אני לא אדבר על מערכת החינוך, גם לא על מעמד המורה והקשיים שהוא חווה בעבודתו, ההופכים אותה לא אחת למאתגרת מעבר למה שהלב והנפש אמורים להכיל. אבל כן רוצה בהחלט לדבר על אהבתם של התלמידים, אלה שהצלחנו לגעת בהם. אלה שגם יודעים ומסוגלים לבוא ולומר תודה ואפילו לתת חיבוק ודמעה בקצה העין שאנו נפרדים.
לאורך השנים היו לי לא מעטים כאלה, והמכתבים שאני מקבלת מתלמידים הם אחת המתנות המרגשות ובעלות הערך עליהן אני שומרת במהלך החיים. מבקשת לשתף אתכם במכתב אחד, ולו מפאת האורך, מתלמידה אחת. מכתב ומתנה ותודה שקיבלתי וככתבו:
ליעל היקרה, רציתי להודות לך על כל מה שעשית בשבילי... את מורה שבאמת הצליחה להגיע לליבי! ולהקים אותי מהקרשים. תודה על שיחות ועידודים, תודה על תחושת הבטחון שהענקת לי, תודה על החיזוקים והאמונה. בשבילי את הרבה יותר ממורה, את מעין משענת, או אמא שניה, אדם שאני יכולה לסמוך עליו ולפרוק את כל ליבי.
יעל, את בן אדם מיוחד במינו, ואני לא אשכח אותך! הנתינה שלך, והאהבה ללא גבול, החיוך שלך והרגשת החיוביות שאת משרה כשאת נכנסת לכיתתנו. בזכותך אני מרגישה חזקה יותר, בטוחה בעצמי יותר ויכולה להתמודד עם כל קושי שצץ. לא כל מורה עושה את מה שאת עשית בשבילי, ואני מעריכה את זה מאוד! זה באמת דבר שלא מובן מאליו, ואני מודה לך על כך בכל ליבי.
אני מאחלת לך המון הצלחה בדרך שתבחרי, ושתמשיכי לחייך, כי החיוך שלך מכניס אור לאיפה שאת הולכת. אוהבת אותך המון! תלמידתך
"I'll spread my wings and I'll learn how to fly, I'll do what It takes till I touch the sky, And I'll Make a wish Take a chance Make a change And breakaway…
ותודה לאהוב לבי, שאהבתו נוגעת בי ואהבתי באהבתו, שהביאה אותו להעלות בעבורי מכתב זה שכולו אהבה, ובעיקר ביום זה, בו נולדת, באותה השנה בה נולדתי אני, במרחק כמה חודשים ספורים, במרחק כמה ערים, שמרגיש כה קרוב, כמו היית פה תמיד עמדי. שלך.
|