כותרות TheMarker >
    ';

    אינטיליגנציה עסקית/ארגונית

    "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" נתן אלתרמן

    ארכיון

    הכלה - רואים אותך, סופרים אותך, את/ה שייך/ת, & & & & & & שמים את הלב אליך!

    18 תגובות   יום שישי , 14/6/13, 01:58

    לפעמים שימוש חוזר במילה, מותיר אותה חסרת מחויבות לעצמה. ונראה כמו עוד מעט זה יקרה עם המילה הכלה.

     

    החיים בחברה תחרותית, למדו אותנו שאיפה שלא מקבלים אותנו, לשם נרצה להיות שייכים, כי שם הכי שווה. ומה אנחנו לא שווים לכן לא התקבלנו. מהכניסה למועדון ועד למחלקה באוניברסיטה, מההשתתפות במשחק ילדים ועד המסיבה/הישיבה/הפורום אליו/ה לא הוזמנו.

    כן, שם הכי שווה?!  במקום אליו נחסמנו מלהגיע.

    ומה אנחנו? מה אנחנו שווים אם לא שיתפו אותנו?

     

    חנוך לוין, בכל מחזותיו בוחן את היחסים בין אכזריות לחמלה, בכל מופעיה בחיים, 

    ''

     

    הלוגיקה שלו הולכת כך:
    1. אני מושפל (לא קיבלו אותי)
    2. אם אני מושפל, כנראה שמי שמשפיל אותי נעלה ממני (כנראה שהמועדון שלא קיבל אותי, יותר שווה ממה שאני)
    3. אם הוא נעלה, כבוד הוא לי להיות מושפל על ידו (אני שמח שלא קבלו אותי - גיבשתי זהות)
    "
    "לא. מלכתחילה גם הילד לא נכלל.
    אבל עשינו ג'סטה, וכבר תובעים
    להרחיב אותה. זה יוצר תקדים."
    (הספינה מפליגה עד שהיא מגיעה לאי ועוגנת לחופו, אך חיילי האי אינם נותנים לאנשים לרדת ממנה. בנוכחות כלי תקשורת, מושל האי מוכן לעשות מחווה ולתת לילד לרדת מהספינה. ולבקשת האם להצטרף אל הילד משיב לה המושל)

     

    המיכניזם החברתי מעמיד אתגר גדול לכל אדם, הוא מכוון לנמרל את כולנו לאותה שורה נוהגת. וכל אדם מחפש את דרכו לזהותו. סתירה או פרדוקס. יש צורך במערך חברתי מנרמל והוא הוא החותר מתחת לגיבוש הזהות הייחודית, שבלעדיה אין אנו יכולים לקבל את עצמינו ולפיכך את האחרים שמסביבינו.

     

    ובכל רגע אנחנו מתבקשים לשאול את עצמינו: האם כבר פצחנו את הפרדוקס הזה? האם נוכל לו? או באופן אחר האם 

    כבר נוצרה בנו הבשלות להכיר בערך הפנימי לאו דווקא כקשור להתקבלות החיצונית ? איך ניתן ליצור אותו?

    וכשאנחנו בעבר השני, מה נותן לנו לדחות מישהו? מי אנחנו אז? מה אנחנו אז? בלי ניד עפעף יש ונדיר אנשים, מדוע?

     

    לפני כמה ימים הנחיתי קבוצה מרתקת של אנשים, הנושא היה בניית קהילות עבודה בחברה. מה שהורגלנו לקרוא צוותי עבודה'  'עבודת צוות'.

    המשימה הראשונה שבקשתי מהאנשים זה להגדיר מהי הכלה? ומהי לא הכלה?

    ולהלן מקבץ התשובות:

    ''

    ודאי שמתם לב ....שמתקיים כאן פרדוקס מעניין.

    וכמו שלמדתי בחיים, איפה שמופיע סתירה או פרדוקס שם מונח אתגר אנושי שעושה הבדל משמעותי.

    אז בואו ונמשיך...

     

    ללא תחושת שייכות איננו מרגישים קשורים, וכשאיננו מרגישים קשורים ושייכים משהו בלתי נסבל מתפשט בתחושותינו הפנימיות. עם זאת, משימת ההכרה העצמית, הזהות העצמית שלנו כשהיא איתנה, אינה אמורה להיות תלויה במה חושבים עלינו ואם התקבלנו על ידי מישהו או משהו, אם שפטנו אותנו או אם ממש קבלו אותנו כמו שאנחנו.

     

    במרחב הדחיה-הקבלה אנחנו מתקיימים. זהו גם מרחב פנימי בינינו לבין עצמינו וזהו גם מרחב בו אחרים מקבלים או דוחים אותנו.

    מתנועעים אנו בשבילי החיים על נדנדת המרחב הזה מבפנים ומבחוץ. ובדרך כלל במרחב מלא בשיפוטים.

    במנגנונים החברתיים הישגיים -תחרותיים מקבל המרחב שמגדירים האחרים אותנו משנה תוקף.

     

    כל מנהיג או מוביל בכל מסגרת (משפחה, כתה, חברה, ארגון, עסק )שואף ליצור סביבה בה אנשים יאהבו להיות, לעשות, לעבוד, ללמוד ועם זאת נמצא הרבה דוגמאות של סביבות חיים בהם השאיפה הזו אינה מתממשת, האנשים בה אינם חשים בנוח, מגיעים שוב ושוב חסרי ברירה, לא מחוברים.

    וכשמסכימים להתבונן היטב באותן סיטואציות מגלים שהאנשים במקומות אלו מאותגרי הכלה, עם עצמם ועם אחרים.

     

    המתח המבני הזה על  ההתמודדויות  שהוא מזמן לנו,  מוצא את דרכו החוצה לכלל החברה. שם בחברה הכללית, מתקיימת דחייה והדרה של קבוצות ופרטים הנתפסים בעינינו זרים ושונים . והרי אמא אמרה לנו כשהיינו עוד בגן : "להתרחק מזרים" .

    והדינמיקות הרבה יותר מורכבות ממה שפרסתי כאן.

    עם זאת נראה בעיני חשוב להבין  שאחד המקורות  הבלתי נראים להזרה חברתית מונח אצלנו עמוק בפנים בדיאלוג הפנימי שלנו עם עצמינו אודות עצמינו. בתוך מרחב ללא שיפוט.

     

    לאחרונה הושק  אינדקס הקדמה החברתית , על ידי קבוצה בראשותו של פרופ' מייקל פורטר Michael Porter מהרווארד יחד עם  מתיאו בישופ Matthew Bishop  (שספרו החשוב פילונתרוקפיטליזם),

    המודד שלושה היבטים של ביצועים חברתיים של מדינות, בפתיחות ובקידמה של המדינה בסוגיות חברתיות וסביבתיות:

    1.צרכים הומניטריים בסיסיים ( בטחון אישי,תזונה ונגישות לשירותי בריאות בסיסיים, קורת גג, ניקיון האוויר והמים). 

    2. יסודות לחיי-רווחה (נגישות לידע והשכלה, בריאות התושבים, קיימות כלכלית). 

     3.הזדמנויות (חופש אישי, זכויות אישיות, הכלה של כלל הקבוצות החברתיות ).

    ''

    למרבה הצער מדינת ישראל במקום ה 16 מתוך ה50, (החמישיה הפותחת היא יפן גרמניה ,קנדה, שוויץ ושוודיה).

    הפרמטרים שאנו נדרשים  כחברה לחזק הם כלהלן: מידת ההכלה של קבוצות שונות בחברה, .נגישות לדיור, חופש ובחירה אישית. 

     

    (האינדקס הוצג לאחרונה בועידת  Skoll - בה בכל שנה, כ- 1,000 יזמים חברתיים  המשפיעים ביותר כיום בעולם , מנהיגים אידיאולוגיים מרכזיים ושותפים אסטרטגיים מתאספים בבית הספר לעסקים Saïd Business School - University of Oxford כדי להחליף רעיונות, פתרונות ומידע.)

     

    משימת ההכלה דורשת מאיתנו שינוי פנימי, ורכישת פרדיגמה חדשה וכלים. אשר ליבתם היא התובנה שאין כל קיום אנושי בדפורמציה, כל אדם, בכל גיל, שיש לו או אין לו מגבלות הוא אדם שלם. ולמי אין מגבלות?   למי? מגבלות גלויות , סמויות, מודעות ובלתי מודעות. וכל אחד ואחת ביחד עם מגבלותיו הוא או היא שלם. (בבקשה, לא לערבב עם מושלם).

     

    אז מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לקדם את יעד ההכלה? או בעצם ייעוד ההכלה?

     

    ראשית לשיר לעצמנו את שירה המופלא של אסתר שמיר

    עשיתי הכי טוב שאפשר 

     

    בסוף היום אני רוצה לדעת
    עשיתי הכי טוב שיכולתי
    בסוף היום אני רוצה לגעת
    בעמקי קיומי, למה באתי
    להגיד לעצמי, לא נכנעתי
    גם בלא ידוע והלא מוכר
    הרמתי את הראש והמשכתי
    עשיתי הכי טוב שאפשר

    אני טיפה של מים בים עולמי
    אני טיפה של ים צמאה
    רוצה לפרוץ מתוך עצמי
    אל מעבר לבועה
    בסוף היום אני רוצה לדעת
    שחיפשתי את העיקר-
    עשיתי הכי טוב שיכולתי
    הכי טוב שאפשר

    ''

    תספרי את הברכות שבך
    הן כמו פנינים על הצוואר
    תספרי את הברכות שבך
    יהיה לך כוח למחר
    תאמרי
    עשיתי הכי טוב
    עשיתי הכי טוב
    עשיתי הכי טוב שאפשר

    בסוף היום אבחן את ליבי
    צלול וברור קולו:
    תשמחי אם ניצחת, אם הצלחת, אם הועלת
    ואל תצטערי אם לא-
    לא הכול נתון בידייך
    רב הכוח הנסתר
    הרימי את כנפייך
    מעל עולמך הצר!

     

    ועוד שאלה קטנה לסיום- הכלה זה יעד? או ייעוד?

     

    אם זה מעניין , באותו נושא פוסט מזוית אחרת - מרחב בו השונות הופכת למשאב מבורך לשותפות

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/6/13 08:43:

      צטט: פיני יחזקאלי 2013-06-18 15:51:34

      שרהל'ה ההכלה הזו לא פשטה את הרגל בכל אותן מדינות "מובילות"?

       

      פיני חברי היקר

      זהו סימן מצוין לקפה משותף בהול.

      כפי שאתה מהבקיאים שאני מכירה 

      זה עניין אבולוציוני, מתפתח

      לשם כולם הולכים

      ולהגדיר זאת ככשלון...זה לא מדוייק.

      הייתי אומרת

      שזהו תהליך מאתגר

      שנמצא במדינות שונות

      בשלבי הצלחה שונים תוך כדי תהליך חי ונושם.

        19/6/13 16:16:
      מרתק
        18/6/13 15:51:
      שרהל'ה ההכלה הזו לא פשטה את הרגל בכל אותן מדינות "מובילות"?
        17/6/13 15:51:
      מאד מעניין. תודה.
        15/6/13 22:06:

      צטט: צלם בחסד עליון 2013-06-15 20:21:30

      פוסט מורכב ומעניין, נראה שהשקעת הרבה עבודה בעניין. [וגם צריך לזכור שהכלה היא לא החתן :) אולי היא כלנית]

      תודה רבה על ההומור שלך, חייכת אותי
      שבוע טוב
        15/6/13 20:21:
      פוסט מורכב ומעניין, נראה שהשקעת הרבה עבודה בעניין. [וגם צריך לזכור שהכלה היא לא החתן :) אולי היא כלנית]
        15/6/13 19:41:

      צטט: יוסי נבו 2013-06-15 19:30:55

      תודה על ההארה החשובה.

      תודה לך 

      מסכימה עמך על חשיבותה...אך אצלנו זו ההארה חשוכה 
        15/6/13 19:30:
      תודה על ההארה החשובה.
        15/6/13 00:52:

      צטט: גילעד שי 2013-06-14 08:23:41

      תודה על הפוסט שרה. הוא סידר במילים ומבנה תחושות שאני מכיר מזה זמן. אני שואל את עצמי איך מייצרים תחילה של שינוי בחברה הישראלית ויש לשאלה תשובות רבות. מה דעתך?

       

      תודה לך

      מסכימה עמך עם זאת, העבודה הפנימית האישית עיקרית היא.

        15/6/13 00:51:

      צטט: יהודית מליק שירן 2013-06-14 08:38:09

      פוסט חשוב מאין כמוהו. אני בעד הגדרות קצרות. הכלה מתוך הכלת עצמך. כמה אתה מסוגל להכיל.

       

       

      יהודית תודה רבה

      שקספיר אמר ששיא השנינות נמצאת בתקצור

      ועם זאת, זו משימה אנושית מורכבת כל כך....

        15/6/13 00:49:

      צטט: bonbonyetta 2013-06-14 10:13:11

      *
      פוסט חשוב ולא קל, אי אפשר לרפרף עליו. צריך לקרוא אותו, ורצוי כמה פעמים.
      בטח אחזור לקרוא שנית.
      תודה

       

      תודה רבה לך , אשמח לשיתוף - במה זה מעורר אצלך?

        15/6/13 00:48:

      צטט: sunking13 2013-06-14 12:32:30

      אחד מהפוסטים שהשאירו אצלי הרבה חומר למחשבה
      ואני בטוח שעוד אחזור לעיין בו פעם נוספת, חזק בהחלט

      יורם קרבצ'יק
      טכנאי מחשבים

       

      יורם תודה רבה

      אשמח אם תחזור ותשתף אותי במחשבות, תחושות דוגמאות, שאלות

        15/6/13 00:46:

      צטט: פיני1 2013-06-14 19:01:29

      הכלה היא בדרך כלל לקבל אדם שעמדת על טבעו ולעתים ציר הזמן הוא מהוה גורם בההכלה

      תודה רבה לך על התייחסותך
      לטעמי
      אתה מקל עלינו אם אתה סומך על ציר הזמן...שהרי אם לא נתבונן פנימה ונעשה את העבודה...על הציר הזמן אנו עלולים למצוא עצמינו, מסלימים, מצדיקים את ההזרה. ראה לדוגמא התפתחות של תופעות של גזענות מכל מין וסוג.
        14/6/13 19:01:
      הכלה היא בדרך כלל לקבל אדם שעמדת על טבעו ולעתים ציר הזמן הוא מהוה גורם בההכלה
        14/6/13 12:32:

      אחד מהפוסטים שהשאירו אצלי הרבה חומר למחשבה
      ואני בטוח שעוד אחזור לעיין בו פעם נוספת, חזק בהחלט

      יורם קרבצ'יק
      טכנאי מחשבים

        14/6/13 10:13:

      *
      פוסט חשוב ולא קל, אי אפשר לרפרף עליו. צריך לקרוא אותו, ורצוי כמה פעמים.
      בטח אחזור לקרוא שנית.
      תודה

      פוסט חשוב מאין כמוהו. אני בעד הגדרות קצרות. הכלה מתוך הכלת עצמך. כמה אתה מסוגל להכיל.
        14/6/13 08:23:
      תודה על הפוסט שרה. הוא סידר במילים ומבנה תחושות שאני מכיר מזה זמן. אני שואל את עצמי איך מייצרים תחילה של שינוי בחברה הישראלית ויש לשאלה תשובות רבות. מה דעתך?

      פרופיל

      שרה בכור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שרה בכור

      אינטליגנציה עסקית

      אינטליגנציה עסקית/אירגונית