כותרות TheMarker >
    ';

    תיקון עולם

    אקטואליה, פוליטיקה והומור

    0

    רודפים שלום

    0 תגובות   יום שישי , 21/6/13, 16:26
    ''



    היום ראיתי כותרת במעריב שגם נישמעה קצת מוכרת וגם שימחה אותי מאוד:

     

    לפיד: לשוב לשולחן המו"מ עד שייצא עשן לבן

    בראיון ל"וושינגטון פוסט" התייחס שר האוצר לנושא המדיני ואמר כי ישראל תצטרך לוותר על התנחלויות בגדה. "הפיתרון היחיד - שתי מדינות"

     

    לא התעצלתי, פישפשתי בכתבי המרובים מידי ומצאתי, אולי משום שיגעתי והאמנתי, את המאמר שבו אני מדבר בקיר של יאיר על הצורך בישיבה לדיבור על סידור, עד שלא יצא עשן לבן. לא הייתי אומר את המשפט הראשון כאן סתם, אבל כדי שיאמינו לי קצת יותר הוספתי קישור, כמובן.  יתכן שאמינותי מאוד חשובה לי, כנראה משום שאינני פוליטיקאי.

     

    האמת היא שלא תמיד כבוד שר האוצר מקשיב לי מייד. נכון, זה אולי נשמע מאכזב למי שאין לו סבלנות לסיים את מלוא אורך ההגלות, אבל אין לי עם זה שום בעייה כי זה טיבעי ומובן. סך הכל, לפעמים גם אני חושב שאני יודע משהו בעוד האחרים לא מבינים כמוני אלא רק כמוהם, כמובן. זה סביר ומקובל שיאיר יחליט לבד, כניבחר בכיר, מה לקחת מהקיר ומה להשאיר. בוודאי שזאת זכותו המלאה, ולכל זולת יש זכות לדעתו. חוץ מזה גם טוב שיש דעה. הנה, יש בעולמו גם בצלמים מסכנים שאין להם דעה כלל,  והם נאלצים להשאיל מאחרים או ללכת בלי. הנה ביבי למשל, הלך לבחירות האחרונות בכלל בלי מצע, אבל זה אולי רק משום שצריך לחשוב ולכתוב.

     

    מצד שני, בכל פעם שאני מבחין שיאיר שואל מימני איזה רעיון, עיצה קטנה או הגיגון, כמו למשל סירוב לחלוקת ירושלים, דרישה לשיוויון בחלוקת הנטל או הליכה להסדר שלום, אני מאושר כמעט כל היום. האמת? כל פעם שיאיר מקשיב לי בשבילי זה קצת לא יאמן, זה כמו חלום, אז אני צובט את עצמי בכוח כדי להתעורר, ומייד אני גם יותר עירני, גם שמח, גם עצבני וגם יש לי סימן אדום מהכאב האיום.

     

    סך הכל, אני רק זוטר אלמוני, ואולי מסיבה זו כבוד שר האוצר עדיין לא נפגש עימי. לדעתי אין מה להצטער כי זה אולי טוב וגם בריא לבריאותי, משום שאני מניח שטפיחה חברית וגברית על השכם ממי שמתאמן קבוע בפיצוח לבנים הייתה בטח מנמיכה את קומתי אל למטה מהממוצע, שותלת אותי באדמה הצחיחה או נוטעת אותי בשרידי ביצה שמאז הופרחה. אומנם, לא תמיד כל המלצותי מתקבלות, וגם לא כולן מתקבלות מהר. מסיבה משונה זו, אין לי הרבה ברירה אלא על המלצותי לשוב ולדבר, כי אני שם לב שבפעם הראשונה או אחרי שנה המסר לא ממש עובר. לשמחתי יאיר בחור נבון, מוכשר ורגיש, ולפעמים כן יש תוצאות למאמצי המרובים, או כך לפחות אני לפעמים מרגיש.

     

    אני שמח שיאיר עומד במילה, עושה כמייטב יכולתו להתנהל באומץ מתוך בור עמוק שביבי חפר בשבילו, ומתעקש את המשא ומתן להסדר שלום לחדש. כבר שאלתי מה עם התנאי השלישי וכמעט התחלתי חושש. בעיני זה כלל לא משנה מי הציע את הרעיון ראשון, הנביאים הקדומים, בגין הלאומי, רבין האחראי, פרס הניצחי, הנביא החובב רון או אחמד טיבי, הרופא המיילד בעל הניסיון. מה שחשוב באמת זה להביא את השלום. השאר יחסית שולי,  ולכן הרבה פחות חשוב בשבילי.

     

    בתורה שלנו כתוב: בקש שלום ורדפהו. לדעתי אלוהים אוהב את עושי השלום וגם העולם מוקיר אותם, ואת זה ראינו בבירור ביומולדת של שימון רק לא מזמן. הבעיה היחידה היא שמרוב חיבה לרודפי השלום האל לפעמים שולח שדון שיזמן אותם אליו, לשרת כמלאכים בטרם סיימו את הקדנציה והמשימה בבית התחתון.

     

    מאוד שמחתי היום כשראיתי ששוב יש סיכוי לקולות של היגיון שקול ונכון, אפילו שהקולות באים מתוך קואליציית השילטון הימני והזמני אשר בציון. טוב שלא כל בצלמיו שבצלמו הם דנון, אלקין או המושלים שבשילטון אשר בליבם חרדה קיומית תמידית בתור חזון,  והם כנראה גם סובלים כל הזמן מחששות טורדניים שיבוא אסון.

     

    כמה טוב שעכשיו נדבר לשלום. אני מניח שנגלה רצון טוב ולא נעשה דברים שיחבלו או יהרסו את הסיכוי, כמו אישורי בניה בשטחים, חיסולים ממוקדים שמייד יעלו לאוויר טילים, או התעקשות על פרט שמראש ברור שהצד השני לא יכול עימו להסכים וגם להשאר בחיים.

     

    כרגיל, מה שכמובן יהיה חשוב לא פחות מהדיבורים, ההבטחות, ההצהרת הכוונות וההכרזות יהיו המעשים. סך הכל, את אותם דברים מבטיחים ביבי כבר אמר לפני ארבע שנים והיום רק יש יותר איומים, יותר סיכונים, יותר מיסים ויותר מתוסכלים. אולי בעזרת יאיר, השותף הבכיר, ביבי יצליח לצלוח את המכשול, ולארץ מובטחת סוף סוף את העם להעביר.

     

    אני מאחל הרבה הצלחה ליאיר. בעזרת השם, אולי יהיה ניתן את הדף שניתקענו עליו מעל שישים שנה בספר ההיסטוריה המדממת שלנו  כבר להעביר.

     

    (איור: גוגל)

     

    http://cafe.themarker.com/post/2882053

     

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/482/843.html?hp=1&cat=404&loc=16

     

    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2052368

     

    http://cafe.themarker.com/post/2892626

     

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/482/843.html?hp=1&cat=404&loc=4

     

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/482/823.html

     

    http://cafe.themarker.com/post/2894455

     

    http://cafe.themarker.com/post/2893472

     

    http://cafe.themarker.com/blog/513647

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ronkraus
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין