כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של מצב הרוח

    ארכיון

    חלוד אבל עוד עובד. neil young and crazy horse בלונדון, 17/6

    0 תגובות   יום שני, 24/6/13, 14:26

    המשך התכנון של מסע ההופעות הלונדוני הביא אותנו בטבעיות לניל יאנג, שהופיע ערב למחרת המופע של המי, באותה ארנה. אסנת מחפשת כבר הרבה זמן הזדמנות לראות את ניל יאנג, אבל בדמיונה מדובר ביאנג המבוגר, הרגוע, שהוציא את heart of gold לא מזמן. נסיתי לכייל ציפיות והבהרתי שיאנג עם קרייזי הורס זה לא יאנג שהיא מדמיינת. גם חברת התקליטים שהחתימה אותו בזמנו - geffen records - חשבה ככה ותבעה אותו על כך שהפסיק להיות הוא-עצמו, שאותו הם החתימו על חוזה. אני חושב שזו התביעה היחידה במינה בעולם. השמעתי לה את rust never sleeps כדי להכניס אותה לעניינים, וקיוויתי שזה יסדר לה את התמונה.

    אותה ארנה, תפאורה שונה וקהל אחר. משהו שונה הערב. החימום מתחיל בשבע וחצי ונמשך 50 דקות מתישות, הרבה יותר מדי. יאנג והלהקה עולים אחרי שמונה וחצי, והתפאורה הופכת להיות של 4 מגברי ענק החוסמים את הבמה וכולאים את המתופף ביניהם. לא הבחירה שלי. שמו שם גם פסל מיותר של מיקרופון ענק עטור בסרט שהסתיר את יאנג עצמו לעתים, גם כן, לא ממש הבחירה שלי. צוות הבמה לובש חלוקי מעבדה וכובעי מנתחים. גם זו לא הבחירה שלי. גם המסכים הצטמצמו - מהשישה של אתמול לשניים קטנים המעוצבים כמסכי טלויזיה.

    דלות הבמה לעומת אתמול מרתיעה, אבל כשהם מתחילים לנגן, רגע אחרי ביצוע מוזר להמנון הבריטי, הכל עובר. אני חוזר אחורה בזמן, אל הופעות שמעולם לא הייתי בהן למעט בדמיוני.

    הצליל הזה של יאנג וקרייזי הורס, הצליל החלוד והמלא בדיסטורשן גיטרות, ששייך ללהיטי רוק ענקיים כמו hey hey my my, cinnamon girl, powderfinger ועוד ממלא את האולם וזורק אותי אחורה בזמן. הקרייזי הורס אף פעם לא היו נגנים משובחים במיוחד, והזמן לא שינה את זה, אבל כשהם עם יאנג הם מייצרים את הצליל המיוחד הזה, עתיר הדיסטורשן, שאין שני לו. הנה נערת הקינמון מהסיבוב הנוכחי. כמה אנרגיה עוד יש לקשיש הזה, בן ה-67 שנים:

     

    ''

     

    בהמשך עוד הרבה גודי'ז - שירים של בופאלו ספרינגפילד, שירים מהאלבום החדש שלהם - psychedellic pill - שירים שקטים מקריירת הסולו שלו כמו comes a time, ועוד ועוד. בסך הכל מעל שעתיים שלאנרגיות, דיסטורשן והרבה חלודה טובה.

    הנה walk like a giant, מהאלבום החדש, שנוגן גם במופע הזה:

     

    ''

     

    רואים את המתופף המסכן כלוא בין המגברים? ואת הסרט המתנפנף שמפריע כל הזמן? ככה היה גם אצלנו. לא מוצלח לטעמי. בלי ביקורת הרי אי אפשר: היו חסרים לי קלאסיקות כמו cortez the killer ו- all along the watchtower, היו חסרים לי קצת השקעה בתפאורה ובבמה, היה מיותר לי לחלוטין קטע של 5 דקות של רעש גיטרות שדימה סערה, במהלכה השליכו עובדי הבמה לכלוכים ושקיות ניילון בפני מאווררים שהעיפו אותם לבמה, והיה מעצבן במיוחד בעיני הקהל באזור שלי, שהיה עסוק בטיילת בלתי פוסקת שמטרתה להביא עוד ועוד בירה (שנמכרת במחיר שערורייתי של 30 שקל) ואז ללכת להשתין וחוזר חלילה, כשבכל פעם מקימים שורה שלמה של צופים, מפריעים גם לשורה מאחורה, לכל הצופים במעברים, והכל בשביל הקלישאה הזו שמחייבת לדפוק בירות בלי הכרה כי זה מופע רוק.

    לפרידה, קחו את powderfinger הענק, גם כן מהסיבוב הנוכחי, שלא האמנתי שאזכה בימי חיי לשמוע את יאנג וקרייזי הורס מבצעים לפני במופע חי, והנה, יש עוד הפתעות בחיים..:

     

    ''

     

    אגב, זו היתה הבמה בסיבוב הנוכחי באירופה, עם המיקרופון המטופש והסרט קישוט שלו שמפריע ליאנג והמגברים הענקיים. זה החלק המעאפן של המופע, במיוחד אחרי ההשקעה של המי בליל אמש. אבל היי, מה אני מקטר? ראיתי את ניל יאנג עם קרייזי הורס בהופעה חיה. כל השאר זה בולשיט.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה