גל רודף גל
אז שוב התקשורת נחשפת במערומיה, האחד הולך והשני בעקבותיו. האם תיתכן מגמתיות? האם ניתן להשליך ממעשיו של היחיד אל הכלל? ומי הבא בתור?
אז מה יש לנו? טענות על הטרדות מיניות, שיכרון כוח שגרם לו לאבד את העשתונות לא פעם ולצרוח על העובדים תחתיו, חילופי מהלומות עם מגיש 'צינור לילה' גיא לרר, ולא רק זאת אלא שגל תלה את חולצתו הקרועה של לרר במשרדו כאקט גברי ומלא באגו אך ריק מתוכן - חנייה עם מכונית הפאר שלו במקומות שיועדו לטאלנטים אחרים וזאת רק בכדי להתריס, מכירת אייטמים, זהויות בדויות באתרי הכרויות מפוקפקים ועוד.
רבים טוענים שאין עשן בלי אש, אמירה בהחלט הגיונית אך כאחד שדבק בו פעם עשן ופיח ללא כל אש אני מבטל את המשפט הזה, הואשמתי בדברים מופרכים עד הזויים שהקשר ביני ובינם דומה לזה היש לי עם תיאוריית הקוואנטים.
הכותרות צועקות, הופכות צורתם לכדי כתבה מצולמת, סיקור נרחב והרשת גועשת ושוצפת. זו הפעם השניה במהלך החודש וחצי האחרון בה ערוץ 10 'נאלץ' להיפטר מאחד מסמליו, הראשון היה כמובן מיודענו עמנואל רוזן והנה זה מכה בנו שנית. אני לא חושב שהבעיה נעוצה בהתנהלות כזו או אחרת בערוץ, כך אני רוצה להאמין בכל אופן. יכול להיות שהם צריכים לנבור קצת יותר בארכיון לפני בחירת הטאלנטים/עיתונאים/מגישים, או אולי לערוך מבדקים אישיותיים לחברים היקרים, "לאנשי האמת". האם ניתן לעקור את הזוהמה מן השורש? כנראה שלא, היא מצויה בכל מקום.
בל נשכח שגל התפטר עקב אי הסכמות על שכרו ולאחר מכן נתגלו הדברים, כך נטען.
במידה ויוכח כי יש ממש בסערה הנוכחית אז צר לי, שרון גל תקוע לו אי שם בגיל שנתיים בואך גן הילדים.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
כבוגר לימודי עיתונאות הדבר עצוב לי מאוד, מבלבל אותי עד כדי מחשבות על הסבת מקצוע. אפול לקלישאות ואומר שעולם העיתונות היה בעיניי כ - "כלב השמירה של הדמוקרטיה", קולקטיב המעצב את האינדיוידואל על פי אמות מוסר מאוד מדוייקות, גוף העומד בראש וחושף אמיתות גם אם הן מכאיבות לעיתים, מקום נקי כפיים. אני ידוע בתמימותי אך נוכחתי לדעת שאפשר להשתחרר ממנה, היא לא גזירת שמים. את זה הסבירו לי כבר בשיעור הראשון - "לא באת להתעשר ולא תמצא את האמת אשר אתה מחפש" כדברי המרצה. הכלבים ישנם אך עדיף שתשמור על עצמך:-) למדתי להבחין בין הטוב ובין הרע, גיליתי שאין 'גוף עיתונות' או 'גוף תקשורת'. כמו בכל מקום ישנם אנשים, חלקם נפלאים וחלקם חלאות אדם, לא מדובר פה בגוף אחד שניתן לאבחן אותו ככזה ולהצביע על מאפייניו. למדתי שאחרי הכל ולמרות הכל גם מקומי הוא שם, בהחלט יש לי מה לומר.
|
