח הבנק.
בארצות הברית למשל, אם בנק עושה ככה וככה, תוך שבוע הוא מקבל חרם צרכני שמביאו לכדי פשיטת רגל.
בהיבט הזה, נוח לך להאשים את הממשלה אך חביבי - אתה שותף בכיר למצב הזה.
באשר לטענתך ש - "הם יכולים לעוף לי מהעיניים!" להלן מספר נקודות למחשבה:
1. כשהם יעופו, יעוף איתם הרבה מאוד כסף שמשמש היום לאספקת שירותים שונים עבורך. חביבי - רמת המחייה שלך תרד פלאים והמיסים שאתה משלם יעלו על מנת לפצות על ההפסד הזה, כי מנגנון המדינה המנופח צריך להמשיך לעבוד.
2. מקומות העבודה שלהם מפרנסים עשרות אלפי אנשים שיכנסו למעגל העוני וצר לי לומר לך אך אין להם חסכונות על מנת להעביר את התקופה בבית "עד אשר יקומו מפעלים חדשים".
3. ברגע שיקומו מפעלים חדשים, בעצם יקום מאיון עליון חדש. האם גם אותו תעיף?
4. מי יממן את המפעלים החדשים אם כולם יעופו ואף אחד מחו"ל לא ירצה לבוא לפה? כסף לא גדל על עצים. אם אתה מציע שהמדינה תממן, הרגע הקמת מחדש את החברות הממשלתיות והחזרת אותנו לימי הקומוניזם והקיבוצים.
5. אם המאיון והמפעלים ילכו מן הארץ, הרגע בנית לעצמך גם מתחרים בחו"ל ומצבך יהיה רק רע יותר.
6. ברגע שהמפעלים ילכו, גם המוחות ילכו אחריהם ורמת הפיתוח וההשכלה ירדו פלאים.
7. אנחנו מדינה המסתמכת כמעט באופן מוחלט על יצוא ועל השקעות זרות. אתה מביט במאיון ובאלפיון שכאן, אך שוכח שנטל המיסים יפול גם על המשקיעים הזרים. כלומר, אתה הולך לאבד את כל הכסף שמניע לך את המדינה ואתה הופך להיות מדבר מזרח תיכוני.
ובאשר למנהלת המחאה שלך....
אתה יודע מה משעשע אותי?
משעשעת אותי העובדה שכל אותם ארגונים כמו ההסתדרות, המחאה, מפלגת העבודה וכל יתר הארגונים החורתים על דגלם את נס המרד - בסופו של דבר הופכים להיות אותו גוף מושחת מוכה פרוטקציה ונפוטיזם.
נס המרד הוא דרך נפלאה עבור מעמד הביניים לטפס מעלה לאלפיון וברגע שהוא שם - הוא הופך לאלפיון החדש ורודה באלו תחתיו.
הבט בארגונים כמו ההסתדרות.
ההסתדרות הפכה קרדום לחפור בו, כספים מבוזבזים ונגנבים ללא הרף, קרובים ובני משפחה מועסקים וההסתדרות מגוננת עליהם בחברות השונות, שחיתות ושוחד מתגלים בעת הבחירות להסתדרות ומכונת הסחיטה של העלאות השכר והתנאים לבכירי ההסתדרות עובדת 24 שעות ביממה.
ומה קורה באיגודים האחרים? אותו הדבר.
חשבת אולי במקום למחות בבתי הקפה בתל אביב, לשבת ולבנות עסק משלך? מיזם? משהו שיכניס לך כסף ואז תטפס לך מעלה במקום לנסות להפיל את אלו שלמעלה לרמה שלך ולהרגיש שגבהת?
צר לי אך בזמן שאנשי המחאה ישבו בבתי הקפה והפריחו עיגולי עשן סיגריות בדיונים על ישראל של מחר, אני יושב בלילות ומפתח טכנולוגיה שאמורה להניב לי כסף. אני לא מבקש מאף אחד לתת לי ולא מבקש להחרים לאף אחד. אני מנסה לייצר וליזום בעצמי.
זו הביקורת שלי כלפי כל המחאות. מדובר באנשים שמשקיעים 80% מהזמן שלהם בהפלת 20% אחרים, במקום להשקיע אותו בקידום עצמי (ולראייה, חלק בלתי מבוטל של המוחים שרואיינו היו אנשים שהגדירו עצמם כ-"שחקנים", "אמנים", "יוצרים עצמאיים" וכל מיני אנשים שבוחרים ליצור מהבית אך מאידך מוחים על כך שאף אחד לא ממן אותם, בעוד שאני הולך לעבודה ועובד מהבוקר עד הלילה... האם אני צריך לממן אותם כדי שישבו בבית וילחינו לחנים שאני לאו דווקא אוהב? לו הייתי אוהב אותם, הייתי קונה דיסק שלהם!).
יש משפט שבזמנו אמרו בציניות על סטארטאפ שקרס - "איך ישראלי עושה מיליון דולר? מגייס 100 ומפסיד 99!".
ואני אוסיף כאן עוד משפט "איך ישראלי מגיע לפסגה? הוא מפיל את כל אלו שמעליו!".
זו הגישה של המחאה.
ללא ספק, אינני רואה הרבה מדינות סופר-סוציאליסטיות המשגשגות להן ועובדה שגם מדינות רווחה באזור סקנדינביה כעת מגיעות למשבר שכן מנגנון הרווחה רושש אותן.
לקחת הכל ולחלק לכולם זה מאוד חביב, רק שבסוף נגמר ההכל ומתחיל הכלום.
נכון במידה אבה אך כן יש לי הסתייגויות.
המיסים במדינת ישראל גבוהים בהגדרה, ללא קשר למי שמשלם אותם (המדינה גובה אינספור מיסים באופן עקיף - דרך הביטוח הלאומי, הבריאות, המע"מ, מכס על רכב, בלו על הדלק ומה לא.. מזכיר לי את המערכון של הגששים שבו הוא מקריא את כל ההיטלים ואומר "מס זה, מס הוא, מלווה חובה, מלווה מרצון ומלווה בששון"...).
באשר למי שמשלם את המיסים - זה בעיקר מעמד הביניים העליון (אנשי ההייטק וכל אותם אלו במדרגות המס הגבוהות שהמס מנוכה להם במקור ואין להם השפעה עליו או יכולת להעלימו).
אגב, העלמת המס במדינה נפוצה לא בגלל תאבת בצע, אלא כי אחרי שהמדינה לוקחת לעצמאים הכל (אבל הם לא זכאים לאבטלה...) - לא נותרת להם ברירה אלא להסתיר חלק בצד שכן רשויות המס חומדות להן כל שקל שנכנס אך מוכנות להכיר רק בחלק מההוצאות מאידך ובאופן לא הוגן (שלא לציין עיכוב תשלומים קשה של גורמים ממשלתיים, בעוד שהגבייה מאוד יעילה).
לגבי ביטוח הבריאות (הקרוי בשוגג ובציניות 'מס בריאות') והביטוח הלאומי - אין הם נכנסים לקופות בתי החולים או קופת הביטוח הלאומי.
תשלומים אלו הולכים לקופת האוצר ורק חלקם (הקטן) מגיע חזרה לגורמי הרווחה.
אם תחשב את גובה התשלומים של ביטוח הבריאות - תגיע למספרים שקופות החולים יכולות רק לחלום עליהם אך בפועל מערכת הבריאות נראית כמו בית כלא באיראן.
כאן העיוות בעצם שכן מוכרים לך מושג כמו ביטוח בריאות אך אינך באמת נהנה מרווחה בריאותית ולבסוף אתה גם משלם באופן פרטי לקופות תמורת ביטוח נוסף.
אם תביט בעלות המחייה הכוללת - היא גבוהה מאוד בעוד שרמת המחיה נמוכה למדי (הגדרה יחסית כמובן).
אנשי הייטק מסוגלים להרשות לעצמם בתים ברמה טובה אך לעומת זאת, מרבית תושבי הארץ חיים בדירות די פשוטות ונוסעים ברכבים די זולים - בעוד שבלא מעט מדינות מערביות רמת המחייה גבוהה ביחס למקצועות השונים ואתה רואה אזרחים שחיים בבתים לא רעים אפילו שהם עובדים במקצועות שבארץ אולי היו מספיקים לדירת חדר בדימונה.
הבעיה לצערי היא פרזיטיות כבדה, כפי שציינת, ולדעתי אחד האויבים הקשים ביותר של המדינה הם איגודי העובדים כמו ההסתדרות - שהפכו לקרנות המזבח המגוננות על כל חלאה ושותות את הדם לכל הארגונים, תוך כריתת הענף שעליו הם יושבים (הם מביאים מפעלים וארגונים לפשיטת רגל, בסרוב לפיטורים, קיצוצי שכר או התייעלות).
יפה שאתה מצטט את איאן ראנד. כמאמר ניוטון אתה ניצב על כתפי ענקים. שהרי מורשת האובקטיביזם שלה נוצקה באוסף המאמרים the virtue of selfishness שכשמם כן הם משבחים את האנוכיות ככלי המרכזי לקיום האנושי. עד כדי כך התאהבה ראנד באנוכיות עד שעזרה לזולת נשמעה לה כמו מילה מגונה או בלשונה
If any civilization is to survive, it is the morality of altruism that men have to reject.
תענוג לגזור ולשמור.
מוזר שאתה טוען שהצעות השמאל הוא להלאים ולמסות את הסקטור העסקי. נדמה לי שאמירה כזו מחויבת בלפחות דוגמה אחת של הצעת הלאמה, ונדמה לי ששוב אתה חוזר על מנהגך להכניס למי שאתה לא מסכים עמו מילים לפה.
לגבי המיסוי... ובכן לפחות כעת אנו רואים שגם ימין כלכלי לא בוחל במיסוי והתאוריה שהפחתת מסים היא פתרון לכל בעיה כלכלית כנראה כבר לא כל כך קורצת לאחר שבוש הבן הפחית מסים בזמן מלחמה והתחיל את כדור השלג של הברוך הכלכלי שאנו עדים לו עד היום. העניין הוא שכיום רוב רובה של האוכלוסייה העמידה משלמת הרבה פחות מסים ממעמד הביניים בזכות תרגילי מס שנקראים תכנון מס אגרסיבי. בהקשר הזה אפשר לקבל עדות אישית משר האוצר שכן משנת 2002 הוא נקט בתכנון אגרסיבי (בשם חברת ארנק) מה שהכניס לכיסו מיליוני שקלים שבפועל הוא היה אמור לשלם כמס (באחוזים הוא שילם פחות מס מאדם שמשכורתו החודשית היא תשעת אלפים שקל!!!).
לגבי חיסול החוב... החוב של מדינת ישראל הוא 770 מיליארד שקל וזו שטות מוחלטת להצהיר שמנסים למחוק אותו (בפועל הדבר החשוב הוא יחס חוב תוצר - והיחס של ישראל בהחלט מוצלח משום שהתל"ג שלנו הוא 930 מיליארד ש"ח).
לגבי הדוגמה שנתת לנד"לן - לצערי היא דוגמה מאוד גרועה לנסות להמחיש את הרעיון שלך. בפועל הנדל"ן הישראלי כן הפך להיות השקעה מבוקשת של משקיעי נדל"ן - וזו אחת הסיבות לעליות המחיר הכל כך גבוהות שלו. היו לכך שתי סיבות עיקריות - הראשונה היא הריבית הנמוכה - שגרמה ללא מעט משקיעים לממש נכסים במטבע ישראלי, השנייה היא שבכל הכאוס העולמי ישראל נחשבה ליציבה יחסית ואחת הסיבות להשקעה במקום מסוים היא הערכת יציבותו הכלכלית.
מכאן נכנסים לשאלה האם יש קשר בין ביזור הון ליציבות כלכלית (או לחלופין בין ריכוזיות הון וחוסר יציבות כלכלית). אבל על זה בפעם אחרת.
ושוב אתכם!
אני.
כןכןכן
אחת הבעיות שיש לי באופן הכי-אישי עם כותרות פסבדו-חבריות
שלהבדיל ממדעים חצי-מדויקים
ופיזיקה של חלקיקים,
גם פה
מפוסט של בן-אדם שאומר מה הוא חושב.
יש אנשים שלא מתעסקים עם מה שאותו אדם חושב,
אלא באים עם אמירות בגובה רחוק מהעיניים
תאוריות במילים ששוב אולי רק אני לא קולטת [אנשים ששמים סרטי יוטיוב שעוד לא עשו שום מהפכה]
ועוד כן אחד! אפילו לא מהפכה תעשייתית טובה.
ונותנים עיצעס הכי לא פרקטיים בכיתה!
מה יעזור לי אם טבע שלא משלמת את מה שהיא צריכה תעשה את זה במדינה אחרת?
מה יעזור לי [ההזרחית * שזה אזרחית הדיוטה או יהודיה לא נודדה* ] אם אנשים שיקרו אלהלן טייקונים לא כמו סטף ורטהיימר או שאותו זה בסדר לחבב, יקחו את הפקלעות ויעזבו את המדינה.
הרעיון של האלפיון והמניפולציה הזולה של השם אכן קצת מרגיש לי יותר מדי כמו איזה איזה אזרח עליון מדי...
אז באמת,
גם דלת-העם לא חייבים להיות מטומטמים כי זה בהחלט לא צב-השעה....
הנקודות הללו הם טעות והתגובות הם טעות
העניין המרכזי שחשוב שתשימו לב: התפלגות ההון:
אם יש בישראל 80% עניים ועניים אפקטיבית => ברור שהם לא ישלמו מיסים ביחס לעשירים שגוזרים את כל הרווח
אם יש מאיון עליון ששולט על כל זרימת הכסף במדינה:
ברגע שמאיון עליון זה יורד מהארץ => המאיון הבא הוא בערך המאיון העליון.
פשוט צריך להחליט:
"ח'ברה ממאיון עליון: אתם לא מפחידים אותנו: תרדו מהארץ עם המפעלים שלכם: יקומו מפעלים אחרים"
ובנוסף: "ירדתם מהארץ: תמכרו במדינות אחרות"
אני מדגיש שהמלחמה איננה סוציליזם נגד קפטליזם:
המלחמה היא:
מאיון עליון שהשתלט על זרימת הכסף במדינה בחסות פוליטקאים מול 99%.
"המערכת" איננה דמוקרטית ואיננה חופשית:
לאנשים אין הזדמנות להצליח על סמך יכולות: זו עיקר הבעייה וחייבים לפתור בעייה זו
הדרך להתקדם בנוסף להפגנות והתארגנויות ברשתות חברתיות ופעולות כלכליות ולחץ על פוליטקאים:
הקמת הנהלה של ארגוני מחאה רצינים סביב מרכז מדיני. הנהלה זו תחליט על חברי הכנסת שיתמודדו לכנסת ותחליט על מספר עינינים שחברי הכנסת יקדמו על סמך דיונים ופוליטיקה ישירה
איפה סטאלין כשצריך אותו?
ולא!
בחיי שאני לא באה לבלגן לכותב.
אבל לפעמים לראות אנשים שחייבים להכניס סיסמאות מתחת לכל דלת אפשרית מגחך לא אותם...
[התגובה // שאלה הקודמת הייתה עניינית. עכשיו אני כבר ממש חייבת הבהרה. לתגובות שלי
]
הרגע קראתי את התגובה.
מודה שאני לא ממש מבינה מה קראתי [מצטערת]
אשמח [מצטערת על ניצול הבלוג אבל באמת אשמח להבין למה התכוון השכן]
מס עקיף, מס ישיר, ביטוח לאומי ובעיקר איפה ולמה מס חברות לא ו//או כן נכנס לפה.
ולמה קוראים למס בריאות למשל מס אם הוא שרות לציבור?
ולביטוח לאומי ביטוח אם הוא לא?
...
תודה,
אולי אני אשמע לך קצת לא קשורה.
אולי לא ממש.
לפי הסדר שלך, הכרונולוגי לפחות וכן, אני לא נוגעת בכל הדברים, אבל מהימים של איין ראנד אני זוכרת בעיקר את הגבר שמבחינתי יהיה לעולם בונה וגם בנוי לתלפיות. מה לעשות. כל אחד צורב לו את מה שהוא בוחר לצרוב.
לגבי מיגור טרור. תקרא לי נאיבית. אבל טרור זה לא יעד מבוצר(ולמרות שלא הייתי רמטכ"ל מעולם. אבל את מקיאוולי אוהב עד יומי האחרון ואולי אהבה זו מילה קצת מוקצנת. אבל הרוב חושבים שאותו אחד שכתב את התנ"כ היה איש מרושע....) אז טרור וגם גרילה קשה קצת למגר. אולי כמו גרעון.
לי מעולם לא היו תשובות. אני הרבה יותר טובה בשאלות.
הזכרת לי ככה דרך אגב, בלי ציניות. כי אנחנו לא מכירים, שבקלות יכולתי לחתום פה ג'ואנה גאלט.
(זה אגב כי לפני כמה זמן ניהלתי דיון על ניקים ומה המשמעות שלהם בעיניים של אנשים אחרים.....)
הבנתי.... ומה אתה יכול להציע לנו כחלופה? קומוניזם?
עד היום כל המדינות שלקו בשמאל סוציאליסטי קיצוני רק התדרדרו כלכלית ומדינית.