כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    "תרבות" הרעש

    97 תגובות   יום ראשון, 2/6/13, 22:06

    ''

    "תרבות" הרעש

     

    שמתם לב כמה החיים שלנו בעידן המודרני-תעשייתי כל כך מלאים ברעש? מסוגים ועוצמות שונים, שחדלנו אפילו מזמן לחוש ולשמוע, כיון שהחוש הזה נפגם אצל יותר ויותר אנשים בדיוק בשל סיבות כאלה. כנראה שאיבדנו מבחינה מסוימת גם את חוש המידה לאיך אנו עצמנו נשמעים ולכמה רועש העולם, החיים שלנו, בקטנה ביום יום.

     

    שמתם לב כמה מרעיש הקשר במוניות? המטוסים שמנמיכים טוס, וכלי תחבורה כאוטובוסים, רכבות, ואופנועים? צפצופי נהגים בכביש כשצריך או לא? המוסיקה והווליומים במסיבות, דיסקוטקים ומועדונים? אפילו עמודי מתח גבוה וחשמל מפיקים רעשים.

    ''
      

     

    ''

     

    ''

     

    האזרח הממוצע או הירוק שנוסע בתחבורה ציבורית מכיר היטב את הנסיעות שאתה יורד מהן ומגיע למחוז חפצך עם הראש כואב כמו ביצה קשה, בשל הקולות הרמים בהם מדברים האנשים בסלולארי, או אחד עם השני, הרעש של המזגן של האוטובוס שאינו מקוון, וגם לפעמים המוסיקה שהוא שומע בקול חזק מדי, במיוחד אם ישבת בהתחלה קרוב מדי. ולמה? כן, בגלל ששמיעתו נפגעה (הוא עובד שנים בסביבה רועשת) וכבר אינה כמו שהייתה פעם והוא שם ווליום חזק יותר כדי לשמוע....

     

    כל אחד שח את ענייניו הפרטים והגיגיו המטופשים עד גיחוך לפעמים, בכל השפות בעולם, בקול רם, שאתה תוהה איך אין לאנשים בושה שכולם ישמעו בדיוק מה שהם מדברים, כשלפעמים אלה באמת דברים שיפה להם הצנעה.

       

    לא לדבר על העובדה המדהימה שאם אתה מבקש בנימוס להנמיך או שהנהג מבקש מאחד הדוברים שעומד ממש לידו לעבור אחורנית, מתסכלים על המבקש כאילו הוא איזה חייזר לא הגיוני. מוכר לכם?

     

    עוד נוהג מגונה שפשט במחוזותינו כבמגיפה, הוא ההרגל לדבר במקום עם השפופרת ביד - עם ברמקול (ספיקר). כשהאדם ברשות עצמו, מילא, אך יש מקומות עבודה  שכל אחד רוצה כנראה להשמיע כמה הוא עובד,וכמה עינייניו חשובים, וכבמטה פלא קולו הופך רם וקולני. להרים את השפופרת זו כבר מטלה שרצוי להימנע ממנה, אפשר לעשות הרי עם הידיים עוד כל מיני דברים.

     

    ואתם יודעים מה? גם הקולניות, "תרבות" הרעש הזו, היא חלק מהפיחות הזוחל, "הצהבת" הערכים והמוסכמות החברתיות, תכני הטלוויזיה והמדיה ו"תרבות האח הגדול והריאליטי", העיתונים, תכני הטלוויזיה, ו"תרבות" הבזבוז וה"מגיע לי" בהם נוהגים אישי ציבור (פוסט קודם).

     

    הגיע מצבנו לכדי כך שלפעמים אני מברכת על יום כיפור (מי שמכיר אותי באישית מבין את ההומור). פעם בשנה ביום הזה המיוחד אני מתעוררת מוקדם, יושבת ברוגע מוחלט במרפסת, במיוחד כדי "לשמוע את השקט". ביום הזה, בכיפור בבוקר, מתחילים להבין עד כמה הסביבה שלנו רועשת בצורה בלתי נסבלת.

    גם אז השקט הזה אינו אבסולוטי, אבל זה הכי טוב שאזרח רגיל, בעידן הזה, בסביבה עירונית, יכול להשיג.

     

    ומה יעשו בעלי חיים ויצורים עדינים ששמיעתם הרבה יותר פגיעה ועדינה משל האדם? לווייתנים, דולפינים, ועוד? אלה ששמיעתם חיונית להתמצאות במעמקים, ואין להם חיים בלעדיה?  הם נפגעים כל יום יותר מרעשים מעשה ידי האדם (אסדות נפט, צוללות, אופנועי ים, ספינות, אימונים צבאיים, ומכשירים חשמליים וכנ"ל), רעשים שלמרבה האירוניה האדם את חלקם כבר חדל לשמוע.

     

    הם לפעמים מאבדים חוש כיוון ועולים בהמוניהם על היבשה במעין התאבדות המונית, מכירים את התופעה נכון? על האדם לקחת זאת לתשומת לבו, למען בריאותו שלו ובריאות ילדיו והדור הבא, אם לא למען בריאות וחיי בעלי החיים החולקים עמנו את הכדור הזה, זו הרי נורת אזהרה ותופעה שקיימת כבר

     

    הרבה שנים.

    ''

    על מסע ההצלה

     

    כדאי למרות טרדות היום יום, לתת את הדעת על שני דברים חשובים:

    הרעשים התמידיים קטנים כגדולים בהם אנו חיים, גם אם חדלנו להרגיש ולשמוע את חלקם, פוגעים בבריאותנו הפיסית והנפשית, וטכנית בשמיעה.

    בשל אילוצי התקופה, הסביבה, והחברה בה אנו חיים, מהבחינות שהוזכרו – אנו שוכחים שכדי לחיות, "להיות קיימים", להדגיש ולהבליט נוכחותנו – איננו חייבים להרעיש, זו ממש אבל ממש לא הדרך.

     

    כיון שחוש השמיעה אצל האדם בעידן הזה נפגם יותר ויותר, הוא מדבר בקול רם יותר, ואז מחריף זאת אצל עצמו ואחרים, משהו בדומה למשל הביצה והתרנגולת. הכי טוב מראה זאת הפתגם הידוע: כשאתה צועק אני שומע, כשאתה מדבר אני מקשיב.

     

       ''       ''      ''

     

     

     

     

    הפסקת רעש
    הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון מס'' 8) (סמכות כניסה למקום ועריכת חיפוש לצורך הפסקת רעש), התשע"ג-2013
    וועדת הפנים | יום שלישי, 02.07.2013 | ההכנה לשנייה\שלישית
     
    עמדת האגודה: האגודה אינה מתנגדת לרעיון העקרוני המונח ביסוד הצעת החוק, לפיה אם אדם מקים רעש קיצוני באמצע שכונת מגורים, ומסרב לבקשתם של שוטרים לטפל בבעיה ולהפסיק את המטרד, אין סיבה ששכניו, כמו גם השוטרים שנקראו לטפל בבעיה, יהיו חסרי אונים נוכח סירוב זה. אם זאת, הצעת החוק מהווה הרחבה משמעותית של סמכות המשטרה להיכנס לביתו של אדם, ולערוך בו חיפוש, ללא צו שיפוטי. הכלל בדיני החיפוש בישראל, לפיו יש לקבל צו שיפוטי לפני עריכת חיפוש בביתו של אדם, נועד למנוע פגיעה מעבר לנדרש בזכות החוקתית לפרטיות ולמנוע שימוש לרעה בסמכות, שהיא מרחיקת לכת באופיה.
    בהקשר זה יש להבטיח קודם כל, כי הצעת החוק אכן דרושה כדי להתמודד עם מצוקה קונקרטית, הדורשת טיפול באמצעות תיקון חקיקתי. בנוסף, ככל שמקדמים הצעה זו, יש לקבוע בה תנאים ברורים שיכולים להבטיח, כי סמכות הכניסה החריגה הניתנת לשוטרים, תהיה בבחינת מוצא אחרון, ולא תנוצל לרעה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (97)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/5/15 18:20:
      פוסט מעניין
      פוסט נהדר
        9/6/13 20:21:

      צטט: boby28 2013-06-08 21:58:05

      צטט: ליריתוש 2013-06-07 23:35:54

      צטט: bonbonyetta 2013-06-07 19:21:55

      צטט: boby28 2013-06-03 21:43:53

      אני איתך בכל מילה . אם היו ממציאים מכשיר שמיעה לשומעים כדי לווסת את הרעש המיותר שמגיע לאוזניים שלנו הייתי עוד היום קונה כזה..

       

      כולם היו קונים, הממציא היה מיונר תוך ימים ספורים צוחק

       

      זאת טעות גמורה! מכשיר שמיעה אינו יודע לווסת את הרעשים המיותרים של הסביבה. במכשירי השמיעה הדיגיטליים של ימינו יש מנגנוני סינון מסוימים היודעים להפריד בין צלילי דיבור לצלילי רעש ובכך מנסים להקל עבור אנשים לקויי שמיעה את הבנת הדיבור בתנאים רועשים. הצלילים הרועשים אינם "נמחקים" בדרך פלא כך שהם ממשיכים להפריע. שום מנגנון של מכשיר שמיעה (וגם של שתל שבלול, אגב) אינו יכול להתמודד עם סינון רעשים באותה רמת יכולת של האוזן הטבעית. 

      אוסיף על כך, שבעבר כאשר היו מכשירי שמיעה אנלוגיים, הם היו מגבירים ה-כ-ל, כך שבפועל גם את רעשי הסביבה..........ללא "ניסיונות ניקוי וניפוי" כפי שמנסים לפתח טובים יותר ויותר במכשירי השמיעה הדיגיטליים. 

      הדבר היחיד שבו יש איזו תועלת במצב של ירידה בשמיעה המחייבת מכשיר שמיעה - האדם יכול להחליט מתי להשתמש בהם ומתי ברצונו להסירם ולהיכנס לעולם של שקט, באופן יחסי או מוחלט, בהתאם לרמת הירידה בשמיעה, שככל שתהיה גרועה יותר כך תעניק לו נתק גדול יותר כשמסיר את מכשירי השמיעה. 

      שוב סליחה על ה"נאום" אבל זה פשוט נגע לי במקום שאני מכירה טוב, טוב מדי!

       

      לא היתה לי  כל כוונה לפגוע בלקויי שמיעה, אלא  התלונה שלי היא  בכלל נגד כל אלה שחושבים  שמה שהם אוהבים לשמוע ובווליום שהם אוהבים לשמוע , כולם אוהבים  וצריכים לשמוע, ולתרבות הזו אני קוראת סוג של בריונות , בין אם זה לדבר בקול רם מדי  בפלאפון בחלל יחסית מצומצם, או שכמה חבר'ה מתעקשים להשמיע את המוסיקה המועדפת עליהם בסביבת מגורים בווליומים שלא היו מביישים פאבים,  וכ"ו וכ"ו... ולכן פנטזתי פה בכתב על מכשיר שיהיו לו היכולות לסנן רעשים שכאלה  מהסביבה , קראתי לזה מכשיר שמיעה, אבל אני מודעת לכך שלמכשירי שמיעה  הקיימים כיום אין את היכולת הזו.

       

      זה בסדר בובי, אני בטוחה שליריתוש מודעת לזה היטב שלא הייתה כוונתך לפגוע, כיון שהיא פשוט חיה את הנושא יום יום ודקה דקה היא חשה צורך להסביר ולפרט, ואפשר להבין.

      בדיוק כמו שאת השומעים אפשר להבין שמשתגעים כבר מרעשים מיותרים, וחזקים מדי ללא צורך.

      נשיקה

        8/6/13 21:58:

      צטט: ליריתוש 2013-06-07 23:35:54

      צטט: bonbonyetta 2013-06-07 19:21:55

      צטט: boby28 2013-06-03 21:43:53

      אני איתך בכל מילה . אם היו ממציאים מכשיר שמיעה לשומעים כדי לווסת את הרעש המיותר שמגיע לאוזניים שלנו הייתי עוד היום קונה כזה..

       

      כולם היו קונים, הממציא היה מיונר תוך ימים ספורים צוחק

       

      זאת טעות גמורה! מכשיר שמיעה אינו יודע לווסת את הרעשים המיותרים של הסביבה. במכשירי השמיעה הדיגיטליים של ימינו יש מנגנוני סינון מסוימים היודעים להפריד בין צלילי דיבור לצלילי רעש ובכך מנסים להקל עבור אנשים לקויי שמיעה את הבנת הדיבור בתנאים רועשים. הצלילים הרועשים אינם "נמחקים" בדרך פלא כך שהם ממשיכים להפריע. שום מנגנון של מכשיר שמיעה (וגם של שתל שבלול, אגב) אינו יכול להתמודד עם סינון רעשים באותה רמת יכולת של האוזן הטבעית. 

      אוסיף על כך, שבעבר כאשר היו מכשירי שמיעה אנלוגיים, הם היו מגבירים ה-כ-ל, כך שבפועל גם את רעשי הסביבה..........ללא "ניסיונות ניקוי וניפוי" כפי שמנסים לפתח טובים יותר ויותר במכשירי השמיעה הדיגיטליים. 

      הדבר היחיד שבו יש איזו תועלת במצב של ירידה בשמיעה המחייבת מכשיר שמיעה - האדם יכול להחליט מתי להשתמש בהם ומתי ברצונו להסירם ולהיכנס לעולם של שקט, באופן יחסי או מוחלט, בהתאם לרמת הירידה בשמיעה, שככל שתהיה גרועה יותר כך תעניק לו נתק גדול יותר כשמסיר את מכשירי השמיעה. 

      שוב סליחה על ה"נאום" אבל זה פשוט נגע לי במקום שאני מכירה טוב, טוב מדי!

       

       

       

      לא היתה לי  כל כוונה לפגוע בלקויי שמיעה, אלא  התלונה שלי היא  בכלל נגד כל אלה שחושבים  שמה שהם אוהבים לשמוע ובווליום שהם אוהבים לשמוע , כולם אוהבים  וצריכים לשמוע, ולתרבות הזו אני קוראת סוג של בריונות , בין אם זה לדבר בקול רם מדי  בפלאפון בחלל יחסית מצומצם, או שכמה חבר'ה מתעקשים להשמיע את המוסיקה המועדפת עליהם בסביבת מגורים בווליומים שלא היו מביישים פאבים,  וכ"ו וכ"ו... ולכן פנטזתי פה בכתב על מכשיר שיהיו לו היכולות לסנן רעשים שכאלה  מהסביבה , קראתי לזה מכשיר שמיעה, אבל אני מודעת לכך שלמכשירי שמיעה  הקיימים כיום אין את היכולת הזו.

        8/6/13 20:14:

      צטט: שולה63 2013-06-08 08:34:55

      אכן צרה צרורה. נוסף לכל הרעש העירוני -גיזום דשא,ריקון פחים סירנות של אמבולנסים,צפירות נהגים,מכוניות דוהרות ,מקלטים וטלביזיות בקול רם, מוסיקה רועמת ממכוניות חולפות.בארועים הדציבלים חוגגים ו נוסף הטרנד של דיבור בסלולרי בציבור.בקולי קולות.ברכבות במוניות ובאוטובוסים. הכל מתחיל מחינוך-כפי שהזכירו כאן. ויחד עם כל זה מאות צפורים מצייצות ליד חלוננו והכלבים נובחים בחוץ ומתוך דירות השכנים.אין מנוס.

      -

      רעש הכלבים כמובן קרוב יותר ללבי, ואני רואה זאת בצורה ואופן אחר מאשר רעשים אחרים. זה הדיבור שלהם, כשהם מנסים כאילו למלא תפקידם, להתריע על דברים, להוות שומרים ל"שלהם". הם גם אינם נובחים ללא סיבה ולא באופן קבוע, כמו רעשים אחרים בחיים שלנו.

      ובאמת, הכל מחינוך, גם בשטח זה.

      מגניב 

        8/6/13 20:12:

      צטט: ליריתוש 2013-06-07 23:41:28

      ועכשיו לעצם העניין (וואללה, הפעם השקעתי גם בתגובות לדברים של אחרים....): אנחנו אכן מדינה רעשנית וחוצפנית......רק לפני כמה שבועות נסעתי באוטובוס. אני זוכרת, שעת לילה, נסיעה ארוכה. פתאום שמעתי בקשה של הנהג בכריזה ולא התייחסתי. ואז אחרי כמה דקות שמעתי צרחות קורעות שמיים במושב לפניי, ברמות עולבות במיוחד כלפי הנהג. מה התברר? לנהג הפריע מאוד שהגברת, שני מושבים מאחוריו בדיוק, דיברה בטלפון הסלולרי והוא ביקש ממנה לעבור אחורה. (מצחיק, איך לא שמתי לב לשיחה שלה?? כנראה שהייתי שקועה בהסתכלות דרך החלון.....) בכל אופן, העניין הסתיים בעצירת האוטובוס וקריאה למשטרה. הגברת לא הפסיקה להשתולל ולצרוח ונשמנו לרווחה רק כשהשוטרים לקחו אותה. לי אין ספק שהצדק עם הנהג!

      --

      העולם שלנו גם כך מאד רועש (מנוע מכונית, אוטובוסים, רעש המזגן, צפירות, תעשיה) ונוסיף לזה את אי ההתחשבות של אנשים עם הטלפונים הציבוריים הללו במקומות ציבוריים במיוחד קטנים וסגורים כמו באוטובוס, זה בלתי נסבל.

      כן, בנוסף למערכות הכריזה הללו באוטובוסים שחלק אכן גבוהות מהרגיל והופכות את הנסיעה לסיוט.

        8/6/13 20:08:

      צטט: דורית 53 2013-06-07 10:21:49

      ואז מתחיל המאבק בין הרעש החיצוני לרעש הפנימי .

      אשמח אם תפרטי יותר.

      לי נדמה שרעש בלתי נסבל במשך זמן ממושך יכול להטריף גם מי שיש בו הרבה מאד שקט פנימי. 

        8/6/13 20:06:

      צטט: ליריתוש 2013-06-07 23:24:02

      צטט: ~בועז22~ 2013-06-03 07:39:35

      ובאוטובוסים נוספה גם מערכת כריזה המודיעה על התחנות..., נחמד, בסך הכול..., אבל בסופו של יום? עוד רעש... (((-:

      סליחה שאני מתערבת (ואת בונבושית מן הסתם קולטת את הדבר, אך לא כל אדם מכיר זאת ולכן.....) - אך מערכת הכריזה באוטובוס חשובה מאוד: היא תורמת לנגישות! במיוחד עבור אנשים לקויי ראייה אך גם למשל לאנשים מוגבלים שכלית (מסוג אלו שכן למדו להתנייד בתחבורה ציבורית קבועה כמובן)  או לכאלו שהם בעלי קושי להתמצאות במרחב שלא כתוצאה מבעיית ראייה וגם סתם לאנשים שהתחילו "לנקר" ומתעוררים כששומעים את שם התחנה שבה הם צריכים לרדת.......חיוך יותר מכך, כשמערכות הכריזה האלו פועלות, הדבר חוסך שאלות ובקשות מהנהג לגבי תחנת הירידה וכך הוא יכול להתמקד במה שבאמת צריך: בנהיגה! 

      אני מודעת לזה ליריתוש בהחלט, לתרומה שלהן לאוכלוסיות מיוחדות, אך אני ורבים אחרים מאד מאד סובלים מהן כשהן בקול רם מדי, ומאד סובלים מהן בכלל.

      צר לי, אך זו האמת, פעמים רבות הן בלתי נסבלות. 

        8/6/13 20:03:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-06-05 19:22:03

      היי בונבונייטה, 

      הצצתי - והנני מגיבה. 

      אז כל מילה אצלך בסלע!

      בתור אחת שעובדת עם ילדים אני יכולה לומר

      כי צעקות לא עוזרות ולא משנה כמה חמור המעשה.

      ברגע, שמדברים בלחש מלב אל לב ומראש לראש

      ההפנמה של הדברים נעשית בצורה טובה הרבה יותר. 

      וסתם כי נתקעתי דווקא על הדולפינים מביאה בפנייך קישור

      שנתקלתי בו בחיפושיי על מה שהעלית כאן בעניינם. 

      http://tzalam.streamer.co.il/articles/view/130/

      נ.ד. נשיקה

      תודה חברה

      העניין הוא שהם הדולפינים והיצורים הימיים פגיעים ורגישים יותר לרעשים, ויכולים לשמש לנו מראה ונורת אזהרה, אלא שאנו מסרבים לראות את הנזקים שהרעשים גורמים.

       ''

        8/6/13 20:01:

      צטט: rina53 2013-06-04 22:55:01

      הכל עניין של חינוך ותרבות. מספיק לבקר באוסטריה, גרמניה, שוויץ ואח"כ לעבור לאיטליה....או ליוון כדי לראות את ההבדלים בתרבות השיחה! ועוד לא אמרתי כלום עלינו......

      -

      כן, בהחלט לזה יש תפקיד במה שמקובל. שם בכלל יותר שקט מהרבה בחינות אחרות. 

      כמה חבל שאנו לא לוקחים דוגמא ולומדים. בשטחים האלה, במה שטוב.

      קריצה

        8/6/13 19:59:

      צטט: חגיקמרט 2013-06-04 21:20:58

      השאלה מה יחסי הגומלין בין הרעש החיצוני לרעש הפנימי של האדם היש קשר? אם יש מה עוצמת הזיקה וההשקה בין רעש זה לאחר? מה החסמים שיכול להציב האדם למנוע את ההשפעה של רעש חיצוני על פנימי במידה וקיים קשר? יש עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול ולחרוש בנידון מה שאני לא מבין עד עכשיו, מדוע אין חוק שאין להרעים קול בפלאפונים בתחום ציבורי כמו באוטובוס למשל. כמו שאסרו על הסיגריות ( שהוא צורך קשה שקשור בהתמכרות פיסית) והצליחו. הרי קל יותר לאסור על פלאפונים במקומות ציבוריים שאין בהם אפילו תלות פיסית כמו בסיגריות. אני חושב שבלא רעש, לא היית יכולה להבחין בשקט ולהעריך את השקט . כלומר כשם שאי אפשר להבין את חיוניותו של האור בלא החושך אי אפשר להבין את השקט בלא הרעש. הכל קשור אל מילת מפתח אחת והיא " המינון" המינון והפרופורציה . היחס. האדם צריך את שתי התופעות הללו שקט ורעש אך השאלה היא באיזו פרופורציה. מעניין עד כמה אנשים שקטים מטבעם שוחרים רעש וההפך. כדאי באמת לבדוק אפשרות שכזאת ואז להסיק מסקנות לגבי התסברויות שונות בחברה.

      -

      נכון שהכל יחסי ואין רע ללא טוב ולהיפך אך מידת הרעש בעידן הזה והנזקים שהוא גורם והעובדה שאלה אינם גלויים לציבור אומרים דרשני.

      והרעשים השונים בהחלט גורמים נזקים, פיזים, נפשיים, ורבים אחרים.

      ''

       

        8/6/13 19:56:

      צטט: רבקה ק 2013-06-04 19:54:39

      הכישרון הזה לשים את האצבע על בעיה שכל כך התרגלנו אליה, עד שמתייחסים אליה רק במצבים חריגים במיוחד...

      תודה. אם אינני טועה זו מתנה מאבא האהוב ז"ל שהיה צלם בנשמתו.

      פעמים רבות שאלו אותו אנשים מה הוא מצלם ולא הבינו ולא ראו מה המיוחד במה שהוא מצלם רק כשראו את התמונות הבינו. יאללה איך לא ראיתי את זה....זו הייתה לרוב התגובה. 

      כמה שעובר הזמן יותר כך הוא חסר יותר. מחר יש לו יומהולדת.

       

      ''

      געגועים עוגנים לחוף שקט

      ואין להם מרגוע

      גם לו היה בי לב אחר

      הייתי אז בוכה.

      (סמדר שיר)

       

       

        8/6/13 19:51:

      צטט: סירפד מתוק 2013-06-04 13:07:51

      רעש, לפעמים, מטריף את העצבים... רעש, לפעמים, הוא סיבה מוצדקת לרצח! לא אצלנו, כמובן...

      בהחלט כן, גם אצלנו. רעש יכול להטריף אותך. 

        8/6/13 19:50:

      צטט: פלומפי 2013-06-04 11:36:36

      נכון מאוד הרעש הורס כל חלקה טובה של אנושיות

      מהרבה יותר בחינות ושטחים שחושבים כסף

        8/6/13 19:49:

      צטט: מוטיש_ 2013-06-04 09:17:07

      המודעות של רוב בני האדם לאיכות הסביבה נמוכה עדיין. אני מאמין שתהליכי חינוך בבתי הספר וחוגי איכות הסביבה. יכולים להוביל שינוי. מספר מועצות ועיריות מובילות פרויקטים ירוקים כגון: מחזור, טיפוח הסביבה ועוד. בתחום הרעש אין שינוי דרמטי... לא לוותר

      מפני שתחום הרעש אינו נתפס כחלק מאיכות החיים והסביבה, אבל זה בהחלט כן, מאד כן. לשון בחוץ

        8/6/13 19:48:

      צטט: רומפיפיה 2013-06-04 08:27:05

      מסכימה עם כל מילה ומילה שכתבת. הרעשים שמסביב

      המוסיקה באולמות אירועים, הכרוזים בקניונים...

      ולכן אוהבת להיות ערה בלילה בשקט הנהדר הזה...

      בהחלט מסכימה אתך, הצרה שגם הלילה ברוב המקומות מאד לא שקט, והצרה שכבר שכחנו שקט אמיתי מה הוא. אטום

        8/6/13 19:47:

      צטט: עופר לבבי 2013-06-04 07:26:12

      כל כך נכון. תרבת הרעש גורמת לנו להפסיק להקשיב...רק לשמוע

      בדיוק הסנני

      מעבר לזה שטכנית היא פוגעת לנו בשמיעה.

        8/6/13 08:34:
      אכן צרה צרורה. נוסף לכל הרעש העירוני -גיזום דשא,ריקון פחים סירנות של אמבולנסים,צפירות נהגים,מכוניות דוהרות ,מקלטים וטלביזיות בקול רם, מוסיקה רועמת ממכוניות חולפות.בארועים הדציבלים חוגגים ו נוסף הטרנד של דיבור בסלולרי בציבור.בקולי קולות.ברכבות במוניות ובאוטובוסים. הכל מתחיל מחינוך-כפי שהזכירו כאן. ויחד עם כל זה מאות צפורים מצייצות ליד חלוננו והכלבים נובחים בחוץ ומתוך דירות השכנים.אין מנוס.
        7/6/13 23:47:
      ועוד דבר באותו הקשר: רק בשנים האחרונות, אחרי שהפכתי למושתלת בשתל שבלול, ששיפר את שמיעתי, הפכתי מודעת לעולם מלא השיחות שסביבי בכל מקום. זה פשוט לא ייאמן כמה סודות אפשר לשמוע.........לא שהם מעניינים אותי אבל הם מן הסתם זולגים טבעי לאוזניהם של אנשים ששמיעתם נורמלית. לא פחות משהם זולגים לאוזניי הביוניות.....מאז, אני משתדלת לדבר כמה שפחות בשיחות יזומות בטלפון הנייד במקומות ציבוריים, בעיקר באוטובוסים, אלא אם חייבת לקבל מידע מידי. (איפה אתה? וכדומה) אם כולם היו ככה, בלי הצורך ללמוד מהי שמיעה ומה נכנס לראשנו באמצעותה, העולם הצעקני שלנו היה נשמע הרבה יותר טוב!!!
        7/6/13 23:41:
      ועכשיו לעצם העניין (וואללה, הפעם השקעתי גם בתגובות לדברים של אחרים....): אנחנו אכן מדינה רעשנית וחוצפנית......רק לפני כמה שבועות נסעתי באוטובוס. אני זוכרת, שעת לילה, נסיעה ארוכה. פתאום שמעתי בקשה של הנהג בכריזה ולא התייחסתי. ואז אחרי כמה דקות שמעתי צרחות קורעות שמיים במושב לפניי, ברמות עולבות במיוחד כלפי הנהג. מה התברר? לנהג הפריע מאוד שהגברת, שני מושבים מאחוריו בדיוק, דיברה בטלפון הסלולרי והוא ביקש ממנה לעבור אחורה. (מצחיק, איך לא שמתי לב לשיחה שלה?? כנראה שהייתי שקועה בהסתכלות דרך החלון.....) בכל אופן, העניין הסתיים בעצירת האוטובוס וקריאה למשטרה. הגברת לא הפסיקה להשתולל ולצרוח ונשמנו לרווחה רק כשהשוטרים לקחו אותה. לי אין ספק שהצדק עם הנהג!
        7/6/13 23:35:

      צטט: bonbonyetta 2013-06-07 19:21:55

      צטט: boby28 2013-06-03 21:43:53

      אני איתך בכל מילה . אם היו ממציאים מכשיר שמיעה לשומעים כדי לווסת את הרעש המיותר שמגיע לאוזניים שלנו הייתי עוד היום קונה כזה..

       

      כולם היו קונים, הממציא היה מיונר תוך ימים ספורים צוחק

       

      זאת טעות גמורה! מכשיר שמיעה אינו יודע לווסת את הרעשים המיותרים של הסביבה. במכשירי השמיעה הדיגיטליים של ימינו יש מנגנוני סינון מסוימים היודעים להפריד בין צלילי דיבור לצלילי רעש ובכך מנסים להקל עבור אנשים לקויי שמיעה את הבנת הדיבור בתנאים רועשים. הצלילים הרועשים אינם "נמחקים" בדרך פלא כך שהם ממשיכים להפריע. שום מנגנון של מכשיר שמיעה (וגם של שתל שבלול, אגב) אינו יכול להתמודד עם סינון רעשים באותה רמת יכולת של האוזן הטבעית. 

      אוסיף על כך, שבעבר כאשר היו מכשירי שמיעה אנלוגיים, הם היו מגבירים ה-כ-ל, כך שבפועל גם את רעשי הסביבה..........ללא "ניסיונות ניקוי וניפוי" כפי שמנסים לפתח טובים יותר ויותר במכשירי השמיעה הדיגיטליים. 

      הדבר היחיד שבו יש איזו תועלת במצב של ירידה בשמיעה המחייבת מכשיר שמיעה - האדם יכול להחליט מתי להשתמש בהם ומתי ברצונו להסירם ולהיכנס לעולם של שקט, באופן יחסי או מוחלט, בהתאם לרמת הירידה בשמיעה, שככל שתהיה גרועה יותר כך תעניק לו נתק גדול יותר כשמסיר את מכשירי השמיעה. 

      שוב סליחה על ה"נאום" אבל זה פשוט נגע לי במקום שאני מכירה טוב, טוב מדי!

        7/6/13 23:24:

      צטט: ~בועז22~ 2013-06-03 07:39:35

      ובאוטובוסים נוספה גם מערכת כריזה המודיעה על התחנות..., נחמד, בסך הכול..., אבל בסופו של יום? עוד רעש... (((-:

      סליחה שאני מתערבת (ואת בונבושית מן הסתם קולטת את הדבר, אך לא כל אדם מכיר זאת ולכן.....) - אך מערכת הכריזה באוטובוס חשובה מאוד: היא תורמת לנגישות! במיוחד עבור אנשים לקויי ראייה אך גם למשל לאנשים מוגבלים שכלית (מסוג אלו שכן למדו להתנייד בתחבורה ציבורית קבועה כמובן)  או לכאלו שהם בעלי קושי להתמצאות במרחב שלא כתוצאה מבעיית ראייה וגם סתם לאנשים שהתחילו "לנקר" ומתעוררים כששומעים את שם התחנה שבה הם צריכים לרדת.......חיוך יותר מכך, כשמערכות הכריזה האלו פועלות, הדבר חוסך שאלות ובקשות מהנהג לגבי תחנת הירידה וכך הוא יכול להתמקד במה שבאמת צריך: בנהיגה! 

        7/6/13 19:30:

      צטט: נעה אל-יגון 2013-06-04 07:15:15

      אילו רק הייתי מסננת עם ווסת אלקטרוני
      יכולתי לשלוט ברעשים .... מזל שאני לא
      גרה ברחוב אלנבי :)

      ''

      אוהבת כל כך את הסרט הזה שלקוח ממש ממציאות חיינו. הכנסתי חלק אחר ממנו לפוסט שכל כך רלוונטי.

      תודה

       

        7/6/13 19:26:

      צטט: שלויימה 2013-06-04 01:47:13

      צריך להתרחק מהעיר וההמולה על מנת לשמוע את השקט והדממה - אני מניח שזה די קשה לעשות בארצכם הקטנטנה... את זוכרת בוודאי את הצונאמי באינדונזיה לפני כמה שנים - נדמה לי שזה היה ב 2005 מספרים שהתושבים המקומיים זיהו ושמעו סימנים מוקדמים וברחו להרים - רוב התיירים ואלו שלא גדלו באזור ההוא ללמשך שנים לא שמעו כלום עד שהיה מאוחר מידיי... אז אני מניח שיש עוד לא מעט אינסטיקנטים שאיבדנו עם המעבר לחיי העיר.

      זה בגלל שהמקומיים עדיין לא התקלקלו בשל הרעש והמודרניזציה ועדיין יודעים להקשיב ולא איבדו חושים טבעיים שאנו כאדם "המודרני" איבדנו אותם. וחבל כמובן.

      מי שחי בערים, רגיל להמולה, לרוב מאבד אותם מהר הרבה יותר באם אינו מודע לדברים.

       ''

        7/6/13 19:23:

      צטט: אמינות 2013-06-03 22:46:58

      זה מזכיר לי את העובדה הכאובה שכשעלי לנסוע ברכבת, (לא יכולה לנסוע באוטובוס בגלל בחילות נוראיות), זה פשוט סיוט, אין אחד שלא מדבר בנייד, הרכבת הופכת למיקרוגל, ולמקום של צעקות, אני פשוט מגיעה סחוטה הביתה, גם אם אני לא עושה שום דבר באותו היום רק נוסעת וזהו.

       

      באמת סיוט. מציעה לך לקנות אטמי אזניים ואז אולי תוכלי לנסוע גם באוטובוס. יש פתרונות לא חייבים לסבול את זה. הסנני

        7/6/13 19:21:

      צטט: boby28 2013-06-03 21:43:53

      אני איתך בכל מילה . אם היו ממציאים מכשיר שמיעה לשומעים כדי לווסת את הרעש המיותר שמגיע לאוזניים שלנו הייתי עוד היום קונה כזה..

       

      כולם היו קונים, הממציא היה מיונר תוך ימים ספורים צוחק

        7/6/13 11:18:

      צטט: Shimon Rosenberg 2013-06-03 21:36:09

      מה כתבת? לא שומעים! את מוכנה להגדיל את הפונטים כדי שנשמע? :)

      צודקת.  רעש מוגזם זה רע, לא נעים לא בריא, לא מאפשר לשוחח.

      אולי הבעיה אצלי היא שהשמיעה שלי בטונים מסוימים כבר לא משהו ולא רק בגלל הגיל אלא בגלל המלחמה ההיא. 

      כך שאיני רגיש ואיני סובל מרעשה של עיר, מהמולת האוטובוסים וכו'

      אבל עיר שקטה מדי זה גם לא כיף.

      תמיד יש משהו מיוחד בתגובות שלך שמעון. הפעם אהבתי את זה שאתה מדבר ומזכיר שגם בכתב, בפונט אפשר "לצעוק", וגם זו צורה של אלימות- המילולית.

      לכולנו עם הגיל פוחתת השמיעה אבל עדיין אני בטוחה שרעש באופן קבוע ותמידי, כמו רעשים של העיר, אינם בריאים, והם הם אלה שגורמים בין היתר לירידה בשמיעה ובהחלט לא רק הגיל.

      '' 

      בונבונייטה, אני מסכימה אתך לחתולין (וגם זה צירוף נהדר שאאמץ לעצמי....
        7/6/13 10:58:
      יקירתי, מסכימה איתך. אבל הגננות חושבות רק על עצמן. בגן ,שמספר הילדים בו מצומצם, ויש עזרה יעילה של סייעת, אפשר לעבוד אחרת. ראיתי זאת במקרה בגן של נכדיי מראשון לציון. אבל לגן הזה צריך להירשם ברגע שיש לך תשובה חיובית על קיום הריון, ולשלם הרבה, יחסית לשאר הגנים. והכי עצוב, נכדתי רוני סגרה את הגן. היא הייתה בשנה האחרונה לפעילותו. כלומר, אפשר גם אחרת. אם רוצים להילחם ברעש צריך לעשות זאת מההתחלה...אולי חינוך הולם בסמינר למורים ולגננות?
        7/6/13 10:48:

      צטט: יאיר גרוסמן 2013-06-03 21:21:13

      כל כך נכון. הבעיה חריפה פחות במקום בו אני גר (ניו ג'רזי). כאן אנשים לא מדברים בקולי קולות באוטובוס, ואם מתקשרים אליהם הם לוחשים "אני באוטובוס, אחזור אליך אחר כך" ומנתקים. כאן מורים ותלמידים לא משתמשים בצעקות כדרך תקשורת יחידה אפשרית. החיים כאן שקטים הרבה יותר, אבל גם משעממים יותר, לא?

      זו אחת הבעיות, שכששקט אנשים כל רגילים לרעש שמתחיל להיות להם משעמם....

      הלוואי ולי כאן היה קצת שקט, קצת מהשקט הזה.... 

      ככה זה היושב במרומים נותן אגוזים למי שאין שיניים ולא יכול להנות מהם.

      שיביא קצת שקט לכאן....

       

      ''

        7/6/13 10:43:

      צטט: shabat shalom 2013-06-03 20:17:10

      לא צריך להיות חכם גדול במיוחד כדי להבין שאלה המדברים בסלולרי באוטובוס (מילא) ובקולנוע (מגעילים) אינם אלא אגואיסטים שלא שמים על סביבתם - בדיוק כמו אלה הנדחפים בתורים....

      לא הם לא כאלה, אתה לא מבין אותם בכלל, הם דרשני "צומי" כפייתיים שזקוקים לזה כל הזמן, והדרך להשיג זאת או בטוב או לא בטוב, העיקר להשיג את זה.

      '' 

        7/6/13 10:40:

      צטט: אביבי32 2013-06-03 20:15:51

      ועל כך נאמר :

      ,

      מים שקטים חודרים עמוק – דברים שנעשים בשקט וביסודיות סופם להיטמע היטב.

      מסכימה לחתולין

      '' 

        7/6/13 10:34:
      תרבות ים תיכונית...בעיקר.
        7/6/13 10:30:

      צטט: דוקטורלאה 2013-06-03 19:17:12

      מתי מתחיל הדיבור בקול רם וצעקני? בגן הילדים. כל מי שעבר ליד הגן, כל גן, שמע את הגננת דורשת: "לא שומעת אתכם, תשירו בקול רם". ומהשירים בקול רם הם גם מדברים בקול הזה. ובבית הספר הם עונים לשאלות בקול הזה, וכן הלאה. מעט גננות מתקדמות עמדו על הבעייה ומבקשות לשיר בשקט. אבל זה לא עוזר. כי הילדים כבר הורגלו קודם לצעוק. וכך זה ממשיך. בצבא : תרים את קולך, אינני שומע. והחייל צועק. כאשר הם באים ללמוד בסיפרייה ומתבקשים להנמיך קולם, הם אינם יכולים. לא אינם רוצים. על המוסיקה הרועשת בכל מקום ומקום אין צורך להכביר מילים. וכך אנחנו חשופים לרעש וכולנו חלק פעיל של הרעש.

      צודקת, הגננות יש להן הסיבות שלהן לבקש זאת, זה ממרכז את הילדים ומעסיק אותם, נותן פורקן למרץ שלהם בקול רם וחוסך להן עבודה, אבל ההרגל כאן הוא בהחלט שלא לטובה. 

      ''

        7/6/13 10:21:
      ואז מתחיל המאבק בין הרעש החיצוני לרעש הפנימי .
        7/6/13 10:17:

      צטט: sari10 2013-06-03 19:05:30

      מסכימה איתך לחלוטין וגם אני

      ממש לא בעד רעשים מיותרים שלא עושים לנו טוב . . .

      שום רעש למעשה לא עושה לנו טוב, וכל קול וסוג של קול יש לו את העוצמה הטבעית שלו, בה הוא אמור להיות, כשמגבירים זאת מעבר לכך זה מציק. וככל שהנורמות מתקדמות הן הופכות ליותר ויותר נורמות של רעש גבוה יותר. 

       

      ''

        7/6/13 10:12:

      צטט: נערת ליווי 2013-06-03 18:37:43

      כתבת על לוויתנים ועשית לי לחשוב דווקא על בני אדם. על אנשים שחושבים שכמו שהיצור ההוא גדול ובגלל זה לא צריך לדאוג לו לשקט גם אנשים שנראים נורא גדולים ואומרים מה שיש להם במילים ברורות הם לא בני אדם.

      (לא) סתם נקודה למחשבה... קריצה

      בקיצור, לא כל בני האדם הם בני אדם, לא כולם ראויים להיקרא כך.  ולא כל בן אדם גדול פיסית או בעל חיים גדול פיסית אינו בהכרח לא פגיע או לא רגיש בבפנוכו שלו....

      ולא כל אדם שנראה או נקרא חיצונית כמו שהוא אכן תואם את מה שהוא בפנים

      גם נקודות למחשבהנשיקה

        7/6/13 10:08:

      צטט: טלי פרי 2013-06-03 18:21:55

      אני מאד מסכימה איתך. הכי מפריע לי הרעש באולמות אירועים, שנחשב לחלק מהשמחה. ככל שהמוסיקה יותר חזקה היא נחשבת ליותר מעודדת ריקודים, בעוד שבפועל היא מונעת כל אפשרות לשיחה עם האורחים... אז אולי יש יותר רוקדים על במת הריקודים, אבל אף אחד לא יכול להחליף מילה עם מישהו אחר. טלי*

      כן, מוכר, פעמים רבות אני חוטפת כאב ראש והולכת מוקדם, הרבה לפני מה שהולכים בצורה טבעית.

       הסנני

        6/6/13 20:00:

      צטט: חופר סדרתי :) 2013-06-03 18:09:43

      בגלל זה חשוב לעשות מדיטציה על הבוקר של כמה דקות ולהתנתק קצת מהעולם.

      -

      יש סכנה שמי שמצליח לעשות זאת, זה כל כך ימצא חן בעיניו שעם מה שקורה היום הוא לא ירצה "לחזור". 

      ''

        6/6/13 19:59:

      צטט: באבא יאגה 2013-06-03 17:43:23

      נכון. לכן חובה לשמור על איזה שקט ורחוק פנימי

      -

      וזה הופך ליותר ויותר קשה לעשות זאת עם כל הרעשים והמתח הללו. 

      ''

        6/6/13 19:57:

      צטט: or. 2013-06-03 15:56:44

      רעשים חיצוניים אכן מחלחלים לתוכינו ומייצרים רעשים פנימיים. ידוע,שסביבה רועשת גורמת לאי שקט. הייתה לי פעם חברה דתייה שהסבירה לי כמה היא מצפה ומייחלת כל השבוע לבואה של השבת ולו בגלל השקט שעוטף את הבית ומאפשר מנוחה לנפש . אני בהחלט מסכימה איתך שאנחנו לא נותנים את הדעת למידת ההשפעה שיש לכך על איכות חיינו ו"מטפחים" במודעות או שלא, גם חוסר התחשבות בזולת. הבעיה החמורה בעיני שבאווירה כזו מתחנך הדור הצעיר והתחשבות הפכה קצת למילה גסה. לומר את האמת? - אנחנו עם קולני ורועש

      -

      וזה עוד חוץ מזה (עם רועש וקולני), הצרה שהעולם הזה התקופה הפכו רועשים ברמות על. 

      ''

        6/6/13 19:55:

      צטט: איציק אביב 2013-06-03 14:56:48

      כמה שאת צודקת. עכשיו אני דווקא לבד במשרד והשקט ממש נשמע נהדר.

       

      תוסיף לזה קירות מיוחדים אטומי רעש ומהר מאד תמצא עצמך ישן בשקט בלילה במשרד על מזרון מאושר ונינוח.

      כך קרה לי פעם מזמן, בצבא.

      נרדמתי על השולחן, התעוררתי בבוקר.

       

      ''

        6/6/13 19:53:

      צטט: * חיוש * 2013-06-03 12:35:29

      ובשקט בשקט באתי והצמדתי כוכב אהבה לדש ליבך (-:

      את יכולה לבוא כמה פעמים שאת רוצה חיוש, עם או בלי כוכב 

       

      ''

        6/6/13 19:51:

      צטט: סטאר* 2013-06-03 12:10:41

      בדיוק כותבת גם על כך ... את כל כך צודקת . גם בתוך ביתי המוגן לכאורה הרעש הוא בלתי נסבל בכל רגע נתון יש בסביבת מגוריי רעש . בשטח הריק ממול לבניןמגוריי ונים בניןחדש , השכן מעליי משפץ את דירתו... צפירות של מכוניות בכביש הסמוך ואפילו בלילה מטוסים מנמיכים לקראת נחיתה ומעירים אותנו מהשינה ... אוף... איפה פקקי האוזניים שלי

      -

      ואם את מעירה עוד מתפלאים עלייך ואומרים לך שאת נורא מתוחה שאת צריכה להרגע....

      איך אפשר? 

      הסנני

        6/6/13 19:50:

      צטט: Perfect-Beat 2013-06-03 12:07:13

      כשנגמרים המילים, מתחילים לצעוק.
      כמה צדק הרמב"ן..

      "כל דבריך יהיו בנחת, וראשך יהיה כפוף, ועיניך יביטו למטה לארץ, ולבך למעלה, ואל תבט בפני אדם בדברך עמו, וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך, ואם חכם או עשיר הוא עליך לכבדו. ואם רש הוא, ואתה עשיר או חכם ממנו, חשוב בלבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד"
      והלוואי ונפנים וניישם.
      תודה לך יקרה שלנו!!!

      --

      כן, וכשהגרון ניחר כבר מצעקות מתחילים לכתוב.

      קצת ענווה צניעות ורוחב לב לא יזיקו להרבה מאד אנשים. רגל בפה

        6/6/13 19:48:

      צטט: HagitFriedlander 2013-06-03 11:53:38

      אני במחוזות השקט...בורחת מרעשים מיותרים ויום כיפור אהוב עלי מאותה סיבה:)

      כן, ויש לנו רק את כיפור מוקדם בבוקר אח"כ זה כבר מתקלקל עם הסירנות ורעש הילדים והאופניים בכבישים. קריצה

        6/6/13 19:47:

      צטט: נ.י.ל.י 2013-06-03 11:09:21

      כמה שאת צודקת!!

      ובנוסף לכל מה שציינת-תתארי לעצמך אותי עם הטינטון שבאוזני זה עשור.......

      לפעמים אני מתרכזת בו כדי לנטרל את הרעשים בסביבה

      הוא מוכר לי וממנו אני כבר מתחילה להנות ברגעי המהומה-חחחח

      -

      כמה נכון הפתגם, בכל רע יש קצת טוב, ובכל טוב יש קצת רע.... צוחק

        5/6/13 22:52:

      צטט: * חיוש * 2013-06-03 09:47:40

      בוקר טוב בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      אני מצטרפת לכל מילה שלך

      מה גם שלעיתים אני מתעוררת בשעה 4 לפנות בוקר

      כשמשאית הזבל מרוקנת את הפחים ממש מתחת לבניין

      ואז היום שלי הופך לארוך ארוך (-:

      ואם הזכרת את יום כיפור אז....הסנני גרים מעבר לרחוב בני דודנו

      אז מנת חלקי היה שירים בפול ווליום ועוד בערבית- סיוט!!!!!!!!

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      יום ניפלא מותק

      ראיתם את הסירטון שעושה גלים " הילד והניוקי"?

      בקיצור: הוא לא רוצה לאכול את התמנון בצלחתו, ומסביר לאימו שהוא

      אוהב חיות עומדות על הרגליים ולא מתות

       

      הילדון אצלי בסרטי הוידאו הרי, כנראה שאינך מסתכלת שם, הא?  קריצה

        5/6/13 22:46:

      צטט: ~בועז22~ 2013-06-03 07:39:35

      ובאוטובוסים נוספה גם מערכת כריזה המודיעה על התחנות..., נחמד, בסך הכול..., אבל בסופו של יום? עוד רעש... (((-:

       

      כן....זה הכי מטריף אותי, או לפעמים "מחריש" אותי. למה כל כך חזק למען השם ? מה אנחנו אשמים?מזעיף את הפה

        5/6/13 19:34:

      צטט: תודנה 2013-06-03 07:00:57

      יותר מדי רעש. זו התרבות . חבל

      איזה תרבות ואיזה עגבניות : חוליגנים 

      ''

      היי בונבונייטה, 

      הצצתי - והנני מגיבה. 

      אז כל מילה אצלך בסלע!

      בתור אחת שעובדת עם ילדים אני יכולה לומר

      כי צעקות לא עוזרות ולא משנה כמה חמור המעשה.

      ברגע, שמדברים בלחש מלב אל לב ומראש לראש

      ההפנמה של הדברים נעשית בצורה טובה הרבה יותר. 

       

      וסתם כי נתקעתי דווקא על הדולפינים מביאה בפנייך קישור

      שנתקלתי בו בחיפושיי על מה שהעלית כאן בעניינם. 

       

      http://tzalam.streamer.co.il/articles/view/130/

       

      נ.ד. נשיקה

        5/6/13 18:42:
      תרבות...תרבות...תרבות. זה מה שחסר פה.
        5/6/13 13:17:
      תיארת נכון רעש. מיותר וגם לא אקולוגי.פוסט חשוב .
        4/6/13 22:55:
      הכל עניין של חינוך ותרבות. מספיק לבקר באוסטריה, גרמניה, שוויץ ואח"כ לעבור לאיטליה....או ליוון כדי לראות את ההבדלים בתרבות השיחה! ועוד לא אמרתי כלום עלינו......
        4/6/13 21:55:

      צטט: מש1 2013-06-03 05:47:09

      כמה שאת צודקת, אין מילים

      דווקא הייתי שמחה שיגידו לי כאן שאני ממש לא צודקת.... הסנני

        4/6/13 21:20:
      השאלה מה יחסי הגומלין בין הרעש החיצוני לרעש הפנימי של האדם היש קשר? אם יש מה עוצמת הזיקה וההשקה בין רעש זה לאחר? מה החסמים שיכול להציב האדם למנוע את ההשפעה של רעש חיצוני על פנימי במידה וקיים קשר? יש עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול ולחרוש בנידון מה שאני לא מבין עד עכשיו, מדוע אין חוק שאין להרעים קול בפלאפונים בתחום ציבורי כמו באוטובוס למשל. כמו שאסרו על הסיגריות ( שהוא צורך קשה שקשור בהתמכרות פיסית) והצליחו. הרי קל יותר לאסור על פלאפונים במקומות ציבוריים שאין בהם אפילו תלות פיסית כמו בסיגריות. אני חושב שבלא רעש, לא היית יכולה להבחין בשקט ולהעריך את השקט . כלומר כשם שאי אפשר להבין את חיוניותו של האור בלא החושך אי אפשר להבין את השקט בלא הרעש. הכל קשור אל מילת מפתח אחת והיא " המינון" המינון והפרופורציה . היחס. האדם צריך את שתי התופעות הללו שקט ורעש אך השאלה היא באיזו פרופורציה. מעניין עד כמה אנשים שקטים מטבעם שוחרים רעש וההפך. כדאי באמת לבדוק אפשרות שכזאת ואז להסיק מסקנות לגבי התסברויות שונות בחברה.
        4/6/13 19:54:
      הכישרון הזה לשים את האצבע על בעיה שכל כך התרגלנו אליה, עד שמתייחסים אליה רק במצבים חריגים במיוחד...
        4/6/13 19:17:

      צטט: שרה בכור 2013-06-03 01:10:13

      רעש אינו רק ווליום הנמדד בדציבלים, יש רעשים שאין בהם קול ומרעישים לנו את ההוויה והחיים, מה שחסר במחוזותינו זו עדינות ורכות . עימם כל סוגי הרעשים יפחתו.

      צודקת בהחלט, הזכרתי גם את סוג הרעשים הזה, הרעשים שכבר איננו שומעים....שהורסים לנו את השמיעה שעוד נותרה לנו. 

      ''

        4/6/13 19:09:

      צטט: עמנב 2013-06-03 00:43:01

      העלית נושא חשוב וכאוב. אני בעיקר קובל על האנשים המדברים בקולי-קולות בטלפון הסלולרי, מתחת לחלוני, באוטובוס, במרכול, וכד', והופכים את רשות הציבור לביתם הפרטי או המשרד שלהם. ולפעמים באמת שומעים דברים שהצנעה יפה להם. בקיצור - חותם על כל מילה שלך. כל טוב, עמוס.

      תודה עמנב, האמת, שהרעשים הללו הכי מעצבנים אותי, במיוחד אלה עם הקול החלוד המנסר במוח בלי הפסק שטויות לרוב על הבוקר, בבליל שפות. אני מגיעה לעבודה עם הראש נפוח כמו בלון. 

      ''

        4/6/13 14:50:
      מזדהה עם המילים,כתבת מקסים ואני מעדיפה את השקט הרוגע והשלווה. צחית
        4/6/13 13:07:
      רעש, לפעמים, מטריף את העצבים... רעש, לפעמים, הוא סיבה מוצדקת לרצח! לא אצלנו, כמובן...
        4/6/13 11:36:
      נכון מאוד הרעש הורס כל חלקה טובה של אנושיות
        4/6/13 09:17:
      המודעות של רוב בני האדם לאיכות הסביבה נמוכה עדיין. אני מאמין שתהליכי חינוך בבתי הספר וחוגי איכות הסביבה. יכולים להוביל שינוי. מספר מועצות ועיריות מובילות פרויקטים ירוקים כגון: מחזור, טיפוח הסביבה ועוד. בתחום הרעש אין שינוי דרמטי... לא לוותר
        4/6/13 08:27:

      מסכימה עם כל מילה ומילה שכתבת. הרעשים שמסביב

      המוסיקה באולמות אירועים, הכרוזים בקניונים...

      ולכן אוהבת להיות ערה בלילה בשקט הנהדר הזה...

        4/6/13 08:25:
      נכון מאד הייתי נותנת כמה כוכבים- לפחות הכוכבים שקטים
        4/6/13 07:53:
      לפעמים בא לי להתאבד כמו הלויתנים בגלל אטימות וטיפשות של בני אדם !
        4/6/13 07:52:

      צטט: shabat shalom 2013-06-03 20:17:10

      לא צריך להיות חכם גדול במיוחד כדי להבין שאלה המדברים בסלולרי באוטובוס (מילא) ובקולנוע (מגעילים) אינם אלא אגואיסטים שלא שמים על סביבתם - בדיוק כמו אלה הנדחפים בתורים....

       

      ----------------------------

      הגדרת במדויק .הוי ! כמה אני צריכה להתאפק כדי לא להעיר להם ולהתחיל ויכוח שאין לו טעם.........

        4/6/13 07:26:
      כל כך נכון. תרבת הרעש גורמת לנו להפסיק להקשיב...רק לשמוע
        4/6/13 07:15:

      אילו רק הייתי מסננת עם ווסת אלקטרוני
      יכולתי לשלוט ברעשים .... מזל שאני לא
      גרה ברחוב אלנבי :)

      ''

        4/6/13 01:47:
      צריך להתרחק מהעיר וההמולה על מנת לשמוע את השקט והדממה - אני מניח שזה די קשה לעשות בארצכם הקטנטנה... את זוכרת בוודאי את הצונאמי באינדונזיה לפני כמה שנים - נדמה לי שזה היה ב 2005 מספרים שהתושבים המקומיים זיהו ושמעו סימנים מוקדמים וברחו להרים - רוב התיירים ואלו שלא גדלו באזור ההוא ללמשך שנים לא שמעו כלום עד שהיה מאוחר מידיי... אז אני מניח שיש עוד לא מעט אינסטיקנטים שאיבדנו עם המעבר לחיי העיר.
        3/6/13 22:46:
      זה מזכיר לי את העובדה הכאובה שכשעלי לנסוע ברכבת, (לא יכולה לנסוע באוטובוס בגלל בחילות נוראיות), זה פשוט סיוט, אין אחד שלא מדבר בנייד, הרכבת הופכת למיקרוגל, ולמקום של צעקות, אני פשוט מגיעה סחוטה הביתה, גם אם אני לא עושה שום דבר באותו היום רק נוסעת וזהו.
        3/6/13 21:43:
      אני איתך בכל מילה . אם היו ממציאים מכשיר שמיעה לשומעים כדי לווסת את הרעש המיותר שמגיע לאוזניים שלנו הייתי עוד היום קונה כזה..
        3/6/13 21:36:

      מה כתבת? לא שומעים! את מוכנה להגדיל את הפונטים כדי שנשמע? :)

      צודקת.  רעש מוגזם זה רע, לא נעים לא בריא, לא מאפשר לשוחח.

      אולי הבעיה אצלי היא שהשמיעה שלי בטונים מסוימים כבר לא משהו ולא רק בגלל הגיל אלא בגלל המלחמה ההיא. 

      כך שאיני רגיש ואיני סובל מרעשה של עיר, מהמולת האוטובוסים וכו'

      אבל עיר שקטה מדי זה גם לא כיף.

        3/6/13 21:21:
      כל כך נכון. הבעיה חריפה פחות במקום בו אני גר (ניו ג'רזי). כאן אנשים לא מדברים בקולי קולות באוטובוס, ואם מתקשרים אליהם הם לוחשים "אני באוטובוס, אחזור אליך אחר כך" ומנתקים. כאן מורים ותלמידים לא משתמשים בצעקות כדרך תקשורת יחידה אפשרית. החיים כאן שקטים הרבה יותר, אבל גם משעממים יותר, לא?
        3/6/13 20:17:
      לא צריך להיות חכם גדול במיוחד כדי להבין שאלה המדברים בסלולרי באוטובוס (מילא) ובקולנוע (מגעילים) אינם אלא אגואיסטים שלא שמים על סביבתם - בדיוק כמו אלה הנדחפים בתורים....
        3/6/13 20:15:

      ועל כך נאמר :

      ,

      מים שקטים חודרים עמוק – דברים שנעשים בשקט וביסודיות סופם להיטמע היטב.

        3/6/13 19:17:
      מתי מתחיל הדיבור בקול רם וצעקני? בגן הילדים. כל מי שעבר ליד הגן, כל גן, שמע את הגננת דורשת: "לא שומעת אתכם, תשירו בקול רם". ומהשירים בקול רם הם גם מדברים בקול הזה. ובבית הספר הם עונים לשאלות בקול הזה, וכן הלאה. מעט גננות מתקדמות עמדו על הבעייה ומבקשות לשיר בשקט. אבל זה לא עוזר. כי הילדים כבר הורגלו קודם לצעוק. וכך זה ממשיך. בצבא : תרים את קולך, אינני שומע. והחייל צועק. כאשר הם באים ללמוד בסיפרייה ומתבקשים להנמיך קולם, הם אינם יכולים. לא אינם רוצים. על המוסיקה הרועשת בכל מקום ומקום אין צורך להכביר מילים. וכך אנחנו חשופים לרעש וכולנו חלק פעיל של הרעש.
        3/6/13 19:05:

      מסכימה איתך לחלוטין וגם אני

      ממש לא בעד רעשים מיותרים שלא עושים לנו טוב . . .

        3/6/13 18:37:

      כתבת על לוויתנים ועשית לי לחשוב דווקא על בני אדם. על אנשים שחושבים שכמו שהיצור ההוא גדול ובגלל זה לא צריך לדאוג לו לשקט גם אנשים שנראים נורא גדולים ואומרים מה שיש להם במילים ברורות הם לא בני אדם.

       

       

      (לא) סתם נקודה למחשבה... קריצה

        3/6/13 18:21:
      אני מאד מסכימה איתך. הכי מפריע לי הרעש באולמות אירועים, שנחשב לחלק מהשמחה. ככל שהמוסיקה יותר חזקה היא נחשבת ליותר מעודדת ריקודים, בעוד שבפועל היא מונעת כל אפשרות לשיחה עם האורחים... אז אולי יש יותר רוקדים על במת הריקודים, אבל אף אחד לא יכול להחליף מילה עם מישהו אחר. טלי*
        3/6/13 18:09:
      בגלל זה חשוב לעשות מדיטציה על הבוקר של כמה דקות ולהתנתק קצת מהעולם.
        3/6/13 17:43:
      נכון. לכן חובה לשמור על איזה שקט ורחוק פנימי
        3/6/13 16:33:
      כל מילה בסלע!
        3/6/13 15:56:
      רעשים חיצוניים אכן מחלחלים לתוכינו ומייצרים רעשים פנימיים. ידוע,שסביבה רועשת גורמת לאי שקט. הייתה לי פעם חברה דתייה שהסבירה לי כמה היא מצפה ומייחלת כל השבוע לבואה של השבת ולו בגלל השקט שעוטף את הבית ומאפשר מנוחה לנפש . אני בהחלט מסכימה איתך שאנחנו לא נותנים את הדעת למידת ההשפעה שיש לכך על איכות חיינו ו"מטפחים" במודעות או שלא, גם חוסר התחשבות בזולת. הבעיה החמורה בעיני שבאווירה כזו מתחנך הדור הצעיר והתחשבות הפכה קצת למילה גסה. לומר את האמת? - אנחנו עם קולני ורועש
        3/6/13 14:56:
      כמה שאת צודקת. עכשיו אני דווקא לבד במשרד והשקט ממש נשמע נהדר.
        3/6/13 12:35:

      ובשקט בשקט באתי והצמדתי כוכב אהבה לדש ליבך (-:

        3/6/13 12:10:
      בדיוק כותבת גם על כך ... את כל כך צודקת . גם בתוך ביתי המוגן לכאורה הרעש הוא בלתי נסבל בכל רגע נתון יש בסביבת מגוריי רעש . בשטח הריק ממול לבניןמגוריי ונים בניןחדש , השכן מעליי משפץ את דירתו... צפירות של מכוניות בכביש הסמוך ואפילו בלילה מטוסים מנמיכים לקראת נחיתה ומעירים אותנו מהשינה ... אוף... איפה פקקי האוזניים שלי
        3/6/13 12:07:

      כשנגמרים המילים, מתחילים לצעוק.
      כמה צדק הרמב"ן..


      "כל דבריך יהיו בנחת, וראשך יהיה כפוף, ועיניך יביטו למטה לארץ, ולבך למעלה, ואל תבט בפני אדם בדברך עמו, וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך, ואם חכם או עשיר הוא עליך לכבדו. ואם רש הוא, ואתה עשיר או חכם ממנו, חשוב בלבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד"

      והלוואי ונפנים וניישם.
      תודה לך יקרה שלנו!!!

        3/6/13 11:53:
      אני במחוזות השקט...בורחת מרעשים מיותרים ויום כיפור אהוב עלי מאותה סיבה:)
        3/6/13 11:09:

      כמה שאת צודקת!!

      ובנוסף לכל מה שציינת-תתארי לעצמך אותי עם הטינטון שבאוזני זה עשור.......

      לפעמים אני מתרכזת בו כדי לנטרל את הרעשים בסביבה

      הוא מוכר לי וממנו אני כבר מתחילה להנות ברגעי המהומה-חחחח

        3/6/13 09:48:
      אופס אזלו כוכביי אשוב במהרה יקירתי (-:
        3/6/13 09:47:

      בוקר טוב בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      אני מצטרפת לכל מילה שלך

      מה גם שלעיתים אני מתעוררת בשעה 4 לפנות בוקר

      כשמשאית הזבל מרוקנת את הפחים ממש מתחת לבניין

      ואז היום שלי הופך לארוך ארוך (-:

      ואם הזכרת את יום כיפור אז....הסנני גרים מעבר לרחוב בני דודנו

      אז מנת חלקי היה שירים בפול ווליום ועוד בערבית- סיוט!!!!!!!!

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      יום ניפלא מותק

      ראיתם את הסירטון שעושה גלים " הילד והניוקי"?

      בקיצור: הוא לא רוצה לאכול את התמנון בצלחתו, ומסביר לאימו שהוא

      אוהב חיות עומדות על הרגליים ולא מתות

        3/6/13 07:39:
      ובאוטובוסים נוספה גם מערכת כריזה המודיעה על התחנות..., נחמד, בסך הכול..., אבל בסופו של יום? עוד רעש... (((-:
        3/6/13 07:00:
      יותר מדי רעש. זו התרבות . חבל
        3/6/13 05:47:
      כמה שאת צודקת, אין מילים
        3/6/13 01:10:
      רעש אינו רק ווליום הנמדד בדציבלים, יש רעשים שאין בהם קול ומרעישים לנו את ההוויה והחיים, מה שחסר במחוזותינו זו עדינות ורכות . עימם כל סוגי הרעשים יפחתו.
        3/6/13 00:43:
      העלית נושא חשוב וכאוב. אני בעיקר קובל על האנשים המדברים בקולי-קולות בטלפון הסלולרי, מתחת לחלוני, באוטובוס, במרכול, וכד', והופכים את רשות הציבור לביתם הפרטי או המשרד שלהם. ולפעמים באמת שומעים דברים שהצנעה יפה להם. בקיצור - חותם על כל מילה שלך. כל טוב, עמוס.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין