כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    מתבור למשהד - שביל ישראל

    92 תגובות   יום רביעי, 29/5/13, 21:11

    17-05-2013

    מפסגת התבור למשהד.

    אורך – 18.6 קילומטר.

    משך – חמש וחצי שעות

    מזג האוויר מעונן חופשי.

    דרגת הקושי – סביר מאד.

    שיר – "בדרך לתבור"

    חפץ – פלח רכב.


    השכמנו קום ויצאנו לדרך לפני ארבע בבוקר. הדרך חשוכה והכביש ריק. נספיק לצפות בזריחה ?

    "בדרך לתבור, דהרנו יחידים.

    לוגמים קפה בבטן מכונית.

    הלב הומה האם, מזרח כבר מאדים

    השחר שם  בוקע לו איטי.

    חשוך בחוץ , מוקדם. לאן ממהרים?

    היום הולכים בשביל ומזמרים.

    ומיני אז נגלה לי רז.

    בהר תבור רואים זריחה, הכי הכי, יפה"


    למי שטרם זיהה, את העיבוד, המילים במקור - בנימין אביגל , לחן שלמה וויספיש.  ביצוע מקורי - מרים אביגל ומאוחר יותר דקלון.  זהירות  זה אחד השירים ש"נתקעים" בראש, מזדמזמים ולא יוצאים ממנו.

    מובן מאליו שזהו השיר שנבחר ללוות את קטע השביל מפסגת הר תבור לכפר משהד שמצפון לנצרת.

    הספקנו להגיע בדיוק בזמן כדי לראות זריחה מדהימה ומרגשת, מראש הר תבור. נקודת התצפית הטובה נמצאת סמוך לכנסייה האורתודוקסית (שמאלה במזלג הסמוך לכיפה) . השמש הפציעה לאיטה מעל הרי גלעד והאירה את הנוף שהתגלה לרגלינו ממזרח. עמק הירדן, קרני חיטין, כוכב הירדן ורמת יששכר. מומלץ מאד לחובבי הזריחות.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2916053/


    הר תבור מתנשא לרום של 562 מטר. ההר העגול מוקף בעמקים ובגבעות הגליל התחתון. הפסגה הנשקפת למרחקים, שימשה כנקודת הדלקת משואות להעברת הודעות בימי קדם. כביש מפותל מוביל אל הפסגה שעליה שוכנת כנסיה המוקדשת לאליהו הנביא וגם מנזר פרנציסקני ובתוכו "כנסיית ההשתנות". לפי המסורת ישו נפגש על פסגת ההר עם משה רבנו ועם אליהו הנביא. כשסיפרו לו על העתיד לבוא , השתנה והפך מבן אנוש לבן אלוהים.

    סיימנו את הקפה. השארנו הרכבים בחניון המנזר והתחלנו לרדת לכיוון צפון. חצי שעה של ירידה תלולה בחורש ים תיכוני מעורב, הביאה אותנו לכפר הבדואי, ערב א שיבלי. במלחמת העצמאות סייעו  אבות הבדואים לישראל. לאחר המלחמה נשארו בשני כפרי קבע למרגלות התבור- ערב א שיבלי ואום אל גאנם. חלפנו בין בתי הכפר הפסטורליים. שוכני הכפר, בני אדם ובעלי חיים התעוררו לשגרת יומם. עברנו ליד רציף  הצליינים. אוטובוסים גדולים אינם יכולים להעפיל לתבור בדרך המפותלת. כאן עולים התיירים למוניות נהוגות בידי טייסי מרצדס, השועטים בפראות ובמהירות לפסגה ובחזרה.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2923635/

     

    המשכנו וצעדנו צפונה ליער בית קשת. קיבוץ בית קשת הוקם ב1944 על ידי הפלמ"ח ונקרא על שם הקשת שנזכרת בקינת דוד על שאול ויהונתן.  היער, נכרת על ידי הטורקים, לצורך הסקת רכבות, וניטע מחדש על ידי קק"ל. חיש קל עלינו על דרך נוף נוחה ורחבה שהובילה אותנו בצל היער. הדרך התפתלה במגמת עלייה אל רכס הרי נצרת, הדרומי שברכסי הגליל התחתון. ככל שהתרחקנו מהר תבור, התעגלה צורתו והפכה מקיר תלול, הממלא את הנוף, להר העגול הנשקף למרחקים. התקדמנו במהירות  בדרך הנוף הנוחה, כדי לנצל את שעות הבוקר הנעימות והנוחות להליכה. לאחר כמה קילומטרים נפגש שביל ישראל עם דרך הבשורה. - The Gospel Trail . הדרך שנחנכה בשנת 2011 מתחקה אחר תחנות בחייו של ישוע ובערש הנצרות. כאן הסימון ברור ומיוחד. לא עוד נקודות כתומות ומסתוריות אלא רוג'ומים וסימני עוגן.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2920740/


    עצרנו  להפסקת בוקר. עוד אנו בולסים וסובאים, החלו לחלוף על פנינו, אצנים למרחקים ארוכים.

    "מה? יש מרוץ?" התעניינו.

    "השתגעתם? איזה מרוץ? פה ישנם חולי רוח". סינן אחד האצנים.

    שחר ובני פינקו,  אותנו בעוגות מתוקות, מעשה ידי נשותיהם, שרון ומיכל.

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/2923611/


    כוס קפה חזק, שלוק של Red label  וקדימה לדרך. המשכנו בעלייה מתונה בדרך הנוחה. ממול הגיעה , רביעיית צועדים צעירים מצוידים בביגוד ספורטיבי, מקלות הליכה ותרמילי גב ענקיים.  התחילו מנצרת עלית ופעמיהם להר תבור שם  צפוי להם, טיפוס אכזרי בשעות החמות. פרחי צלף סורי מרהיבים , עיטרו את צדי השביל.   

     

    http://cafe.themarker.com/image/2917980/

     

    בתיו של הכפר עין מאהל הציצו מעל לצמרות העצים, שעל הרכס מצפון. השביל פנה דרומה ולאחר כקילומטר הגענו לתצפית יפה. בדרום, נפרש לרגלינו עמק יזרעאל, הוא העמק היפה בעולם. זאת בעיני אחד שנולד  וגדל בעמק, בקיבוץ יזרעאל ונושא את השם אחאב.  עפולה, גבעת המורה, שדותיו הרחבים של העמק וההרים המקיפים אותו, אלו נופי ילדותי הצרובים בי עמוק.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2917216/


    סקרנו את שדה הקרב שהתחולל כאן לפני קצת יותר משלושת אלפים שנה ומתואר בספר שופטים פרקים ד-ה.

    יבין מלך חצור התנכל לשבטי ישראל הצפוניים באמצעות שר צבאו סיסרא. בצר להם פנו לדבורה הנביאה שבאותה העת כיהנה כ"שופטת" והנהיגה את עם ישראל. דבורה ציוותה על ברק בן אבינועם לצאת למלחמה בסיסרא. ברק היסס ואמר לדבורה -

    "אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי, לא אלך" .

    דבורה ענתה לו:

    "הלוך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא".

    דבורה תכננה את הקרב ומשכה את צבא סיסרא לביצות מהן יוצא הקישון (בין תל עדשים לבלפוריה). ברק בן אבינועם נערך  על הר תבור עם עשרת אלפים לוחמים בני שבט נפתלי וזבולון.

    תשע מאות רכבי הברזל של סיסרא התקדמו לאורך הקישון.

     וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו.    וַיָּהָם יְהוָה אֶת-סִיסְרָא וְאֶת-כָּל-הָרֶכֶב וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה, לְפִי-חֶרֶב--לִפְנֵי בָרָק; (שופטים טו).

    סיסרא, ירד מהמרכבה ונמלט מפני ברק ולוחמיו. עייף וצמא הגיע לאוהלי הקינים שהיו מיודדים עם ישראל אבל גם עם יבין מלך חצור.

    וַתֵּצֵא יָעֵל, לִקְרַאת סִיסְרָא, וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי, אַל-תִּירָא; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה, וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה.    וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם, כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאד הֶחָלָב, וַתַּשְׁקֵהוּ--וַתְּכַסֵּהוּ.  כ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְהָיָה אִם-אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ, וְאָמַר הֲיֵשׁ-פֹּה אִישׁ--וְאָמַרְתְּ אָיִן.   וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת. (שופטים ד יט-כא)

    בפרק ה' חוגגת דבורה את הניצחון ב"שירת דבורה"  ומהללת את יעל שהכניעה את סיסרא.

    " בֵּין רַגְלֶיהָ, כָּרַע נָפַל שָׁכָב:"

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/2886290/


    הנוף סביבנו נושא את שמות הקרב ההוא – הכפרים דבורייה (דבורה) איכסאל (כסולות). הר תבור, נחל הקישון, נחל ברק בן אבינועם, נחל והר דבורה .

    המשכנו צפונה לפסגת הר דבורה.  על הפסגה, שוכנת  אנדרטת היער המלכותי. היער והאנדרטה נתרמו על ידי הקהילות היהודיות בבריטניה ובאירלנד לרגל חתונת הכסף של הוד מעלתה והנסיך פיליפ . באווירה הבריטית, עצרנו להפסקת תה, עוגיות וויסקי סקוטי משובח.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2922120/


    בנקודה הזו, הגענו למרחק מצטבר של 500 קילומטרים בשביל ישראל, צעדנו כבר חצי מהשביל.

    מכאן, אפשר לראות את קניון נצרת עילית הגדול. הקניון נמנה על הסוג שבו גם מטיילים וגם קונים. עוברים בו מאות אלפי אנשים בחודש והוא נחשב לאחד המוצלחים בארץ. באופן אישי אני מעדיף קניונים עמוקים שמים זורמים בקרקעיתם.

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/2923623/


    שמנו פעמינו צפונה בשביל עיזים שהתפתל וירד על המדרון הצפוני של הר דבורה. במחצית הירידה פגשנו קבוצת גמלאים ומדריך הנואם בלהט על תצורת החורש הים תיכוני שסביבנו.

    למטה, בערוץ נחל ברק בן אבינועם ראינו צמת שבילים משושה. וזה עוד בלי למנות את שביל ישראל.

    העננות נחלשה. עלינו צפונה בערוץ נחל ברק בן אבינועם. העלייה לא הייתה כל כך קשה אבל החום החל לתת אותותיו. בדרך חלפנו על פני בוסתנים נטושים. רימונים , זיתים ומשוכות צבר. . פרחי  חוטמית זיפנית קישטו את הדרך, יחד עם  קוצים גדולים וסגולים. גדילן וקיפודן. את הוואדי "קישטו" גם צמיגים ישנים, פסולת בניין ותעשייה. חבל.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2918802/


    מאחור הזדקר לו הר תבור שצורתו העגולה, ליוותה אותנו לאורך היום. מנשקה קדישמן הסב פעם את תשומת ליבי ל"שד" הענקי של אישה דמיונית השוכבת על גבה. הכנסייה בפסגה מדמה את הפטמה.

    "זהו המודל לפיו עוצב חזה אישה", אמר.  

    המשכנו בעלייה להר יונה, הנקרא על שם יונה הנביא, שעל פי המסורת קבור בכפר משהד הסמוך.  הקפנו את פסגתו, צועדים על טיילת הגובלת את שכונת הר יונה שבנצרת עלית. הר יונה מתנשא לגובה  573 מטרים מעל פני הים, והוא ההר הגבוה ביותר ברכס הרי נצרת. מכאן יש תצפית נהדרת  על מרחבי הגליל ונופיו.  במזרח נראה הכפר הציורי, עין מאהל.  בצפון  כפר כנא, תורען בית רימון ונחל ציפורי הזורם מערבה.  הנוף הפרוש לרגלינו הזמין אותנו להפסקת תה, ונשנושים.  עצי נוי שנשתלו על הטיילת הארוכה הצלו את הדרך והקלו על החום המתגבר. 

     

    http://cafe.themarker.com/image/2923633/


    נצרת עילית בולטת בהיותה עיר יהודית גדולה בלב, מטרופולין נצרת הערבי. בשנות התשעים התיישבו בה אלפי עולים מחבר העמים והפכו אותה למרכז תרבות רוסית הגדול בישראל.

    ההליכה על הטיילת הנוחה הסתיימה בירידה קצרה לכפר משהד, קצה קטע השביל של היום.

    לאחר חמש דקות של נפנופי ידיים, עצרה לנו מונית שרות גדולה מכפר כנא, שלקחה אותנו בחזרה לפסגת הר תבור.

    "אני רק מוריד נוסע אחד בנצרת" התנצל  הנהג.

    הנוסע הערבי מנצרת, סיפר לנו על מכאובים ומחלות עור שהוא מטפל בהם על פי  תורת הרמב"ם.

    בכל יום מורח את עורו בלימון וניזון מדיאטה רמבמ"ית. במרכז נצרת הועברנו למונית אחרת נהוגה בידי בעל הקו, גם הוא מכפר כנא.

    חלפנו על פני הר הקפיצה, שנוצר בדרך נס כדי לעזור לישוע להימלט מהרומאים, שרדפו אחריו, לפני 2000 שנה. ההר שנפצע על ידי מחצבה הפועלת במקום כבר עשרות שנים, זכה לאחרונה ב"עיטור" חדש. גשר ומנהרה המובילים את התנועה סביב נצרת הפקוקה. הנהג שהוקסם מרעיון הצעדה בשביל, התגלה כמדריך תיירים ושעשע אותנו בסיפורים גליליים. המונית התפתלה בסמטאות הכפר איכסל ולאחר מכן בכפר דבורייה, בדרכה אל פסגת ההר.

    כדי להתאושש מהנסיעה הארוכה, שמאחורינו ולהתכונן לנסיעה הביתה, הכנו קפה. סביבנו ריחפו גלשני רוח צבעוניים ומצנחי רחיפה, שנדמו לחרקים גדולים המרפרפים סביב.

    לגמנו הקפה בתחושת החמצה ואכזבה. העניין עמד כבר הרבה זמן באוויר ולא בא לפתרון. שום חפץ לא נקרה על דרכנו כדי לייצג את קטע השביל של היום. הצמיג הישן שניר מצא בנחל ברק בן אבינועם לא עמד בקריטריונים. גם האסלה השבורה במבואות נצרת עלית נפסלה. מוזיאון חפצי השביל איננו מזבלה, אלא מוסד מכובד ורציני שנאצר על ידי דורון, שגם הוא איש רציני ומכובד.

    שעות הביקור בכנסייה הסמוכה הסתיימו כבר והשער לשירותים נסגר.  בלית ברירה הלכתי להטיל מים ביער הסמוך. תוך שאני מחפש מקום ראוי ומוצנע, התגלה "פלח רכב". חתיכת ברזל שפעם היה חלק ממכונה קדמונית כלשהי. אולי  כמו זה ששימש את האישה מתבץ להריגת אבימלך.

    "וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ. וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת." (שופטים ט').

     

    http://cafe.themarker.com/image/2923591/


    ייתכן ופלח הרכב ההוא, היה חלק מאבן רחיים, אבל הדימוי וההקשר מתאימים.

    מסתבר שבימים ההם הייתה זו השפלה רצינית למות בידי אישה. כמו בסיפור יעל וסיסרא.  העיקר שיש לנו חפץ ראוי לייצג את קטע השביל הנוכחי.

    כך הסתיים עוד יום של טיול מיוחד בארץ נהדרת , שבה שוכנים אנשים מרתקים.

