הווסת... זו מילה שתמיד גורמת לי באופן אישי לחברבורות ולצמרמורות. זאת נשמעת לי מילה מספרי הארכיון של המאה ה18 לפני הספירה. למה לא לקרוא לתופעה הזו פשוט דימום חודשי? או כמחזור ולא לשייך את המחזור למחזוריות ההורמונאלית החודשית? את הדימום החודשי (ככה אני בוחרת לקרוא לו) כל הנשים מגיל מסוים חווות. לכל אחת מאיתנו יש מערכת יחסים שונה עם הדימום שלה, נתחיל כמובן בחוויה הראשונית שלנו עם הפעם הראשונה שבה הדימום הופיע וכמה אמא שלנו היתה נרגשת/מכילה/נבוכה/מדריכה או שאף לא אחד מאלה... וגם מערכת היחסים הבסיסית משתנה בחלוף הזמן בגיל צעיר יחסית כשכבר הפעילות המינית קיימת כל תזוזה או תנועה של איחור בדימום יוצרת פאניקה מוחלטת... כשאנחנו רוצות להרות כשהדימום מופיע אנחנו מעוצבנות ומתבאסות מאמא טבע , כי הדימום מעיד על עוד חודש שאנחנו לא בהריון. כשאנחנו כבר אחרי הריונות ולידות אנחנו רק רוצות שזה ימשך בדיוק כמו שעון.. וכשהדימום מתחיל לחרוק ולא להגיע בצורה מדויקת זה מכניס לסטרס . וכשהוא פוסק לחלוטין התחושה היא של עצב ואבל על מה שהיה ואיננו עוד... וזה רק לגבי היחס האישי של כל אחת במהלך חייה לדימום שלה.. ועוד בכלל לא דיברנו על השוני באופי הדימום בין נשים. יש כאלה שהדימום אינו כואב להן, הוא זורם וקולח יש כאלה שחוות דימום שדורש אמצעי מיגון אפקטיביים ושזה משפיע בצורה ישירה על חייהן יש כאלה שכאבי הביוץ או כאבי היום הראשון של הדימום מוציאים אותן מכלל תפקוד יש נשים שבעקבות דימום כל כך מסיבי מאבדות ברזל וצריכות השלמת ברזל בעירויים ומצחיק בעיניי שהמילה הראשונה בפוסט שלי (וסת) כוללת את כל זה בתוכה. אני בעד לפתוח את הנושא להפוך את הדימום למשהו שאפשר ואף רצוי לדון בו. אני באופן אישי משתייכת לקבוצה של המדממות הכבדות ועיסוי הבטן הפך את משך הדימום שלי לקצר יותר ולאפשרי מבחינת איכות החיים. ועל כן אני מושחדת. כל דבר שהופך את ימי הדימום שלי לאפשריים יותר מבחינתי הוא נס,לא פחות מזה!!!!!!!ועיסוי הבטן הפך את ימי הדימום שלי לאפשריים.  אני מושחדת... מודה ומתוודה אני חושבת שטיפול ארוויגו יכול לחולל קסמים אני מודה. |