כותרות TheMarker >
    ';

    למה לדעתכם פסלו את המומחה? הכר את המומחה...

    15 תגובות   יום שבת, 1/6/13, 22:47

    בית משפט השלום ברחובות      
    ת"א 1582-05 AARTS CAROLUS MARINUS נ' עיני ואח'            20 מרץ 2011      


    בפני כבוד השופטת ריקי שמולביץ      
    התובע      MARINUS CAROLUS ARTS      
    נגד      
    הנתבעים      1. חגי ציון עיני2. LAMWET B.V.      
    נוכחים:
    ב"כ התובע עו"ד מיקה בנקי
    ב"כ הנתבעים עו"ד חיים צורף

    החלטה

    1. לפני בקשת הנתבעים לפסילת חוות הדעת של עו"ד נתן שפטלוביץ, מומחה מטעם בית המשפט.מגניב

    2. א. התובע הגיש תביעה לאכיפת פסק חוץ שניתן ביום 16.12.04 על ידי בית משפט המחוזי באמסטרדם, הולנד, בעניין שבינו לבין הנתבעים (להלן: "פסק הדין"), ולחילופין תביעה למתן סעד כספי.

    ב. בתביעתו טוען התובע, כי פסק הדין עומד בתנאי חוק אכיפתפסקי חוץ, תשי"ח – 1958 (להלן: "החוק"), ולפיכך מן הדין לאוכפו בישראל. 
    לעומת זאת, הנתבעים טוענים, כי סעיפים 3 ו-4 לחוק הנ"ל לא מתקיימים. 

    ג. בדיון מיום 4.1.06 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה ימונה מומחה לדין ההולנדי וחוות דעתו תחייב בכל השאלות הנוגעות לדין ההולנדי תוך ששמרו על זכותם לשאול את המומחה שאלות הבהרה ואף לזמנו לעדות בבית המשפט.
    כב' השופטת שטמר נתנה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים וכן הורתה על הגשת רשימה של עורכי דין מומחים לדין ההולנדי.

    ד. בהסכמת הצדדים, ביום 7.2.06 מינה בית המשפט (כב' השופטת שטמר) את עו"ד ברוך אוטרבנגר כמומחה לדין ההולנדי.

    ה. ביום 7.10.07 הגישו הנתבעים בקשה להעברת המומחה מתפקידו (בש"א 2631/07).
    בהחלטתה מיום 1.4.08 קבעה כב' השופטת דסקין, כי לא ניתן להסתמך על חוות דעת המומחה הן בשל בסיסיות חוות הדעת והן בשל האסמכתאות החסרות, וכי יש למנות מומחה נוסף על מנת להשלים את יריעת הנתונים הנדרשים לצורך החלטה באשר להדדיות האכיפה וסתירה, אם יש כזו, לתקנת הציבור.
    בנוסף, הורתה לצדדים להגיש רשימה מוסכמת של מומחים.

    ו. לאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיש רשימה מוסכמת של מומחים, ביום 9.7.08 הגיש התובע רשימה מטעמו.
    הנתבעים התנגדו למינוי מי מהמפורטים ברשימה שהוצעה על ידי התובע, שכן לטענתם הם אינם מומחים לדין ההולנדי. ביחס לעו"ד שפטלוביץ התנגדו למינויו גם מהטעם שציין במכתבו מיום 22.6.08 (צורף להודעת התובע מיום 9.7.08), כי לא יהסס להתייעץ עם עו"ד מהולנד (ראו תגובות הנתבעים מימים 28.7.08 ו-17.9.08).
    בנסיבות אלה, ביקשו הנתבעים, כי הצדדים יביאו ראיותיהם לעניין התביעה מבלי שימונה מומחה (ראו תגובה מיום 17.9.08).
    בהחלטתה מיום 29.10.08 קבעה כב' השופטת דסקין, כי "... המתווה לשמיעת התיק נקבע כבר בהחלטה שיפוטית שניתנה ע"י סגנית הנשיא כבוד השופטת שטמר...בנסיבות אלה לא ישונה המתווה - לא באופן המבוקש ע"י ב"כ הנתבעים בס' 4 לתגובתם ולא בכל אופן אחר... טרם שאמנה מומחה על פי שיקול דעת בימ"ש ניתנת לנתבעים אפשרות להציע רשימת מומחים מטעמם שאם לא כן ימונה מומחה מהרשימה שהוצעה..." 
    הנתבעים לא הגישו רשימת מומחים מטעמם.
    לפיכך, ביום 27.11.08 ובהסתמך על הרשימה שהוצעה על ידי התובע, מינתה כב' השופטת דסקין את עו"ד נתן שפטלוביץ כמומחה לדין ההולנדי (להלן: "המומחה").

    בהחלטתה האמורה שבה וציינה כב' השופטת דסקין, כי "המתווה נקבע כבר בהחלטה שיפוטית שנתנה על ידי סג"נ כבוד השופטת שטמר, ודהיינו על דרך של מינוי מומחה".

    3. ביום 5.4.09 הוגשה חוות דעת המומחה (להלן: "חוות הדעת").
    לבקשת הנתבעים, נקבע מועד לחקירת המומחה, וביום 25.5.10 נחקר על ידי ב"כ הצדדים.
    בסופו של הדיון ביקש ב"כ הנתבעים לפסול חוות דעת המומחה, היא הבקשה נשוא החלטה זו.
    בהסכמת הצדדים, הוגשו טיעונים וסיכומים לעניין זה.

    4. א. בסיכומיהם עותרים הנתבעים לפסול המומחה וחוות דעתו;
    לטענתם, עו"ד שפטלוביץ אינו עונה אחר הגדרת 'מומחה לדין הזר' כפי שנקבעה בפסיקה ובספרות המשפטית וכי הכשרתו, כפי שהוצגה על ידו, כוזבת או מטעה. 
    עוד טוענים, כי המומחה לא צרף לחוות דעתו פסיקה ואסמכתאות מתורגמות כפי שהתחייב. יתירה מכך, המומחה אינו דובר ו/או שולט בשפה ההולנדית, כך שלא ברור כיצד התבסס על הפסיקה והאסמכתאות בחוות הדעת כאשר לא היו בידיו התרגומים עת נערכה.
    הנתבעים טוענים עוד, כי ההלכה המשפטית שנקבעה בפסקי הדין הפוכה לנטען על ידי המומחה, פסקי הדין אינם רלוונטיים לנסיבות המקרה דנן ולא ניתן ללמוד מהם על הדדיות אכיפה.
    בנוסף, חוות דעת המומחה ניתנה שלא בהסתמך על שיקול דעתו העצמאי אלא לאחר התייעצות עם גורם אחר.

    ב. לחילופין, טוענים הנתבעים, כי לא ניתן לקבוע בהסתמך על חוות הדעת כי קיימת הדדיות אכיפה, כי כתבי בי-דין נמסרו לנתבעים כדין וכי תוכנו של פסק הדין אינו סותר תקנת הציבור וכללי הצדק.

    5. א. בסיכומיו עותר התובע לקבל חוות דעת המומחה וממצאיה בנוסף לחוות דעת המומחה עו"ד ברוך אוטרבנגר.

    ב. התובע טוען, כי טענות הנתבעים נגד מומחיותו של המומחה נטענו על ידם עובר למינויו. 
    בהחלטתו מיום 27.11.08 דחה בית המשפט הטענות.
    הנתבעים לא ערערו על ההחלטה, על עצם המינוי או על מומחיותו של המומחה. לפיכך, דין טענותיהם להידחות.
    זאת ועוד, בתום החקירה הנגדית ביקשו הנתבעים לפסול חוות הדעת מטעמים ענייניים – תוכנה של חוות הדעת, ולא בשל מומחיותו של המומחה, לפיכך ולוּ מטעם זה הנתבעים מנועים מלטעון נגד מומחיותו.

    ג. התובע טוען, כי התנהלות המומחה אינה עולה כדי פגיעה בכללי הצדק הטבעי. 
    למען הזהירות טוען, כי טענות הנתבעים לעניין משקל חוות הדעת או בקשר למומחיות המומחה נטענו בעלמא, חסרות כל בסיס, קנטרניות ונועדו להסיט את הדיון מהעיקר אל הטפל.

    ד. התובע טוען, כי אין בהכשרת המומחה כפי שצוינה בחוות הדעת כדי לפגום במומחיותו או לסתור כישוריו, לא כל שכן, לגרוע מחוות דעתו.
    המומחה עונה אחר הגדרת 'מומחה לדין הזר' כפי שנקבעה בפסיקה בהיותו עורך דין העוסק בפרקטיקה בדין ההולנדי.

    ה. בניגוד לטענת הנתבעים, תמך המומחה חוות דעתו באסמכתאות משפטיות מתורגמות.
    אכן, המומחה צירף נספחים לחוות דעתו לאחר הגשתה, ואולם אין בכך כדי לגרוע או לפגוע במימצאי חוות הדעת ומשקלה כאשר בעת עריכתה היה ברשותו של המומחה תרגום בעל פה של פסקי הדין עליהם הסתמך.
    במהלך חקירתו לא עומת המומחה עם נכונות התרגום שנמסר בעל פה או בכתב.

    ו. התובע טוען, כי חוות הדעת ניתנה בהסתמך על ידיעותיו, ניסיונו ושיקול דעתו של המומחה. 
    המומחה פנה לעורך הדין ההולנדי כדי לאשרר מסקנותיו ולקבל תמונה רחבה יותר, זאת ותו לא.
    המומחה הודיע על כוונתו להתייעץ עם עו"ד נוסף מבעוד מועד מספר פעמים. 
    כאשר מונה ללא הסתייגויות מההבהרה וההודעות שמסר, אין להלין נגדו על שיישם את שהודיע מראש, כי בכוונתו לעשות.
    זאת ועוד, הבירור לו נדרש המומחה התבקש בנושא החורג מגבולות חוות הדעת ולא נעשה בקשר לסוגיית הדדיות האכיפה.

    ז. פסקי הדין שצורפו לחוות הדעת תומכים במסקנות המומחה.
    מכל מקום, הנתבעים נמנעו מלחקור המומחה בעניין זה, ולפיכך דין טענותיהם להידחות.

    ח. התובע טוען, כי אין בפסק הדין משום פגיעה בתקנת הציבור.
    בנוסף, הלכה פסוקה היא, כי רק לעיתים נדירות נדחה אכיפתו שלפסק חוץ מטעמים של תקנת הציבור.

    ט. דרישת ההדדיות שבסעיף 4(א) לחוק פורשה בפסיקה בזהירות רבה ובצמצום, באופן שרק אם הוכח, כי המדינה בה ניתן פסק החוץ אינה נותנת נפקות משפטית דווקא לפסקי דין ישראליים , לא יאכוף בית המשפט פסק החוץ.
    בנוסף, כעולה ממכתב שצורף כנספח א' לכתב ההגנה, בתי המשפט בהולנד אכפו פסקי דין ישראליים בתחומים מסוימים. 
    על פי הדין הישראלי, די בכך כדי לקבוע, כי קיימת הדדיות אכיפה בין המדינות.
    המומחים שמונו על ידי בית המשפט קבעו, כי קיימת הדדיות אכיפה בין הולנד לישראל והציגו פסקי דין ממדינות שאינן צד לאמנה ושנאכפו בהולנד.
    הנטל להוכיח, כי אין הדדיות אכיפה מוטל על הנתבעים.
    הנתבעים לא עמדו בנטל האמור.

    י. התובע טוען, כי מתקיימים כל התנאים לאכיפת פסק הדין בהתאם לחוק, ולפיכך עותר להורות על אכיפתו.
    לחילופין, עותר התובע לאכוף פסק הדין בהתאם לחזקת שוויון הדינים. 

    6. א. בסיכומי התשובה מטעם הנתבעים חוזרים הם על טענותיהם בסיכומים.
    הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי טענת התובע באשר לחזקת שוויון הדינים מהווה שינוי חזית ודינה להידחות. 
    גם לגופו של עניין טוענים, כי אין לאכוף פסק הדין מכֹּח חזקת שוויון הדינים.

    7. דיון
    א. "מן המפורסמות כי מומחה מטעם בית המשפט משמש, לצורך בירורה של התובענה במסגרתה נתמנה, מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו...אשר לטעמים לפסילת חוות דעת המומחה, הלכה פסוקה היא כי חוות דעתו של מומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין. לשון אחר, בית המשפט רשאי לפסול חוות דעת של מומחה ולמנות אחר תחתיו, אם נפל בחוות הדעת או בפעולותיו של המומחה פגם המעלה חשש ממשי לעיוות דין, העלול להיגרם לבעל הדין הנוגע בדבר. ההחלטה אם לפסול את חוות דעת המומחה אם לאו, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה, עת הכלל הוא כי בין יתר שיקוליו בבקשה לפסילת מומחה, על בית המשפט להביא בחשבון את תום ליבו של המומחה ואת האפשרות לתקן את השגגה... כן נקבע כי הנחה היא, אלא אם מתברר אחרת, שמומחה פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו" [ת"א (י-ם) יוסרי איסמעיל ברבח נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] (2006)]. 

    ב. לאחר שעיינתי בחוות הדעת ונספחיה, שמעתי חקירת המומחה, קראתי טיעוני הצדדים, ופסיקה רלבנטית, הגעתי למסקנה, כי אין מנוס מאשר לפסול את חוות הדעת.
    להלן נימוקיי;

    (1) בע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ'Berg East Imports Inc. , פ''ד נד(1) 697 (2000) קבעה כב' השופטת בייניש (כתוארה אז) מיהו בעל כישורים לשמש עד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר; 
    "קשה להגדיר באופן ממצה מיהו זה שייחשב מומחה לדין זר. אך זאת לומר, כי עורך-דין או משפטן העוסקים – בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת – בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הינם בעלי כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר. מובן שמידת מומחיותו והמשקל שיש לייחס לה הם עניין הנתון להערכת בית-המשפט. בדרך-כלל, אם עדות זו איננה נסתרת בראיה אחרת, ייטה בית-המשפט לקבלה, אלא אם על פניה איננה משכנעת (מ' שאוה "טיבו ואופן הוכחתו של הדין הזר במשפט האנגלו-אמריקאי ובמשפט הישראלי" [11], בעמ' 744). לעניין זה אומר המלומד שאוה, כי על-פי המשפט האנגלי, והמשפט הישראלי בעקבותיו, מומחה לדין זר יכול להיות אחד מתוך שלושה:
    1. עורך-דין (או שופט) העוסק או עסק בפרקטיקה במסגרת אותה שיטת משפט, שמדובר בה;
    או
    2. משפטן, התופס עמדה רשמית, הדורשת – ומשום כך גם מניחה – ידיעה משפטית במסגרת אותה שיטת משפט, שמדובר בה (גם כאשר לא עסק בפרקטיקה);
    או
    3. אדם אחר (אף אם אינו משפטן), אשר מפאת מקצועו או עיסוקו ניתנה לו ההזדמנות לרכוש לו ידיעה בחוק הנדון' ".

    (2) בראשית חוות הדעת הציג המומחה מומחיותו בזו הלשון: "עו"ד משנת 10/1978. נוטריון. שופט צבאי. סא"ל [במיל']. מאמן מתמחים מגרמניה, ע"פ החוק הגרמני. משרד עו"ד מוכר ורשום בשגרירות גרמניה בת"א ומומלץ על ידם כעו"ד המכיר את החוק הישראלי והגרמני. המשרד מוכר בשגרירות הולנד ברמת גן. חבר בלשכת עו"ד בועדות לענייני אירופה. הגיש מספר חוו"ד בדין ההולנדי לכב' ביהמ"ש וכן למנהל מקרקעי ישראל, ללא עוררין. חבר באיגוד עו"ד באירופה הנקרא AEA, בו ישנם עו"ד מכל אירופה וגם מישראל...הוכר כמומחה בדין הזר ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בכפר- סבא".
    בחקירתו אישר המומחה, כי אין לו השכלה פורמאלית בדין ההולנדי (עמ' 37, ש' 32, עמ' 38, ש' 1 – 2), אך לטענתו הוא עוסק בכך בפרקטיקה במשך 10 - 15 שנים, מייצג לקוחות הולנדיים בישראל ולקוחות ישראליים בהולנד בעניינים שונים ומגוונים וכן נותן חוות דעת בדין ההולנדי (עמ' 37, ש' 12 – 21).
    כך גם אמר במענה לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים (נ/2, סעיף 2 א).
    להוכחת ניסיונו בדין ההולנדי הגיש המומחה חוות דעת שהוגשו מטעמו בעניינים שונים, מתאריכים 23.6.08, 12.5.09, 1.11.09. 
    אין בחוות הדעת הנ"ל כשלעצמן כדי להעיד על מומחיותו בדין ההולנדי.
    יש לשים לב, כי חוות הדעת הנ"ל נערכו לאחר מינויו של עו"ד שפטלוביץ כמומחה בתיק זה. 
    בנוסף, חוות הדעת חסרות פרטים ולא ברור השימוש שנעשה בהן ככל שנעשה.

    (3) המומחה ציין, כי הוא מוכר על ידי שגרירות הולנד. 
    לעומת זאת, ממכתב התשובה של שגרירות הולנד מיום 4.5.09 (נ/3) עולה, כי לא כך הדבר. 
    במכתבו מיום 2.9.08 (צורף כנספח לתגובת התובע מיום 8.9.08) הבהיר, כי בפועל הוא מוכר על ידי נציגים של שגרירות הולנד, ואולם אין מסמך בכתב מטעם השגרירות בעניין זה.
    בחקירתו חזר על כך המומחה; "בכתב- שגרירות הולנד לא מוציאה אף עו"ד המוכר בישראל המכיר את הדין ההולנדי, לעומת שגרירות גרמניה למשל. לעומת זאת, אני כן בקשר עם שגרירות הולנד במחלקה המשפטית שהם מכירים אותי, זאת אומרת אין בכתב, אך מכירים בעל פה. אני מוסיף שלעתים שגרירות הולנד מפנה אלי לצורך אישורים נוטריונים" (עמ' 33, ש' 22 – 25)
    ובהמשך;
    "כפי שכתבתי גם לעו"ד ארנון...כפי שאמרתי למשרד עו"ד ארנון ב-2008 וכפי שהשגרירות אמרה, בכתב אין הכרה לאף עו"ד, אולם אני מוכר על ידי פעולות זאת אומרת שהם שולחים מדי פעם, לא כל יום, כל חודש אולי, בדברים ספציפיים של אנשים פרטניים" (עמ' 36, ש' 4 – 6).
    במענה לשאלתי: "בתשובת השגרירות לא נכתב שאתה לא ייצגת אותם, תשובתם קצת יותר רחבה. כשאתה אומר שהשגרירות מפנה אליך זאת אומרת שעושה זאת ביוזמתה, וכאשר קוראים את הסייפא זאת אומרת שמעולם לא היה להם קשר איתך, בין במישרין ובין בעקיפין, וגם נושא של להפנות מאן דהוא אליך, לא הפנו אותו אליך. כך אני מבינה את מכתב התשובה".
    השיב "חבל שלא ראיתי את המכתב הזה קודם, ואם הייתי רואה את זה הייתי פונה לשגרירות והייתי מסביר להם למה זה נועד כל הדבר הזה" (שם, ש' 9 – 14).
    איני מקבלת דברי המומחה, כי הוכר על ידי שגרירות הולנד בעל פה.
    מכתב השגרירות מדבר בעד עצמו.
    הזדמנות שניתנה למומחה להציג מכתב מטעם השגרירות התומך בדבריו, לא נוצלה על ידו.

    (4) המומחה צרף לחוות דעתו חקיקה, פסיקה וספרות משפטית אשר חלקן תורגמו לעברית. 
    בחוות הדעת ציין, כי החקיקה והאסמכתאות המשפטיות נמסרו לו על ידי עורך דין בהולנד (חלק ג' סעיף 5). 
    לא צורפו פסקי הדין שנזכרו בחוות הדעת ונאמר, כי עניינם אכיפתפסקי חוץ וכי ניתנו בערב הסעודית ובאיראן.
    ביום 13.5.10, לאחר שחוות הדעת הוגשה זה מכבר, במסגרת השלמת נספחים מטעם המומחה, הוגש תרגום של פסקי הדין הנ"ל. 
    בחקירתו אמר, כי תרגום פסקי הדין הנ"ל, לא היו בידיו עת ערך חוות הדעת, אך הוא ידע את תוכנם (עמ' 39, ש' 1- 8).
    בהמשך אישר, כי אין ביכולתו לקרוא, להבין ולתרגם את פסקי הדין עליהם סמך חוות דעתו (עמ' 45).
    עם זאת את סעיפי החוק תרגם בעצמו (עמ' 45, ש' 23). 
    המומחה אמר, כי יש לו שליטה חלקית בשפה ההולנדית (עמ' 34, ש' 10-11) והסביר, כי ביכולתו לקרוא ולתרגם מסמכים רשמיים (שם, ש' 7-9).
    מחוות הדעת ומחקירת המומחה התרשמתי, כי ידיעתו את השפה ההולנדית אינה מספקת לצורך מתן חוות דעת כמומחה לדין הזר.
    ספק בעיני, אם התרגומים משקפים נכונה את האמור במסמכי המקור. המומחה עצמו, לאור מגבלת ידיעתו את השפה, לא יכול היה לשפוך אור בעניין זה. לא הוגש תצהיר המתורגמן מאושר על ידי נוטריון.
    בנוסף יש טעם לפגם בכך שהמומחה ערך את חוות הדעת מבלי שיהיו לפניו כל התרגומים של פסקי הדין עליהם סמך בחוות דעתו.
    ידיעתו את תוכן פסקי הדין הנ"ל (אשר כלל לא ברורה מידתה) אין בה כדי לרפא פגם זה.
    כבר נפסק, כי "אין מוכיחים בבתי המשפט בישראל חוקי מדינות זרות אלא על ידי הבאתם ככתבן וכלשונם ותרגומם ופירושם מפי מומחה...העדות של המומחה דרושה לזיהוי החוק הזר, ולעיתים, כאמור, גם לפירושו ולתרגומו- משל לעדות מומחה הבאה לזהות או לתרגם מסמך כלשהו" [ע"א 406/62 סלים ששון זילכה נ' נעים יוסף דלומי, פ"ד יז, 904, 909 (1963)].
    זאת ועוד, סעיף 15 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 קובע; "לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו".
    ואם כך הוא באישור נכונות תרגום מסמך כלשהו, קל וחומר כאשר המסמך עומד בבסיס חוות דעת מומחה (שהוא גם נוטריון).

    (5) זאת ועוד, המומחה סמך על חוות דעת מומחה אחר שלא מונה על ידי בית המשפט וחוות דעתו ניתנה שלא בהסתמך על שיקול דעתו העצמאי;

    (א) בסייפת חוות הדעת מציין המומחה, כי התייעץ עם משרד עו"ד מהולנד וכי עוה"ד הנ"ל נתן לו חוות דעת ברוח הדברים הנ"ל בצירוף החוק ההולנדי, העתקי החלטות בית משפט בהולנד בערכאותיו השונות וכן העתק ספרות משפטית הנוגעת לעניין (חלק ג', סעיף 5).
    המומחה צרף לחוות דעתו את חוות הדעת של עורך הדין מהולנד (נספח 5).

    (ב) בחקירתו נשאל "אילולא אותו מכתב של אותו חבר שלך מהולנד, אתה לא היית יודע מה לכתוב? והשיב "לא, משום שהייתי פונה לעו"ד הולנדי אחר משום שהתיק הוא רציני..." (עמ' 44, ש' 21 – 32).
    בהמשך נשאל על ידי "אלמלא תשובות אלה או אחרות מעו"ד הולנדי לא יכולת להגיש את חוות הדעת הזו, נכון?
    והשיב "הייתי יכול לבד, אבל בתיק הזה היות וחוות הדעת איננה מדברת על הכרה ואכיפה בלבד אלא גם על כשרות המסירה לפי תקנות סדר הדין ההולנדי, וזה עו"ד צורף ביקש, לעניין הזה אני אמרתי... גם לעניין הזה אמרתי שאני נוסע להולנד לקבל חוות דעת, יעוץ נוסף. ולמה? אני יכולתי לתת את חוות הדעת הזו רק לגבי הנושא המצומצם נשוא הדיון או הכרת האכיפה ותו לא. זה כל הרעיון היה, כשאני פניתי לכבוד בית המשפט אמרתי..."
    ש. כשאתה תרגמת את פסקי הדין הללו, טהראן, ארה"ב וערב הסעודית, במקור פסקי הדין הללו , התרגומים, הם תרגומים מהולנדית?
    ת. כן
    ש. באם אתה מסוגל לקרוא את פסק הדין בהולנדית ולתרגם אותו לעברית?
    ת. בתור נוטריון – לא.
    ש. שאלתי האם אתה מסוגל לקרוא את פסקי הדין הלוו בהולנדית ולתרגם אותם לעברית? האם כאשר אתה קורא את פסקי הדין הללו בהולנדית אתה מבין מה כתוב שם כפי שמשפטן, עו"ד, אמור להבין כשהוא קורא פסק דין?
    ת. את שלושת פסקי הדין הללו - התשובה היא לא. אני ישבתי עם עוה"ד הולנדי ודנתי איתו על הפרשנות המשפטית בהקשר זה.

     
    האם אתה מסוגל להבין את פסקי הדין הללו כשאתה קורא אותם בהולנדית? 
    ת. לא.
    אני בדקתי אותם לגופו של עניין. 
    ש. איך בדקת אותם אם אתה לא מסוגל לקרוא אותם?
    ת. פסקי הדין מיישמים את החוק...אני תרגמתי את החוק ההולנדי.
    ש. אמרת שאת שלושת פסקי הדין הללו אינך מסוגל לתרגם מהולנדית לעברית.
    ת. נכון.
    ש. מה שעשית בעצם, סמכת על ההסברים של עוה"ד ההולנדי, הוא זה שאתה ישבת איתו, הוא זה שהסביר לך בעצם מה כתוב שם, כי אתה לא מסוגל לתרגם אותם? 
    ת. את פסקי הדין ולא את הספרות המקצועית ולא החוק.
    ש. אני חוזרת על השאלה.
    ת. נכון".
    (עמ' 45, ש' 3 – 30).
    בהמשך השיב לשאלות ב"כ התובע כדלקמן;
    "ש. חוות הדעת ניתנה על סמך ניסיונך בפרקטיקה בדין ההולנדי ועל סמך שיקול הדעת האישי שלך על פי ידיעותיך וניסיונך?
    ת. כן, היות שהדבר היה מורכב מאלמנטים שאינם קשורים להכרה ואכיפה אמרתי מראש למשרד שלכם וגם פעמיים לבית המשפט שאני גם אתייעץ עם עו"ד ההולנדי.
    ש. האם אתה הכפפת את שיקול דעתך לדעתו של עוה"ד ההולנדי אליו נסעת?
    ת. בפירוש לא. ועובדה היא שביקשתי מכם שאלות הבהרה בתאריך 8.3.09 אחרי שהייתי בקשר עם העו"ד ההולנדי כדי לקבל תמונה יותר שלמה מכל הזויות בהיבט העובד תי וההיבט המשפטי" (עמ' 47, ש' 2 – 8)
    איני מקבלת דברי המומחה, כי חוות דעתו ניתנה בהסתמך על ניסיונו ושיקול דעתו.
    מתשובותיו עולה, כי אלמלא חוות הדעת של עורך הדין מהולנד לא יכול היה ליתן חוות דעתו בתיק זה. למען הסר ספק, אין מדובר באשרור מסקנות המומחה על ידי עורך הדין הנ"ל, אלא מעבר לכך.

     
    איני מקבלת דבריו, כי פנה לעורך הדין רק לצורך בירור סוגיית כשרות המסירה הואיל וכעולה מחקירתו הסתמך על בדיקתו והסבריו של עורך הדין מהולנד גם בקשר לפסקי הדין עליהם סמך חוות דעתו שעניינם סוגיית הדדיות האכיפה.
    מכל מקום, גם בעניין זה לא רשאי היה המומחה לסמוך על חוות דעתו של מומחה אחר.

    (ג) כבר נפסק, כי "מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור את עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו. כמו שופט, שאינו רשאי להעביר את החלטתו לגורם אחר, אלא עליו לשאת אותה לבדו, במלוא כובדה, על כתפיו שלו, כן גם המומחה הרפואי (ע"א 7265/95 גולדשטיין נ. בראל, פ"ד נ (3) 214, 219).נ
    ברע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] (2006) נקבע; "המומחה רשאי לעשות שימוש בממצאיו של מומחה אחר, אולם אין הוא רשאי לאמץ את חוות דעתו מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי. הפרת חובות אלה עשויה להביא לאחת משתי התוצאות - פסילת חוות דעתו של המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו, או מינוי מומחה נוסף ושקלול הפגמים שנפלו בחוות דעתו של המומחה הראשון במסגרת המשקל שייוחס לה". 

    ג. לאור כל האמור לעייל, אני סבורה, כי נפל פגם בחוות הדעת היורד לשורש העניין ולפיכך אין מנוס מפסילת חוות הדעת, וכך אני מורה.
    למען הסר ספק, לא התעלמתי מטענות התובע לעניין מועד העלאת טענת הפסלות ולעניין הצהרת ב"כ הנתבעים בדבר טעמים לפסילת המומחה.
    איני מקבלת הטענות.
    עובר למינויו של המומחה ולאחר מכן לא היה חשש לקיומו של פגם בחוות הדעת. עניין זה הוברר רק לאחר חקירת המומחה או אז הוגשה בקשת הנתבעים לפסילת חוות הדעת. 
    אשר להצהרת ב"כ הנתבעים, פסילת חוות הדעת מטעמי מומחיות קמה ועלתה לאורך חקירת המומחה. לפיכך, אין בהצהרה הנ"ל כדי לחסום הנתבעים מלטעון טענותיהם נגד מומחיותו של המומחה.

    ה. איני מקבלת בקשת התובע לאכוף פסק הדין מכוח חזקת הדינים.
    התובע לא טען זאת בכתב התביעה.
    בנוסף, המתווה לשמיעת התיק נקבע עוד בהחלטת כב' השופטת שטמר מיום 4.1.06 אשר נתנה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, דהיינו על דרך מינוי מומחה. 
    כב' השופטת דסקין עמדה על כך בהחלטתה מיום 29.10.08; "... המתווה לשמיעת התיק נקבע כבר בהחלטה שיפוטית שניתנה ע"י סגנית הנשיא כבוד השופטת שטמר... בנסיבות אלה לא ישונה המתווה - לא באופן המבוקש ע"י ב"כ הנתבעים בס' 4 לתגובתם ולא בכל אופן אחר... טרם שאמנה מומחה על פי שיקול דעת בימ"ש ניתנת לנתבעים אפשרות להציע רשימת מומחים מטעמם שאם לא כן ימונה מומחה מהרשימה שהוצעה..." (ההדגשות שלי – ר.ש.). (בנוסף ראו החלטה מיום 27.11.08).

    8. סוף דבר, אני נעתרת לבקשה ומורה על פסילת חוות הדעת.

    ניתנה והודעה היום י"ד אדר ב תשע"א, 20/03/2011 במעמד הנוכחים. 


         
    ריקי שמולביץ, שופטת      


    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/8/13 18:20:
      שנה טובה פיני...............אבל מי משלם ...הוא מי מרמה וממלא את כיסיו...הרי המומחה הזה ואחרים ............
        26/8/13 16:34:
      לא תמיד פועל שם היגיון צרוף... שנה טובה!
        12/7/13 22:57:

      YOU ARE NOT ALONE

       

      צטט: אב10 2013-06-24 14:36:28

      אני מזמן הפסקתי לשאול שאלות על בתי משפט ובכלל על שופטים. כי גם כשהאמת מוכחת בפניהם, הם לא אחת מעדיפים את הדרך הקלה והנוחה. אם ירדו לחקר הענין, זה יצריך מאמץ, ומי בכלל כיום רוצה להתאמץ?!
        12/7/13 22:56:

       

       

      LOST OF TIME

       

       

       

      צטט: ofer309 2013-06-24 07:52:26

      צטט: SHAKED ADIV 2013-06-22 13:45:27

      he is pretending that he can handel with Holland's low

      שקד שלום

      ככל שנכונים דבריך הנפגעת מהעמדת הפנים היא המדינה.

      על כן זה המקום לפנות למבקר המדינה (רצוי דרך האינטרנט שנותן אסמכתא לפניה) בדרישה בלתי מתפשרת

      א. להגשת תלונה פלילית במשטרה על התחזות שמהווה עבירה פלילית.

      עם משרתי הציבור בישראל ויינשטיין ושות' הסבירות אינה גבוה בלי מעורבות תקשורתית.

      בהמשך לאחר הרשעה.

      ב. להגיש תביעת נזיקין מצד המדינה בגין התחזות.

      ג. לפנות ללשכת עורכי הדין בדרישה להשעות חברותו בלשכה.

      לא פשוט.

        24/6/13 14:36:
      אני מזמן הפסקתי לשאול שאלות על בתי משפט ובכלל על שופטים. כי גם כשהאמת מוכחת בפניהם, הם לא אחת מעדיפים את הדרך הקלה והנוחה. אם ירדו לחקר הענין, זה יצריך מאמץ, ומי בכלל כיום רוצה להתאמץ?!
        24/6/13 07:52:

      צטט: SHAKED ADIV 2013-06-22 13:45:27

      he is pretending that he can handel with Holland's low

      שקד שלום

      ככל שנכונים דבריך הנפגעת מהעמדת הפנים היא המדינה.

      על כן זה המקום לפנות למבקר המדינה (רצוי דרך האינטרנט שנותן אסמכתא לפניה) בדרישה בלתי מתפשרת

      א. להגשת תלונה פלילית במשטרה על התחזות שמהווה עבירה פלילית.

      עם משרתי הציבור בישראל ויינשטיין ושות' הסבירות אינה גבוה בלי מעורבות תקשורתית.

      בהמשך לאחר הרשעה.

      ב. להגיש תביעת נזיקין מצד המדינה בגין התחזות.

      ג. לפנות ללשכת עורכי הדין בדרישה להשעות חברותו בלשכה.

      לא פשוט.

        22/6/13 13:45:
      he is pretending that he can handel with Holland's low
        10/6/13 12:18:
      שקד שלום מי שעובד מועד לטעויות. לכן ניתן כמו במקרה שהבאת לפסול את חוות הדעת (עקב הרשלנות) לא את המעמד. לייחס התחזות ניתן לאדם שמציג עצמו עו"ד בזמן שאינו עו"ד. - התרשמתי שזה לא המצב.
        9/6/13 22:22:
      אבל הרי ניתן כמעט לאמר שהמומחה מתחזה למומחה, האם אלה הם ידידי בימ"ש? שגברהם שווים לדברי שופט , לא?
        5/6/13 12:49:
      שקד שלום למומחה שממנה בית משפט ניתן מעמד שנקרא ידיד בית המשפט http://he.wikipedia.org/wiki/ידיד_בית_המשפט שקיבל הכרה בשנים האחרונות במיוחד לאור רצון הציבור לייעול המערכת. אחד הכללים הם כמעט (מסייג את דברי במידת הזהירות) לא ניתן לפסול מומחה ניתן לפסול את חוות הדעת בלבד - זה המקרה שלפנינו.
        4/6/13 10:23:
      נשאלת השאלה מדוע מונה אותו מומחה מטעם בימ"ש, הכיצד הכיר בו בימ"ש כמומחה והאם לא הראה מצגי סרק לבימ"ש , ע"מ שיכיר בו כמומחה. מי שילם על ביזבוז זמן שיפוטי יקר, הציבור לא?...מי שילם על יצוג עם לא המתדיינים, האם ננקטו אמצעי מניעה , או הסקנת מסקנות?
        4/6/13 10:23:
      נשאלת השאלה מדוע מונה אותו מומחה מטעם בימ"ש, הכיצד הכיר בו בימ"ש כמומחה והאם לא הראה מצגי סרק לבימ"ש , ע"מ שיכיר בו כמומחה. מי שילם על ביזבוז זמן שיפוטי יקר, הציבור לא?...מי שילם על יצוג עם לא המתדיינים, האם ננקטו אמצעי מניעה , או הסקנת מסקנות?
        2/6/13 16:04:
      מכיוון שאינני משפטנית, אני יכולה להגיב רק על פי השכל הישר. המומחה לא היה מומחה כי לא יכול היה לקרוא במקור, בהולנדית. הוא גם לא שכר מתורגמן שיסייע לו בקריאת השפה הזאת. לכן עדותו אינה ראוייה. וכנראה צריך להביא מומחה אמיתי בנושא.
        2/6/13 06:03:
      שלום מהאמור עולה כי תנאי הסף לחוות דעת מומחה היא בקיאות המומחה בתחום מומחיותו. כאן התרשל ה"מומחה" והתוצאה פסילת חוות דעתו מתבקשת. להערכתי מדובר במקרה בו חמדנות בשילוב עצלנות הובילה לתוצאה הבלתי נמנעת - פסילת חוות דעתו של המומחה. לו אדם זהיר היה אותו מומחה היה עליו להכיר במגבלותיו (אי ידיעת השפה ההולנדית) שכירת שירותי תרגום ממתרגם מוסמך מהולנדית לעברית ורק על סמך התרגום המאושר לעברית מגיש את חוות דעתו.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      SHAKED ADIV
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין