לאחר חצות הלילה, סיימו הפרפרים להקים את המצבה. לאחר טקס הסרת הלוט תרגלו הפרפרים את מחול התנגה סנגה במתקן הקבע שזה עתה הושלם. הקצב שהוכתב הפעם היה קצב מנגינה בלקנית בשילוב מוסיקה צוענית מקפיצה שגרמה לפרפרים לחוש קירבה זו לזה וזה לזו. מאוחר יותר לאחר שכולם התעופפו לשנת הלילה, נותרו תיאמה וסינואר לבדם. "האם שוב אלך לישון לבד?" תהה תיאמה בלבו. סינואר שכאילו קראה את מחשבותיו, הזמינה אותו להצטרף אליה ...לשיחה בתוך עלה בננה מגולגל. תיאמה הנבוך התיישב לידה וחשב: "מה אומר לה? מהן כוונותיה?" לשמחתו, סינואר פתחה בשיחה: "תיאמה יקירי, אני מקווה שלא הייתה לך כל כוונה נסתרת. שעה שסיפרת את הסיפור אודות אפולו וקסנדרה ועל סירובה של קסנדרה להיענות לחיזוריו." תיאמה הסמיק ושתק, סינואר המשיכה: "אתה אמנם יפה וחכם כאפולו בעיני, אבל אל תשכח ששמי אינו קסנדרה וכבר מזמן גמלה בי ההחלטה שרק שלך אהיה לעד." "אני אוהב אותך סינואר!" לחש תיאמה, לא מאמין שהוא מצליח לומר את המשפט הקצר והחשוב. משפט שהוא חשב, שלעולם לא יהיה מסוגל לומר לה. שני הפרפרים התנשקו והתחבקו. "רגע אחד אהובי," לחשה סינואר. "לפני שאהיה שלך, אנא קדש אותי בטיפות היין האדום שאבי מסר לי כנדוניה לפני תחילת המסע." תיאמה לקח את קנקן טיפות היין האדום, הניח כנף על ראשו ואמר: "הרי את מקודשת לי על פי דת הפרפרים!" זוג הפרפרים הטרי לגם מהיין. הלילה היה ארוך ונפלא ובמהלכו סינואר לימדה את תיאמה את כל מה שהוא לא ידע על היחסים שבינו לבינה. בעקבות אותו הלילה למד תיאמה שלא טוב לה לנשמה לישון לבד. אם אין ברירה אחרת ובכל זאת נאלצים לישון לבד, אז עדיף לחבק כרית או בובה רכה… ציטוט מספרי: "הפרפר תיאמה והתנגה סנגה" המשמש בנוסף לסיפור העדין כקמיע המגן על בעליו. |