שבוע טוב ומבורך חברים, שיהיה התחלת שבוע מצויינת והמשך מוצלח עוד יותר. ברשותכם, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור מרגש שחוויתי לפני כשבוע וחצי, במהלך הילולת הבאבא סאלי שהתקיימה באשדוד, במרכז לצעירים, "ילדי שגיא ויעקב" באשדוד.

במהלך ההילולא, שהתקיימה בהשתתפותו של הרב יעקב פינטו שליט"א (ראו קישור באתר המוסדות של הרב:                                                   http://www.pinto.org.il/Index.asp?ArticleID=1152&CategoryID=144&Page=1) נישאו דרשות מעניינות וסופרו סיפורים אחדים על הצדיק שנפטר, הכל היה טוב יפה ונחמד, לכאורה עוד הילולא שגרתית.

אלא, שלפתע קם אחד הנוכחים, שהתבשם מעט מן המשקאות האלכוהליים שזרמו כמים בכוסות המשתתפים, וביקש לומר כמה דברים מן העניין. הציבור, שם אוזנו כאפרכסת לדבריו, וכך סיפר הוא סיפור מדהים.

"היה זה לפני שנים רבות", פתח האיש. "עבדתי באותה תקופה כנהג אמבולנס פראמדיק של מד"א. והייתי במשמרת לילה. היה זה בליל הילולת הבאבא סאלי, וגשם זלעפות ירד בחוץ. אני יושב בניחותא בתוך חדר מוקד לכיש, לוגם כוס תה חם וצופה בטלוויזיה. המשמרת הייתה יחסית שקטה, ללא שום אירועים מיוחדים".

"לפתע", סיפר האיש, "אני שומע שעולים מולי בקשר בבהילות, ומורים לי לצאת מיד לכביש אשקלון הישן. צעקו לי סע דחוף לשם יש תאונת דרכים קשה. כבר נעדכן אותך בפרטים נוספים".

"אני ועוד מתנדב מד"א שהיה איתי עלינו על האמבולנס במהירות, והתחלנו לשעוט אל המקום. בדרך הסביר לנו המוקד על מיקום התאונה. הגענו למקום. ראיתי רכבים שנוסעיהם פשוט נעמדו בצד, יצאו מן הרכבים והחלו לבכות. כשהגעתי הבנתי גם למה, אוטובוס שעמד לו בצד הדרך, פשוט בלע  רכב מסוג 'סובארו' ובו ארבעה חסידים. הארבעה נהרגו במקום. תוך כדי שאני ממשש את הגופות בתקווה לראות אם יש מה לעשות, אני שומע קול רחש קל.אני מעמיק להסתכל, וברצפת הרכב, שוכב ילד קטן, אולי בן שנה או שנתיים, כשהוא כמעט ואינו מגיב, ומצבו נראה גרוע ביותר".

"בבהלה מחד, אולם בקור רוח מאידך מיהרתי לחוש את הדופק, והנה אני מרגיש כי לילד יש דופק. חלש במיוחד אומנם, אך הוא קיים. מיהרתי לאחוז בתינוק, והרמתי אותו. יצאתי בנסיעה פרועה אל מנחת בית החולים "ברזילי" באשקלון, ומסוק, הטיס את הילד אל בית החולים "תל השומר" עקב מצבו האנוש".

האיש סיים את סיפורו, על הנס הגדול שראה במו עיניו בליל הילולת הבאבא סאלי, וציין כי העובדה שהרכב נמעך לחלוטין, ובכל זאת יצא משם ילד חי, הייתה בגלל זכותו של בעל ההילולא. לפחות לפי ראות עיניו.

הסיפור אומנם מרגש ומיוחד, אולם, מה שתפס אותי הינו ההמשך, כי לפתע, קם אחד הנוכחים באולם, וסיפר כי הוא מכיר באופן אישי את התינוק שניצל. אחרי שהתברר מעבר לכל ספק שמדובר באותו מאורע, התברר כי אותו תינוק גדל בינתיים והפך לאישיות אדמורי"ת די מוכרת. על אתר, מיהר אותו האיש ליצור קשר עם הילד שכבר הספיק לגדול עם השנים, ופגישה מיוחדת נקבעה בינו לבין השליח שהיה שם בזמן להציל את חייו. בגלל שהסיפור אמור להתפרסם בסוף השבוע באחד העיתונים, אני לא רוצה להרוס את ההפתעה, אבל אני מבטיח לעדכן אתכם בשבוע הבא בסריקה של הכתבה + תמונות, כדי שתוכלו להנות מסגירת המעגל המרגשת, שהתקיימה בליל הילולת הבאבא סאלי זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

תכתבו לי אם אהבתם... ושיהיה שבוע טוב מלא באהבה, עשייה, והצלחה

חיים