כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים יפים


    "לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
    האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...

    0

    אהבתם של אלה שהצלחנו לגעת בהם

    25 תגובות   יום שלישי, 25/6/13, 09:59

     

    אני לא אדבר על מערכת החינוך, גם לא על מעמד המורה והקשיים שהוא חווה בעבודתו, ההופכים אותה לא אחת למאתגרת מעבר למה שהלב והנפש אמורים להכיל. אבל כן רוצה בהחלט לדבר על אהבתם של התלמידים, אלה שהצלחנו לגעת בהם. אלה שגם יודעים ומסוגלים לבוא ולומר תודה ואפילו לתת חיבוק ודמעה בקצה העין שאנו נפרדים.

     

    לאורך השנים היו לי לא מעטים כאלה, והמכתבים שאני מקבלת מתלמידים הם אחת המתנות המרגשות ובעלות הערך עליהן אני שומרת במהלך החיים. מבקשת לשתף אתכם במכתב אחד, ולו מפאת האורך, מתלמידה אחת. מכתב ומתנה ותודה שקיבלתי וככתבו:

     

     

    ליעל היקרה, 

    רציתי להודות לך על כל מה שעשית בשבילי...

    את מורה שבאמת הצליחה להגיע לליבי! ולהקים אותי מהקרשים.

    תודה על שיחות ועידודים, תודה על תחושת הבטחון שהענקת לי,

    תודה על החיזוקים והאמונה.

    בשבילי את הרבה יותר ממורה, את מעין משענת, או אמא שניה,

    אדם שאני יכולה לסמוך עליו ולפרוק את כל ליבי.

     

    יעל, את בן אדם מיוחד במינו, ואני לא אשכח אותך!

    הנתינה שלך, והאהבה ללא גבול, החיוך שלך והרגשת החיוביות שאת משרה כשאת נכנסת לכיתתנו.

    בזכותך אני מרגישה חזקה יותר, בטוחה בעצמי יותר ויכולה להתמודד עם כל קושי שצץ.

    לא כל מורה עושה את מה שאת עשית בשבילי, ואני מעריכה את זה מאוד!

    זה באמת דבר שלא מובן מאליו, ואני מודה לך על כך בכל ליבי.

     

    אני מאחלת לך המון הצלחה בדרך שתבחרי, ושתמשיכי לחייך,

    כי החיוך שלך מכניס אור לאיפה שאת הולכת.

    אוהבת אותך המון!

    תלמידתך

     

    "I'll spread my wings and I'll learn how to fly,

    I'll do what It takes till I touch the sky,

    And I'll

    Make a wish

    Take a chance

    Make a change

    And breakaway…

     

     

    ותודה לאהוב לבי, שאהבתו נוגעת בי

    ואהבתי באהבתו,

    שהביאה אותו להעלות בעבורי

    מכתב זה שכולו אהבה,

    ובעיקר ביום זה,

    בו נולדת, באותה השנה

    בה נולדתי אני,

    במרחק כמה חודשים

    ספורים, במרחק כמה ערים,

    שמרגיש כה קרוב,

    כמו היית פה תמיד עמדי.  

    שלך. 

     



    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/7/13 13:16:
      מדהים - שזכית, שרבים יזכו.
        27/7/13 13:15:
      מדהים - שזכית, שרבים יזכו.
        11/7/13 23:33:

      מרגש ברמות !

