כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    השודד האדיב והאומצה המאוסה

    6 תגובות   יום שישי , 31/5/13, 15:12

    ''

     

    השודד האדיב והאומצה המאוסה

     

    הקיסר הרומי, קורא לנשיא ישראל, רבן גמליאל מיבנה, ומטיח בפניו : "אלוהיכם גנב הוא". הטחה הנתמכת כמובן בפסוק מפורש. הסיפור התלמודי,המשך הפסוק משלים את מסכת העובדות המרשיעות: "ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה"

     

    כביכול, בא הקב"ה כגנב בלילה ונטל ללא רשות אחת מצלעות האדם.


    בת הקיסר מחליטה לענות במקום רבן גמליאל. לתמיהתו של האב, היא משיבה בדיווח על מעשה גניבה - באו גנבים בלילה, גנבו את כוס הכסף המלכותית והחליפוה בכוס של זהב. הקיסר, קולט במהירות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בסוג כזה של קורבן שוד, מתפתה לפרובוקציה ועונה: גנבים כאלה? שיבואו עלינו כל יום! אם כך, חוגגת הבת את ניצחונה, מה לך להלין על העוול שנעשה לאדם הראשון? הלוא בסך הכל איבד צלע אחת ותמורתה קיבל "שפחה לשמשו"! מה שם אף כאן, הלקיחה היא לברכה ולא לקללה.


    הקיסר, איש נבון ועקבי, אינו נכנע, ומסביר מדוע הקפיד לצטט ולהדגיש דווקא את חציו הראשון של הפסוק. אין הוא מלין על עצם הנטילה והנתינה שבאה במקומה, אלא על אופי הלקיחה שנעשתה בסתר, בעת תרדמה, כ"גנב בלילה". אם אינו גנב, צריך היה לעשות את מעשיו בגלוי, בעת עירות, לעין השמש!


    כעת מגייסת הבת את מיטב האמצעים המתודיים, ומבקשת לה עזרי-המחשה. אם בתו של הקיסר דורשת אומצה חיה, חיש קל מתמלאת בקשתה, מיד אצים רצים ציידים ומשרתים ומניחים לפניה פיסת בשר מדממת. "מנגל" פוקדת הנסיכה; "גחלים"; "כף בחישה". בעוד הקיסר ורבן גמליאל משתאים למעשיה, נערכת לפניהם התפאורה כולה. כשהכל ערוך ומוכן, נוטלת הבת את חתיכת הבשר השומנית ונוטפת הדם ומניפה אותה באוויר לעין כל. בתנועה מהירה היא טומנת את האומצה ברמץ, תחת התרווד, ולאחר זמן קצר מוציאה משם סטייק עסיסי עשוי היטב וראוי להתכבד בו.


    "אכול", היא מציעה ממעשי-ידיה לאביה. אך זה, שהיה עד לתהליך כולו, מעווה את פניו בתיעוב ומסרב: "מאוסה היא בעיני". אהה! מריעה בת הקיסר ומשיבה את קהל הצופים ההמום לויכוח שפתחו בו, אף אדם הראשון כך - אם היה עד בגלוי לתהליך הפיכת צלעו לאישה - גם הוא היה מואס בה!

     

    על תשובה ניצחת זו, לאחר מופע הפעלולים הקולינרי שעבר עליו, אין בידי הקיסר להשיב דבר. הבת, שניצחה על תהליך ההמחשה כולו, ניצחה את אביה בויכוח, לטובתו של רבן גמליאל.

     

    הגויים מתווכחים - אומר הפתגם - והיהודים מרוויחים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/6/13 14:14:
      מחכים עדיף לא להיכנס למטבח אם רוצים ליהנות מהאוכל
        1/6/13 14:08:
      שבת שלום. מים גנובים ימתקו?
        1/6/13 07:36:

      צטט: אביה אחת 2013-06-01 07:22:04

      תודה על הרשומה - נהדר - שבת טובה

      תודה גם לך אביה ושבת ברוכה

        1/6/13 07:22:
      תודה על הרשומה - נהדר - שבת טובה
        31/5/13 15:36:

      צטט: מאיה113 2013-05-31 15:19:09

      *מעולה:)שבת מבורכת

      תודה מאיה.שבת ברוכה גם לך

        31/5/13 15:19:
      *מעולה:)שבת מבורכת

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה