כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    פני מלאך

    76 תגובות   יום שני, 3/6/13, 18:09

    תייקתי ותייקתי.

    כשלא תייקתי, חיכיתי למלחמה.

    אז עוד לא ידעתי שתקרא "מלחמת ששת הימים".

     

    כמו חרדון הייתי מתחממת  בשמש על מעקה האבן הקריר, שתחם מרפסת ענק, וחולמת בהקיץ על בחורים ושאר הבלים.

    החיילים בבסיס היו עסוקים  במלוי שקים בחול, ואנחנו, חיילות  השלישות, אחרי שתייקנו את רשימות החללים הצפויים בכל גדוד ובכל חטיבה  בפקוד המרכז, היינו יוצאות מהמשרד אל המרפסת רחבת הידיים, שברובה היתה מוצלת בזכות עצי האקליפטוס שמסביב, חוץ מהמעקה, שחלקו  נותר בשמש.

    לפעמים נמנמנו על המעקה,  בעיקר פטפטנו.

     

    על המרפסת לחשה לי  "פני מלאך", שהיא מתחתנת.

     

    "פני מלאך" זה השם, שדוּדו, המפקד, הדביק לה, וכך קראנו לה. כי אף שנראתה מבוגרת מאתנו, פניה היו באמת פני מלאך.

    לא שראינו מלאכים הרבה, אבל חשבנו שכך הם צריכים להראות: פנים עגולים, עיניים כחולות, שיער בהיר ועור חרסינה לבן, שנדמה היה, שאם נגע בו, ייבקע.

    פתאום התחילה לבכות, שהמלחמה הזאת משבשת לה את התכניות, והיא כבר לא יכולה, לא יכולה. 

     התגאיתי בלבי, שרק לי ספרה על החתונה, כי החתונה של "פני מלאך" היתה סוד, לפחות כמו המסמכים שתייקנו. עם וידויה של "פני מלאך" הבנתי, שאולי זו הכמו-שלווה שלי ואולי איזה דבר אחר שמעוררים אחרים להתוודות בפני.

     

    ולמה החתונה של "פני מלאך" היתה סודית. כי בהתחלה, כשהרומן התחיל, אסור היה לספר, ואחר כך "פני מלאך"  התרגלה, אולי נהנתה מהשו שו, לא רצתה, שכולם ידעו על האהבה שלה. רק הוא והיא, שעין זר לא תשזף, חלילה, לא תחשוף ולא תזהם את אהבתם.

    רק לי היא גלתה בחיוך קטן, בהשפלת עיניים  ובסומק שעלה על לחייה הבישניות על אהבתה והשביעה אותי לשמור על הידיעה בסוד.

     

    רק עכשיו נכונה  לגלות לי, שזה המורה המתוק שלה מהתיכון בגבעתיים.

    הם כבר אוהבים כמה שנים.

    רק עכשיו הצליח להתגרש. החתונה תהיה ברבנות, בנוכחות עדים ובנוכחות הוריו והוריה בלבד, שבכלל לא רצו לשמוע על החתונה הזאת ועד שהיא הצליחה לשכנע אותם.

     

    גם אני הוזמנתי לחתונה.

     

    היא כבר הגישה בקשה לשחרור מוקדם, אבל  בגלל המלחמה הזאת, שכולם מחכים לה, עדיין לא אשרו לה. בינתיים רותקה לבסיס כמו כולם.

     

    אחר כך, אחרי תקופת "ההמתנה" , שאז לא ידענו שתקרא כך, ואחרי המלחמה שנמשכה רק שישה ימים, הרבה פחות מ"ההמתנה", ובאמצע האופוריה, "פני מלאך" השתחררה.

     

    היתה חתונה.

     

    לא הגעתי לחתונה. לא זוכרת למה. היו לי צרות משלי. שכחתי את "פני מלאך".

     

    פעם פגשתי אותה באוניברסיטה, נדמה לי שלמדה היסטוריה כמו המורֶה שהתחתנה אתו. שתינו כבר היינו אמהות. לכל אחת מאתנו היה בן.

    "פני מלאך" כמו "פני מלאך". פניה נותרו "פני מלאך".

     

     

    הזמן בשלו. לא עמד מלכת.

    השרות הצבאי שהיה דהוי, החוויר בראשי עוד יותר. כמו  מלחמת ששת הימים קבל פרופורציות, היה לאפיזודה חולפת, קצרה ונשכחת בין אפיזודות אחרות, מעניינות שבעתיים מתיוק ורביצה בשמש.

    "פני מלאך" נשתכחו.

    - - -

    כמו מטחנת בשר הפולטת  רצועות רצועות של בשר אדום ונא, כך פלט הטלפרינטר בדסק החדשות  ביום ובלילה ידיעות מצמררות בדרך כלל.

    לפעמים הפתיע לטובה.

     

    באחת הלילות,  כשהתיאשתי מהדפים הנפלטים בלי סוף מן הטלפרינטר, הייתי עייפה מאד, ורציתי  לראות את עמודי החדשות עולים מהדפוס וללכת הביתה,  נפלה על השולחן תמונת אשה.

    מיד הכרתי, וכי אפשר היה אחרת.

    נכון, הפנים היו בוגרות יותר,  אבל  "פני מלאך"  כמו "פני מלאך", והחיוך הקטן, המבוייש משהו.

     

    התצלום היה מצורף לידיעה, שיועדה למגזין שבועי של העיתון.

    "פנאי" היה שמו, כך נדמה לי, ובו  כתבות על  אופנה, אורח חיים ורכילות.

    משזיהיתי את "פני מלאך" ומשקראתי את הידיעה, החלטתי לראיין אותה -  מה שדחה את פרסום הידיעה ביומיים,  ולהכניס את הראיון  לעמוד האחרון של העיתון, זה שסוגר את חלק החדשות, במסגרת, כמובן.

     

    "פני מלאך" שמחה לשמוע את קולי ובזכות ימים עברו, בטוב ליבה שוב באהבה, שמחה להתראיין.

     

    - כן, היא מלמדת עכשיו היסטוריה בתיכון בגבעתיים.

    - כן, היא גם מחנכת.

    - כן, ממש בימים אלו נשאה בשנית.  בעלה קצת צעיר ממנה, צחקקה.

    - כן, הוא היה התלמיד שלה.

    - כן, האהבה נצתה בטיול שנתי, כשהוא היה בשביעית.

    - ודאי, ודאי,  הם נאלצו לשמור על אהבתם בסוד עד גמר למודיו בתיכון.

    עכשיו, תודה לאל, הכל גלוי.

    - לא, בטח, ההורים שלו לא התלהבו מהחתונה הזאת, היא מבינה אותם.

    - ההורים שלה?

    - אבא שלה נפטר מזמן, אמא שלה מקבלת אותה, היא בת יחידה.

    בסופו של דבר, גם ההורים שלו השתכנעו, אף אחד לא יכול לעמוד בפני אהבה אמיתית.

    - כן, איזו שאלה, היא מאושרת עכשיו, כמו שלא היתה אף פעם.

    "ואת יודעת מה," לחשה, וראיתי בעיני רוחי את החיוך המבוייש והעיניים שהושפלו לרגע, "כן, אני נושאת ברחמי את בנו, אח לבן הבכור שלי,  את זוכרת, מבעלי הראשון."

     

    (C ) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (76)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/13 20:52:

      צטט: שולה ניסים 2013-06-09 18:16:14

      כל דבר חשוב סמוי מן העין... ואולי, בכל זאת, יש גם דברים גלויים, רק שאנחנו לא תמיד שמים לב.

      הדברים שלך בודאי מתיחסים לרשימה, על הסוי הנוכח. לא?

       

        9/6/13 18:16:
      כל דבר חשוב סמוי מן העין... ואולי, בכל זאת, יש גם דברים גלויים, רק שאנחנו לא תמיד שמים לב.
        7/6/13 18:03:

      צטט: אסתר רבקה 2013-06-07 17:19:26

      עולם כמנהגו נוהג...דברים חוזרים על עצמם.סיפור מעניין

       

      כן, גם בהתנהגות בני האדם

        7/6/13 17:19:
      עולם כמנהגו נוהג...דברים חוזרים על עצמם.סיפור מעניין
        7/6/13 16:09:

      צטט: mezra 2013-06-07 07:31:19

      איזה סיפור יפה - אהבתי

      כייף לי לשמוע, מאיר, תודה

       

        7/6/13 16:08:

      צטט: צלילי הלב 2013-06-06 23:01:35

      סיפור יפה אלאונורה, סוג של פרפטום מובילה ועכשיו מהצד השני. כתוב מצוין. תודה רבה

      תודה רבה, שמחה שאהבת

       

        7/6/13 07:31:
      איזה סיפור יפה - אהבתי
        6/6/13 23:01:
      סיפור יפה אלאונורה, סוג של פרפטום מובילה ועכשיו מהצד השני. כתוב מצוין. תודה רבה
        6/6/13 13:54:

      צטט: איתן ב 2013-06-06 10:52:30

      תקוותך התגשמה - נהנייתי.

      תודה, איתן, הלוואי גם שאר התקוות, אתה רואה, נותנים לי אצבע, רוצה את כל היד.

       

        6/6/13 13:53:

      צטט: אורי - אקרא לו 2013-06-06 09:37:12

      .

      ''

       תודה, אורי

        6/6/13 10:52:
      תקוותך התגשמה - נהנייתי.
        6/6/13 09:37:

      .

      ''

        6/6/13 08:00:

      צטט: philia 2013-06-06 01:13:18

      אוהבת איך שאת מספרת. נקודה,

       

      :)!

       

      תודה = פסיק, נקודותיים, סוגריים וסימן קריאה - אוהבת איך שאת מפסקת

       

        6/6/13 01:13:

      אוהבת איך שאת מספרת. נקודה,

       

      :)!

        5/6/13 18:42:

      צטט: הלנה היפה 2013-06-05 15:13:04

      סיפור מעניין, חבל שלא ציינתי מה אירע לבעלה הראשון. כתוב היטב ומסקרן מאוד.

      אין לי מושג מה קרה לבעלה הראשון ולא התחשק לי להמציא. תודה לאה

       

        5/6/13 18:40:

      צטט: KLGERY סוכן נדל 2013-06-05 14:42:03

      מלחמה מאוד כואבת. נפלו הרבה מחברי הגדוד שלי

      גם מחבריי נפלו, איזו מלחמה לא כואבת, זה טבען של מלחמות

       

        5/6/13 18:39:

      צטט: דליהו 2013-06-05 13:04:08

      מה אמיצה או מיוחדת? נראה לי התנהגות נלוזה.

      היו לה שותפים לגברת, לא?לא הייתי שופטת אותה

       

        5/6/13 18:37:

      צטט: imsen 2013-06-05 12:34:43

      מתאים לבשביס.

      אווו, תודה רבה

       

        5/6/13 15:13:
      סיפור מעניין, חבל שלא ציינתי מה אירע לבעלה הראשון. כתוב היטב ומסקרן מאוד.
        5/6/13 14:42:
      מלחמה מאוד כואבת. נפלו הרבה מחברי הגדוד שלי
        5/6/13 13:04:
      מה אמיצה או מיוחדת? נראה לי התנהגות נלוזה.
        5/6/13 12:34:

      מתאים לבשביס.

        5/6/13 00:11:

      צטט: קביאר 2013-06-05 00:02:37

      אני לא יודעת אם היא אמיצה, מוזרה, נועזת חייבת להיות מיוחדת או שבאמת התמזל מזלה (לאו דווקא לטובה) לחוות פעמים אהבה בלתי אפשרית. בטח בעלה השלישי יהיה בול בגילה. אולי אבא של תלמיד, ככה בשביל האיזון

      מי יודע, הכל בסוד

       

        5/6/13 00:10:

      צטט: amir_geva 2013-06-04 22:27:56

      הורדת אותי מרשימת המעומדים. אחרי המלחמה ?

      לא הבנתי, מועמדים למה?

       

        5/6/13 00:09:

      צטט: noami4u 2013-06-04 22:17:00

      ורק אותה מלחמה ארורה שנקראת בטעות "ששת הימים" מעולם לא הסתיימה....

      לצערי, זה נכון.. 

        5/6/13 00:02:
      אני לא יודעת אם היא אמיצה, מוזרה, נועזת חייבת להיות מיוחדת או שבאמת התמזל מזלה (לאו דווקא לטובה) לחוות פעמים אהבה בלתי אפשרית. בטח בעלה השלישי יהיה בול בגילה. אולי אבא של תלמיד, ככה בשביל האיזון
        4/6/13 22:27:
      הורדת אותי מרשימת המעומדים. אחרי המלחמה ?
        4/6/13 22:17:
      ורק אותה מלחמה ארורה שנקראת בטעות "ששת הימים" מעולם לא הסתיימה....
        4/6/13 20:44:

      צטט: גילהסטחי 2013-06-04 17:06:16

      אמיצה שנסחפת לאהבה ומתמסרת לה למרות שמרנות החברה. מקווה שמצאה את הדרך לתחזק את יחסיה עם בעלה השני..

      אמיצה ללא ספק, מי יודע... עברו מאז עשרים שנה, אני מתכוונת מאש הנשואין לתלמיד

       

        4/6/13 17:06:
      אמיצה שנסחפת לאהבה ומתמסרת לה למרות שמרנות החברה. מקווה שמצאה את הדרך לתחזק את יחסיה עם בעלה השני..
        4/6/13 16:26:

      צטט: קוביקוב 2013-06-04 15:47:59

      גדולות ונצורות מתהפך בלבבות.

      מתהפך? כן 

        4/6/13 15:47:
      גדולות ונצורות מתהפך בלבבות.
        4/6/13 13:57:

      צטט: amii 2013-06-04 12:22:51

      לכו לעבוד בהוראה ותמצאו לכם בן\בת זוג, נראה לכם?

       מאוחר מדי, עמי, היום יש אסורים רשמיים

        4/6/13 13:56:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2013-06-04 10:15:09

      זו לקיחת סיכון ענקית, יכולים להיות מואשמים בהרבה דברים...

      היום כן, אז לא, הזמנים היו אחרים, חוץ מזה ידעו לשמור על סודות

       

        4/6/13 13:55:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-06-04 10:13:17

      סיפור מורכב כמו החיים, אנ י שמרנית, נכון, אפלטון?

       

      קשה להאמין, אבל זה ספור מהחיים

        4/6/13 13:54:

      צטט: טלי פרי 2013-06-04 09:29:06

      גם אצלנו בתיכון הייתה נערה שניהלה רומן עם המורה לציור ובסופו של דבר אף נישאה לו לאחר סיום הלימודים, כך שיש בסיפור הזה בהחלט יסודות מן המציאות. אהבתי את השם "פני מלאך" ואת התיאור המעניין של השתלשלות האירועים. טלי*

      תודה טלי, הספור כולו מבוסס על דברים שהיו, שם פני מלאך שמור במערכת 

        4/6/13 13:52:

      צטט: א ח א ב 2013-06-04 08:52:25

      פני מלאך . שם מעניין לגיבורת סיפור שככל הנראה אינה כזו מלאכית.

      בדיוק הפואנטה

       

        4/6/13 12:22:
      לכו לעבוד בהוראה ותמצאו לכם בן\בת זוג, נראה לכם?
      זו לקיחת סיכון ענקית, יכולים להיות מואשמים בהרבה דברים...
      סיפור מורכב כמו החיים, אנ י שמרנית, נכון, אפלטון?
        4/6/13 09:29:
      גם אצלנו בתיכון הייתה נערה שניהלה רומן עם המורה לציור ובסופו של דבר אף נישאה לו לאחר סיום הלימודים, כך שיש בסיפור הזה בהחלט יסודות מן המציאות. אהבתי את השם "פני מלאך" ואת התיאור המעניין של השתלשלות האירועים. טלי*
        4/6/13 08:52:
      פני מלאך . שם מעניין לגיבורת סיפור שככל הנראה אינה כזו מלאכית.
        4/6/13 08:44:

      צטט: נויאור 2013-06-04 06:59:18

      מציאות ישנם מיקרים כאלו אהבה בסוד קשה

      כן בשו שו ושה שה

       

        4/6/13 08:43:

      צטט: יסינראל 2013-06-04 03:39:26

      למידה והוראה הם גם עניין סקסי. נושא למחקרים ולספרים שעוד לא נכתבו... החיבור שיצרת בין מלחמה לעשו אהבה יצא ייחודי כמו בסיפור טוב.

      תודה. למידה והוראה - נכון, התנסיתי בשני צידי המתרס.הייתי מאוהבת לפחות במורה אחד שלי, בתלמידים קצת פחות...

       

        4/6/13 08:40:

      צטט: Benj 2013-06-04 00:35:15

      להרוויח משני העולמות

      אכן, אולי מעוד כמה

       

        4/6/13 08:39:

      צטט: עמנב 2013-06-03 23:59:29

      ההיסטוריה חוזרת אצל המורה להיסטוריה. יופי של סיפור, אלאונורה, גם אם הוא אמת לאמתה. כל טוב, עמוס.

      תודה עמוס, כן יש במציאות יופי של ספורים ואצל פני מלאך, מי יודע, אולי ההסטוריה חזרה מאז שוב ושוב

       

        4/6/13 08:37:

      צטט: esther K 2013-06-03 23:52:20

      חח שומרת סודות פני מלאך..צוחק

       

      ועוד איך שומרת, "שמה שמור במערכת"

        4/6/13 06:59:
      מציאות ישנם מיקרים כאלו אהבה בסוד קשה
        4/6/13 03:39:
      למידה והוראה הם גם עניין סקסי. נושא למחקרים ולספרים שעוד לא נכתבו... החיבור שיצרת בין מלחמה לעשו אהבה יצא ייחודי כמו בסיפור טוב.
        4/6/13 00:35:
      להרוויח משני העולמות
        3/6/13 23:59:
      ההיסטוריה חוזרת אצל המורה להיסטוריה. יופי של סיפור, אלאונורה, גם אם הוא אמת לאמתה. כל טוב, עמוס.
        3/6/13 23:52:

      חח שומרת סודות פני מלאך..צוחק

        3/6/13 22:44:

      צטט: ~בועז22~ 2013-06-03 22:27:03

      הזוי קימעה..., אם כי..., לך תתווכח עם המציאות... (((-:

      יותר מקמעה, המציאות עולה על כל דמיון, ביחוד המציאות של פני מלאך

       

        3/6/13 22:43:

      צטט: זונות פוליטיות 2013-06-03 21:49:54

      ''

      אחלה שיר, תודה רבה על התזכורת, אבל מי הוא שמוליק קראוס, בהשוואה לפני מלאך. הוא רק מפנטז

       

        3/6/13 22:41:

      צטט: מריםרוזנצוייג 2013-06-03 20:36:27

      ספור נחמד...

      נחמד אהה, תלוי למי

       

        3/6/13 22:40:

      צטט: shabat shalom 2013-06-03 20:21:36

      סליחה שאני מקלקל: והבעל הראשון הלך לתלמידה אחרת?

      לא יודעת, נראה לי שעד היום לא התאושש מנטישה של "פני מלאך", אבל אולי כן. Pני מלאך" לא תגלה לי, זה סוד

       

        3/6/13 22:38:

      צטט: צוריאל צור 2013-06-03 20:08:10

      איך שגלגל מסתובב, רק שהתלמיד שהתחתן איתה לא ילך להיות גם מורה להיסטוריה... :)

      מי יודע אותו, אולי דווקא כן, ההסטוריה חוזרת...

       

        3/6/13 22:37:

      צטט: bonbonyetta 2013-06-03 20:00:01

      * ידעתי שממתין לנו בסוף איזה טוויסט

      ודאי שידעת עם הרגישות שלך והבנת הנקרא...

       

        3/6/13 22:36:

      צטט: ~שקט~@ 2013-06-03 19:17:50

      סיפור נחמד אם כי מעורר הרבה התנגדויות

      ודאי, אבל פני מלאך עשתה זאת בקסם רב

       

        3/6/13 22:35:

      צטט: עופר לבבי 2013-06-03 19:14:59

      קשה לי עם התאהבויות שכאלה, מורים ותלמידים... נראה לי לא הוגן ולא אחראי, אבל קטונתי.

      נכון, קשה, אבל אפשרי, לא המצאת את פני מלאך. "שמה שמור במערכת".

       

        3/6/13 22:34:

      צטט: גליתוש. 2013-06-03 19:02:22

      חלומות מתגשמים. וגם נשברים לפעמים.

      לו רק היית קצת פחות
      המורה שלי
      לו רק היית קצת יותר
      נער/ה שלי
      הייתי מראה לך מיהו הילד/ה
      הכי מפותח/ת בכיתה.

      כתבת מקסים מאד מאד  גם על התקופה.

      תודה על המלים היפות גליתוש, בהמשך גם קבלתי את השיר עצמו.

       

        3/6/13 22:27:
      הזוי קימעה..., אם כי..., לך תתווכח עם המציאות... (((-:

      ''

      ספור נחמד...
        3/6/13 20:21:
      סליחה שאני מקלקל: והבעל הראשון הלך לתלמידה אחרת?
        3/6/13 20:08:
      איך שגלגל מסתובב, רק שהתלמיד שהתחתן איתה לא ילך להיות גם מורה להיסטוריה... :)
        3/6/13 20:00:
      * ידעתי שממתין לנו בסוף איזה טוויסט
        3/6/13 19:17:
      סיפור נחמד אם כי מעורר הרבה התנגדויות
        3/6/13 19:14:
      קשה לי עם התאהבויות שכאלה, מורים ותלמידים... נראה לי לא הוגן ולא אחראי, אבל קטונתי.
        3/6/13 19:02:

      חלומות מתגשמים. וגם נשברים לפעמים.

      לו רק היית קצת פחות
      המורה שלי
      לו רק היית קצת יותר
      נער/ה שלי
      הייתי מראה לך מיהו הילד/ה
      הכי מפותח/ת בכיתה.

      כתבת מקסים מאד מאד  גם על התקופה.

        3/6/13 19:00:

      צטט: כורך דברים 2013-06-03 18:39:53

      משפחה שכזאת...

      טוב שרואים אותך. מורים שכאלה...

       

        3/6/13 18:58:

      צטט: ronitbhappy 2013-06-03 18:36:00

      נחמד

      תודה רונית

       

        3/6/13 18:39:
      משפחה שכזאת...
        3/6/13 18:36:
      נחמד
        3/6/13 18:34:

      צטט: איציק אביב 2013-06-03 18:30:23

      נחמד.

      תודה רבה, איציק

       

        3/6/13 18:30:
      נחמד.

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין