מזכר TovA-Not פוסט עומק על הבה-NUT ולא! אין פה טעות ניקוד! גם-לא דקדוק אנ בעד אגוזים למי שאין אלרגיה לפיצוחים!
כי כן. הסתבר לי שלא באשמתי. שאותו באג. מוזר. ממשיך לרדוף אותי. ואני לא יודעת לנקד. למרות היותי כבשה. מבטן ומלידה.
ואני נשבעת בי!
שאני חוששת שיש מצב שאני אאלץ להתחיל להאריך ולא את השיער המיותר. אלא את הפוסטים שהיו אמורים להיות קצרים. קצרצרים.
רק בשביל הבהיר למה // למי // על מי// לא נאמרה שום מלה.
וגם להתחיל לתייק אותי בקלסרים אפורים ומהוהים מלאי אבק ו//או קלסתרונים. ולא אבק שריפה. צפירת הרגעה עולה ויורדת במעלית של שבת. לאט. לאט. לאט...
של שלפנים מפחידים. נורא!
עד החורף הבא!
בעצם, כל מה שרציתי לכתוב לי על פתק היה, שבגלגול הבא אני בכלל רוצה ללמוד בלשנות. כי פתאום גיליתי שיש משו במילים שעושות לי נעים. מאד,
וגם. נזכרתי תוך כדי [איך לא] שיש קשר מאד הדוק בין שיחות מטוס עם אנשים שלא מכירים. לנשים לא מוכרות מהזן הטוב.
לא ההוא של אמנות אחזקת האופנוע.
ולאיש של לפנות ה-שמש אין פה רמז. תרגיע. אם בכלל תבוא לפה להפציע!
[לפחות יש לי הוכחה שאני כולי טוב-לבב טהור ודבש צרעות. אני לא מפיצה ולא מפציצה. אלא אם פתום יבוא לי נורא!]
☤ |