ז'אן דה לה פונטן משורר צרפתי לפני המהפכה יליד שאטו תיירי חי בשנים1621=1695 למד מישפטים וניסה כוחו כפרקליט.אך ניתפס ודבק בשירה,משליו מתחום עולם הצומח יצא להם מוניטין בכל העולם. את הדיקלום הרציני הראשון שלי בשפה הצרפתית,אותה למדנו כשפה הזרה הראשונה בביה"ס כי"ח אליאנסאני זוכר היטב עדיין בגילי המופלג.להלן תרגום חופשי של רעיון של לה פונטן על "אלון וקנה סוף" בחיטוט ברשימותי משנת 1957 מצאתי את משל הדו שיח בין האלון והקנה עם שורות פתיחה מעט שונות.והרי הן מוגשות לעיונכם .
אלון וקנה בשכנות שתולים לגדות הירדן ומימיו הצלולים מהדס לאורך פיתולי גדותיו כריתי אוזניים לרחשי שיחותיו. צמחים בני כנף דגה וצבאים מקשיבים בדריכות בינות עפאים קנה סוף ואלון בשיח סוער שלך עבורך הקורא אתאר רם נישא האלון סנט בקנה לך הטבע קשות היתאנה סיבותיך רבות וטובות בהמון חיי נפשי קשים חיי אגמון עת תניד רוח קלה בגווך הדק תרטט חלחלה לך אין תקווה התוחלת אפסה אף "דוכיפת" לך תיכבד כמשא מדוע דומם ואילם כך תשבה? בעת צידקתך להלין אל הטבע החרה המשיך האלון בלי משים בניסיון יהיר הקנה להרשים ראה אני כאן בין ענקים אמירי ענפי מטפסים לשחקים אגביה עלי בדי עוד ארים עד עלו וגבהו מרכסי ההרים בסבך ענפי ציפורים עייפות נוחתות לרגיעה מאות אנפות עוצרות בדרכי מעופן בעונות רוחשות בהמיה יפות לבנות אוגרות כוחות משיבות שלוותן וגזעי גבוה חזק לשאתן כליל לא ינוד במידת שערה גם אם תישתולל ותיכבד הסערה..
לאלון,הקנה השיב מהרה. ראה מלא הינך יוהרה. דמותך מקרנת, חוזק ואון. מרובת שלווה, וגאוות בטחון. לי אין מענה ,ולך אגיד. מי חזק וחכם, יקבע העתיד. ב גלגל השמש להט פז. לדרכו אץ ונחפז. טבל שקע ונעלם, באופק, בין גלי הים. קמה רוח אט קלה. על גיא והר התגלגלה. חיש עוצמה ואון אספה. עד גאתה לגעוש סופה. חשרת עבים כיסו רקיע ברק צעיף השחור הבקיע. רוח אז סער רתח, מטר של זלעפות ניתך. ג האלון רגז מלא השתאות, זקף ראשו באון וגאות. סער כזה שימש לו משחק ולאיד הקנה הדק רק צחק. הקנה הקטן בחוכמה רבה. כופף גיוו בהשקט ענוה. ד הרוח גבר נהם ודהר. שוטף בדרכו כזרם נהר. עוקר שורשי אילנות ממקומם. אף את עץ האלון הגאה, המם ממרום הרכסים אותו הפיל. משחקים לעפר הארץ השפיל. מכולם הקנה נותר במהומה כי לכוף את גוו ידע בחוכמה. |