כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    "אופק חדש" - לא רפורמה

    2 תגובות   יום שבת, 8/6/13, 08:38

    ירדן סקופ, כתבת החינוך של הארץ, הביאה ידיעה "מרעישה", המצביעה על כשלון גדול של "רפורמת" אופק חדש, שנחתמה בין משרדי החינוך, האוצר והסתדרות המורים, והחלה להתממש בבתי הספר היסודיים בשנת 2008. תכנית אופק חדש היא בעלת שלושה רכיבים: תוספת שעות עבודה, תוספת משכורת למורים ושעות פרטניות לתלמידים. כל "הרפורמה" הזאת כולה היא הסדר חדש בדפוסי העבודה של המורים, והציפיות ממנה מסתבר – לא מתממשות.


    את הרפורמה האמיתית ביצע באותה תקופה בדיוק שר החינוך היוצא, גדעון סער, שקבע את הבחינות הארציות והבין-לאומיות, את המדידה המתמדת את התחרות בין בתי-הספר – כיעדים אסטרטגיים של מערכת החינוך. זו אכן רפורמה. סער נכנס לתפקידו באפריל 2009, ובין שאר מעשיו המשיך גם את תכנית אופק חדש שנקבעה עם הסתדרות המורים בתקופתה של השרה יולי תמיר. ההסדר הפשוט הזה, המתייחס לשעות העבודה ולשכר המורים קיבל בטעות את התואר "רפורמה", אבל אין בו שמץ מזה. לכן גם אין מקום להתרגשות מופלגת כאשר "סידור העבודה" החדש של מורי היסודיים לא נושא פירות. לאופק חדש לא היה סיכוי אל מול הרפורמה הגדולה שהוליכו שושני וסער.


    לצורך הבנת מהותה של רפורמה, הבה נעשה היכרות עם שני אנשים שהשפעתם על מערכות חינוך חשובות היא רבה: דיאן רביץ', פרופ' להיסטוריה של החינוך בארצות-הברית, ופאסי סאלברג, מחבר רב המכר "שיעורים פיניים: מה יכול העולם ללמוד מן השינוי החינוכי בפינלנד". במשחק מילים מעניין מגדיר סאלברג את "תנועת הרפורמה החינוכית העולמית" Global Education Reform Movement) ) בשם "חיידק" (GERM), כפי שעולה מראשי התיבות. החיידק תקף את מרבית מערכות החינוך בעולם המערבי; לא את פינלנד. רביץ' מתקשרת לכאן בעקבות ביקורה בפינלנד ב-2012.  וכך היא כותבת ("הד החינוך" אפריל 2012):  החוק "אף ילד לא נשאר מאחור" של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש ותכנית "המרוץ לצמרת" של הנשיא אובמה, הם דוגמאות לאמצעי הפעולה של תנועת הרפורמה החינוכית העולמית. שניהם מקדמים בחינות סטנדרטיות בתור המדד האמין ביותר להצלחת תלמידים, מורים ובתי ספר; מקדמים הפרטה המעבירה בתי ספר לניהול פרטי; סטנדרטיזציה של תכניות לימודים; ואחריותיות מבוססת מבחנים כגון תגמול על ציונים גבוהים, סגירת בתי ספר המשיגים ציונים נמוכים ופיטורי מורים עקב ציונים נמוכים של תלמידים.


    מנקודת מבט אמריקאית, מוסיפה רביץ', פינלנד היא יקום חלופי. היא דוחה את כל הרפורמות הפופולאריות בארצות הברית – בחינות, בתי ספר ברישיון, שוברי לימוד (ואוצ'רים), תגמולי ביצועים, תחרות והערכת מורים לפי ציוני הבחינות של תלמידיהם. ואילו סאלברג ממשיך באומרו: הסיפור של פינלנד חשוב "כי הוא נותן תקווה למי שמאבדים אמון בחינוך הציבורי".


    אז כן, ישראל נכנסה בשנים האחרונות לתכנית רפורמה מרחיקת-לכת, אבל זו כאמור אינה תכנית אופק חדש. הרפורמה של החינוך הישראלי היא בדיוק כמו זו האמריקנית: בחינות, תחרות, "הישגים" במובנם הצר – תוצאות מדידות במספר מצומצם של מקצועות, וגם מדידת מורים על בסיס ציוני תלמידיהם, שהופיעה בסידור העבודה של המורים העל-יסודיים – "עוז לתמורה".


    המבט הנרגש על כישלונותיו של אופק חדש הוא מוגזם. בשונה מכך עלינו למקד תשומת-לב רבה מאד ברפורמה האמיתית שהתרחשה כאן ב-4 השנים האחרונות, בכדי לראות כיצד נפטרים ממנה מהר ככל האפשר, בטרם פורענות שכבר החלה מתרגשת עלינו בנחישות ובעוצמה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/13 19:23:
      כל שר חינוך חפץ להשאיר רישומו על המערכת החינוכית, והוא מציע שינוי, רפורמה וכיוצא באלה. לא נראה לי כנכון לאמץ שיטה כלשהיא מארצות אחרות. אפילו אם מדובר בשיטה שתורת החינוך גמרה עליה את ההלל. מדינת ישראל אינה דומה לפינלנד. אפילו מזג האוויר שונה לחלוטין. אם מעוניינים בשיטת חינוך שתפעל היטב, צריך להתחשב באוכלוסיית התלמידים. מדובר בארץ המחולקת לשבטים שבטים. ציבור שהתקבץ לכאן מארצות רבות, שקיבל השפעות שונות ומגוונות. עדיין אין לנו עם אחד. בנוסף משפיעה האמונה הדתית על הפיצול של התלמידים והוריהם. קבוצה גדולה מתנגדת להוראת מקצועות הליבה לנערים ומתירה לעשות זאת לנערות. אני חושבת שצריך לעבד מינימום הכרחי של הוראה, בכיתות היסוד והעל-יסודיות. ההרחבה תבוא בכל אתר, על פי דרישת ההורים בהצעת המורים.
        9/6/13 10:48:
      הוספת הרפורמה שאתה מדבר עליה דורשת שינוי מנטליות לא רק של מערוכת אלא של הציבור בכלל. זה מחייב בניית אמון בכל הכיוונים - מורים, תלמידים, מערכת, הורים. השר החדש שי פירון מדבר על רפורמה כזאת - נקווה שהוא יצליח ליישם אותה .

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין