נפתח בשתי הבהרות א. הפרסומים בדבר הוצאותיו האישיות של ראש הממשלה אולי מכעיסים, אולי אפילו מעידים על נורמות פסולות אך אינם מצביעים על עבירה פלילית. ב. הטענה שתועלה כאן היא בגדר חשד בלבד. למענו של נתניהו וגם למעננו אני מקווה שהחשד ימצא מופרך, אלא שטביעות האצבעות במקרה זה כל כך בולטות עד שהנושא חייב להגיע לידיעת הציבור.
ולענייננו: לאחר הסערה הציבורית בעקבות הפרסומים על ההוצאות האישיות של ראש הממשלה הוציא מבקר המדינה הודעה משמחת ומעט מוזרה: מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הודיע על בדיקה של נושא ההוצאות הכספיות של אישי ציבור שהמדינה משתתפת בהוצאותיהם השונות בארץ ובחו"ל.(מקור בוואלה). ההודעה מוזרה משום שרק לפני מספר חודשים טען יוסף שפירא: לא מתפקידו של המבקר לעסוק בשחיתות שלטונית(מקור בגלובס). הסלידה שלו מעיסוק בשחיטות שלטונית הגיע עד כדי כך שהוא הטיל חיצי ביקורת בקודמו וטען שהוא לא יעסוק באותם נושאים. ההודעה משמחת משום שהמבקר החליט לא רק לבדוק את הביקורת הפרטנית שפורסמה, אלא להגדיל ראש ולבדוק את ההוצאות הכספיות של אישי ציבור נוספים. האם סוף סוף נמצאה ההוכחה הנכספת ש"כושי יכול להפוך את עורו ונמר את חברבורותיו”?
אבל אם ההודעה של מבקר המדינה מוזרה ומשמחת, הודעתו של ראש הממשלה משמחת ומוזרה פי כמה: רה"מ מברך על החלטת מבקר המדינה לבדוק את הוצאות אישי ציבור בישראל לאורך השנים (מקור ישראל היום). ההודעה משמחת מכיוון שראש ממשלתנו התגלה כג'נטלמן. להבדיל מהמצופה הוא לא יצא נגד החלטת המבקר שחודרת לפרטיות הכיס שלו, אלא להפך - הוא ברך עליה. היא מוזרה משום שהמבקר בהודעתו לא הזכיר שיש בכוונתו לחקור אישי ציבור בדימוס. הייתכן שלתכונותיו הטרומיות של ראש הממשלה צריך לצרף גם יכולת טלפתית?
הקושיות הללו לא היו שוות יותר מ-10 שניות מחשבה לולא העיתון "ישראל היום" נדרש לעשות סדר בדברים. למי שמקרה נחת בישראל בפעם הראשונה שווה להזכיר ש"ישראל היום" היא עיתון שנוסד כדי לתת שירותי יחסי ציבור והסברה למר בנימין נתניהו. לכן כאשר פורסמו ההוצאות האישיות של ראש ממשלתנו, עיתון ישראל היום נמנע מלחשוף את הנתונים לקוראיו – ובמקביל ניהל מלחמת מאסף כדי להסביר שהוצאות הללו הכרחיות לתפקוד ראש הממשלה ולמעשה הם אינטרס ציבורי, או לחלופין שזו צביעות לבקר את נתניהו כי כולם מתנהגים כך. גם במקרה הנוכחי דאג העיתונאי גונן גינת להסביר לקוראיו את עניין הוועדה. בראשית המאמר חולק מר גינת שבחים למבקר המדינה: אנחנו צריכים החלטה של גורם מוסמך, נקי מהטיה פוליטית המאפיינת את כמעט כל העיתונאים שעוסקים בנושא (מקור ישראל היום). לאחר דברי השבח טורח מר גינת להבהיר לנו את תכלית הועדה: שלמען ההגינות וגם כדי להכניס את העניין לפרופורציות הבה נבדוק את כולם." במילים מפורשות מספר לנו גינת שלוועדה יש תפקיד - להכניס את הביקורת על ראש הממשלה לפרופורציה.
במאמר מוסגר חשוב להבהיר שהרעיון לחקור הוצאות של אישי ציבור קודמים הוא נכון, אך חלילה וחס לא כדי לתת לגיטימציה לשחיתות הנוכחית, אלא כדי לבסס את מוראו של הציבור על נבחריו. כדי שנבחר ציבור יחשוב שבעים פעם לפני שהוא מחליט לשלוח את ידו לקופה הציבורית.
כאמור, אני מאוד מקווה שהחשד שהועלה יתבדה, והדברים שנרמזו ב"ישראל היום" - שלחקירת המבקר יש מטרה (שמישהו הציב לה) אינם נכונים. אבל יש דרך פשוטה לבדוק את זה. במאמרו הציע מר גינת לא רק מטרה לחקירה אלא גם תוכן. הוא הציא לחקור את עלות ארוחת ליל הסדר אצל אהוד אולמרט, ואת עלות האבטחה בחוות השקמים של אריאל שרון. אם ההצעות הללו יכנסו, קל וחומר אם הם יבלטו בדוח נוכל לדעת בוודאות שהיינו עדים לכך שראש הממשלה השתמש במוסד מבקר המדינה ככלי יח"צנות לכסות את הביקורת כלפיו, או במילים אחרות לאחד ממעשי השחיתות הנוראים ביותר של ראש ממשלה מאז קום מדינתנו. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני עם גלית!
(לא צינית. רצינית. למרות שהבטחתי להפסיק להגיב על הביבי. יש אנשים שכותבים וגם מגיבים לעניין ואז אני לא מתאפקת!)
ואפילו שמה כוכב מחולק בהתאמה! *
נתניהו מספיק מנוסה וחכם כדי להתחמק מאחריות פלילית.
דא עקא האיש מספיק יהיר וזחוח כדי להמאיס עצמו מבחינה ציבורית.
בעיקר עניין של טעם ואורח חיים.
לדעתי זו הקדנצייה האחרונה שלו כאיש ציבור.
יש לי שאלה בקשר להבהרה הראשונה.
השימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים הוא לא עברה על החוק? המדינה מממנת לראש הממשלה מעון שרד. מה עם שני הבתים הנוספים? ונסיעות לחו"ל של הילדים? הרי כבר נשפטו קצינים בצבא ששלחו את הנהגים שלהם לקניות ולהסעת הילדים לחוגים. מחוץ לצבא זה מותר? כי גם אני רוצה :)