חגגו לנשיא יום הולדת, מה עם האופנה, שם? אי אפשר היה לדלג בין הערוצים ולא לראות את הנשיא ופמליתו ביום חגו. הכל היה מרשים מאד והנאומים מביאים תקווה רבה, רק המשיח לא בא, או אולי הוא אֵחר. וכבר דברו וספרו והתווכחו על הכל, רק אני לא השמעתי קול. הווו איזו הזדמנות פז נקרתה כאן לכל הבאים המכובדים, להתלבש במיטב מחלצותיהם ולהתפאר בהם, ואני חיכיתי לראות מלבושי פאר, בשלל צבעים ודוגמאות, לראות מה חדש באופנה, מי לבש מה וכמה. כן, כמה עלה הבגד. אבל ראשית אפריד בין שעמום הגברים, לשעמום הנשים. הגברים מאז ימי הברברים העליזים, שבאו בסערה וכבשו את רומא הבירה, בני רומא הגברים, לא התענינו בחרבות הברבריות המנצחות, אלא דווקא באותם פריטי לבוש מוזרים, שלבשו הברברים חסרי התרבות, נראו להם לבני רומא המכובדים, מעניינים מושכים את הלב ונכנעו למכנסיים הרחבים, המכסים את המבושים ונחים מאד לשעת האימונים, המלחמות, הקרבות וסתם להתהדר בהם לעת ערב לפני הבנות. מאז אימצו הבנים את אביזר הלבוש הזה אל לבם, כל באי יום ההולדת המכובד, ללא יוצא מהכלל לבשו אותם, את המכנסיים, מאחר ולא הגיעו רבנים כאלה ואחרים וגם לא שכנים שוכני מעבר לגבולות הלא מוכרים, ואפילו אפיפיור אחד לא הגיע, או נזיר חס וחלילה, לא נראו שמלות גברים בין החוגגים. הכל היה על טהרת המכנסיים. טוב הרי לא יפתחו המעצבים דוגמאות שונות של לבוש לכבוד יום ההולדת. באשר למקטורן, גם הוא אתנו כל כך הרבה שנים, גם הוא שינה פה הוריד שם ונשאר כשהיה, רק הדוק וחסר ברק, כנהוג בימי ההייטק היעילים. במה מתנאים הבנים? או, הנה, הם כורכים סביב צווארם מהדקים ומשלשלים את זנב הדג מלוח הססגוני היורד על חזם. לפעמים הם מתהדרים ומשתעשעים בצבעים, פה ושם מפספסים בפסים, אבל לא יותר מדי, יש לשמור על איפוק כמובן, הרי הם גברים והם אינם נותנים לעליצות לגבור עליהם וכאן אינני יכולה שלא להזכר בגברת אחת, בעלת הוצאה, שהחשיבה את עצמה, אני כבדתי אותה מאד, לכן כתבתי לה לפני שמה "גברת" והיא תקנה בכעס, כביכול איננה מתנשאת מעל אחרים ושלא אשייך אותה למעמד כביכל המנצלים. סליחה, אלו רק הסירה מעל עצמה את התנשאותה ואת חוסר ידיעתה, היתה יודעת ששי עגנון כתב בספורו, לאותה אישה בעלת כח ושתלטנות אין סכוי, הגברים ישארו במלבושם העתיק ויש בזה מהכבוד כלפי המסורתיות וחוסר ההתחדשות שלהם בענייני אופנה. מכאן אל הבנות, ששמות את כל מאווייהן, באופנת הלבוש ומסתערות שם באולמות הפואייה, כשעל גופן מיטב המחלצות. ואני ראיתי רק איזו להקה מפחידה שחורה, מכסה את עין השמיים, להקת עורבים שחורים מסתובבים, או מסתובבות, מפגינות את הרכש האחרון שרכשו, במירב כספן ואויה... בעצם אי אפשר לראות דבר. את הצבע השחור והחום לא אהבו בעת העתיקה. את החום השאירו הרומאים לפלבאים, את השחור לבשו בני המעמדות הגבוהים, בימי הביניים רק כאשר משהו מת להם במשפחה וזאת לא לשם כבוד המת, אלא כהגנה. אם יחסו תחת כנפי השחור, מלאך המות, או השטן, או מי שאחראי על כך, לא יגלה, לא יזהה אותם בסביבת המשפחה, כי הרי הוא מסתובב שם, האחראי ולקח כבר נפש אחת, אולי בהזדמנות זו יקח עוד אחת, אז יש להזהר, לכן מתעטפים בשחור . בימינו, הכל השתנה הכל קבל משמעות שונה. למשל הדעה שהשחור מרזה. חה חה חה. הרי זה רק מבליט |