0

4 תגובות   יום ראשון, 20/1/08, 10:38

לאחרונה התחלתי לחשוב שהחלומות שלי הם גדולים מידי.

זה לא שתמיד חשבתי שאגשים אותם בקלות אבל לאחרונה זה נראה לי קשה מתמיד ואולי אפילו לא בר-ביצוע.

אולי זה התחיל כשראיתי הרבה אנשים קשי יום שכל חלומותיהם נגמרים בלשלם את חשבון החשמל בסוף החודש. ותמיד הם אומרים לי "גם אנחנו חלמנו בגילך".

זה בעצם אומר שאם היום שהם בגיל אפשר לומר די מבוגר והם לא הגיעו לאף מקום אז אולי גם אני איהיה כמותם,בעוד שלושים שנה.

ונדמה לי שזה אחד הפחדים הכי גדולים שלי להגיע לגיל מבוגר ולראות אותי ככה-אוחזת בביטוח הלאומי.

אני חושבת לעצמי באחת מנסיעותי באוטובוס עם לא מעט כאלה אנשים שהם בעצם ממש הורידו לי את כל הביטחון העצמי,אני מתחילה לשנוא אותם,

הם באו והראו לי שחלומות לא באמת מתגשמים וזה סתם קילשאה לא מצאותית.

ומצד שני אני רואה את אלה שכן הצליחו וממוכרי אבטיחים בשוק מחנה יהודה הפכו למיליונרים עצומים. אומרים שיש רק אחד כזה שמצליח על כל מיליון אנשים (ולמה אין לי הרגשה שאני האחד הזה מתוך המיליון???).

ובעצם אם אלה החיים אז למה אני צריכה לשאוף? האם לחלום ולנסות לממש את חלומתי? או שמא אראה מכך אכזבה צרופה?

לפחות בדבר אחד אני יכולה להיות בטוחה-

אם לא אגשים את חלמותי לא איהיה אחת מעלובי החיים,אעדיף להעלם מהעולם.

דרג את התוכן: