אתה חושב שאתה מכיר אותי

חושב שמלווה אותי בדרכי כהולכת דרך,

אתה חושב שנבראתי כשפגשתי אותך 

שהקמת אותי לחיים,

יהיר שכמותך.

נהרות זרמו בעורקי,

ורוחות הזיזו עננים בעייני,

כבר לפני רבבה.

ושם-במורד אותו קמט זמן,

רכנתי, כרעתי,

הייתי.

חורטת רגבי אדמה בציפורני-

מייללת לירח, לשמים,

להרים, ולמים.

כולי שלהם.

וכשקולי שאג לי חזרה מהפסגות.

נחיריי רטטו, ואש זרחה.

אתה מולם,

גורם חדש בשמי הלילה שלי.

וגם אם כן היית איתי,

עוד אז, לפני רבבה,

בוא בצניעות.

דרך פנימה,

טיולי מדיטציה וסדנאות חקירת מושגים בטבע

https://www.facebook.com/pages/%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94/159402564114470