     

    לקטע השביל הבא

    דרג את התוכן:

      תגובות (92)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/2/14 19:46:
      כשטיפסנו על התבור לתצפית, למטה ראינו כתובת ענקית "האם תנשאי לי" על שטח אדמה ענק.זה היה יפה. אחאב בפעם הבאה שארצה לטייל אין ספר שאסתכל אצלך בבלוג..עושה באמת חשק.
        18/6/13 14:14:

      אחאב חברי נשיקה

      אנא קבל את התנצלותי על תגובתי המאוחרת כאןנבוך

      נהדר היה לטייל איתך והתמונות מקסימות

      והחכמת אותי לגבי אותם המקומות אשר מוזכרים בתורה

      אהבתי מאוד את הפרח שם בשביל ( הורוד - את יופיו ויחודו ראיתי בגלריה אצלך)

      * המשך שבוע ניפלא אחאב חברי

        18/6/13 08:30:
      איזה כיף לטייל אתכם:) אתה מביא כאן פינות חמד שאני את חלקם מכירה ואת חלקם הגדול ממש לא.
        7/6/13 22:05:

      צטט: Logo in 2013-06-02 10:11:33

      אחאב, נהניתי לטייל בשבילי מילותיך.

      ממש עושה חשק לטייל ולחוות את מה שאתם חוויתם.

      יופי של שיר לפתיח :-)

      תודה. קחי מקל ותרמיל וצאי לגליל..

        7/6/13 18:06:

      צטט: סטאר* 2013-06-06 13:53:51

      יש לנו ארץ נהדרת ואיזה כיף שיש לנו גם אותך - "ההולך בשביל". תודה על התמונות ועל הבאת המילים בכתיבתך המיוחדת . תודה

      תודה - אכן ארץ נהדרת. 

        7/6/13 15:25:
      כל כך הרבה לטייל ולראות, איזה יופי! תודה על הפוסט המשכיל.
        6/6/13 13:53:
      יש לנו ארץ נהדרת ואיזה כיף שיש לנו גם אותך - "ההולך בשביל". תודה על התמונות ועל הבאת המילים בכתיבתך המיוחדת . תודה
        5/6/13 11:37:
      מושקע ומרתק!
        5/6/13 09:36:
      דרך הטיולים רואים את האהבה שלך לטבע ולארץ בכלל...
        4/6/13 04:58:
      מקסים. תודה !
        3/6/13 18:24:
      כרגיל מושקע ומעשיר.
        2/6/13 14:36:
      איזה יופי!
        2/6/13 10:11:

      אחאב, נהניתי לטייל בשבילי מילותיך.

      ממש עושה חשק לטייל ולחוות את מה שאתם חוויתם.

      יופי של שיר לפתיח :-)

        2/6/13 09:32:
      כייף גדול.
        2/6/13 02:48:

      ''
      הוספת תגובה

        2/6/13 00:10:
      נהניתי לקרוא. והצילומים כרגיל מקסימים......
        1/6/13 22:55:

      צטט: Shimon Rosenberg 2013-06-01 20:51:01

      איזה כיף
      בטח נמאס לך מהערותי על הויסקי
      אז לא אומר הפעם דבר.
      אופס. אמרתי.

      החמצת את הראקי והעראק?
      תזהר מאליהו הוא לא אוהב את השם שלך

      אתה יודע מה משמעות: בין רגליה כרע נפל? איך הגיע סיסרא אל בין רגליה בכלל?  

      נדמה לי שזה כתוב בצורה מאד ברורה. שכל אחד יבין מה שהוא רוצה :) 

        1/6/13 21:18:
      טיול מרתק אבל 18.6 ק"מ?
        1/6/13 21:16:
      מקסים
        1/6/13 20:51:

      איזה כיף
      בטח נמאס לך מהערותי על הויסקי
      אז לא אומר הפעם דבר.
      אופס. אמרתי.
      תזהר מאליהו הוא לא אוהב את השם שלך

      אתה יודע מה משמעות: בין רגליה כרע נפל? איך הגיע סיסרא אל בין רגליה בכלל?  

        1/6/13 18:15:
      איזה יופי !!!!
        1/6/13 17:34:
      יופי!
        1/6/13 11:33:
      איזה יופי במילים בצילומים. קונצרט של ישראל היפה
        1/6/13 09:46:
      גם בלי שאוולד בעמק, וגם בלי ישיהיה שמי אחאב, אני מתהפנט כל פעם מחדש מהעמק הזה, והר התבור במרכזו.
        1/6/13 05:34:

      צטט: יוסף זיתוני 2013-06-01 05:29:44

      צטט: יוסף זיתוני 2013-06-01 05:22:31

      אכן טיול מעניין וממצה של נופי יל'ותי. כיליד טכריה זכיתי לחוות את הזריחה לפחות פעמיים כל שנה.אני ממש מברך את העבודה והשרות בהגשת הפוסטים הנהדרים של שביל ישראל."יישר כח" כל טוב מיוסף* אגב החוטמית הזיפנית המופיעה בצילום הנפלא זכתה לבדה בפוסט מיוחד שלי בשל התןפעה המוזרה שתמיד תגלה אותה בצידי הדרך ולא רחוק יותר ממטרים ספורים מכביש סלול
        31/5/13 19:46:
      ושוב עוד אחד מתיאורי הטיולים היפים שלך. אתה מתאר ומסביר את הטיול מאוד יפה, הרבה יותר מאשר כל מדריך אמיתי שהיה מסביר לנו על האתרים שבדרך... דרלך אגב המבצעת המקורית של "בדרך לתבור" הייתה מרים אביגל והשיר הזה ביחד עם "בת הדיג" היו בזמנו (תחילת שנות השישים) להיטים מאוד גדולים שלה... הביצוע של דקלון הוא ממש מהשנים האחרונות במסגרת הגל המזרחי ששטף את הארץ ועשה "גיור מזרחי" לשירי עבר רבים...
        31/5/13 13:29:
      נהניתי לקרוא את הפוסט המעניין .כל הכבוד לכם :-)
        31/5/13 11:49:
      היום סיפרתי לפטר בן ה5- על יעל וסיסרא, סתם ככה. אם הייתי קוראת אותך אתמול הטח הייתי יותר מדייקת. טיול נהדר . תודה.
        31/5/13 10:49:

      צטט: יובלש 2013-05-31 10:26:33

      יופי של טיול.

      זה זכור לי כאחד הקטעים היפים והקשים של החלק הצפוני של השביל

      (למרות שהחלוקה שלנו קצת אחרת וגם הפכנו כיוון והלכנו מהר יונה לצומת כפר קיש).

      בדרום העונה קצרה יותר ואנחנו סגרנו עניין לפני חודש.

      עוררת בי עכשיו דודא קשה לאיזה קטע שביל :)

      שתי הערות:

      אחת-כמו שכבר כתבתי לך בגלריה אין צלף סורי (יש איזה 20+ פרחים בארץ שמוצמד לשמם סורי וזה לא אחד מהם)

      יש צלף מצרי (גדל בדרום) ומה שאתה צילמת זה צלף קוצני.

      שתיים-אם ייצא לך לעשות את השביל (או חלקים ממנו ) שוב את הקטע הזה חובה לעשות

      במחצית השנייה של מרץ ולראות את פריחת האירוס הנצרתי בעליה להר יונה

      ואת גביעוניות הלבנון במורדות התבור ויער בית קשת.

      ברכות על חציית קו החצי.

      ככל הנראה קל יותר לרדת מפסגת התבור מאשר לעלות אליו. החלקים שהלכנו, לא היו קשים במיוחד. דרך נוחה ועליות לא קשות. תוסיף לכך את שעת ההתחלה באור ראשון, יופי של מתכון. נחל כנפן זכור אצלנו לשמצה, בעוד שאתה חגגת שם. 

      נותרו לנו 6-7 ימי הליכה בצפון  . ואז ...הי דרומה :) 

        31/5/13 10:26:

      יופי של טיול.

      זה זכור לי כאחד הקטעים היפים והקשים של החלק הצפוני של השביל

      (למרות שהחלוקה שלנו קצת אחרת וגם הפכנו כיוון והלכנו מהר יונה לצומת כפר קיש).

      בדרום העונה קצרה יותר ואנחנו סגרנו עניין לפני חודש.

      עוררת בי עכשיו דודא קשה לאיזה קטע שביל :)

      שתי הערות:

      אחת-כמו שכבר כתבתי לך בגלריה אין צלף סורי (יש איזה 20+ פרחים בארץ שמוצמד לשמם סורי וזה לא אחד מהם)

      יש צלף מצרי (גדל בדרום) ומה שאתה צילמת זה צלף קוצני.

      שתיים-אם ייצא לך לעשות את השביל (או חלקים ממנו ) שוב את הקטע הזה חובה לעשות

      במחצית השנייה של מרץ ולראות את פריחת האירוס הנצרתי בעליה להר יונה

      ואת גביעוניות הלבנון במורדות התבור ויער בית קשת.

      ברכות על חציית קו החצי.

        31/5/13 09:06:

      צטט: קביאר 2013-05-30 23:47:10

      האזור יפיפה והבעיה היחידה שלי עם זריחה היא שעתה המוקדמת. אני יודעת שאני מוותרת באופן עקבי על מראה יפה לאין ערוך משקיעה. בדרך לתבור היה אחד השירים העיבריים הראשונים שלמדתי. נדמה לי שהמבצעת היתה מרים אביגל או ברכה צפירה. הביצוע של דקלון מאוחר יותר. ברבות השנים חשבתי שזה שיר לא יאה להציגו כשיר ילדים וסתם שאלה ותענה לי ברצינות: מה יותר כיף ההליכה או המקלחת אחר כך?

      זה כמו לשאול ילד , את מי אתה אוהב יותר. את אימא או אבא?

        31/5/13 09:05:

      צטט: חגיקמרט 2013-05-30 23:33:23

      טיול טיול. זכור לי בתקופת הסדיר בשל מהירות וכוננות שכחתי על פסגת התבור בסיס "למד" של אנטנת ספוטניק 1292 ביום שישי כאשר יצאתי הביתה לקחתי אוטובוס לסביבת התבור וטיפסתי את כל ההר כדי להחזיר לצבא את האבדה. והצלחתי. ושוב תענוג לקרוא את התיאורים שלך

      תודה. מזל שלא נשכח משהו אחר.. :) 

        31/5/13 01:07:
      תודה על השיתוף בטיול המהנה ... תמונות נפלאות .. ו..בפעם הבאה שני שלוקים (:
        30/5/13 23:47:
      האזור יפיפה והבעיה היחידה שלי עם זריחה היא שעתה המוקדמת. אני יודעת שאני מוותרת באופן עקבי על מראה יפה לאין ערוך משקיעה. בדרך לתבור היה אחד השירים העיבריים הראשונים שלמדתי. נדמה לי שהמבצעת היתה מרים אביגל או ברכה צפירה. הביצוע של דקלון מאוחר יותר. ברבות השנים חשבתי שזה שיר לא יאה להציגו כשיר ילדים וסתם שאלה ותענה לי ברצינות: מה יותר כיף ההליכה או המקלחת אחר כך?
        30/5/13 23:33:
      טיול טיול. זכור לי בתקופת הסדיר בשל מהירות וכוננות שכחתי על פסגת התבור בסיס "למד" של אנטנת ספוטניק 1292 ביום שישי כאשר יצאתי הביתה לקחתי אוטובוס לסביבת התבור וטיפסתי את כל ההר כדי להחזיר לצבא את האבדה. והצלחתי. ושוב תענוג לקרוא את התיאורים שלך
        30/5/13 23:32:
      הנאה גדולה. תודה!
        30/5/13 23:28:
      אחלה טיול והכי חשוב שנהנתם
        30/5/13 22:32:

      צטט: עצבן 2013-05-30 21:08:39

      אפרופו תבור - קשה להתאפק ולא להכניס את התמונה הבאה

      (מעגל התנועה ע"ש רחבעם זאבי בכפר תבור)

      ''

       

      נדמה לי שהתמונה מקפלת כמעט את כל הפרדוקסים שאנו מכירים:

      עץ זית עתיק שנשאב ממקומו והפך לקישוט.

      תקיעת שורשים בתוך אדמת עציץ.

      יציבות שמושגת בעזרת שלשלאות ברזל.

      שורשיות שנראית ממש מנוגדת לדרך הטבע.

      וכמובן הנצחה במעגלי תנועה.

      חבל לפספס.

      אכן פרדוקס של מעגל תנועה 

       

        30/5/13 22:30:

      צטט: גילהסטחי 2013-05-30 17:08:30

      ביד אמן בידע נרחב במילים ובראייה של צלם, אתה מכשיר את צימאון יושבי הכורסה לצאת ולכבוש ברגליים את הארץ שיש בה מרחבים מלאי הוד והדר, ולטייל בנופי מולדתנו.

      רק בשביל זה שווה לכתוב :) 

        30/5/13 22:18:
      תיאור מקסים ,תמונות מקסימות ...יש לנו ארץ נהדרת .
        30/5/13 21:08:

      אפרופו תבור - קשה להתאפק ולא להכניס את התמונה הבאה

      (מעגל התנועה ע"ש רחבעם זאבי בכפר תבור)

      ''

       

      נדמה לי שהתמונה מקפלת כמעט את כל הפרדוקסים שאנו מכירים:

      עץ זית עתיק שנשאב ממקומו והפך לקישוט.

      תקיעת שורשים בתוך אדמת עציץ.

      יציבות שמושגת בעזרת שלשלאות ברזל.

      שורשיות שנראית ממש מנוגדת לדרך הטבע.

      וכמובן הנצחה במעגלי תנועה.

      חבל לפספס.

        30/5/13 20:45:
      יופי של תמונות ויופי של טיול ....ומידע מרתק...איזה כיף לכם ♥
        30/5/13 20:19:
      עוד טיול כיפי! תודה!
        30/5/13 20:13:
      תודה על הטיול :) סופ"ש טוב
        30/5/13 19:36:

      פוסט מתובל על אכיפאק ספורי המקרא, שירי וייספיש,קניון לא עמוק ו"רד לייבל"

      שקצת "דפק אכתכם" , אחרת הייתם עושים את המסלול הפוך......

        30/5/13 17:08:
      ביד אמן בידע נרחב במילים ובראייה של צלם, אתה מכשיר את צימאון יושבי הכורסה לצאת ולכבוש ברגליים את הארץ שיש בה מרחבים מלאי הוד והדר, ולטייל בנופי מולדתנו.
        30/5/13 16:25:
      "בוקר עלה בהרים הכחולים, טיפסתי בודד בשבילי מטיילים".(שריקה). בדקתי בשירונט: הביצוע המקורי של "בדרך לתבור" הוא של מרים אביגל.
        30/5/13 15:29:
      כל הכבוד:)
        30/5/13 14:27:
      מרתק ביותר, תודה :)
        30/5/13 12:57:

      צטט: רומפיפיה 2013-05-30 08:43:42

      טיול נהדר,

      ממש במרכז הארץ,

      קצת צפונה.

      נהניתי להזכר  באותן נשים אמיצות

      שמחה שמעולם לא נזקקתי

      להוכיח אומץ לב שכזה:))) קצת מזל ולהיוולד בתקופה הנכונה :) 

      סוף סוף אני יודעת את שמו של

      הפרח היפיפה הנקרא צלף סורי

      ואני מלאה קינאה..

      גם אני רוצה לטייל.

        30/5/13 12:55:

      צטט: כמעין המתגברת 2013-05-30 08:07:02

      נורא מתחשק לכתוב משהו ציני על המשוגעים שתרים את הארץ... אבל אז רואים את התמונות.... אם לא היית היה צריך להמציא אותך

      תודה....נבוך

        30/5/13 12:54:

      צטט: ~גאיה~ 2013-05-30 09:40:22

      אחאב, תארת כל כך נפלא את המסולל לתבור, לשמחתי ביקרתי ברכבי בחלק ניכר מהמקומות שהצגת, את הנופים היפים אני מכירה מקרוב, ואין ספק שטיול רגלי עולה אלף מונים מטיול ברכב, אך לא כול אחד מכיר את המסלול, ובחום ארצנו זה מבצע צבאי של ממש מה שעשית. כך או כך נהנתי לקרוא תיאוריך, תמונותיך הנפלאות וחשתי לרגע את רגלי צועדות עימכם במסלול הנפלא. אגב לגבי הזריחה יש לי תאוריה אחרת לגבי יופייה, אישית אני סבורה שממרום מיטתי הזריחה מהכנרת היא היא הכי יפה בעולם. חחח תודה ויום נפלא.
      תודה :) יש הרבה זריחות מקסימות. 
        30/5/13 12:53:

      צטט: רפי הג'ירפי 2013-05-30 10:10:44

      אחאב, אתה גורם ליתר הגברים להרגיש נרפים וחסרי חיים.

      טייסי מוניות המרצדס של כפר שיבלי גומאים את פיתולי ההר במהירות מטורפת ובתוך כך מסתובבים לאחור לשוחח עם הנוסעים. כשאתה נוסע עם אחד זה לא זמן להתפעל מן הנוף אלא להתפלל לפחות כדי להסיח את הדעת מן הנסיעה רכבת השדים.

      בעניין סיסרא ודבורה, הגיע הזמן לקיים דיון רציני. אם נאמר עליה "יעל אשת חֵבר" משמע הייתה אישה נשואה ובעלה נעדר מן האוהל או העמיד פני נעדר. האם סיסרא, הקצין הפצוע והתשוש לא הסתפק רק במנוחה על המחצלת ובספל חלב, או שמא יעל העניקה לו גם שירותי מרגוע כדי להקל על חיסולו שנאמר "בין רגליה", כפי שציטטת כאן.

      עניין אחרון: רק אני רואה קירבה בין השמות תבור דבורה דאבורייה?

      לדעתי הכתוב מדבר בעד עצמו. יעל עשתה את מה שעשו נשים לפניה ואחריה. דלילה , רות, אחינועם, אסתר ועוד רבות וטובות. האם סיסרא הספיק להנות לפני שנקטל ? אולי, ואולי נרדם כבר קודם. מדובר על מציאות בה בני אדם נבזזו כחפצים. שפחות, עבדים, ושבויים. זכויות אדם הן עניין די חדש בהסטוריה האנושית. 

      דבורה = דבורייה. אבל הר תבור ? אחת ההשערות שהשם נגזר מטבור. עקב מרכזיותו של ההר בסביבה. 

        30/5/13 11:49:

      איזה יופי של צילומים ומקומות.

      עושה חשק לקחת ת'פקלאות ולצאת לטבע.

        30/5/13 11:45:
      תודה על פוסטיול נפלא....
        30/5/13 11:00:

      מעורר חשק וקנאה לצאת גם כן, אולי בסתו... ימים אחרונים של גשם, אולי.
      ואפרופו זריחות, הנה תרומתי הדלה, זריחות על הר ברומו, באינדונזיה, צלומים שלי

      http://cafe.themarker.com/post/2727834/

      ''

        30/5/13 11:00:
      יש לנו ארץ יפה. התמונות מעולות!
        30/5/13 10:10:

      אחאב, אתה גורם ליתר הגברים להרגיש נרפים וחסרי חיים.

      טייסי מוניות המרצדס של כפר שיבלי גומאים את פיתולי ההר במהירות מטורפת ובתוך כך מסתובבים לאחור לשוחח עם הנוסעים. כשאתה נוסע עם אחד זה לא זמן להתפעל מן הנוף אלא להתפלל לפחות כדי להסיח את הדעת מן הנסיעה רכבת השדים.

      בעניין סיסרא ודבורה, הגיע הזמן לקיים דיון רציני. אם נאמר עליה "יעל אשת חֵבר" משמע הייתה אישה נשואה ובעלה נעדר מן האוהל או העמיד פני נעדר. האם סיסרא, הקצין הפצוע והתשוש לא הסתפק רק במנוחה על המחצלת ובספל חלב, או שמא יעל העניקה לו גם שירותי מרגוע כדי להקל על חיסולו שנאמר "בין רגליה", כפי שציטטת כאן.

      עניין אחרון: רק אני רואה קירבה בין השמות תבור דבורה דאבורייה?

        30/5/13 09:40:
      אחאב, תארת כל כך נפלא את המסולל לתבור, לשמחתי ביקרתי ברכבי בחלק ניכר מהמקומות שהצגת, את הנופים היפים אני מכירה מקרוב, ואין ספק שטיול רגלי עולה אלף מונים מטיול ברכב, אך לא כול אחד מכיר את המסלול, ובחום ארצנו זה מבצע צבאי של ממש מה שעשית. כך או כך נהנתי לקרוא תיאוריך, תמונותיך הנפלאות וחשתי לרגע את רגלי צועדות עימכם במסלול הנפלא. אגב לגבי הזריחה יש לי תאוריה אחרת לגבי יופייה, אישית אני סבורה שממרום מיטתי הזריחה מהכנרת היא היא הכי יפה בעולם. חחח תודה ויום נפלא.
        30/5/13 08:49:
      כתוב יפה צילומים נהדרים. ממש עושה לי חשק לנעול נעלי הליכה ולהעביר לעורוץ נשיונל גאוגארפיק.
        30/5/13 08:43:

      טיול נהדר,

      ממש במרכז הארץ,

      קצת צפונה.

      נהניתי להזכר  באותן נשים אמיצות

      שמחה שמעולם לא נזקקתי

      להוכיח אומץ לב שכזה:)))

      סוף סוף אני יודעת את שמו של

      הפרח היפיפה הנקרא צלף סורי

      ואני מלאה קינאה..

      גם אני רוצה לטייל.

        30/5/13 08:07:
      נורא מתחשק לכתוב משהו ציני על המשוגעים שתרים את הארץ... אבל אז רואים את התמונות.... אם לא היית היה צריך להמציא אותך
        30/5/13 08:03:
      נתת לי כמה וכמה רעיונות. מאד אוהבת את שורת הסיכום שלך.
        30/5/13 07:36:
      בראבו.
        30/5/13 07:16:
      יופי של מסלול וכתיבה
        30/5/13 06:41:

      אחאב - דוז פואה יופי של תמונות ושל רשומה - סופשבוע נפלא 

        30/5/13 06:27:
      יצאתי לטיול וירטואלי יופי של תמונות ונוף מדהים תודה על השיתוף ויום נפלא אחאב:)))
        30/5/13 06:27:
      תענוג. נהנתי מהקריאה.
      איזו רשומה מרתקת. במיוחד הסיפור עם הפלח רכב :-) אני מתחילה לחוש אי נוחות שעדיין לא התחלתי את הטרק.
        30/5/13 04:53:
      יפהפה!
        30/5/13 04:42:
      נהניתי ............השכמתי קום וקראתי ............סופש נעים
        30/5/13 03:51:
      העשרתני!
        30/5/13 00:28:
      הרחתי את ניחוח הקפה ,תודה על השיתוף בטיול.
        30/5/13 00:06:
      תיאור מיוחד לטיול מיוחד בארץ מיוחדת.
        29/5/13 23:28:
      עשיתי חלק מהמסלול http://ronco.co.il/?p=2062
        29/5/13 23:26:

      אחאב חברי נשיקה

      נהנתי לטייל במילים ובתמונות הנהדרות

      אהבתי את הורדרדה הזו בשביל 

      עוד אשוב (חוק 24 ש')

        29/5/13 23:21:
      יש פה הרבה קטעים יפים בעמק היפה בעולם:}הצילומים נהדרים כולם!!! וביחוד אהבתי את הצילום של התבור.:}הרבה היסטוריה ותנך.. וסוגית האישה בפוסט הזה מרתקת:}העצה למרוח את הגוף בלימון שמעתי מאבי כדאי לאמץ:} תודה.
        29/5/13 23:09:
      תמונות מרהיבות, כתיבה משובחת ותיאורים נפלאים כהרגלך, כמה יופי יש בארץ הקטנה שלנו ורובינו לא מכירים אותה עדיין... תודה על טיול וירטואלי מקסים ♥
        29/5/13 22:58:
      מקסים ! טיול מודרך לתפארת ................
        29/5/13 22:50:
      שנון כרגיל...........
        29/5/13 22:45:
      זה נראה טיול מרהיב, אחלה תמונות..כיף לטייל איתך בקפה..
        29/5/13 22:27:

      איזה טיול... אתם ממש קבוצה מקצועית.

      וגם - כל כך הרבה ידע על המקומות, ההסטוריה ומהתנ"ך.

      ומכל התמונות הכי אהבתי את......... הזריחה המקסימה חיוך

        29/5/13 22:26:
      התאורים שלך מאוד מרגשים ויש תחושה שאהבת הארץ באה לביטוי גם ברגליים. הללויה !!!!
        29/5/13 22:23:
      יופי של תיאור והתמונות יפות :), בעיקר הרביעית לפני הסוף
        29/5/13 22:22:

      .

      תודה מנמו הדג.

      .

      ''

        29/5/13 22:18:
      מושקע. הזריחה נהדרת.
        29/5/13 22:14:

      אחל'ה טיול.

      יופי של תמונות.

      אני מהצד שלי עוד בטראומה מהשעה.

      אצלי התחלה של סוף הלילה... 

       

      והפרחים...

       

      אז שיר [פרחים. כי פרחים וגם שירים תלויים בהקשר חיוך] מכאן. גם,

       

       

      ''

       

      :))

        29/5/13 21:58:
      יפה ומרתקת הדרך לתבור. מסלול מהנה. תודה על השיתוף
        29/5/13 21:45:
      זה היה טיול ארוך אחאב (ווירטואלי) ונהניתי מאוד ומהצילומים היפהפיים בפרט.*

       

      תודה על הסקירה - נהנתי :-) 

      יופי של מסלול אחאב אתה עושה חשק לטייל בשביל ישראל
        29/5/13 21:16:

      פלח הרכב כנראה מרחוב המוסכים.חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין