כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים יפים


    בצידו האפל של הירח,
    חיים אנשי הצללים בדממה.
    איש קולם אינו שומע,
    מושפלים עד אדמה.

    אך בלילות של ירח מלא,
    בין חושך לחמה,
    זאב בודד בשמם קורא,
    זועק אל..
    השממה.
    ***
    כול הטקסטים, השירים והסיפורים בבלוג מקוריים
    ***
    כוכבים, יש רק בשמיים...
    ***
    אשמח לתגובות

    כול הזכויות שמורות
    צוריאל צור

    תגובות (19)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      15/7/13 22:07:
    ממש הצלחת להעביר את התחושה של ה-"חבל! הו, כמה חבל!!"
      15/7/13 21:40:
    דז'וו
    גם אני מקווה שתצמח ותלבלב בקרוב:))
      30/6/13 22:28:

    צטט: face 2013-06-29 11:45:13

    הם יצמחו. הם תמיד מתמלאים עלים :))

    ולבינתיים,

     

    תודה על התגובה והשיר :)

    וכן, אני יודע שהם ילבלבו(אני עוסק גם בגינון)

    זה לא האישיו..

    אני אתן לך דוגמא;

    זה כמו שמישהו יעליב אותך ויפגע בך עמוקות

    ואז יבואו אנשים ויגידו, לא נורא זה יעבור.

     

    ברור שזה יעבור, השאלה מתי ותוך כמה זמן.

    לעצים זה יקח כמה שנים טובות לחזור לקדמות.

    אבל למי זה איכפת..

     

     

     

      29/6/13 11:45:

    הם יצמחו. הם תמיד מתמלאים עלים :))

    ולבינתיים,

     

    ''

     

      29/6/13 10:54:
    כמה עצוב... והתמונות שלהם צנומים כאלה... מקווה שתחול התאוששות מהירה
      20/6/13 21:34:
    החורשה הזו היא חלק מנוף ילדותי .ומצער אותי לדעת מאוד מאוד .
      20/6/13 21:18:

    צטט: דוקטורלאה 2013-06-20 16:19:21

    בועז - גם אני הייתי שם, בערך מול בית הספר לגננות ולשתלנות. עולם קטן. אני מכירה את חורשת האקליפטוסים, ומקווה שלא יחלוף זמן רב והיא תחזור להיות אתר טבע אהוב ומצל.

     

    צירוף מקרים מעניין :)

    ולגבי החורשה , אני בטוח שהעצים יתאוששו , זה רק שאלה של זמן

    תודה :)

      20/6/13 21:00:

    צטט: שוש חזן גרינברג 2013-06-20 10:54:54

    חבל...

    בהחלט !

      20/6/13 19:49:

    צטט: א ח א ב 2013-06-20 08:10:16

    לא לדאוג. הם יצמחו וילבלבו מהר מכפי שאתה משער. האקליפטוסים מהוים מפגע בטיחותי. ענפים נשברים בגובה רב נופלים והורגים בני אדם. זו הסיבה לגיזום. בטיחות.

     

    ראה תגובתי ליעל,

    וחוץ מזה מכיר הרבה אקליפטוסים ענקיים שמעולם לא גזמו אותם ועברו חורפים קשים בלי להישבר.

    יש עצים הרבה יותר "פריכים" ויותר תמרורים ורמזורים שקורסים בסערות ויותר מכוניות שהורגות בני אדם ואף אחד לא חושב לצמצם כלי רכב מהכביש, פשוט בעצים יותר קל לטפל ..

      20/6/13 19:35:

    צטט: yael~ 2013-06-19 23:15:14

    עשו להם תספורת- ...אני מקווה שזה עושה להם רק טוב

    בגדול, תספורות בגינון נעשות לשיחים או עצי נוי קטנים שרוצים לגרום להם להצמיח הרבה ענפים ועלים (גיזום ענף גורם לצמיחת פיצולים ) למשל בצמחים פיסוליים.

    גיזום של מעל 60 אחוז מהנוף, מכניס את הצמח למגננה ושוק בו הוא "מוותר על הצמחת פירות(בעצי פרי לעיתים יש דילוג של כמה שנים) וענפים כדי להתרכז בשרידות.

    בתמונה הראשונה , צילמתי עצי אקליפטוס שעברו גיזום דומה לפני שלוש שנים  בשכונה שלי והם עדיין לא גידלו ענפים גדולים ויעברו עוד שנים רבות עד שיחזרו לקדמותם.

    בקיצור- גם תספורת , צריך לדעת איך לעשות

     

      20/6/13 19:25:

    צטט: מאיה113 2013-06-19 20:05:37

    *עצוב לקרוא צבט לי בלב

     זה בהחלט צובט בלב,מזעיף את הפה

      20/6/13 19:22:

    צטט: ~בועז22~ 2013-06-19 19:39:43

    הפתעת אותי. ילדותי השנייה (זאת שלאחר קרית-שלום...) הייתה בפ"ת. אבא של חבר ילדות היה מנהל המוסד הזה ובעליו של השטח..., בית הוריי היה כ-100 מטרים ממנו..., על מגרש הכדורסל והכדורגל (היום יש שם חממה...) היינו משחקים עד חשיכה..., בקיצור - הזכרת לי נשכחות!

     החיים, מלאים הפתעות :)

    אז יש לנו יתר מתחנה משותפת אחת על ציר הזמן , מעניין..

      20/6/13 16:19:
    בועז - גם אני הייתי שם, בערך מול בית הספר לגננות ולשתלנות. עולם קטן. אני מכירה את חורשת האקליפטוסים, ומקווה שלא יחלוף זמן רב והיא תחזור להיות אתר טבע אהוב ומצל.
    חבל...
      20/6/13 08:10:
    לא לדאוג. הם יצמחו וילבלבו מהר מכפי שאתה משער. האקליפטוסים מהוים מפגע בטיחותי. ענפים נשברים בגובה רב נופלים והורגים בני אדם. זו הסיבה לגיזום. בטיחות.
      19/6/13 23:15:
    עשו להם תספורת- ...אני מקווה שזה עושה להם רק טוב
      19/6/13 20:05:
    *עצוב לקרוא צבט לי בלב
      19/6/13 19:39:
    הפתעת אותי. ילדותי השנייה (זאת שלאחר קרית-שלום...) הייתה בפ"ת. אבא של חבר ילדות היה מנהל המוסד הזה ובעליו של השטח..., בית הוריי היה כ-100 מטרים ממנו..., על מגרש הכדורסל והכדורגל (היום יש שם חממה...) היינו משחקים עד חשיכה..., בקיצור - הזכרת לי נשכחות!
    0

    חורשת האקליפטוס עצובה.

    19 תגובות   יום רביעי, 19/6/13, 19:12

     

    ''

     בחורשת האיקליפטוס של נעמי שמר, אבא בנה לאימא בית על גבעה.

      ותפאורת עצי האיקליפטוס, נשארה אותו דבר יותר מחצי מאה.

     

    לא כן הדבר כשמדובר בעצי האיקליפטוס של תל אביב.

     

    ישנה חורשה קטנה וחביבה בדרום העיר בין אצטדיון בלומפילד לקונסרבטוריון למוזיקה ביפו.

    אי ירוק של שלווה,

     עשרות עצי איקליפטוס ותיקים וחסונים בגובה רב שצמרותיהם אומצו למשכן על ידי עשרות להקות בעלי כנף, בעיקר תוכיי דררה עליזים וצעקניים,  ציפורי מיינה, עורבים ויונים שאנשים בודדים והומלסים למיניהם מפזרים להם פירורי לחם.

    כדי להגיע למשכן למוזיקה, יש צורך לחצות את החורשה.

    במעבר חד מהכרך הסואן, אל חורשה אפלולית וקרירה  שצרחות התוכים משווים לה תדמית של יערות אמזונאס.

    בימי הקיץ החמים,  היא מצלה ומקררת גם עם ריח השמן האתרי שנפוץ מדריכה על העלים היבשים שמתפצפצים ומתערבבים עם ריחות קרואסון השוקולד החם שבוקע מהקונדיטוריה הסמוכה. וסימפוניית ציוצי הציפורים, מתערבבת עם צלילי המוזיקה שבוקעים מהמשכן.

    ממש הרמוניה בגן של צבעים צלילים וריחות .

     

    כש"אבא" בא הנה יפה וצעיר לראשונה, זה היה לשיעורי נגינה על סקסופון.

    חלפו האביבים, 15 שנה עברו וביתו לומדת לנגן שם על פסנתר.

    במשך זמן זה, החורשה נשארה אותו דבר עד ש..

     

    בשבוע שעבר, כשבאנו לשם, "חשכו" עיניי , בלשון סגי נהור  כמובן.(  רב- אור בתרגום מילולי מארמית ומטבע לשון להפוך על הפוך).  

    לרגע, לא זיהיתי את המקום, במקום חורשת עצים סבוכה , אפלולית ומטילת צל, עמדו גזעי עצים גדומים שחשפו את פני השמיים ואור שמש בוהק, שלט בכול פינה.

    במקום המולת ציפורים עליזה, שרר שקט מעיק.

    אפילו ההומלסים הדירו רגליהם ממדשאות החורשה.

    ''

     

    מיותר לציין שאף ציפור לא נמצאה בטווח העין, מלבד עורב מבולבל שישב "לבוש שחורים" על גדם ענף וקונן מרה על היעלמות הטריטוריה הירוקה כפי שהייתה מוכרת לו והייתה בית בשבילו.

     

    קרע.. קרע... הוא קרא.

    ואני דימיתי לשמוע,

    רע... רע.. מה שעשו לבית שלי.

     

    זה היה שוק בשבילי  ובטח ובטח שוק לעצים המסכנים.

    כשלמדתי גינון בזמנו בבית הספר לגננות ושתלנות בפ"ת, אז בין היתר לימדו לעולם לא לגזום יותר משישים אחוז מנוף העץ  כדי לתת לו אפשרות להתאושש וכדי שלא יכנס לשוק שממנו יש גם עצים וצמחים שלא מתאוששים ומתים.

    כמו כן, לא מבין את ההיגיון לגזום בצורה כה ברוטאלית עצי נוי  בתחילת הקיץ כשהצל שלהם כה מתבקש.  לדעתי היה עדיף כחודש לפני תום הקיץ .

    ניסיתי לחפש סיבות לסוג גיזום כזה באינטרנט, מצאתי שלפני שנה , ילד נהרג בצפון מקריסת ענף איקליפטוס  ויתכן שהעירייה מפחד החליטה להקדים תרופה למכה ולכסח את העצים.

    יש לדעת כי האיקליפטוסים הם עצים די חסונים וארצנו השמשית רוב השנה, לא ידועה בסופות "טורנדו" מעיפות עצים, כך שאם זה היה השיקול, הוא די תמוה מה גם שסטטיסטית  יותר ילדים ואנשים נהרגים בתאונות דרכים.

    כמו כן, אין מדובר בעצים שנשתלו מקוצר ראייה לטווח רחוק - צמוד לבית או חוטי חשמל ויש כורח לקצרם או לכרות אותם , אלא בשטח פתוח שבזמן סערה ממילא אנשים לא מטיילים שם.

     

    ''

    ***

    אומרים ש"האדם עץ השדה " ( ספר דברים).

    למעשה העץ מספק לאדם רבים מצרכיו- נוי, צל, פירות, נייר לכתיבה, עצים לבנייה והסקה, סיבים לאריגים, רקבובית להעשרת הקרקע, ו..חמצן.

     "ריאות ירוקות" , קוראים לאותם חורשות ירוקות ולא בכדי.

    כשם שריאות האדם דואגות לתחלופת הגזים בגוף  -הכנסת חמצן  ופליטת פחמן דו חמצני , עושים העצים פעולה הפוכה  - סופגים את הגזים המזוהמים ומעשירים לנו את האוויר בחמצן.

    בנוסף, מבנה הסמפונות (ברונכים) בגוף האדם נקרא: "העץ הברונכיאלי" בשל דמיון צורתו לעץ הפוך. כשקנה הנשימה זה הגזע, הסמפונות הם הענפים הראשיים, הסימפונינים הם הענפיפים  ונאדיות הריאה מקבילים לעלים שם מתבצע בפועל חילוף הגזים.

    ואפרופו סמפונות ואיקליפטוס, אז אחת מתכונות שמן האיקליפטוס היא,  טיפול בבעיות בדרכי הנשימה כמו גודש באף, אסטמה , ברונכיטיס , שיעול והתקררות.

     

    *ולגבי הסיבה האמיתית לגיזום,

    יתכן כי קיימת סיבה הגיונית שרק האחראים יודעים עליה,

    אך קשה להתעלם מהתחושה כי במחלקת גנים ונוף , במקום אגרונומים אוהבי טבע, מועסקים קצבים טכנוקרטים עם אצבע קלה על מצערת הדלק במשור .

     

     

    יהורם גאון - עץ האלון

     

    * (שיר שאמא אהבה לשיר כשהייתי ילד קטן )

    ''

     

     

    דרג את התוכן: