תכנון גינות ופיתוח
מאמרים ושיחות בנושא עיצוב גינות
פוסטים פופולאריים
-
מבחר תעתועים.
22/5/16 | 854 צפיות
-
הבנה ידע והפער בינהם.
21/6/13 | 749 צפיות
-
נסתרות הטבע מן האדם
22/6/13 | 1130 צפיות
פוסטים אחרונים
- מבחר תעתועים. 22/5/16
- נסתרות הטבע מן האדם 22/6/13
- הבנה ידע והפער בינהם. 21/6/13
נסתרות הטבע מן האדם
אולי עדיף שהאדם לא ידע יותר מדי על הטבע ואיך הוא עובד ? אולי המדע של ימינו קרוב למיצוי חקר הטבע ויעבוד רק למען אפליקציות אנושיות וטכנולוגיות חדשות ?
לפעמים אני מדמיין מה היה קורה אילו היתה לנו גישה אל נבכי הבריאה ? האם היינו מסתפקים בלדעת, לצפות מן הצד ולהשתאות מנפלאות וחוכמת הטבע או שהיינו לוקחים לעצמנו ביסים מן התפוח שניתן לנו בגן עדן ?
האם הגמד הקטן "ארצות הברית" היה מתיישב בשקט, מתפעל ומתעד את יופיו של היקום מחלקיקי היסוד ועד אינסוף של גלקסיות או מימדים או שהוא היה בונה נשק שיצליף בגמד הסיני מבלי שזה ידע מאיפה זה בא לו ? או אולי היה מסוגל לעצור סופות טייפון וטורונדו כדי למנוע הרג אדם, הרס רכוש ובאותו הזמן היה יוצר תופעות טבע אחרות, לא מוכרות והרסניות הרבה יותר מאלו שהוא מנע ? או היה מוצא תרופות נגד סרטן, מחלות לב ואיידס ?
חקר הטבע עזר רבות לשפר את חיינו במאתיים שנים האחרונות, השאלה היא מתי נאמר דיי, עד כאן ? החיים נוחים מספיק, לא צריך עוד דור של סמארטפונים לא צריך מחשבים קוונטיים או מכוניות יותר טובות ממה שיש. איפה הנקודה בה נרגיש מסופקים ממה שיש לנו ואם בכלל נגיע לנקודה כזו ?
ייתכן גם שנמשוך בחוט עד שהוא ייקרע, כמו שמכורים לסמים יפרצו כדי לממן את המנה הבאה עד שהמשטרה תופסת אותם או משהו רע אחר קורה ? אז למה אין לנו גבול בעצם ? למה לא מספיק טוב לנו מבחינה טכנולוגית ?
או שחקר הטבע והיקום יגיע לזיקנה וניוון ע"י המצאת חלקיקי יסוד שלא קיימים, ניסוחים מתמטיים של תופעות טבע ויצירת פסדו-מדע שנהיה סבך בלתי פתיר של ניגודים, סתירות ווירטואליה שבסופו של דבר תקרוס כמו מגדל בבל ? |
תגובות אחרונות
-
bonbonyetta
בתגובה על לפני / אחרי - כניסה לבית - מושב כורזים.
-
bonbonyetta
בתגובה על מבחר תעתועים.
-
זירעונית קוסמית
בתגובה על מסלעה וכניסה לצימרים.
-
הקשתית
בתגובה על אופק כחול בין גרשיים.
-
bonbonyetta
בתגובה על ים תיכוניות במיטבה המינימליסטי.
-
HagitFriedlander
בתגובה על חומות של ניגודים עולים ויורדים.
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את צודקת keyj, באמת תלוי את מי שואלים.....קוהלת כנראה התכוון
לענות למי שחושב שימצא צדק בחיים או שהחיים הם ההתחלה
והסוף של הבן אדם, או שכבודו חשוב לו מאוד או שהוא מאמין
כבד שמה שהוא רואה הם החיים.......
טבע האדם הוא לגלות ולהסתקרן מן הסובב אותו, עד כאן
אני איתך. שאלת המיליון דולר היא מה איכות החוויה, מה איכות
הידע, מה איכותו של הדבר שמאכיל את הכמיהה לדעת ולהבין.
לפעמים האיכות נמוכה ולפעמים מרגשת, מזוקקת וחכמה.
שבת שלום לנו.
בשני הבתים האחרונים אני מקווה שהידע יביא לשיחרור האדם ולא לכובלו. ושנשלים
עם זה שב State of mind שאנו חיים בו, אפשר להגיע לאיכות מסויימת של חקר
הטבע אך לא מעבר לה.
סגנון/עמית
גילוי נאות את הטקסט הזה כאן למטה קראתי אמש בשעת ליל
על ירח מלא ושמרתי עליות הטקסט שהבאת שהבאת שוב אקרא ואולי אשוב
בהצלחה
חקר הטבע עזר רבות לשפר את חיינו במאתיים שנים האחרונות, השאלה היא
מתי נאמר דיי, עד כאן ? החיים נוחים מספיק, לא צריך עוד דור של סמארטפונים
לא צריך מחשבים קוונטיים או מכוניות יותר טובות ממה שיש. איפה הנקודה בה
נרגיש מסופקים ממה שיש לנו ואם בכלל נגיע לנקודה כזו ?
סקרנותינו לידע היא בלתי נלאית אך הבנתו והטעמתו בנו היא כבר סיפור אחר.
קל מאוד להיחשף אל ידע, תוכן, מדיה, סיפורים, תמונות, תיאוריות, סרטים, אנשים
ובכלל לחוות חיים כרוח בצורת זמן הנושבת לעברנו ומביאה איתה אינפורמציה.
אז מה בעצם אתה אומר הסקרנות ממך היא בלתי נלאית
אולם להבין ולהתאים זה סיפור אחר.
סגנון אתה הוא הקובע את מידת הסקרנות שלך ואם היא בלתי נלאית
אז לפעמים היותר מידי הוא פחות מידי. אבל משהו כאן מבלבל.
היעדר מוחלט של סקרנות גובל ב...
דרך אגב גם לאהוב זה מסקרן כרצון לגלות ולהתגלות.
כנראה שאת רוב החיים אנחנו לא חווים מספיק לעומק מפני שהם נתפשים רק ע"י
צד אחד של מוחינו או ע"י חוש אחד או שניים בלבד. למשל ישנו הבדל בין ספר עלילה
שנקרא על ידנו או כשהוא מוצג כסרט או שפתאום אנחנו מוצאים את אותה הסיטואציה
בחיינו שלנו בדומה לספר. אלו רמות שונות של הבנה.
ככה זה החיים הם סרט, או שהמציאות עוברת כל דמיון אם הבנתי אותך נכון
הטוב בספר, סרט, עיתון או אינפורמציה עכשווית הוא שהם מתומצתים מאוד ומנסים
לקצר את הפרטים המשעממים ומביאים רק את מה שמעורר אותנו. מצד שני הם כמו
זריקת ידע מתומצת שנותנים לנו ובעצם זה סוג של סם שאנחנו מתמכרים אליו בקלות.
"סם הידע" שכיום אנו לא יכולים להבין איך יכלו בכלל לחיות בלעדיו עד לפני מאתיים שנה.
פרשנות שלך על מה טוב בספר ולומר שמקצרים את הפרטים המשעממים?
אלו העיניים שלך ולמה סם ולהתמכר למה ללכת לקיצון שכזה,אתה יודע ומודע
לא תגיע להתמכרות אלא רק לדעת ולביות על הדרך הנכונה עם מטרה
מצד שלישי, ידע ואינפורמציה מרתקים - הם עדיין לא החיים עצמם והבנתם, הטמעתם
ע"י צדדים שונים של מוחינו ולכן "מים סוערים לא שוקעים עמוק" ומעמיס על הזיכרון כמויות
עצומות של ידע לא רלוונטי לחיינו שבסופו של דבר נשכח הרבה ממנו (כולל הרבה דברים
שדווקא כן רלוונטיים לחיינו).
נכון ולא נכון
אתה בוחר מה לקחת ואתה המחליט מה לשים במחסן הנפש ובמחסן המוח
תכונת המציצנות, הכמיהה והסקרנות האנושית לידע, מוטבעות כה חזק בנו עד כי נדמה
שזהו אותו התפוח שאכלו אדם וחווה בגן עדן. לדעת מבלי להבין - זהו סימפטום התקופה,
זוהי חוויה ממכרת וממסטלת שגורמת לנו לחשוב שאנחנו מבינים את החיים בזמן שנהיינו
תרבות מבולבלת שלא יודעת להבחין בין מה טוב ומה רע ומתוך מה פועלים אנשים.
למה מציצנות, יש פתחים ושערים, קרב אליהם גש אליהם, זה מפרה את העתיד שלך
בלהציץ ולמה להתמסטל מלדעת, הרי זה מצב של אילוזיה.
לא מבינה את הקשר בין לדעת מעט או הרבה
את המידה אתה קובע וצריכה להיות התאמה אפילו שקטה ולא קיצונית לידע
למה שאתה לוקח ומה שאתה רוקח ומעבד ומבחין מה טוב או רע.
ישנה גם הבנה בעולם אבל היא קטנה וצריכה הרבה עזרה כדי לגדול, לצמוח ובעיקר
להבדיל בינה ובין ידע ואינפורמציה.
ידע הוא אינו הבנה ישנם דברים שתדע ותתרגש מהם יותר מאשר סתם לדעת אותם
מלקרוא אותם. וישנם דברים שתאלץ להבין ואז תצא אל מסע כדי לדעת אותם.
ונכון ישנה הבנה מועטה אצל אנשים לגבי הרבה דברים אבל זוהי כבר בורות
ולא על זה אתה מדבר כאן.
ייתכן גם שנמשוך בחוט עד שהוא ייקרע, כמו שמכורים לסמים יפרצו כדי לממן
את המנה הבאה עד שהמשטרה תופסת אותם או משהו רע אחר קורה ?
אז למה אין לנו גבול בעצם ? למה לא מספיק טוב לנו מבחינה טכנולוגית ?
או שחקר הטבע והיקום יגיע לזיקנה וניוון ע"י המצאת חלקיקי יסוד שלא קיימים,
ניסוחים מתמטיים של תופעות טבע ויצירת פסדו-מדע שנהיה סבך בלתי פתיר של
ניגודים, סתירות ווירטואליה שבסופו של דבר תקרוס כמו מגדל בבל ?
אפשר ללמוד מהמצאות ומהטבע, לנסח ולמעוד וללמוד שוב ולא להגיע לקריסה.
ואת שני הבתים האחרונים רק רפרפתי וטרם עיכלתי
אולי עוד אחזור מתישהו איכנשהו