        9/7/13 15:53:
      אהבת אחרים מהנתינה ... בונה ומפארת את הצד הרגשי של הצד הנותן ... ובכן זה מאוד מוכר לי מהתקופה שעבדתי בחוגים עם נוער מיוחד. בהם פגשתי תלמידים שנהפכו לחיילים ...ולא אשכח את המבט הזוהר שלהם, והזיכרונות שהועלו בשיחות מפגישות אלה, אכן זה מעשיר ...ושפו לך....:-)
      וואוו איזה מכתב התלמידה כתבה לך. אם היא כל כך מעריכה אותך כנראה שיש לה סיבה מספיק טובה.. מאחלת לך שתמיד התלמידים שלך יעריכו אותך ובמישור הזוגי שתמשיכי להיות מאושרת ומרוצה :-)

      צטט: * חיוש * 2013-07-07 17:10:26

      יעל יקירתי

      נהדר שזכיתי להתוודע לכתיבתך בזכות התחרות של עמי חברינו המשותף

      קראתי אותך וגם אני התרגשתי  בשבילך

      וכמה ניפלא שאת נוגעת באהבה ואהבה נוגעת בך

       

      תודה מעומק הלב שביקרת אצלי

      תחרות או לא אשמח מאוד להימנות עם חברייך

      ועל השידוך המיקרי הזה התודות לעמי חברינו

       

      חיוש

      כמה מחממת. איזה כיף..


      עמי אתה רואה? שומע?

      כבר הצלחתה!!

       

      חיוש תודה על ההכרות,

      אני כבר זכיתי.    

        7/7/13 17:10:

      יעל יקירתי

      נהדר שזכיתי להתוודע לכתיבתך בזכות התחרות של עמי חברינו המשותף

      קראתי אותך וגם אני התרגשתי  בשבילך

      וכמה ניפלא שאת נוגעת באהבה ואהבה נוגעת בך

       

      תודה מעומק הלב שביקרת אצלי

      תחרות או לא אשמח מאוד להימנות עם חברייך

      ועל השידוך המיקרי הזה התודות לעמי חברינו

      צטט: יעל קמר (פריאל) 2013-07-04 12:46:23

      צטט: יעל קמר (פריאל) 2013-07-04 12:45:24

      צטט: א ח א ב 2013-06-26 11:49:59

      הצד המתגמל של המקצוע :)
      בהחלט. אילולא התחושה שזה מחלחל ומגיע לאן שהוא, המאמץ (והוא מאומץ) לא היה כדאי. 

      צטט: אביה אחת 2013-06-25 20:59:47

       

      יעלי היפה

      את הכי הכי מורה :)

      כל כך מרגש היה לקרוא את שכתבה לך 

      בשביל לראות את החיוך שלך

      מוכנה לחזור לספסל הלימודים חיוך

      תודה ששיתפת

      ערב נעים

      * * *

      אבייתי האחת, יודעת שלימדתי גם גימלאים ונהנתי מכל שניה.

      חושבת ברצינות, כבר הרבה זמן על הוראת ספרות גם בגילאים

      שלך ושלי ובכלל. ספרות לכל, לראש ולנשמה.  

      צטט: נערת ליווי 2013-06-25 15:43:12

      עונג!. עונג. וגם יותר ממרגש ברמות

       

      תודה יקרה לפירגון והרוח התמידית. 

      צטט: יעל קמר (פריאל) 2013-07-04 12:33:13

      אני יודע שאת אוהבת שירים וללמד ספרות, אבל מתאימה יותר להיות מחנכת בכיתה. אולי למסד תפקיד חדש -

      "מחנכת ספרותית"..

       

      דרורי אני חושבת ובעיקר מרגישה, שכשעומדים מול אנשים בכל גיל,

      ובעיקר בגיל בו הדברים אמורים (אבל לא רק!, רואה את ההורים..

      גם הם זקוקים לא אחת לחינוך), ועוד עם כלי כזה משמעותי כמו יצירות ספרותיות,

      שממילא מציפות תכנים ודילמות ערכיות, בכל מה שנוגע לנו כבני אדם,

      הדברים פשוט מתרחשים מעצמם..

       

      תודה יקירי. 

       

        4/7/13 09:25:

      צטט: יעל קמר (פריאל) 2013-07-01 16:43:36

      צטט: ד ר ו ר 2013-06-25 12:01:22

      מי שמצליחה להוציא מילים כאלו מנערה שהיא "בסך הכל" תלמידה, ברור שיש בה דבר מה מיוחד. עצם זה שהתלמידה שלך כתבה לך את זה מוכיח שהמורים האחרים שהיו לה הם לא כמוך. לשמוע ממישהי כמוה שאת כמו אמא שנייה לה זה בערך הדבר הכי חזק שמישהו יכול לומר למישהו אחר. מאחר והיחסים מורה-תלמיד הם מטבע הדברים די קצרים, אז כנראה שיש לך יכולת להטביע חותם מהר מאוד. מורה זה תפקיד שתמיד הערכתי והוקרתי כבעל שליחות, והנה הבאת הוכחה. ואני בנעלייך הייתי ממנף את ההשפעה הזאת שיש לך לטובת ולעבר אנשים רבים נוספים..

       

      דרור בהחלט יש השפעה, וההשפעה היא הדדית, כי כשאתה מגיע לאנשים

      קרוב ללב, וללא שיפוטיות, אלא מתוך קודם כל רצון להקשיב, לתת להם הרגשה,

      שיש מי ששומע, שיש מי שאיכפת לו מהאני שלהם, גם ואולי בעיקר במקום המקדש

      הישגים חומריים (וציונים הם הדבר המנוכר ביותר שקיים, והרבה פעמים גם אינו מעיד

      על היכולת האמיתית של התלמיד בתחום.. אבל זה נושא לדיון נפרד), אתה או במקרה זה

      אני, גם מושפעת, ולומדת ומתרגשת ועוד

      ואת ההשפעה הזו והיכולת להקשיב מתוך הלב ולסייע אני לוקחת לעבודה,

      עם כל הגילאים. אין הבדל. אדם הוא אדם, והצורך הבסיסי הזה שיקשיבו לנו,

      שיבינו אותנו, שלא ישפטו אותנו ויקבלו אותנו, כפי שהננו על הטוב ועל הפחות,

      הוא צורך אנושי נטול גיל, שעם כל הסטנדרטיזאציה והטכנולוגיה של ימינו

      (אנשים מתקשרים דרך מסכים, יותר מאשר זה עם זה, פנים אל פנים) - רק

      הולך ומתעצם. 

       

       

       

      אני יודע שאת אוהבת שירים וללמד ספרות, אבל מתאימה יותר להיות מחנכת בכיתה. אולי למסד תפקיד חדש - "מחנכת ספרותית"..

      צטט: יעל קמר (פריאל) 2013-07-02 12:25:06

      צטט: מרובהסיכויים 2013-06-25 15:02:46

      מרגש. שירבו כמוך

       

      תודה לתגובתך המרגשת כשלעצמה.

      ניסיתי להגיב כבר לפני מספר ימים, אבל

      כל שורה יצאה כציטוט נפרד..מקווה שהפעם זה יראה

      כתגובה אחידה)

       

      בכל אופן, הייתי לוקחת את המסר שלך גם למקום

      של "ירבו" כמו שכל אחד במיטב שבו, עם האיכויות

      והיחודיות שבו. מאמינה שכשאדם מממש את עצמו,

      כישוריו, אהבותיו בעבודה, הוא גם אדם שתורם הרבה

      יותר לא רק לתחושת הרווחה האישית והסיפוק שלו,

      אלא גם של כל מי שנוגעים בו במעגלים השונים בחייו.

       

       

      צטט: ד ר ו ר 2013-06-25 12:01:22

      מי שמצליחה להוציא מילים כאלו מנערה שהיא "בסך הכל" תלמידה, ברור שיש בה דבר מה מיוחד. עצם זה שהתלמידה שלך כתבה לך את זה מוכיח שהמורים האחרים שהיו לה הם לא כמוך. לשמוע ממישהי כמוה שאת כמו אמא שנייה לה זה בערך הדבר הכי חזק שמישהו יכול לומר למישהו אחר. מאחר והיחסים מורה-תלמיד הם מטבע הדברים די קצרים, אז כנראה שיש לך יכולת להטביע חותם מהר מאוד. מורה זה תפקיד שתמיד הערכתי והוקרתי כבעל שליחות, והנה הבאת הוכחה. ואני בנעלייך הייתי ממנף את ההשפעה הזאת שיש לך לטובת ולעבר אנשים רבים נוספים..

       

      דרור בהחלט יש השפעה, וההשפעה היא הדדית, כי כשאתה מגיע לאנשים

      קרוב ללב, וללא שיפוטיות, אלא מתוך קודם כל רצון להקשיב, לתת להם הרגשה,

      שיש מי ששומע, שיש מי שאיכפת לו מהאני שלהם, גם ואולי בעיקר במקום המקדש

      הישגים חומריים (וציונים הם הדבר המנוכר ביותר שקיים, והרבה פעמים גם אינו מעיד

      על היכולת האמיתית של התלמיד בתחום.. אבל זה נושא לדיון נפרד), אתה או במקרה זה

      אני, גם מושפעת, ולומדת ומתרגשת ועוד

      ואת ההשפעה הזו והיכולת להקשיב מתוך הלב ולסייע אני לוקחת לעבודה,

      עם כל הגילאים. אין הבדל. אדם הוא אדם, והצורך הבסיסי הזה שיקשיבו לנו,

      שיבינו אותנו, שלא ישפטו אותנו ויקבלו אותנו, כפי שהננו על הטוב ועל הפחות,

      הוא צורך אנושי נטול גיל, שעם כל הסטנדרטיזאציה והטכנולוגיה של ימינו

      (אנשים מתקשרים דרך מסכים, יותר מאשר זה עם זה, פנים אל פנים) - רק

      הולך ומתעצם. 

       

      צטט: עמי100 2013-06-25 10:28:47

      ואני שואל למה לי לא היתה מורה כמוך?..המשוב שאת מקבלת מתלמידייך הוא מלמדך כמה את ראויה...

       

      כן עמי, הקשר שאני יוצרת עם התלמידים (כמובן לא עם כולם מגיעים לרמות כאלה, אבל תמיד יש,

      ותמיד קיימת התחושה הכללית ככיתה, כשנעים להם עם מורה מסוים) הוא בעיני לב ההוראה וקשור

      לתפיסתי את ההוראה קודם כל ככלי חינוכי, ולא רק הקניית ידע תיאורטי נטו.

      במקצוע כמו שלי, ספרות, קל הדבר אף יותר, מאחר ועצם העיסוק בתכנים העולים בשירים

      ובסיפורים, מוביל לשיחות משמעותיות על טבע האדם, יחסים בין אנשים, ערכים (מילה שיש לעשות

      לה העצמה בימינו), התמודדות מול אתגרים שונים שהחיים מעלים, כך שרואה, הכל קשור

      והכל רלוונטי, ולכן אין בעיני הבדל בין האדם שאני למורה שאני, זו אותה יעל ואילולא החיבור הזה,

      היה לי בלתי- אפשרי לשרוד במערכת הקשה הזאת, והבלתי- מתגמלת ורגישה, הרבה פעמים מצד

      מנהלים או מנהלות מסוימות (אף יותר מאשר השכר הזעום).

      ועל הפער הנפשע הזה שבין הערכת והוקרת התלמידים, ליחס מנהלים/ות כאלה או אחרים,

      עוד אייחד את הדיבור, במקומות המתאימים.. 

       

      ותודה לך כתמיד על תגובתך החמה. 

        29/6/13 12:23:
      כל כך נוגע, יעל יקרה!
        29/6/13 08:23:
      כולך לב. ( כי עוד יותר התרגשתי מההקדשה שלך לאהובך)
        29/6/13 08:06:
      ולמרות הכל....כל כך הרבה מופקד בידינו. מרגש מאוד לקרוא יקירתי, תמיד מרגש לקרוא את ההקדשות שנכתבות מעומק הלב.
      מורה טובה היא מורה לחיים. אני שמחה בשבילך ובשביל אותם תלמידים, לא רק זו המצוטטת פה במכתבה, שהארת את חייהם בנוכחותך ובקיומך. זה לא מובן מאליו בכלל. יש מורים שבאים בשביל המשכורת בלבד ויש כאלה שמשאירים חותם על התלמידים, כפי שיצא לך. והמערכת היא נוקשה ולעתים אכזרית במקצוע כמו שלנו ופני הדור לא הולכים להשתנות. בסוף שנה כשמורה מקבל חיבוק ומתנה אני יודעת שאותו מורה הגיע לתלמידיו, שימש להם אוזן קשבת והיה בשבילם. תהני מהחופשה שלך.
        28/6/13 02:42:
      כמה מרגש, מורה טוב זו מתנה לחיים!
        26/6/13 14:10:

      יעל היקרה,

      כאם לילד בן 11.5, שמסיים השנה יסודי ועולה לחטיבת ביניים, אני רוצה להגיד שזכיתי ויותר מכל הוא זכה..

      למורות מדהימות שליוו אותנו לאורך השנים, שהיו שם ברגעים הקטנים והגדולים, שידעו לצלצל ולשאול למה יוני קצת עצוב.. כי הוא לא מחייך, למורות שהיו קשובות לחיינו המשפחתיים..

      אני לא מאלה שחושבת שהמורים כושלים באופן נחרץ, אני מאלה שטוענת שאנחנו ההורים הם חלק מהבעיה...

      אל תתן לילד גיבוי מוחלט לכל מה שהוא עושה, תקשיב למורה ותנחה את ילדך לכבד אותו.. הוא יגדל למציאות טובה יותר, לערכיות רבה יותר.. והמורה מעריך זאת מאד...

       

      בכתיבתך לאורך השנים שאני קוראת, אני מוצאת המון חוכמה ועדינות, אין ספק שאת העברת זאת גם לתלמידייך..

       

      סיגל

        26/6/13 11:49:
      הצד המתגמל של המקצוע :)
        25/6/13 20:59:
       

      יעלי היפה

      את הכי הכי מורה :)

      כל כך מרגש היה לקרוא את שכתבה לך 

      בשביל לראות את החיוך שלך

      מוכנה לחזור לספסל הלימודים חיוך

      תודה ששיתפת

      ערב נעים

      * * *

        25/6/13 15:43:
      עונג!. עונג. וגם יותר ממרגש ברמות
        25/6/13 15:02:
      מרגש. שירבו כמוך
        25/6/13 12:01:

      מי שמצליחה להוציא מילים כאלו מנערה שהיא "בסך הכל" תלמידה, ברור שיש בה דבר מה מיוחד. עצם זה שהתלמידה שלך כתבה לך את זה מוכיח שהמורים האחרים שהיו לה הם לא כמוך. לשמוע ממישהי כמוה שאת כמו אמא שנייה לה זה בערך הדבר הכי חזק שמישהו יכול לומר למישהו אחר. מאחר והיחסים מורה-תלמיד הם מטבע הדברים די קצרים, אז כנראה שיש לך יכולת להטביע חותם מהר מאוד. מורה זה תפקיד שתמיד הערכתי והוקרתי כבעל שליחות, והנה הבאת הוכחה. ואני בנעלייך הייתי ממנף את ההשפעה הזאת שיש לך לטובת ולעבר אנשים רבים נוספים..

        25/6/13 10:28:
      ואני שואל למה לי לא היתה מורה כמוך?..המשוב שאת מקבלת מתלמידייך הוא מלמדך כמה את ראויה...

      ארכיון

      פרופיל

      יעל קמר (פריאל)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין