מדרגות הילדה שבפנים

ואף על פי

שהיו המדרגות

נוקשות וחלודות,

את טובעת בתוכן

כאילו היו 

צמר גפן מתוק.

העיניים שלו,

העבר הרחוק,

סיחררו את הראש...

תנסי לא לחשוש...

מורכבות התחושה,

אם כדאי או לא,

האם את באמת שמורה בשבילו

או חיה בתוך פנטזיה נוצצת?

שלווה?

מתפוצצת?

השאיפה לאיזון,

האם יכיל? יוותר?

שאלה של אמון

והרגשה כזאת שלא הציפה אף פעם,

תיאום מושלם,

המגע והטעם....

סביבך מלופף,

מהפנט,

מכושף...

תתמכרי לעונג,

נסי להיות קשובה,

להט המדרגות

יגלה לך

את התשובה...

מדרגות האשה המוארת

חריקת המדרגות החלודות

בשילוב גניחותינו הרעבות,

הולחנו לסונטה מופלאה

בדציבלים רכים

שעטפו את אובך העיר קטיפה.

אין יותר משמעות

לזמן או לתקופה.

גופך המתמסר

בהק באור ניצחי

שצבע את המדרגות שנהב.

אגמע אותך לתוכי,

בדיוק כמו שתאהב,

נצמדת...

כבר מזמן שלא פוחדת...

מצאנו, יקירי...

מצאנו עצמנו חיים

במרומי גלגל ענק

שנשאר תמיד למעלה

ולעולם לא יורד בחזרה,

אנרגיה טהורה

שמשכיחה כל זמן ריאלי.

שום דבר כבר לא בנאלי,

הכל חגיגי ומיוחד.

זימון לתמיד,

עבר ועתיד,

ריסק ומחק

זכרונות כואבים.

זה רק אתה ואני,

אהוב שלי,

ממריאים

ולוגמים

נקטר כוכבים...