ילדי הבועה.
"ותעשה אדם כדגי הים " ( פסוק מהתנ"ך )
האדם, בין ירצה או לא ירצה , תמיד נמצא בתנועה כדג. החיים עצמם הם תנועה מתמדת. כל תנועה היא שינוי. אתה נע במרחב בזמן או בנפש, אתה עובר שינוי. שינויים מכל מיני סוגים הם למעשה ביטויים של תנועה. הקרח המומס נע ממצב אל מצב.
ישנם דברים שאנחנו נושאים עמנו שאולי ואינם עוברים שינויים למרות כל שינויי המצבים. למשל אמיתות לוגיות: 1+1=2 זה נכון בכל השינויים. גם היום ואתמול ( זמן ) גם אם אתה רעב ( מצב ) או אם החלטת לעבור דירה ( מרחב).
ככל שאדם חי יותר , הוא נע יותר, ולכן הוא חווה את השינויים בצורה עזה יותר. אצל חלק זו התדרדרות והתכנסות ואצל אחרים זו התעלות ופריחה. טבע החיים שהם כמו סולם אינסופי המאלץ אותך לפסוע על מדרגותיו, למעלה או למטה. אבל השינוי הוא קבוע פועל תמיד על כולם. לא תמיד מרגשים בו, לכן טוב להותיר נקודת אחיזה קבועה שתשמש כאינדיקציה לתנועה שלך. לדעת מהיכן יצאת ולהיכן הגעת.
טוב אז בקיצור מה שרצית לומר הוא, שאנשים שפעם יכולתי לשוחח איתם, כותבים לי היום דברים , שאני לעזאזל לא מבין על מה לכל הרוחות הם מדברים ובאיזו בועה מפחידה הם חיים. ועוד יותר נפלא בעיני איך אנשים בעלי היגיון בריא יכולים להיות כל כך עיורים ולעשות שימוש בטיעונים קלושים ומגוחכים כדי ליצוק עוד בטון על בועת חייהם.
אבל הכי מפחיד, שאם היו פעם אנשים מתוך הבועה שעוד הצליחו להציץ מבעד לחרכי החומה , להביא מעט מן האור המאיים, הרי שהם מייד נדחקו לקרןו זוית . הוחרמו נודו והושפלו. ואחר שנסתתמו פיותיהם, בידי אנשי בהלה מוכי חרדה, כיום אנשי הבועה הגדילו לעשות והפכו את אותם הנלחמים נגד הבועה לשמש כדובריהם, כלומר למגיני הבועה הגדולה.
ואני אומר לעצמי תמיד, עדיף לי לחיות מחוץ לבועה אפילו בתחתית התהום, מאשר לחיות בבועה אף שתעלה ותרחף עד לרקיע. אנחנו משתנים תמיד ועוד איך משתנים. כדי להבחין בכך מספיק להביט לאחור אל נקודה קבועה ולהיווכח. |