0

כיצד לומדים?

0 תגובות   יום שישי , 21/6/13, 17:43
במבט סוקר ממרום צמרת העץ נוכח תיאמה לדעת שקיימים בחוץ טורפים ונטרפים. הגדולים טורפים את הקטנים ומסתדרים בינם לבין עצמם!
"אם מטבעי אין אני נמנה על הטורפים, עלי להיזהר שלא להיות להם לטרף. ממש ברגע זה צצות במוחי מספר רעיונות כיצד למנוע זאת." הרהר תיאמה לעצמו.
"רעיון ראשון: עלי לנסות ולהתחפש לטורף ואז הטורפים האחרים לא יטרידו אותי. הרי יש ביניהם הסכם שביתת נשק והסכם חלוקת שלל. רעיון שני: אם התחפשות א...ינה הסגנון שלי אז עלי לנסות ולהתמזג עם הסביבה, על מנת שהטורפים לא יבחינו בי.
"ממבט ראשון, הרעיון השני נראה לי פשוט יותר לביצוע!"
הואיל וכך בחר תיאמה ברעיון השני.
שנאמר, סוף מעשה במחשבה תחילה.
תיאמה החל לחשוב…
"היי, מה זה?" נחרד לפתע. "אני מנסה לחשוב על אמצעי הגנה, על שיטות הסוואה ועל דרכי גישה מוסתרות, אולם איני מצליח. אני כנראה לא מסוגל להתרכז בישום המשימה שלי."
במוחו צץ רעיון, הוא קצץ עלה רחב ויצר ממנו במהירות גליל מהודק.
על פי סימן, שחרר תיאמה את הגליל. נעמד לידו וספר בקול רם עד שהעלה המגולגל התיישר וחזר למצבו הראשוני. הספירה נעצרה על שבעים ושלושה. ניסיון נוסף בעלה מגולגל זהה, השיג את אותה התוצאה בדיוק. כך נוצר ביער "שעון הפרפר" הראשון בעולם…
בניסיון השלישי החל תיאמה לספור את המחשבות שחלפו בראשו בזמן שהעלה מתיישר. וראה זה פלא, מספר המחשבות היה שווה בדיוק לשבעים ושלושה. בניסיון הרביעי הצליח תיאמה במאמץ רב להוריד את מספר המחשבות שלו לארבעים ושלושה. אבל גם תיאמה ידע, כאשר הראש מלא במחשבות. לא ניתן להגיע למסקנה נכונה, לא כל שכן לחשוב כפרפר חכם…
"מה עושים עכשיו?" המשחק החל למצוא חן בעיניו. "כיצד אני נפטר מכל המחשבות הרצות לי בראש, ומשאיר לי רק מחשבה בודדה אחת שאותה אני רוצה ללמוד ולהבין?" שאל תיאמה את עצמו.
"דוגמת עץ הבוק שאינו מסוגל לחשוב על יותר ממחשבה אחת וזהו אחד הסודות הכמוסים של היער…"
הפרפר המשיך להרהר. "מה לעשות שאנו בעלי-החיים, מושפעים מהסביבה ואיננו מסוגלים לאטום את מוחנו לכל הגירויים המקיפים אותנו והנקלטים בחמשת החושים שלנו: השמיעה, הראיה, הריח, הטעם, המישוש ואצל חלק מאתנו פועל גם 'החוש השישי' המסוגל לנבא לנו את העומד לקרות. למעשה אני חש שהחוש השישי הוא בעצם החוש הראשון שנוצר בגופנו, אך הוא כנראה נשכח עם הזמן… בכדי למצוא את גבולות האפשר צריך כנראה לבחון את גבולות האי אפשר בעולמנו"
אינסטינקט פנימי הפנה את מבטו של תיאמה לעבר שיח שושנים סגול, שצמח ממש למרגלות העץ שממנו צפה הפרפר.
"למה אני נמשך לשושנים בפרט ולדברים יפים בכלל?" שאל תיאמה את עצמו.
ציטוט לשבת מהספר המגן: "הפרפר תיאמה והתנגה סנגה"
דרג את התוכן: