כותרות TheMarker >
    ';

    רב הנסתר על הנגלה

    פוסטים אחרונים

    ארל'ה

    1 תגובות   יום שני, 17/6/13, 14:02

    הכרתי את ארל'ה כשהיה בערך בן חמישים . דור שני לניצולי שואה . ביישן, חייכן, שקט .לפעמים היה יושב בביתה של בת דודתו רואה ובלתי נראה . מעולם לא פתח בשיחה . אם נשאל איזו שאלה היה עונה במשפטים לקוניים . הייתי פוגשת  אותו אצלה בימי שישי ושבת ובחגים .

    לימים התברר לי שארל'ה הוא חוסה בפנימיה . ואחרי זמן מה הבנתי שארל'ה נחשב ללוקה בשכלו .מעולם לא הצלחתי להבין איך אדם הלוקה בשיכלו יכול לטייל קילומטרים רבים בעיר זרה במקומות בלתי מוכרים ברגל לבדו ותמיד למצוא את דרכו הביתה. בת דודתו סמכה עליו . היא ידעה שכל שליחות שהתבקש לבצע תבוצע כיאות , ושכל טיול ארוך ככל שיהיה תמיד יחזיר אותו אליה  הביתה. הוא היה עבורה סלע איתן . משהו להאחז בו . הדבר היציב והבטוח ביותר בחייה הקשים . סבר פניו הנעים, הליכותיו הנעימות , השקט , טוב הלב ניכרו בפניו ובהתנהלותו .ארל'ה הזדקן עם כולנו  . 

    הוא היה חלק מהנוף האנושי . היה אנושי מאוד . אנושי מאוד . הכי אנושי שאפשר .

    יום אחד ביקשה בת דודתו שאבוא אליה . מה קרה ? שאלתי . "זה בקשר לארל'ה " ענתה .

    בת הדודה הייתה נסערת ומודאגת . הביקורים האחרונים של ארל'ה היו מוזרים . הוא היה מכונס בתוך עצמו , עצוב , לא הגיב לנעשה סביבו . היה חלש , רדום . בבית החולים  נאמר לה שארל'ה מקבל תרופות  שמסממות  אותו והופכות  אותו לסוג של זומבי . 

    היא  שוחחה טלפונית עם העובדת הסוציאלית של המוסד וביקשה הסברים , אך נענתה שהמידע חסוי . ארל'ה הגיע לביתה   כשהוא חבול, ועל גבו ואחוריו סימנים של אלימות קשה .

    שוב ביקשה הסברים ושוב נענתה שהמידע חסוי . הביקורים אצל בת הדודה הלכו ופחתו .

    הוא לא הורשה לצאת בכלל מהמוסד .

    בת הדודה החליטה לערוך ביקור פתע במוסד. ארל'ה  שכב על המיטה בחדרו כשממכנסיו נראה היה שהוא מדמם . היא הבינה מיד שארל'ה עובר התעללות מינית .  ביקשה הסברים וכתשובה נאסרו עליה הביקורים לחלוטין .

    הוריו של ארל'ה נפטרו כשהיה ילד קטן   והורישו לו בית וחסכונות שאמורים היו לכסות את הוצאות אשפוזו עד סוף ימיו . לטענת האנשים שאיתם דיברה :" הכסף נגמר " .

    היא התיסרה . התגעגעה לאר'לה , רצתה את קרבתו , והתפלאה לגלות שלמרות שטובתו של החוסה היא  לאפשר קשר בינו לבין המשפחה  ולאפשר  ביקורים וחופשות בקרב אנשים האוהבים אותו  ודואגים לו  ,המוסד מתעקש שלא להוציא אותו לחופשות .

    הימים נקפו ובת הדודה המשיכה במאבקיה הסיזיפיים בכל ערכאה  משפטית ובירוקרטית אפשרית , אך טחנות הצדק טוחנות לאט מאוד . לאט מידי .

    יום אחד נודע לה שאר'לה לקה בסרטן המוח ואושפז בבית חולים .

    היא ליוותה אותו בימיו האחרונים ולא משה ממיטתו . כואב לך ? שאלה . והוא ענה בלחישה "לא כואב כלום"  . ארל'ה , אמרה לו , שחרר , לך ארל'ה , לך  . וארל'ה הלך . אולי למקום טוב יותר .

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/13 07:29:
      בטוח למקום טוב יותר! יהי זכרו ברוך!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      שליחות קטלנית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      רב הנסתר על הנגלה