אין לי אח שיקראו לו נדב, אבל אילו היה לי אח שקוראים לו נדב, אולי בעצם היינו מכנים אותו נדי או כל שם חיבה חמוד אחר, ואז אולי כל פעם הוא היה גוהה משמחה והיה לו נורא טוב אתנו.
באמת, אין לנו אח שקוראים לו נדב. אבל אילו היה לנו אח בשם נדב, מאוד יתכן שעיניו היו ירוקות וגדולות, ואז כולם היו מחמיאים לעיניו ואולי אנחנו היינו קצת מקנאים. אז אולי אבא ואמא היו מנסים לפייס אותנו וקופצים על כל מחמאה לנדב עם מילים יפות על הכישרונות של כולנו, ונדב המסכן, אילו הוא היה קיים במציאות ובטח היה נבון מאוד, היה שם לב שכל המחמאות לכישרונות הן כנגד המחמאות לעיניו היפות ואז היה נעלב טיפה. וכיון שכולנו בבית טובים ומתוקים, אילו היה לנו הנדב הזה היינו מיד מנסים לשמח אותו ובאים אליו להחמיא לו בעצמנו על עיניו ועל קולו הערב ועל כל היפה שבו.
אבל כפי שציינתי כבר מזמן, אין לנו בכלל אח שקוראים לו נדב, וקשה להאמין שיהיה. לפעמים, אנחנו יושבים כולנו יחד במעגל ומדברים על נדב שאיננו, וקצת מצטערים עליו שלא יכול לשחק אתנו בחצר או להשתולל עם רובי מים בחוף הים (אמנם בעצם עדיף שאיננו, כי יש לנו רק רובה מים לכל אחד ואין אחד מיותר בשבילו). וכשאנחנו משוחחים עליו ומתחילים לתאר אותו ביחד, אחד מספר מה היה קורה לנדב בבית הספר יום אחד שהמורה היתה שואלת אותו משהו שהוא שכח ללמוד ואז הוא היה מתבייש נורא ודמעות היו זולגות מעיניו הזוהרות אל לחייו, וכולנו היינו קצת מקפידים על המורה בגלל הבושה של אחינו התמים והרגיש. ומישהו אחר היה קופץ באמצע הסיפור וצועק: "זוכרים מה היה קורה אם היה לנו בכלל אח בשם נדב והוא היה נופל מהאופניים כשכולנו בעצם רוכבים על סוס?". ומתוך הצחוק על הזיכרון למה שלא היה מעולם, עוד אחד היה ממצמץ ומספר במעין געגוע על יום אחד שאילו
אנחנו יכולים לבלות שעות עם הסיפורים המרגשים של נדב החמוד. בדרך כלל זה נגמר כשדבי, אחותנו הקטנטנה, מתחילה לבכות על כמה מסכן נדב, שהוא כזה טוב ויפה ותמים, ובכל זאת איננו. ואז אנחנו - אבל אמא, אני כותב סיפור! - עשית שיעורי בית? - כאילו עשיתי, רק בבית אחר - מה זאת אומרת?! - אויש, אמא, את לא מבינה כלום. תני לי לכתוב את הסיפור שלא היה, ואז אולי סוף סוף יהיה - אוף, צריך להזמין לך תור לפסיכולוג
יום אחד, נדב גמר לנו את הסבלנות. הוא איננו, ובכל זאת אי אפשר לא לפגוש אותו כל הזמן. אותו בוקר, אמא התבלבלה וכשהכינה ארוחת בוקר לכולנו, הגישה מנה אחת מיותרת, שלא נועדה לאף אחד
- אתה רוצה לשתות? - כן, אמא, איך שאת כבר יודעת, בשתי כוסות בבקשה - מה השיגעון החדש הזה? - אמא! אל תעליבי את מי שלא יכול להשיב לך!
אני יכול לומר בוודאות שבאמת, אין לנו שום אח בשם נדב. אבל אצלנו, הוא חי הרפתקאות שכאילו נכנסות בדיוק בחללים הפנוים מכל תוכן בחיינו. לפעמים מתנהג לא כל כך טוב, בניגוד אלי. פעמים, בניגוד אלי, הוא מתנהג מעולה. אפשר לגלות אותו בין קלעי החצר שומר על התאנים הקשים ועל ניצני השושנה. הוא נח מתחת למיטה או בתוך השרוולים של מעיל החורף הישן שכבר שנים שוכן לו בתוך הארון ללא מעש. ועדיין, בכל משחק ובכל שיחה, כל כך בולט שאיננו!
- אז חיש, בוא נחזור! - אבל אמא! איך נחזור אם עדיין לא הלכנו? - הפעם רק נחזור, בהזדמנות אחרת אולי גם נלך - בסדר, אבל לפחות הביאי איתנו קצת צבע וקצת ריח, שלא נרגיש הבטן ריק.
-------------------------------------------- endless by nature |