כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אריק גינזבורג מוזיקה, אומנות, ארכיטקטורה הגות ספרות ובכלל

    כותב על ומשמיע מוזיקה בעיקר קלאסית,, ג'אז אבל לא רק . הגיגים על אומנות , ארכיטקטורה אבל לא רק.

    0

    תופעת בילבאו [חלק 4]

    0 תגובות   יום שישי , 31/5/13, 09:11

    חלק 4 [המשך]


    סנוביזם ? ירידה אל העם? פופולריזציה?  התייפייפות? וחוסר כנות? מגלומניה? מוחצנות? או ראוותנות?

    הבניין הוא מה שחשוב ואין בילתו; במקרה שלפנינו כאשר מדובר במוזיאון, אומרים אותם אדריכלים הרואים את הבניין כעיקר, לא מדובר בבניין שאליו מגיעים כדי לצרוך אומנות, דהיינו אוסף אולמות תצוגה  ובהם חפצי אומנות, מקום שיהיה אטרקטיבי רק לכל מי שיש לו עניין מיוחד באומנות על ביטוייה המגוונים;.  הביקור במוזיאון, לגבי דידם, צריך להיות בגדר חווייה כוללת שאינה מותנית בציפייה, בלימוד וב"צריכה" של אומנות לשם ציפייה באומנות. על מוזיאון [ולעניין זה כל סוג של בניין] להרחיב את הייעודים שלו ולהיות מקום בילוי. לספק חוויה ולהיות בניין במובן של מקום.  על הביקור במוזיאון, לדבריהם, להיות בחזקת ארוע מתוך כוונה למשוך למקום משפחות על ילדיהם וטפם, אולי אפילו אנשים שלא רק שאינם מומחים לאומנות אלא כאלה שהעניין שלהם באומנות  מישני ובמילים אחרות להפוך את הבניין למקום בילוי. לפי תפיסתה של אסכולה זאת על בניין מוזיאון  לפנות לקהל הרחב ולהיות אטרקטיבי גם עבור מי שאיננו אספן אומנות מובהק, לא מקום שאליו מגיעים רק צרכני אומנות מובהקים. לשיטתם, ביקור במוזיאון יכול וצריך להיות חווייה רב חושית למבקריו. על בניין המוזיאון להיות מקום אטרקטיבי לא רק עבור מומחים וחובבי אומנות מושבעים אלא גם עבור משפחות על "נשיהם [או בעליהן] וטפם[ן], מקום מלהיב ולא מקום משעמם שהבילוי בו מתיש ובדרך [גם אם עקיפה -מה שנידרש העיקר השורה התחתונה] גם לחבב אומנות על מי שלא היה מגיע למקום אלא בגלל הבניין במקום ליצור מקום דידקטי וחמור סבר שרק יגרום להם לא לבוא.

    ומה אם מוזיאון בילבאו אומנם "פיספס" את ייעודו כמקום שנועד לקהל לראות בו אומנות אבל במקום זה עשה דבר אחר [משמע מה אם אומנם הכוונה היתה להקים מוזיאון והתוצאה היתה יצור אחר?] הרי גם על  כל המצקצקים בלשונם להודות : כמה יחצ"נים, פירסומאים ואנשי שיווק, מוכשרים ככל שיהיו, ובאילו עלויות היו נידרשים כדי  להביא  מיליון מבקרים בשנה למקום שכוח האל הזה טרם שמוזיאון בילבאו ניבנה שם ? האם בכלל ניתן היה להשיג מטרה כזאת בכל אמצעי אחר ובכל תקציב אחר גבוה ככל שיהיה ? ואם כך הוא המקרה האם אומנם אפשר לטעון שמוזיאון בילבאו או כל בניין אחר המייצג תפיסה הוא כזאת הוא אומנם כישלון? האם הכישלון שלו כמוזיאון [שאומר כישלון אדריכלי] הוא בכלל רלוונטי? 

    אלא שניראה שלא זה מה ש"לא בסדר" בתפיסה הגורסת שלבניין ייעודים נוספים מעבר לפונקציונאליה.

    האם אותם יעדים נוספים באים במקום פונקציונאלייה. יעדים כגון יצירת מודעות לארכיטקטורה לכשעצמה [ואז יש לשאול מה זאת בעצם ארכיטקטורה. האם בניין שאיננו פונקציונאלי בעליל הוא ארכיטקטורה?], או טרנספורמציה של מקום באמצעות ארכיטקטורה : הפיכת עיר שכוחת אל למוקד עליה לרגל כשכל האמצעים להשגת המטרה כשרים, גם אם האמצעי הוא יצירת סנסצייה כפיתוי [המקטרגים יקראו לזה תמריץ]; ובמילים אחרות המטרה מקדשת את האמצעים. האומנם גישה זאת פסולה בהשוואה לתפיסה המסורתית והמובנת מאליה שבניין ניבנה אך ורק כדי למלא פונקציה מסוימת וכל תפיסה אחרת היא בגידה בערכי המקצוע ?

    אחרי הכל אפשר [לכאורה] לומר שהגישה המסורתית היא צרת אופקים ואילו הרחבת הפרוגרמה רואה את התמונה הגדולה [The Grand Scheme], את המטרות הנוספות, הרחבות יותר העומדות לנגד עיניהם של היזם, פרנסי העיר והמתכנן ובסופו של דבר מביאה איתה יותר ברכה מאשר קללה כגון שיגשוג של העיר ; משיכת יותר מבקרים משמעה יותר אנשים המשאירים את כספם בעיר, אנשים שמתאכסנים בבתי המלון, פוקדים את הקניונים, מוציאים כספים במסעדות ומקומות בילוי, אנשים שמשלשלים מטבעות למדחנים [ומפרנסים את גוררי המכוניות...... ], ואולי אפילו יותר אנשים שמחליטים לרכוש נכסים בעיר, להתגורר בעיר בעצמם ולשלם מיסים עירוניים או להשכיר את הדירות שרכשו לזרם המבקרים שנסעו שעות כדי לפקוד את המוזיאון ואין להם עניין לנהוג שעות בחזרה.

    האם בעצם יש פסול בכך? מדוע בעצם זה שונה  מהקמת גנים בוטניים בבילבאו [בהנחה כמובן שגנים אלה היו מושכים מליון איש בשנה לעיר] האם גם אז היה נוצר אותו פולמוס שנוצר בעקבות הקמת המוזאון וההשפעה שהיתה לו ? או שמא בניין שמושך תשומת לב לעצמו איננו אלא בניין שמפרסם את עצמו ואת מי שתכנן אותו ושום דבר מעבר לכך ולייחס למתכנניו  מטרות נעלות יותר [כמו כאמור להעלות את העיר שבה הוא ניבנה על המפה] ולהגיד שכל זה היה מכוון ונעשה מתוך מחשבה רבה היא בעצם "חוכמה אחר מעשה" [לירות את החץ ואחר כך לצייר לצייר את עיגול המטרה מסביב לו.] אחרי הכל כל בניין שפרנק גרי תכנן אי פעם הוא בניין סנסציוני כולל המרכז האמריקאי בפאריז - האומנם יזמי הבניין קיוו "להעלות את פריז" על המפה באמצעות בניין המרכז האמריקאי ? טיעון מגוחך האין זאת? פריז ממש לא היתה זקוקה לפרנק גרי כדי להעלות את עצמה על המפה וכמה אנשים המבקרים בפאריס מודעים בכלל לקיומו של הבניין הנ"ל ? 

    במילים אחרות, האין מדובר בבניין שמייצג ראוותנות של אדריכל ושום דבר מעבר לכך?  ראוותנות אישית שאין לה שום קשר להעלאת המודעות לארכיטקטורה והאדריכל שעומד מאחוריה כלל לא התכוון לעשות זאת : ארכיטקטורה  שבסופו של דבר מעצימה את תשומת הלב לאדריכל עצמו ולאובייקט הספציפי שאותו יצר אך לא כלום מעבר לכך. האם אומנם מי שלא התעניין באדריכלות לפני שביקר בבילבאו  יתחיל להתעניין בארכיטקטורה בעקבות הביקור שלו באותו מוזיאון? 

    כאדריכלות, מוזיאון גוגנהיים לאומנות  בבילבאו הוא אנומלייה מוחלטת.  אין בו כדי להגדיל את התיאבון, ללמד או לגרום לנו לרצות ללמוד יותר על אדריכלות. אין מדובר בתופעה מסקרנת מאחר ואין מאחורי בניין המוזיאון בבילבאו תאורייה כל שהיא שאם נבין אותה נוכל להבין את מה שאיננו מבינים או שנחכים יותר. אנשים אומנם יגיעו לצפות בבניין כזה או אחר אך זאת על מנת להתרשם ממצויינות של בניין ולא במטרה להתרשם מ"פתרון אדריכלי" שהוא ביטוי למקוריות או ל"תבונה" של המתכננים והיזמים שמאחוריה. מדובר בפרובוקציה שאינה שונה מכל פרובוקציה אחרת. ופרובוקציה דרכה שהיא  סוחטת קריאות התפעלות או לחילופין שאט נפש, משמשת חומר לסיפורים אך וודאי וודאי שאין בה כדי לסקרן , להאיר את עינינו או ללמדינו מה שהוא חדש ואיננו מוכר לנו.



    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריק גינזבורג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין